מה עובר על השקל ואיפה יהיה המטבע בסוף השנה

השקל חווה סערה גדולה מאז תחילת 2023, וביתר שאת עם פרוץ המלחמה, אך למרות הימשכותה הוא מצליח לשמור על יציבות משונה בחודשים האחרונים • אלמלא התהפוכות הפנימיות בישראל, המומחים מאמינים שהמטבע היה מתחזק עד כדי שער של 3 שקלים לדולר
שוק המט"ח היטלטל רבות בשנה וחצי האחרונות, בין אם בשל אירועים גיאופוליטיים, בעקבות חוסר הוודאות הפוליטי בישראל וכמובן בעקבות מלחמת חרבות ברזל. השקל, שכבר חווה פיחות בעקבות המחלוקת על הרפורמה המשפטית נחלש עוד יותר כתוצאה מהמלחמה והגיע עד לשער של 4.08 שקלים לכל דולר.
המטבע המקומי הצליח להתאושש מעט ובזמן האחרון נע סביב שער של 3.7 שקלים לדולר, אך מה היה מצבו לולא כל האירועים הללו?
השווקים בטוחים כי מצבו של השקל היה מזהיר לולא התהפוכות שחלו בישראל בשנה וחצי האחרונות. זאת בעיקר בשל העובדה שבשנת 2022 השקל היה אחד המטבעות החזקים ביותר מול הדולר, בהשוואה לסל המטבעות המרכזיים. בנק ישראל הציג לאחרונה מודל המראה כי לולא השפעות המלחמה והרפורמה המשפטית, המטבע היה יכול להיות היום בשער של 3 שקלים לדולר אחד, כ-70 אגורות פחות משערו הנוכחי.
המודל של בנק ישראל פשטני, ומנסה לחזות את מחיר השקל בהשפעות השווקים בארה"ב וללא חוסר הוודאות. קיים מתאם חזק בין השווקים בארה"ב ובין המטבע המקומי. אם המתאם היה נשמר, היינו רואים שהשקל ממשיך להתחזק במקביל לעליות החדות בשווקים בארה"ב.


הנתונים התומכים בשקל, ואלו שקצת פחות
אור פוריה, יו"ר פוריה פיננסים, מסביר כי הסיבות לתנודות בשקל בעת האחרונה הן קצרות טווח, "כל אירוע המתרחש משפיע על השוק לזמן מועט בלבד, ולאחר מכן השוק מתאושש", הוא אומר. ללא הבעיות הפנימיות של ישראל, פוריה מעריך שהיה ייסוף של כחצי שקל, לעבר שער של 3.2 שקלים לדולר אחד.
הסיבה להימצאות השקל ביציבות משונה זו, אומר פוריה, היא בכך שהסיכונים בישראל כבר מגולמים כעת בשוק המט"ח. לדבריו, "ללא שינוי במצב הקיים לכאן או לכאן, השוק ימשיך לגלם את פרמיית הסיכון ולהיות רגיש לאירועים".



לא רק המתאם מול השווקים בארה"ב גורם לתחושה שהשקל נמצא במקום הלא נכון, גם הנתונים הפנימיים של ישראל ממשיכים להצביע על כך. עוד לפני המלחמה תמונתה הכלכלית של ישראל נראתה מעולה: יחס חוב תוצר נמוך, הגירעון שאושר בתקציב המקורי של 2023 נחשב כמרוסן לאור הירידה הצפויה בהכנסות, וגם אם הממשלה לא תרמה ליעדים ארוכי הטווח של ישראל - הכלכלה הייתה איתנה.
גם היום הנתונים המקומיים חיוביים. לפי פרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתחילת השבוע, העודף בחשבון השוטף של ישראל הגיע ל-6.7 מיליארד דולר בסיכום הרבעון הראשון. אמנם נתון נמוך יותר מהרבעון שלפניו, אך גבוה בהשוואה לשנה הקודמת. מאזן התשלומים מציג את הכסף שנכנס לישראל לעומת הכסף היוצא ממנה, כך שעודף במאזן משמעו שיותר כסף נכנס למדינה לעומת המצב ההפוך. מצב זה תורם להתחזקות השקל.
יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, אומר לגלובס, ש"כשאין אירועי קיצון וסיכונים מוגברים אז מאזן התשלומים הוא פרמטר מאוד חשוב. הוא מצביע על איתנות המשק ומראה עודף יצוא על יבוא ויכול להשפיע על השקל לטווח הארוך". כץ מסביר שמדובר בפרמטר חיובי לחברות הדירוג ולמשקיעים זרים. "יש עודף יצוא וזה אומר שבכוחות הבסיסיים יש כניסת מט"ח למדינה וזה צפוי לחזק את השקל".
אלמנט בסיסי נוסף הוא ההשקעות הריאליות הזרות בישראל. כץ מסביר שגורם זה, הכולל ביו היתר את גיוסי ההון של חברות ההייטק, תמך מאוד בשקל בעבר. ברבעון הראשון של השנה שיעור העלייה בהשקעות אלו ירד. ההשקעות הישירות של תושבי חו"ל בישראל עלו ברבעון הראשון של שנת 2024 ב־1.2 מיליארד דולר, בהשוואה לעלייה של 2.6 מיליארד דולר ברבעון הקודם. "כרגע אלמנט זה כמעט ולא תומך בשקל" מדגיש כץ, אך מסייג כי נראים סימנים של התאוששות. אם היקף ההשקעות יחזור, מדובר בחדשות טובות מאוד עבור המטבע הישראלי.
נתונים נוספים שפורסמו לאחרונה וכץ מפנה אליהם הם תנועות ההון הפיננסיות, קרי, מה עשו הגופים המוסדיים בתיקי ההשקעות שלהם. מאז החלו אירועי הקיצון בישראל חלה עלייה בחשיפה למט"ח של גופים אלו. עם זאת, כץ מצביע על האטה: "באפריל, גופים מוסדיים ישראלים מכרו מט"ח נטו בהיקף של 3.4 מיליארד דולר (לאחר מכירות של 2.8 מיליארד במרץ). המוסדיים הפחיתו את חשיפתם למט"ח (ביחס לסך הנכסים) ל-21.7% באפריל מ-22.6% במרץ. מכירת מט"ח על ידי מוסדיים באפריל נבעה בחלקה מעליות בשווי המניות בחו"ל".
כץ מסייג מעט בכך שבאפריל ייתכן שמוסדיים (בעיקר חברות ביטוח) העדיפו לצמצם את החשיפה למט"ח בשל אופטימיות מסוימת לגבי הפסקת אש מתקרבת.


התחזיות של חברות הענק אופטימיות
גם כעת, בנקים עולמיים גדולים צופים עתיד חיובי לשקל. כך לדוגמה, הבנק השוויצרי EFG חוזה כי השקל יחזור ויתחזק בהמשך השנה, וצופה אפשרות ששער הדולר ירד מתחת ל-3.6. גם פוריה סבור שהשקל צפוי להמשיך ולהתחזק, וככל שהמלחמה תתקרב לסיום או עסקת חטופים תעלה על הפרק נחזה במטבע הישראלי מזנק בשנית. אך ככל הנראה, כל עוד חוסר הוודאות סביב הנעשה בישראל רב, השקל ישמור על פיחות מסוים ביחס לערכו הריאלי.
הגורמים המרכזיים המעיבים על השווקים מגיעים בעיקר מהמצב המלחמתי בו מצויה ישראל, אך הנתונים הפנימיים של המדינה עודם חיוביים. הדבר מתבטא בעיקר ביותר בדירוג האשראי של ישראל: למרות תמחור נמוך במיוחד בשווקים, חברות הדירוג מעניקות לנו ציונים גבוהים גם בזמן המלחמה.
עם זאת, בריחת ההון והעשירים הבוחרים לשים פניהם למקומות אחרים בעוד ישראל מתבוססת בבוץ העזתי, עלולה להשפיע על העתיד הכלכלי של ישראל. אם אנשי ההון לא יחזרו, האלמנטים שצוינו מעלה ותמכו בשנים האחרונות במטבע ייפסקו כליל ולמדינת ייקח שנים לשקם אותם מחדש.