4 גרפים מספרים מה קרה לכלכלה מתחילת המלחמה

בנק ישראל פרסם לאחרונה תחזית וסקירה של הכלכלה הישראלית ● ארבעה גרפים מגלים כיצד השפיעה המלחמה על מחירי הנדל"ן ושוק המשכנתאות, גיוסי ההון בענף ההייטק, הגירעון ופרמיית הסיכון של המדינה ● מה אפשר ללמוד מהנתונים?




"חוסר הוודאות הגיאו־פוליטי התגבר, ופרמיית הסיכון של ישראל עלתה", כך אמר נגיד בנק ישראל בנאום החלטת הריבית. דברים אלו באים לידי ביטוי בין היתר בעליית מרווחי התשואות של איגרות החוב הממשלתיות בין ישראל לארה"ב.
בגרף שפרסם הבנק ניתן לראות כי תשואת האג"ח של ישראל עלתה בחדות לעומת מקבילתה בארה"ב, זאת לעומת המצב לפני המלחמה והרפורמה המשפטית, שבתקופתה המרווח אף היה שלילי. העליות בתשואת האג"ח מצביעות על התייקרות עלות החוב של ישראל, בטווח הקצר והארוך כאחד. לפי חברות הדירוג ישראל אמנם ניצבת כעת במקום גבוה, אך בשווקים נראה כי היא דווקא מידרדרת למצבן של מדינות מתפתחות. התוצאה המיידית היא התייקרות חיי היום יום עבור כולנו.





מתחילת 2023 החל לצנוח היקף הגיוסים בענף ההייטק, עד לשפל של כמעט שש שנים. עם זאת, ברבעון השני של השנה, שהחל בחודש אפריל, חלה דווקא עלייה חדה בסכום הגיוסים של חברות - שחזר להיקף של 3.1 מיליארד דולרים. קצב גיוסי ההון משמש אינדיקטור חשוב לפעילות בענף ההייטק, שכן חברות הסטארט־אפ מסתמכות על כספי ההשקעות הללו.
ענף ההייטק אמנם מכיל רק כ־11% מכלל משרות השכירים בשוק העבודה הישראלי, אך לפי דוח ההייטק של הרשות לחדשנות הוא אחראי לכמעט 20% מהתוצר המקומי. מאז פרוץ המלחמה, גיוסי ההון של חברות הסטארט־אפ נתקלו בקשיים, עד הגעה לשפל של 1.9 מיליארד ברבעון הראשון.
העלייה שהחלה בחודשים האחרונים היא בשורה של ממש למשק.





עליית הריבית בשנה וחצי האחרונות הובילו להאטה בקניית הדירות בישראל ב-2023. המחירים החלו לרדת מחודש לחודש, ולפני המלחמה אף נראו ירידות מחירים ברמה השנתית.
אולם, זעזועי המלחמה הביאו לעצירה מוחלטת בהגעת עובדים פלסטינים בענף הבנייה, מכ-76 אלף עובדים לפני המלחמה לאלפיים בלבד כעת. המחסור בעובדים וההאטה בפעילות באתרי הבנייה הביאו לעלייה מחודשת במחירי הדיור. השפעות המלחמה יקשו מאוד על הגדלת היצע הדירות, וכך גלי עליות מחירים יתאפשרו גם בעתיד.
הנתונים האחרונים בשוק המשכנתאות מצביעים על כך שהישראלים לא
מחכים להורדת ריבית, וחלה עלייה בהיקף המשכנתאות שניתנו בחודשים מאי ויוני - מה שמצביע על חזרה לרכישת דירות.





הגירעון התקציבי ממשיך לטפס בשל הוצאות המלחמה, ומהווה משקולת כבדה על הכלכלה הישראלית. השווקים העולמיים עוקבים אחר הגידול ביחס החוב־תוצר של ישראל, המעיב על איתנות המשק. התחזית העדכנית של ישראל מצביעה על עלייה ביחס החוב־תוצר, כשב־2025 הוא יעמוד על 68.5%. ההתאוששות בגביית מסים מתחילת 2024, מעבר לצפי המקורי באוצר, משפרת את עמדתה של ישראל ומעניקה לה מרחב נשימה, אם כי מצומצם ביותר.
ההכנסות ממסים מצביעות על החוזק של העורף בזמן מלחמה ועל איתנות הצריכה הפרטית לאחר הזעזוע הראשוני של המלחמה. במידה וההתאמות הפיסקליות יוצאו לפועל כראוי על ידי הממשלה, ישראל תראה את יחס החוב חוזר לתוואי ירידה לאחר המלחמה, ואת תמונת הכלכלה משתפרת.