בנק ישראל לא ממצמץ: הריבית נותרה ברמה של 4.5%

החלטת הריבית התקבלה על רקע העלייה באינפלציה, המדיניות הלא מרוסנת של שר האוצר וחוסר הוודאות ביחס להמשך השפעות המלחמה על המשק • מיטב: "במצב רגיל הנתונים הכלכליים היו גורמים לבנק ישראל להעלות את הריבית" • IBI: "אם תימשך העלייה באינפלציה, והמדיניות הפיסקאלית תוסיף להיות מרחיבה מאוד, הדרך להעלאת הריבית תתקצר"

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הודיעה היום (ד') כי הריבית במשק תישאר על כנה ברמה של 4.5%. זו הפעם השישית ברציפות שהבנק מותיר את שיעור הריבית ללא שינוי.

המשך המדיניות המוניטרית המרסנת תואמת את התחזיות המוקדמות של הכלכלנים, וזאת בשל חוסר הוודאות והחשש מפני התפתחויות נוספות שיאיצו את קצב עליית המחירים, כאשר לכך מצטרפת המדיניות הפיסקאלית של משרד האוצר.


אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, אף כתב השבוע כי "במצב רגיל הנתונים הכלכליים היו גורמים לבנק ישראל להעלות את הריבית, אך נוכח הנסיבות היא צפויה להישאר ללא שינוי".


מאז החלטת הריבית הקודמת בסוף אוגוסט, האינפלציה הפתיעה כלפי מעלה והגיעה ל-3.6%, השקל פוחת ביחס לדולר, ושוק העבודה התהדק עוד יותר עם ירידה באבטלה לרמת שפל היסטורית של 2.6%.


זבז'ינסקי ציין כי "שר האוצר התחיל אומנם לקדם את התקציב ל-2025, אך לא ברור בינתיים עד כמה הוא יכול להצליח במשימה. במיוחד על רקע ההערכות שהצורך בהתאמות התקציביות, שכבר לפני ההתפתחויות הביטחוניות האחרונות היו מאוד משמעותיות, רק יגדל".


לנוכח זאת, אף אחד לא צופה שמשרד האוצר יעמוד ביעד של 6.6% גירעון עד לסוף השנה. חברות הדירוג צופות גירעון שיגיע אף ל־9% מהתוצר השנה. התחזיות העגומות מטילות גם ספק רב ביכולת האוצר לעמוד ביעד הגירעון השאפתני לתקציב השנה הבאה העומד על 4%.


גם דירוג האשראי של ישראל ירד לאחרונה אצל שתי חברות דירוג. "באופן כללי", כתב זבז'ינסקי, "קיים קשר סטטיסטי בין רמת דירוג האשראי של מדינה לריבית בנק מרכזי. ככל שהדירוג נמוך יותר, הריבית בדרך-כלל גבוהה יותר".


רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI בית השקעות, הזהיר בסקירתו השבוע כי למרות שהריבית נותרה ללא שינוי, "מרווח הביטחון של הבנק מתחיל להצטמצם. הצפי להותרת הריבית ללא שינוי בשלב זה נשען על ההרעה במצב הגאו-פוליטי, על צמיחה מתונה יחסית (למרות השיפור שנרשם לאחרונה).


"עם זאת, אם תימשך העלייה המהירה באינפלציה מעבר לצפי, בנק ישראל לא יוכל מנגד למשך תקופה ארוכה, שכן הדבר עלול להוביל להתבססות בציפיות לאינפלציה ברמה גבוהה ולסבך עוד יותר את החזרת האינפלציה אל היעד.


"במקרה שהממשלה תבין את הסיטואציה ותחזור להתנהלות אחראית ולמשמעת פיסקאלית, היא תקל על הבנק ותמנע ממנו את הצורך להגביר את מידת הריסון המוניטרי; אך במקרה שהמדיניות הפיסקאלית תמשיך להיות מרחיבה מאוד, ולא יירשמו שיפור במצב הגאו-פוליטי וירידה בפרמיית הסיכון של המשק - הדרך להעלאת הריבית תתקצר".


הותרת הריבית ללא שינוי מנוגדת למגמות בעולם. הבנק המרכזי האירופי (ECB) כבר התחיל להוריד את הריבית ביוני, לראשונה לאחר חמש שנים. גם בארה"ב הפדרל ריזרב החל בספטמבר את סבב הורדות ריבית בהורדה חדה של 0.5%, ובשוק מעריכים כי זו תרד בעוד 0.5% עד סוף השנה.


בדרך-כלל החלטות הריבית של בנק ישראל נמסרות לציבור בימי שני, אך ההחלטה נדחתה להיום, שכן ביום שני חל יום השנה למתקפת הטרור של 7 באוקטובר. החלטת הריבית הבאה תתקבל ב-25 לנובמבר 2024.