תעלומת הזהב: איך ייתכן שהביקוש יורד, ההיצע עולה והמחירים מזנקים?

מחיר הזהב בשיא כל הזמנים – זינק ב-45% וחצה את רף ה-2,600 דולר לאונקייה • הסימנים בשוק מצביעים על האטה במכירות התכשיטים והביקוש לזהב בתעשייה יורד. ההיצע? תודה ששאלתם – עולה! אז מה קורה פה?!


מחיר הזהב חצה את ה-2,600 דולר לאונקיה. לפני שנה בלבד מחירה היה 1,800 דולר – זינוק של 45% בשנה. כמעט כל אחד יודע להסביר את המחירים לפי היצע וביקוש, אבל הפעם הסיפור של המתכת הנוצצת הוא כמעט מסתורי. לכאורה, הביקוש לזהב נמצא בירידה בשנה האחרונה וההיצע רק גדל – ההיפך לגמרי ממה שאמור להסביר את הזינוק הזה במחיר הזהב.

באופן מסורתי, עיקר הביקוש לזהב הוא מתעשיית התכשיטים. תכשיטי סיגנט (Signet) היא ענקית שיכולה לתת אינדיקציה טובה לענף – היא מחזיקה במספר מותגים עולמיים והיא מדווחת על ירידה של 8.5% במכירות במחצית הראשונה של השנה. גם פירמות יוקרה, כמו טיפני, מדווחות על צניחה במכירות וגם “איגוד הזהב הסיני” (CGA) מדוות על צניחה חדה יותר בתקופה זו, של 27%. והדיווחים האלה כלל לא מפתיעים – הם ביטוי להאטה העולמית שאנחנו מכירים.




כמובן שתעשיית התכשיטים, המהווה בדרך כלל את מרבית הביקוש לזהב היא לא הקונה היחידה בשוק. יש גם תעשייה, יש משקיעים ישירים וגם משקיעים בתעודות צמודות זהב. התעשייה מהווה בדרך כלל כעשירית מכלל הביקוש לזהב, שמצוי גם במכשיר שבאמצעותו אתם קוראים את שורות אלה – הסלולר, המחשב, הטאבלט וכדומה.


הזהב הוא רכיב קטן במוליכים, משהו כמו 0.5 גרם במכשיר. אלא שהאטה במשק זו האטה במשק ולכן גם התעשייה הצטמצמה לאחרונה. למעשה תעשיית הסלולר, למשל, הצטמצמה מאוד. מכירת מכשירי האייפון, למשל, הצטמצמה ממכירות של 48 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2021 להיקף של 39 מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה הזו. וכאמור, זו אינדיקציה לענף בכלל.


משקיעים בעולם, גם קטנים, קונים גם זהב גולמי, כנכס. באמירויות יש אפילו כספומטים למכירת זהב. מי ששנתו נודדת שם, כשהוא מתעורר באמצע הלילה, מכוסה זעה קרה ומבין שהכסף שלו מושקע בדולרים והחוב של ארה”ב מזנק בקצב שמדיר שינה בעיניו, ובצדק, יכול להיכנס לפרארי שלו ולטוס לקניון עם אותו כספומט ולהמיר חלק מהדולרים למתכת סולידית יותר.


במדינות אחרות קונים מטבעות זהב, ממש כמו בימי התנ”ך, אם כי אבותינו נהגו לסחור במתכת עממית יותר, כמו כסף (הכסף עלה ב-11% בשנה האחרונה). אלא שהקונים זהב באופן זה מהווים נתח שולי קטן מאוד מבין הקונים ומרבית המשקיעים הנורמטיביים – הפרטיים והמוסדיים – קונים תעודות סל צמודות זהב. ושוב – הפתעה – בחודש שעבר היקף מכירת התעודות הללו הסתכם ב-200 מיליון דולר. במונחים של מסחר במתכת הזו זה לא מסביר כלום.


מי שקורא את הנתונים האלה יכול רק לחזק את ההערכה שהיצע הזהב הצטמצם, כי נראה שזה המשתנה היחיד שנותר להסביר את המחירים הגואים. ובכן, יצרני הזהב הגדולים בעולם מדווחים על עלייה של 30% בתפוקת הזהב במחצית הראשונה של השנה.


אז האם הכלכלה השתבשה? האם ייתכן שהביקוש יורד, ההיצע עולה והמחיר מזנק? ובכן, זהו הניתוח שיכולתם לקרוא עד לשנה שעברה – ניתוחים של אנליסטים מפוזיציה שהסבירו לכם למה כדאי להשקיע באפיק שלהם ולא בזהב. הם רק שכחו קונה אחד, שבשגרה הוא לא הגדול ביותר – הבנקים המרכזיים.


רבים מהבנקים המרכזיים בעולם, כמו הבנק של סין, ברזיל, פולין ואפילו טורקיה, חוששים מאוד מהמצב בעולם. אולי הם מתכוננים לגרוע מכל ואולי הם סתם מחפשים מפלט מאינפלציה של עשרות אחוזים אצל חלק מהן. הבנקים שלהן החלו בקניות אגרסיביות מאוד של זהב והם מזניקים את הביקוש באופן שיש כבר מי שמהמר על מחיר אונקיה שיגיע ל-10,000 דולר.


אבל רגע לפני שאתם מזנקים לקנות זהב לארוחת הצהריים, דעו שאם האיומים מתממשים בנקים מוכרים זהב ועלולים להפיל בדרך את המחירים. יש עוד כמה תרחישים שיכולים להסביר את המובן מאליו – מחירים בשוק משוכלל לא עולים, או יורדים, בקווים ישרים – יש תנודות בדרך.