בשנה הראשונה לקדנציה הקודמת של טראמפ, וול סטריט עלתה בקרוב ל-20%, וכמעט כל הסטטיסטיקות לא עבדו • תומכיו יטענו כי מדובר במדיניות הפרו-עסקית שיישם, ומתנגדיו יגידו שהמזל שיחק לידיו • כך או כך, המשקיעים יתמקדו במיוחד בתוכנית הדגל של הנשיא הנבחר • טור אורח
מאז ומתמיד, תקופות נשיאות בארה"ב זכו להתייחסות מיוחדת, למדידות ולבחינות, גם על-ידי משקיעים שחיפשו תובנות לגבי השוק. ואכן, ככל שחופרים בנתונים, אפשר למצוא דפוסים מסוימים: למשל, מצאו שאירועים שליליים בלטו יותר במחצית ראשונה של קדנציה נשיאותית, ששגשוג כלכלי היה נפוץ יותר תחת נשיאים דמוקרטיים, ושבתקופות נשיאות רפובליקאית האינפלציה נטתה להיות נמוכה יותר. למרבה האירוניה, במקרה של טראמפ, כמעט כולן לא עבדו, כאשר כבר בשנה הראשונה לכהונתו, שוק המניות (S&P) זינק בכמעט 20% והאינפלציה קפצה (סה"כ שוק המניות זינק בארבע שנות כהונתו בכמעט 70%).ייתכן שכישלון הסטטיסטיקה בקדנציה הקודמת של טראמפ הושפע מגורמים מחזוריים וחיצוניים, כמו סביבת הריבית הנמוכה, היציאה ממשבר החובות באירופה ומשבר הקורונה, שנתן לגיטימציה לשבור את תקרת החוב ולהציף את הכלכלה בכסף. מצד שני, אולי אותן סטטיסטיקות שהוזכרו היו מעוותות על-ידי מספר מצומצם של מקרי קיצון אקראיים. למשל, סביר שגם אם היה דחליל מתמנה לנשיאות ארה"ב ב-2010 (ביציאה ממשבר הסאב-פריים), הכלכלה והשווקים היו עדיין רושמים עליות חדות, או אם מנהיג-על היה מתמנה כנשיא בשנת 2000, עדיין בועת הטכנולוגיה הייתה מתפוצצת (ואם לא זה, היה עוד יותר גרוע).
מול טיעוני המקריות והמזל, תומכי טראמפ יציגו ככל הנראה את המדיניות הפרו-עסקית שיישם, כמו הפחתת מס חברות והקלה ברגולציה על תעשיות מזהמות; אך מול אלה, היו גם מלחמות הסחר שפתח עם סין ואת ההסתכסכות עם אירופה, כשפרש מהסכם האקלים בפריז. מה שמדגיש שוב, שניתוח המדיניות חשוב יותר מסטטיסטיקה מקרית וברקע להבין את השלב במחזור הכלכלי שבו אנו נמצאים.
מבחינת המחזור הכלכלי, התמונה מורכבת. מצד אחד, המחזור הכלכלי בשלב די מתקדם, עם שוק עבודה הדוק וצמיחה מאטה, אך מצד שני, גם אינדיקציות על איתנות, כמו ירידה במספר פתיחת הבקשות לדמי אבטלה ואופטימיות בסקרי הצרכנים (מדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד זינק באוקטובר ל-108.7, לעומת 99.2 בספטמבר) - העלייה החודשית הגדולה ביותר שלו, מאז מרץ 2021.
גם ניתוח המדיניות הכלכלית שמציעים הרפובליקאים מציף תמונה מורכבת והשפעות צולבות. למשל, טראמפ ידוע בהתנגדותו לדולר חזק, אך מצד שני, בתמיכתו בהטלת מכסי מגן על התעשייה האמריקאית (מציע מכס בגובה 10% על כלל היבוא ודגש מיוחד לסין), שיישומו עשוי לתמוך בדולר. אותם מכסי מגן - או בשמם החופשי, "מלחמות סחר" - עלולים להוביל ללחץ כלכלי ומדיני ולאי-וודאות בשווקים. זאת, בעוד שתוכניתו להוזלת האנרגיה, למשל (באמצעות הגדלת ייצור הדלקים המאובנים בארה״ב, על-ידי הסרת הגבלות וביטול "הגרין ניו דיל"), תהיה כנראה אהובה על המשקיעים. למעשה, מחיר הנפט כבר תקופה מדשדש סביב 70 דולר (WTI), מה שאולי קשור לציפיות השוק לבחירתו של טראמפ.
רגע לפני שרצים לקנות את השוק - צריך לשים לב לאינפלציה
מעל כל התוכניות וההצעות הכלכליות של טראמפ, נראה שהמשקיעים מתעניינים בעיקר באחת - מדיניות מס החברות, כשזאת הייתה התוכנית שרוב העליות שנרשמו ב-2017 יוחסו אליה (Tax Cuts and Jobs Act). כעת, טראמפ מתכנן להמשיך ולהעמיק אותה: להפחית את מס החברות מ-21% ל-20% ואף ל-15%. במקביל, הוא מתכוון לתת למשקיעים סוכריה נוספת - פישוט מערכת המס - צעד שיוזיל את עלות הכנת הדוחות ותשלומי המס.
מעניין, אגב, שלמרות שתקבולי מס החברות נפלו בעקבות התוכנית, עדיין סך תקבולי המס הפדרליים נשארו די יציבים, כאשר תומכי התוכנית מייחסים אותה לזינוק ממס הכנסה אישי, שעלה בעקבות הצמיחה הכלכלית שנבעה מהפחתת מס החברות.
אך רגע לפני שרצים לקנות את השוק לקראת הקדנציה הבאה, צריך לזכור שלכל צעדי המדיניות ישנן גם השפעות עקיפות, כמו על האינפלציה, והן עלולות בקונסטלציה הנוכחית להוביל לתגובות אחרות של השווקים.
כיום, האינפלציה בארה"ב גבוהה יחסית: בחודש אוקטובר, אף הפתיעה למעלה ל-2.4%, לעומת תחזית ל-2.3%. ליבת האינפלציה הפתיעה גם היא למעלה, ל-3.3% (לעומת יעד של 2.0%) ותחזיות האינפלציה הגלומות בשוק ל-10 שנים קדימה עלו מעט, מ-2.18% ל-2.33%. כלומר, סביבת האינפלציה כיום כבר גבוהה, וככל שהמדיניות של טראמפ תוביל להתחממות נוספת, היא עלולה לסכל את מחזור הפחתות הריבית הצפוי, כמו שקרה ב-2018 - אז מדיניותו הובילה להתחממות אינפלציה ולהעלאות ריבית, שבסופו של דבר פגעו בשווקים. כיום, מרווח ההכלה של השוק לאינפלציה אפסי.
עוד צריך לקחת בחשבון, שרמת החוב של הממשל כיום גבוהה דרמטית והפחתות מסים עלולות לעורר חששות לגבי יכולת שירות החוב - וזה עוד מבלי לגעת במורכבות של מאזן הכוחות הפוליטי בקונגרס ובסנאט. בשורה התחתונה, לא ניתן להתבסס על סטטיסטיקה כדי לקבל החלטות השקעה. ההתמודדות עם המורכבות במדיניות הצפויה היא בעיקר פיזור גיאוגרפי ובין סוגי נכסים.
כלכלת ישראל שינתה כיוון
עיקרי הדברים
ראובן1601 אתמול, 22:18המדד המשולב מצביע על ירידה בפעילות המשק הישראלי ברבעון השלישי, בפרט בצריכה הפרטית שעשויה למתן לחצים לעליית מחירים.
תקציב המדינה שאושר בממשלה עם גירעון צפוי של 4.3% פוגע משמעותית...