קרלוס

בסדרה של כמה כתבות אשרטט את התובנות שלי לגבי האופן שמשבר הקורונה יטביע את חותמו על האופן שנתנהל בעתיד. כיצד הוא ישפיע על העולם העסקי, על המעצמות הכלכליות, על החברות העסקיות, על האופן שבו הן תתנהלנה בעתיד, ועל האופן שבו כל אלה ישפיעו על חיינו. הכתבה הראשונה מתמקדת בשאלה מי ירוויח ומי יפסיד ממשבר הקורונה.


משבר וירוס הקורונה שונה מהמשבר הגדול האחרון שחווינו ב-2008, קודם כל בכך שהוא בא במפתיע, כאילו משום מקום, ושנית - בכך שבמשבר 2008 היה חשש כבד שהעולם יעצור מלכת, אבל חיי היום יום של רובנו המשיכו פחות או יותר כבשגרה. ואילו כיום העולם אכן עצר מלכת, ואורח החיים היומיומי של כולנו השתנה באחת באופן שאי אפשר היה להעלות על הדעת.


אז, האם העולם שהכרנו ושמשתנה מול עינינו ימשיך להשתנות ברוח זו גם אחרי שהמשבר יהיה מאחורינו, או שאולי נחזור לעולם המוכר והנוח שלנו, וכוחו של ההרגל יהיה גדול יותר?


נתחיל במאקרו.


ברור, שברמת המשק כולו, המאקרו, המשבר הנוכחי מהווה איום גדול על ההתרחבות הכלכלית שציינה את העשור הקודם, ויש הרואים בו את סיום המחזוריות הכלכלית הקודמת וראשיתה של מחזוריות כלכלית הרבה פחות טובה, שנים של האטה כלכלית ואולי אף גרוע מכך - של מיתון. הצעדים האגרסיביים מאוד שננקטים על ידי קובעי המדיניות בעולם כולו נועדו למנוע מציאות כזו כמעט בכל מחיר, גם כאשר 2020 תהיה בהכרח שנה של מיתון.


אבל, כמו בכל משבר, במיקרו יש מי שמרוויח ויש מי שמפסיד. יש מי שהמשבר פוגע בעסקיו מבלי שיש לו שליטה על כך, ויש מי שהמשבר לא רק שלא פוגע בו, אלא מזניק את עסקיו מבלי שהוא אפילו ייזום זאת. יש מי שהמשבר מאיים עליו ועל עסקיו, ויש מי שרואה בו הזדמנות אישית ו/או עסקית.


יש ענפים שלגמרי ברור שהם נפגעו מהמשבר, ונפגעו קשה מאוד, ויש ענפים שברור שהם מרוויחים מהמשבר. שוקי המניות בעולם מראים לנו את הכיוון בצניחת מניות אחדות כדי 80%, ובנסיקה של מניות אחרות.


הזדמנות בתיירות?
בראש הנפגעים קשה נמצא ענף התיירות על כל מרכיביו - חברות תעופה, בתי מלון, חברות להשכרת רכב, סוכנויות נסיעות, חברות תיירות והדרכות טיולים, חברות ספנות (קרוזים) וכל מה שסובב את התעשייה הזו, ומדובר בענף שמעסיק הרבה מאוד עובדים.


אבל, למרות הפגיעה הקשה ביותר, זהו ענף שעתיד להתאושש, שכן האופי האנושי והיכולת להגיע ממקום למקום בתוך פרק זמן שרק יילך ויתקצר יעשו את שלהם. גם הנסיעות של יחידים וגם הנסיעות העסקיות יחזרו פחות או יותר לקדמותן, אחרי תקופת התאמה. החברות עם אורך הנשימה הארוך ביותר יתחזקו, ואפשר לצפות גם למיזוגים בתחום. אחרי שמניות הענף נחבטו בסדרי גודל של כ-80% (!) ניתן לראות לאחרונה התאוששות בשעריהן, פרי ציפיות המשקיעים שכך אכן יקרה.


ענף אחר שנפגע קשה הוא המסחר והשירותים, בעיקר, אך לא רק, בכל הקשור לתרבות הפנאי והבידור, לחנויות אופנה שנסגרות ומסעדות שנסגרו, אלה שמאכלסות חלק ניכר מהקניונים בישראל ובעולם, ומכאן גם הפגיעה בקניונים כנכס מניב, שהכנסותיהם בנויות גם על היקפי המחזור של העסקים הפועלים בהם, וכיום הם ריקים מאדם. חלק מעסקים אלה יהיו, כנראה, האחרונים להיכנס למעגל הפעילות של המשק בגלל הסיכון הבריאותי הכרוך בשהות בהם, ולכן הפגיעות שלהם גבוהה במיוחד.


ואם מדובר בנכסים מניבים, הרי שגם ענף המשרדים צפוי לספוג מכה לא קלה, שכן המשבר הזה הוכיח להרבה חברות שניתן להפעיל חלק מן העובדים מן הבית, מה שיכול לחסוך להן לא מעט עלות שכר דירה, ארנונה ודמי ניהול. הרבה חברות מתכננות כבר היום ויתור על חלק משטחי המשרדים שמשמשים אותן. סביר להניח שמה שנראה בשנים הקרובות זה הרבה פחות בנייה של בנייני משרדים, תכנון שונה של פנים המשרד - פחות "אופן ספייס", פחות חללי עבודה משותפים בסגנון We Work, והסבה של בנייני משרדים לבתי מלון, ו/או לשימושים מעורבים של משרדים ודירות למגורים.


ובינתיים, בכל הקשור לנדל"ן מסחרי ומשרדי, שנהנה משיערוכים חיוביים ניכרים בשנים האחרונות והדבר ניכר גם בעלייה תלולה במחירי המניות הרלוונטיות בבורסה, כאן - צפויה פניית פרסה, שכן האי ודאות תתבטא בשיעור היוון גבוה יותר.


ומכיוון שמדובר במשבר ריאלי ש"התגלגל" גם, כמתבקש, לשווקים הפיננסים, הרי שבין הנפגעים של הקורונה ניתן להזכיר את המוסדות הפיננסים למיניהם, ובהם הבנקים וחברות האשראי החוץ-בנקאי, שמן הסתם יצטרכו להפריש סכומים ניכרים לחובות בעייתיים, חברות הביטוח שספגו הפסדי נוסטרו ניכרים, שמיתון לא עושה להן טוב, ושגם מה שקרה בשוק האג"ח הממשלתיות מקשה עליהן. מצד שני, הרגולטור הישראלי הולך לקראתן ומקל עליהן, וסגירות המשק עושה להן טוב בכמה ענפים אלמנטריים, דוגמת ענף הרכב.


גם בתי ההשקעות נפגעו מגל הפדיונות שנרשמו בקרנות הנאמנות שבניהולם, ובמידה מסוימת גם בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות, יחד עם ירידת ערך ההשקעות, והכנסותיהם שנגזרות מהיקף הנכסים שהם מנהלים, נפגעו באופן מיידי.


ענף נוסף שנפגע וימשיך להיפגע מן המשבר הוא של יבואני המכוניות, שכבר קודם למשבר שגשג הרבה פחות מבעבר. והסיבה - המשבר יגרום, להערכתי, כחלק מלקחיו, לשינויים בעולם העבודה ולשינויים במרחב האורבני שיקטינו באופן משמעותי את הצורך במכוניות, ומכאן גם השלכה על מחירי המכוניות, חברות הליסינג ומשכירי החניות למיניהם.


מי, בכל זאת, מרוויח מן המשבר וצפוי, או לא צפוי, להמשיך ולהרוויח ממנו?


מי שהרוויח עד כה מהמשבר הן, קודם כל, רשתות השיווק למזון, רשתות הסופרמרקטים, שמכירותיהן גדלו מאוד כתוצאה מאגירת מלאים על-ידי הצרכנים, אבל ככל שיסתמן שהמשבר עומד להיות מאחורינו, יתברר שהצמיחה שלהן בהכנסות היא חד-פעמית. בתוך הקבוצה הזו ייהנו ויתחזקו אלה שהשכילו לבנות מערכים לוגיסטיים למכירות און ליין ואלה הן בעיקר רשתות המזון הגדולות עם הכיסים העמוקים יותר. ואם מדובר במכירות און ליין, זה כמובן, אינו מוגבל למכירת מזון, אלא לכל ה"אי קומרס", ובעיקר אופנה ומוצרי צריכה רבים.


לעומת זאת, יצרני המזון לא בהכרח ירוויחו מהמשבר, שכן הגידול הניכר שלהם במכירות לסופרמרקטים ולחנויות המכולת, יתקזזו עם אובדן הכנסות ממכירות לבתי מלון, למשל, וזה אינו מקרה שהם מגבירים את ניסיונותיהם להגיע ישירות לצרכנים, ניסיונות שהחלו עוד קודם למשבר.


חגיגת הייטק ותשתיות
התחום של ההייטק סובל כרגע קשות מהקפאת השקעות, מצב שמאיים על חברות שנמצאות בשלבים התחלתיים ושעלולות להיסגר בשל תזרים מזומנים בעייתי, אבל ללא ספק יהיו חברות טכנולוגיה שנהנות מהמצב הנוכחי וימשיכו ליהנות ממנו גם כשהמשבר יסתיים. אלה הן חברות שפיתחו ויפתחו יכולות טכנולוגיות שיאפשרו יצירת קשרים עסקיים שלא רק בדרך פיזית, חברות שעוסקות בתחום של למידה מרחוק, חברות טכנולוגיות שימצאו פתרונות חדשניים בתחום של רפואה מרחוק ושל רפואה מותאמת אישית, שני תחומים שהתפתחו מאוד עוד לפני המשבר, חברות בינה מלאכותית וביג דאטה, ועוד.


ובכלל, הטכנולוגיה הוכיחה במשבר הזה שקשה מאוד בלעדיה, ולכן אחרי המשבר הנוכחי, היא תחזור לצמוח ולשגשג. קשה לראות כיצד היינו מצליחים להתמודד עם הווירוס אלמלא הטכנולוגיה חדרה לחיינו באופן שבו היא חדרה, הן לחיים האישיים שלנו והן לחיים העסקיים. איך היינו מתמודדים עם קניית מזון בלי לסכן את עצמנו ללא הזמנת משלוחים און ליין, איך היינו מתמודדים עם המשך תפקוד חלקי של מערכת החינוך ללא למידה מרחוק, איך היינו מתמודדים בעולם העסקי עם הצורך לקיים מפגשי הנהלה ללא ה"זום", ואיך היינו מתמודדים עם הלחץ של לקוחות בחברות שירותים אלמלא הדיגיטל. ההשקעות בדיגיטל, בעיקר בחברות שנותנות שירותים כמו בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות, חברות סלולר ועוד, צפויות לנסוק ומי שייהנו מכך יהיו גם חברות תוכנה רלוונטיות.


תחום אחר שיכול ליהנות מהסיטואציה הנוכחית הוא הרבה יותר שגרתי ו"אפור", והוא זה של התשתיות, שכן הכל מבינים, שזהו תחום מעורר צמיחה, ואם שוטפים את המשק בכסף, ראוי שחלקו יגיע לתשתיות לסוגיהן, תחום שבישראל נמצא בפיגור גדול.


משבר הקורונה יסיר הרבה מהלחץ שהופעל בשנים האחרונות על חברות התרופות והפארמה מצד הרגולציה, וחברות שיתמקדו במציאת חיסונים/תרופות למגפה הנוכחית, ויפתחו יכולות שישרתו אותן במתן פתרונות גם למגפות עתידיות, ייהנו מהסיטואציה החדשה באופן מיוחד. כל תחום הבריאות אמור לקבל תנופה תקציבית, שכן המשבר הראה שמערכות הבריאות, כולל בישראל, באירופה, ובוודאי בארה"ב, לא ערוכות למתקפות ויראליות, שכנראה, יחזרו בעתיד.


ערפל מעל הבניינים
ויש גם את תחום הנדל"ן בהקשר של דירות למגורים. כאן המגמה לא ברורה, שכן מצד אחד, תחושת העושר של המשקיעים נפגעה קשות בשל הצניחה בשווקים הפיננסים, ושיעור המובטלים זינק גם בישראל, וגם בעולם, ובמצב כזה אין יכולת וגם לא תיאבון גדול להיכנס להתחייבות גדולה מאוד לטווח הארוך.


מן הצד השני, רבים מתייחסים להשקעה בדירה כאל השקעה בטוחה בהשוואה להשקעה בניירות ערך, במיוחד אחרי המפולת האחרונה, ויש גם את הריבית הנמוכה במשכנתאות, הריבית האפסית בפיקדונות הבנקאיים, וההיצע שעלול לקטון. באשר לישראל, תהיה הזדמנות לממשלה שתקום להוריד את מחירי הדירות.


בתוך כך, אני צופה שיתרחשו שינויי מחירים יחסיים בין "אזורי הביקוש" הנוכחיים לבין הפריפריה, ובניגוד לדעה המקובלת - דווקא לטובת הפריפריה, וזו תהיה תוצאה שקשורה לשינויים שיחולו בדפוסי העבודה.


לא רק החיים של כל אחד מאיתנו הם זמניים, גם החיים העסקיים הם בעלי אופי זמני. ההתפתחות הטכנולוגית של עשרות השנים האחרונות הביאה לנסיקה של חברות אחדות שעומדות בחזית הטכנולוגיה ולנפילה של חברות אחרות שלא השכילו להתמודד נכון עם האתגרים הטכנולוגיים. הווירוס הנוכחי יגרום לנסיקה של חברות חדשות, ולנפילה של הרבה חברות ותיקות, שכן העשור האחרון התאפיין בגידול עצום של חובות הסקטור העסקי בחסות הריבית האפסית, ולא כל החברות יידעו להתמודד עם האתגר הניצב בפניהן.


השלכות הווירוס על שוק ההון הן כאלה, שחלק מן החברות תתקשינה למחזר את חובותיהן ולעמוד בהתחייבויות שלהן כלפי הנושים. לכן נראה לא מעט הסדרי חוב, לא מעט רכישות מצד חברות חזקות ועתירות מזומנים, וגם לא מעט מיזוגים בין חברות שתבקשנה יתרונות לגודל בענף שבו הן פועלות. חברות שהגיעו למשבר עם "מחלות רקע", כלומר, ממונפות עד לקצה, יהיו טרף קל לחברות אחרות שהגיעו למשבר כשהן עתירות מזומנים.

גלובס