רועיסל

ההחלטה של בנק ישראל להעלות את הריבית בשיעור חד של 0.75% לרמה של 2% הפתיעה לא מעט מהפעילים בשוק ההון, שהתקשו להעריך את מידת ה"ניציות" שיפגין הנגיד. בשבועות האחרונים התרבו ההערכות שהנגיד עשוי להפתיע ולבצע העלאה חדה יותר מזו שלה ציפו הפעילים (0.5%), במיוחד לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן האחרון, שהעיד על אינפלציה בקצב שנתי של 5% במשק.
לאחר הודעת הריבית (ב') נרשמו בבורסות וול סטריט ירידות שערים חדות של מעל 2%, לנוכח החשש לגבי יכולת הבנקים המרכזיים להשתלט על האינפלציה הדוהרת בעולם. נוסף על כך ניכרת עצבנות בשווקים, לקראת יום שישי הקרוב, אז יתקיים הכנס השנתי של הבנק הפדרלי בג'קסון הול, שם צפוי הנגיד האמריקני פאוול לשאת דברים.


אך למרות המהלך הנחוש של בנק ישראל במדיניות הריבית, ההשפעה לא בהכרח צפויה להיות שלילית על המניות והאג"ח הנסחרות בבורסה המקומית, ואינדיקציה לכך ניתן היה לקבל מעליות בפתיחת המסחר ביום ג' בת"א, למרות הירידות החדות בוול סטריט בערב שקדם לו.


"עליית הריבית צפויה להשפיע בעיקר על חברות שהן עתירות הון בבורסה, כמו חברות נדל"ן", סבור אלעד קראוס, מנהל מחקר במיטב, המתייחס לצורכי המימון של אותן חברות באמצעות גיוסי חוב בבורסה. לדבריו, בבית ההשקעות "מסתכלים יותר כיום על חברות עם מודל עסקי חזק ותזרים מזומנים, ופחות עתירות הון". המהלך של העלאת הריבית, צפוי לדבריו להשפיע באופן חיובי על סקטור הבנקים. זאת משום שהעלאת ריבית בשלב הזה מייקרת את ההלוואות ומשפיעה לחיוב על הרווחים שלהם.


קראוס ממליץ למי שבוחן את אטרקטיביות הסקטורים השונים של המניות בבורסות, שלא להסתכל רק דרך אפקט העלאת הריבית. "יש אירועים שפחות מושפעים מהריבית, כמו סקטור האנרגיה הירוקה, שמושפע לחיוב מעליות מחירי האנרגיה". ככלל לדבריו, "כדאי היום להסתכל יותר על המיקרו ולבדוק אילו חברות פחות עתירות הון ויכולות להתמודד עם המצב שנוצר".


מי שהתבטא מוקדם יותר החודש בנוגע למשטר הריבית והשפעתו על הבורסות, הוא גילעד אלטשולר, מנכ"ל ומייסד בית ההשקעות אלטשולר שחם, שאמר לאחרונה כי כל עוד התשואה על האג"ח ל-10 שנים לא חוצה בבירור רף של 3%, השווקים ימשיכו לטפס. השבוע עלתה התשואה בארה"ב לרמה שכזאת, אחרי שנסחרה מתחת לרף הסימבולי במשך מספר שבועות. המגמה ברורה: ככל שתעלה הריבית בשוק הסולידי, שוק האג"ח יהווה אלטרנטיבה למניות ויערער את ביצועיהן.


"הריבית הריאלית היא זו שמשפיעה, והיא שלילית"
האם זינוק כה חד בריבית עלול לזעזע את שוק גיוסי החוב בבורסה התל אביבית, מוטת חברות הנדל"ן? רנן כהן-אורגד, מנכ"ל לידר הנפקות, סבור כי ההשפעה עדיין לא דרמטית: "אם נלך רגע למאקרו כלכלה, אז יש קורולציה בין אינפלציה להכנסות ולפעילות של החברות. מה שצריך להשפיע על החברות ברמת המאקרו זו הריבית הריאלית, והיא עדיין שלילית".
הסיבה לדבריו היא שהחברות, אפילו בתחום הנדל"ן המניב, שנחשב ליותר פגיע, מצמידות את עיקר חוזי השכירות שלהן למדד המחירים לצרכן. וגם הנדל"ן היזמי, לדבריו, "חווה עד לאחרונה תשואה לא רעה מבחינת מחירי המכירה (של הדירות וכו'). אם יש קשיים שנוצרים מהעלאת הריבית, הם יותר כאלה שנוצרו לארגונים כלכליים קטנים שלא נסחרים בבורסה", סבור כהן-אורגד.


גם לדברי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מיטב, העלאת הריבית לא מייצרת בהכרח תרחיש שלילי מדי לחברות הנסחרות בת"א. לדבריו, "המשק הישראלי צומח כיום, התשואות על האג"ח הקונצרניות עדיין לא ברמות שיקשו על רובן לשרת את החוב, והוא פתוח לגיוסים חדשים. בינתיים לא הייתי נכנס לתחזיות שחורות לגבי החברות בכלל, או סקטור הנדל"ן בפרט".


לדברי זבז'ינסקי "יש נקודה טכנית שכדאי לשים לב אליה. אנחנו רואים שהתשואות הארוכות (בשוק החוב) עולות כיום פחות מהקצרות. רוב החברות מגייסות לטווחים ארוכים, ככה שהפגיעה בהן כתוצאה מהעלאת הריבית היא קצת יותר קטנה. פעם כשהיו מעלים ריבית התשואות הארוכות היו מזנקות, היום התגובה יחסית רגועה".




תמונת המאקרו תומכת ביציבות בשוק המניות
בשורה התחתונה, בשוק מעריכים הגורמים השונים כי מצב תמונת המאקרו של הכלכלה הישראלית טובה, ולכן היא תומכת ביציבות שנרשמת בשוקי המניות. מדד ת"א-35, שנחשב ממילא כסולידי יותר ביחס למדדים של וול סטריט למשל, רשם עלייה של 3% מתחילת השנה, בזמן שהמדדים האמריקאיים, אף שהתאוששו בחודשיים האחרונים, עדיין מופסדים. מדד S&P 500 ירד ב-13.2% מתחילת השנה, ומדד נאסד"ק מופסד ב-21%.


קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות שווקים בלאומי שוקי הון, מעריך כי הצמיחה החיובית במשק מקנה את היציבות היחסית שנראית בשוק המניות, וככל שמדובר בגיוסי החוב, ההשפעה הגדולה היא מסביבות הריבית בעולם: "עליית התשואות של איגרות החוב הממשלתיות בישראל עוקבת למגמה בארה"ב, בזמן שכלכלת ישראל מראה תמונה יותר ורודה ביחס לעולם, אם מסתכלים על האינפלציה בבריטניה, אירופה ואפילו סין. שם רואים סימנים של סטגפלציה (האטה כלכלית ואינפלציה)".


לדבריו של לוי אין כרגע "עדות להאטה כלכלית. השילוב בין איתנות פיננסית והידוק מוניטרי משדר איתות חיובי לעולם, ותומך בכך שישראל תהיה יעד איכותי להשקעות זרות ומקומיות".
אז איפה להשקיע את הכסף בימים כאלה? לוי סבור כי "בשוק המניות והאג"ח הקונצרניות ההשפעה תהיה מגוונת. חברות בעלות הכנסה יציבה, יחסי מינוף נמוכים, איתנות פיננסית גבוהה ויכולת החזר חובות טובה יציגו ביצועי יתר ביחס לחברות בעלות יחסי מינוף גבוהים ואיתנות פיננסית נמוכה. סקטור ספציפי שצפוי ליהנות מהמגמה של עליית הריבית הוא הפיננסים".


התמונה החיובית שמצטיירת בנוגע לבורסה התל אביבית, עם זאת, עשוי להיות מטעה. זאת משום שהמצב המאקרו כלכלי בעולם כולל עדיין, לדברי רונית הראל בן זאב, מנכ"לית S&P מעלות, שילוב של מספר סיכונים.


הללו כוללים לדבריה "הידוק אגרסיבי של המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים בעולם, זעזועים בשוק האנרגיה מהמלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה וסיכון מוגבר לאינפלציה ולמיתון, שהזין את האי-יציבות בתנאי השוק בחודשים האחרונים".


במבט קדימה, היא מעריכה כי "קיים סיכון גובר שהעלייה החדה בשיעורי הריבית, ואינפלציה מתמשכת, ידחפו חלק מהשווקים למיתון, ויגדילו את הסבירות להרעה או החמרה נוספת בתנאי האשראי. מגמות אלו עשויות להמשיך להשפיע, גם אם בעוצמה פחותה ובאופן עקיף, הן על פעילות החברות בשוק המקומי והן על פעילות ההנפקות בשוק החוב".

globes