ab-keren

לפי דיווח במדינה, ועדת החקירה הפרלמנטרית לבדיקת ההתרחשויות בבנק שקרס תעביר לארכיון הפדרלי את ממצאיה לאחר תקופה ממושכת במיוחד, במקום לאחר 30 שנה כמקובל. ההיסטוריונים כבר מתקוממים
המידע שייאסף במסגרת החקירה הפרלמנטרית בשוויץ סביב הקריסה של בנק קרדיט סוויס יישארו חסויים במשך 50 שנים, כך לפי דיווח בעיתון Aargauer Zeitung. ועדת החקירה תעביר את המסמכים, שכוללים הצהרות עדים ותיקיות נוספות, לארכיון הפדרלי השוויצרי לאחר תקופה ארוכה יותר מ-30 השנים המקובלות.
מהפרלמנט השוויצרי לא התקבלה תגובה.
הדיווח עורר חששות בקרב היסטוריונים שוויצרים, ובאגודה השוויצרית להיסטוריה העבירו מכתב תלונה ליו"ר הוועדה איזבלה צ'אסו, המכהנת כחברה בבית העליון של הפרלמנט. "אם חוקרים ירצו לחקור מבחינה מדעית את משבר הבנקאות של 2023, הגישה למסמכים תהיה חשובה ביותר", כתב במכתב זאשה זאלה, יו"ר אגודת ההיסטוריונים, "באופן אידיאלי, זה צריך להיות אפשרי לאבטח את הארכיון ולהפוך אותו לנגיש לאחר סיום תקופה הולמת".
החקירה תתמקד בפעולות של הממשלה השוויצרית, הרגולטור הפיננסי והבנק המרכזי בתקופה לפני השתלטות החירום של UBS על קרדיט סוויס בחודש מרץ. במסגרת מהלך זה נרכש קרדיט סוויס ב-3.2 מיליארד דולר. הבנק קרס לאחר קרוב ל-170 שנות פעילות.
זו החקירה החמישית מסוגה בלבד בהיסטוריה המודרנית של המדינה, ולוועדה המורכבת ממחוקקים יש סמכויות נרחבות לבקר את הקבינט, משרד האוצר וגופים ממשלתיים אחרים בשוויץ.
ביום חמישי התקיימה הפגישה הרשמית הראשונה של הוועדה בברן. לדברי היו"ר, תהיה לוועדה הסמכות לתשאל בנקאים מקרדיט סוויס, אך החקירה לא תתמקד בכך.
קרדיט סוויס סבל מההפסדים ומבריחת מזומנים בהמשך לשנים של שערוריות בהם היה מעורב הבנק, בין היתר קריסת גרינסיל, חברת פינטק שהבנק הזרים אליו מימון באמצעות ארבע קרנות השקעה ייעודיות ושהתבררה כתרמיתית. בשנים האחרונות הודה קרדיט סוויס בשורה של עבירות בהן סיוע באופן פעיל לאישים מכל העולם בהעלמת מסים, הלבנת הון עבור קרטל סמים בולגרי ותשלום שוחד. בסך הכל שילם הבנק משנת 2000 כ־11 מיליארד דולר בקנסות על הפרות פיננסיות.

כלכלסיט