ראובן1601

ממשלת איטליה הפתיעה אתמול כשהודיעה על מס של 40% על רווחי יתר של הבנקים ■ לאחר שמניות הבנקים הגדולים באיטליה צנחו, ניסתה הממשלה להרגיע את המשקיעים והוסיפה סייגים
איטליה הודיעה אתמול (שלישי) כי תטיל מס של 40% על רווחי יתר של הבנקים. הצעד הגיע לאחר זינוק ברווחי הבנקים עקב עליית הריביות ונועד, לדברי הממשלה, לסייע למחזיקי משכנתאות ולאפשר לממשלה להוריד מסים אחרים.
ההודעה של ממשלת איטליה הפתיעה רבים והפילה את מניותיהם של שני הבנקים הגדולים במדינה, אינטסה סאנפאולו ואוניקרדיט. 10 מיליארד דולר נמחקו אתמול משווי השוק המשותף של השניים.
במקביל נפלו גם מניותיהם של בנקים אזוריים בארה"ב, לאחר שסוכנות דירוג האשראי מודי'ס הורידה את דירוגי האשראי של עשרה בנקים. מודי'ס הזהירה כי סיכוני מימון ורווחיות חלשה מבעבר מציבים אתגר לדירוג האשראי של המגזר הבנקאי בארה"ב.
בעקבות הנפילה במניות הבנקים המקומיים, ניסתה ממשלת איטליה להרגיע היום את המשקיעים. לפי הודעת משרד האוצר, המס יסתכם בפחות מ-0.1% מנכסי הבנקים, ואלה שכבר העלו את הריבית שהם מציעים על פיקדונות "לא יושפעו משמעותית מהחוק".
איטליה אינה המדינה הראשונה שמטילה מס על רווחי יתר (windfall). הרעיון נהפך לנפוץ בשנים האחרונות באירופה, במיוחד לאחר העלאות הריבית החדות של הבנק המרכזי של אירופה (ECB), אשר הביאו לזינוק ברווחי הבנקים. הרעיון הוצע לאחרונה גם בישראל על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
ספרד מתכננת לגייס 3 מיליארד יורו ב-2024, באמצעות מס של 4.8% על רווחי בנקים מריבית ומעמלות שיסתכמו ביותר מ-800 מיליון יורו


ליטא, ספרד ובריטניה כבר אימצו
בליטא, אישר הפרלמנט במאי מס על רווחי הבנקים מריביות ב-2023 ו-2024, בעקבות העלאות הריבית החדות של הבנק המרכזי של אירופה. שם, מס של 60% מוטל על רווח מריבית הגבוה מהממוצע של ארבע השנים הקודמות ב-50%. הוא צפוי לגייס 410 מיליון יורו (451 מיליון דולר) לתקציב הממשלה, וישמש להגדלת תקציב הביטחון.
ספרד מתכננת לגייס 3 מיליארד יורו ב-2024, באמצעות מס רווחי יתר על בנקים שאושר בשנה שעברה. מס של 4.8% יוטל על רווח מריבית ומעמלות שיסתכמו ביותר מ-800 מיליון יורו.
בינואר 2022, ממשלת שוודיה החלה להטיל "מס סיכון" על מוסדות עם התחייבויות של יותר מ-150 מיליארד קרונה שוודית (14.1 מיליארד דולר), כל עוד הן קשורות לפעילות במדינה. המס נועד להגדיל את הכנסות המדינה ולצבור סכום שיכסה את העלויות במקרה של משבר כלכלי. המס היה בגובה של 0.05% מההתחייבויות ב-2022 וגדל ל-0.06% ב-2023. הוא צפוי לגייס 6 מיליארד קרונה שוודית בשנה.
ממשלת בריטניה לא הציגה מס על רווחי יתר, אבל מאז 2011 היא גובה מס בנקאי שהחל כתגובה על המשבר הפיננסי. המס חל על נכסים גלובליים במאזני הבנקים בבריטניה, וכן על נכסים השייכים לפעילות בבריטניה של בנקים זרים.
ממשלת הונגריה שינתה באחרונה מס על רווחי יתר שהוטל ביוני על מגזרים חשובים בכלכלה. היא אמרה כי הבנקים יוכלו להפחית את התשלומים שלהם בשנה הבאה עד 50% — אם יגדילו את רכישות האג"ח הממשלתיות שלהם. הממשלה גם הטילה "מס חברתי" חדש של 13% על סוגים מסוימים של השקעות.


צ'כיה ממסה גם את חברות האנרגיה
בצ'כיה, אישר הבית התחתון של הפרלמנט בנובמבר מס רווחי יתר של 60% על חברות האנרגיה והבנקים, במטרה לגייס השנה 3.4 מיליארד דולר. המס נועד לסייע לאנשים ולחברות שנפגעו מהזינוק במחירי החשמל והגז במדינה.
נשיא צרפת, עמנואל מקרון, הודיע במרץ כי חברות שבהן עובדים יותר מ-5,000 בני אדם צריכות לחלוק חלק גדול יותר מרווחיהן "הגבוהים בצורה חריגה" עם העובדים, במקום להשתמש במזומנים שלהן לרכישות חוזרות של מניות. אולם, הוא ושר האוצר של צרפת, ברונו לה מר, דחו את האפשרות של מיסוי רווחי יתר.
הטלת מס כזה בעייתית בצרפת, משום שהבנקים הצרפתים כפופים לחוק שמגביל את הריביות שהם יכולים לגבות על הלוואות. לצרפת גם יש תוכנית לפיקוח על החסכונות, עם ריבית צמודה לאינפלציה
בגרמניה, כמה מהבנקים הגדולים נהנו מעלייה של 50%-70% מההכנסות על ריבית מאז תקופת הקורונה. ואולם, מס על רווחי יתר לא נדון בינתיים במשרד האוצר תחת השר כריסטיאן לינדנר, שנחשב פרו-עסקים. משרד האוצר של גרמניה סירב למסור תגובה לרויטרס בנוגע למס של איטליה, אך ציין כי ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה כוללים סעיף שאוסר העלאות מסים.

דה מקרק