3cf

בנק ישראל בדק כמה השפיעה המלחמה על המחירים בענף המזון. עוד הוא מצא: הביקוש קשיח במצב חירום, אך הביקוש הציבורי מחליף את הפרטי בשל שהות חיילים במילואים. גם החרם על טורקיה השפיע
לצד הביקורת הרחבה על העלאת מחירי המזון, שנראית כמו תאוות בצע של חברות המזון משום שמחירי הסחורות ירדו ומחירי המזון עלו, חטיבת המחקר בבנק ישראל ביצעה ניתוח שמטרתו לבחון את השפעת המלחמה על המחירים בענף המזון. בצד הביקוש ניתחו את השפעות המלחמה על הרמה, הגמישות וההרכב של הביקוש למוצרים ושירותים. בצד ההיצע התייחס הבנק להשפעות על מבנה העלויות של הפירמות וכן על כוח השוק.
המלחמה מציבה אתגר משמעותי בפני כלכלת ישראל. התזכיר מתמקד בהשפעת המלחמה על המחירים היחסיים במשק ומתמקד בענף המזון שמשקלו במדד המחירים הוא כ-12%. לטענת הבנק, המלחמה משפיעה על תנאי הביקוש וההיצע בענפי המשק באופן משמעותי.
על ההשפעה בענף המזון נכתב: "באופן כללי, איננו צופים שינוי משמעותי בגמישות הביקוש למוצרי מזון בתקופת המלחמה. גורמים מסוימים תורמים להקשחת הביקוש. הצטיידות במזון נתפסת כצורך קיומי, בין אם לצריכה ביתית ובין אם במטרה לצייד חיילי מילואים. בנוסף, הרכב הביקוש משתנה ונוספות לו אוכלוסיות הנוהגות בשגרה לאכול בחוץ, וכעת מחליפות פעילות זו בבישול ואכילה בבית. ככל שקבוצה זו כוללת צרכנים צעירים בעלי הכנסה גבוהה המתגוררים במרכזים אורבניים גדולים, הללו ירכשו מזון במכולות שכונתיות או בפורמטים יקרים אחרים, ויפגינו נכונות מוגבלת להשקיע זמן ומשאבים בחיפוש אחר אלטרנטיבות מוזלות".


מנגד, נמצא כי קיימים גם גורמים הפועלים להגמשת הביקוש. "הסנטימנט הצרכני השלילי הכרוך בחשש מאובדן הכנסה יגרום לחלק ממשקי הבית להשקיע מאמצים רבים יותר בחיפוש אחר אלטרנטיבות מוזלות למתגי המזון המוכרים. בנוסף תאפשר היציאה לחל"ת או הירידה ברמת הפעילות העסקית לחלק ממשקי הבית להשקיע זמן רב יותר באיתור אלטרנטיבות כאלו", נכתב. "מנגד, צרכנים "חדשים" עשויים לגלות פחות אינרציה בהחלטות הרכישה ולגלות נכונות גוברת לנסות תחליפים זולים למותגי המזון היקרים".


עוד נכתב, כי המלחמה מביאה להסטה מסוימת של ביקוש למזון מן הסקטור הפרטי לסקטור הציבורי. חיילי המילואים אינם סועדים בבית, אך מנגד הממשלה נדרשת לספק להם מזון. העלייה בעצימות הפעילות של גופים ביטחוניים נוספים כגון משטרת ישראל תגרום אף היא לגידול בביקוש למזון דרך השוק המוסדי. "ביקוש זה צפוי להתחרות במידה מסוימת בביקוש בסקטור הפרטי, ולמתן לחץ לירידת מחירים בענף ככל שהביקוש הכולל למוצרי מזון (של הסקטור הפרטי והממשלה יחדיו) גדל", הובא בסקירה.


ומה קורה בצד ההיצע? השפעות המלחמה על מחירי התשומות וזמינותן ניכרות בענף זה לכל אורך שרשרת הערך. המלחמה הביאה לפגיעה ישירה ונרחבת בתוצרת החקלאית הטריה. מעבר לפגיעה בהיצע הפירות והירקות הטריים בשווקים (שאינם נכללים במדד מחירי המזון שנציג בהמשך), משתמעת גם פגיעה בקטגוריות מזון נוספות שפירות וירקות משמשים כתשומה ביצורן כגון ירקות קפואים ומזון משומר. היכולת לפצות על הירידה בזמינותם של ירקות טריים במקטע הקמעונאי באמצעות יבוא מטורקיה או ירדן למשל מוגבלת בין היתר בשל חשש הרשתות מחרם צרכני. יבוא של ירקות כתשומת יצור צפוי להיות פחות רגיש להיבט זה.


"מרבית התוצרת החקלאית הטריה מיוצרת כאמור בישראל, למעט כל הדגנים והשמנים שמיובאים מחו"ל. ככל שהמלחמה תמשך והירידה בנפח התנועה הימית לישראל תתמיד עלולות מגבלות מלאי להכביד על מבנה העלויות של חברות רבות בענף המזון. יבוא מוצרי מזון מוגמרים לישראל מושפע אף הוא באופן דומה", נכתב. לפי הנתונים, 5 המועצות האזוריות בנגב המערבי אחראיות לרבע משטח גידולי השדה ולכשליש משטח גידול הירקות בישראל.


עוד נכתב, כי היצע העבודה בענף המזון נפגע כתוצאה מן המלחמה באופן משמעותי, ובחוליות מרובות. היצע העבודה בחקלאות סובל ממשבר חריף על רקע עזיבת עובדים זרים את הארץ. "למרות נכונות נרחבת בציבור להתנדב לעבודה בחקלאות, מרבית המתנדבים אינם ניחנים במיומנות או בכושר העבודה הנדרש לעבודה זו. בתחילת המלחמה העריך משרד החקלאות שקיים מחסור של עשרות אלפי עובדים בענף והמדינה ניסתה להתמודד עם מחסור זה, בין היתר, באמצעות תכנית מענקים המתמרצת עבודה בחקלאות. במהלך הזמן שחלף מאז, מחסור זה הצטמצם משמעותית", נכתב.


עוד הובא, כי היצע העבודה במערכים הלוגיסטיים והתפעוליים של חברות המזון נפגע אף הוא כתוצאה מגיוס המילואים הנרחב, וכן ממיקומן של חלק מן הפעילויות בקרבת אזורי העימות. הפגיעה בהיצע העבודה לא פסחה גם על המקטע הקמעונאי, אם כי ישנן אינדיקציות להקלה משמעותית בפגיעה זו בשבועות האחרונים.


ביזפורטל