עידן21

"אם תמשיכו להתעלם מהכנסת כמו שנעשה עד כה, אנחנו נייצר הצעות חוק שיטרילו אתכם", כך לפי יו"ר ועדת מיזמים ציבוריים, ח"כ אוהד טל בתום דיון שעסק בכך שגופים חוץ בנקאיים לא השתתפו בתוכנית המימון המוזל לעסקים קטנים. נציגת בנק ישראל: "תשקלו שוב, זו פגיעה בעצמאות הבנק, והדבר ייבחן גם ע"י הגופים הבינלאומיים"
עליית המדרגה בעימות של בנק ישראל מול הכנסת בנושאים של תחרות במערכת הפיננסית. בתום דיון סוער בוועדה למיזמים ציבוריים בכנסת, בו הושמעה ביקורת נוקבת כלפי בנק ישראל, הנחה יו"ר הוועדה ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית) את נציגת משרד האוצר להכין תיקון חקיקה ולפיו בנק ישראל ישקול שיקולי תחרות בבואו להוביל מהלכים משמעותיים.
נציגי בנק ישראל התרעמו על ההחלטה: "תשקלו שוב, זו פגיעה בעצמאות בנק ישראל, והדבר ייבחן גם ע"י הגופים הבינלאומיים (סוכנויות הדירוג-ע.א)", כך אמרה סימה שפיצר, מנהלת יחידת הרישוי בפיקוח על הבנקים. עוד אמרו נציגי הבנק המרכזי שכאשר קובעים בחקיקה לבנק ישראל אילו שיקולים לקחת בחשבון, בעצם גם אומרים לו מה לא לקחת בחשבון, ולכן זו פגיעה בעצמאות תהליך קבלת ההחלטות.
ח"כ טל לא התרגש מהאמירות ואמר כי אם יראה שינוי בגישה של בנק ישראל, הוא לא יקדם מהלך של חקיקה. "אם תמשיכו להתעלם מהכנסת כמו שנעשה עד כה, אנחנו נייצר הצעות חוק שיטרילו אתכם ולא נרפה. אנחנו ממש לא רוצים להיות בסיטואציה שכזו, אבל אם לא תותירו לנו ברירה נעשה כך", אמר.
עוד בתחילת הדיון הורגשה המתיחות, כשכותרת הדיון שנקבעה היתה "התנהלות בנק ישראל הפוגעת בתחרות הגופים הפיננסים אל מול הבנקים". כבר בפתח הישיבה אמרה שפיצר בתגובה לנושא הדיון, כי "הכותרת שניתנה לדיון עושה עוול לבנק ישראל ולעובדיו העושים לילות כימים במסירות אין קץ לקידומה של כלכלת ישראל. הקביעה המקופלת בכותרת הדיון לפיה בנק ישראל פוגע בתחרות, היא האשמה חמורה וחסרת שחר ובנק ישראל מוחה כנגדה באופן נחרץ".
לדבריה, "ההצעה לפיה בנקיטת המדיניות המוניטרית נצטרך לשקול שיקולי תחרות בעייתית בלשון המעטה, אינה קיימת במדינות מפותחות והיא פוגעת בעצמאות הוועדה המוניטארית".
הדברים נאמרו בעקבות הביקורת שהושמעה על התוכנית להלוואות מוניטאריות שהעמיד הבנק המרכזי בתחילת המלחמה לעסקים קטנים. בנק ישראל העמיד מימון מוזל לבנקים ולחברות האשראי החוץ בנקאי במטרה שיגולגל לעסקים קטנים שנפגעו מהמלחמה כהלוואות במחיר של ריבית הפריים. אלא שהגופים החוץ בנקאיים התריעו שהתנאים בתוכנית אינם מותאמים לאופי פעילותם, אלא רק לזה של הבנקים. ואכן בסופו של דבר רק הבנקים השתתפו בתוכנית, והעמידו בשלושה חודשים הלוואות בהיקף של 5.5 מיליארד שקל, ואף גוף חוץ בנקאי לא נטל בו חלק. במהלך החודשים האחרונים נערכו דיונים בכנסת ונעשו פניות לבנק ישראל שישנה את מבנה התוכנית כך שגם הגופים החוץ בנקאיים יוכלו להשתתף, אך בבנק המרכזי סרבו לכך. ובכל מקרה בסוף החודש שעבר התוכנית הסתיימה ולא הוארכה.
"הגברת התחרות במערכת הפיננסית היא משימה מתמשכת, שיש לבצעה בנחישות ובהתמדה ותוך זהירות והקפדה שלא לפגוע ביציבות המערכת הפיננסית. יש להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים ולקדם מהלכים חפוזים אשר נזקם רב על התועלת", אמרה שפיצר.
בנוגע לטענה שהתכנית הנוכחית פוגעת בתחרות במגזר העסקים הקטנים, אמרה שפיצר: "הצעד שנקט בנק ישראל היה מוגבל בזמן – הוא נקבע לשלושה חודשים בלבד; לכן, לצעד הזה אין ולא הייתה כל השפעה על התחרות במערכת הפיננסית. החיבור של צעד זמני שננקט במהלך המלחמה לנושא מבני של תחרות במערכת הפיננסית הוא נטול היגיון כלכלי".
יו"ר הוועדה ח"כ טל לא התרגש מדבריה, ותהה איך בנק ישראל לא מבין שמשהו בתוכנית אינו כשורה כשאף גוף חוץ בנקאי לא הצטרף אליה. "בנק ישראל לא חי בוואקום, ואי אפשר שכל פעם שמובע חשש לפגיעה בתחרות, מיד יגידו שזו פגיעה בעצמאות בנק ישראל".
גיבוי לחשש מהפגיעה בתחרות ניתן גם מרגולטורים נוספים. "הצטערנו שאף גורם חוץ בנקאי לא הצטרף, אבל לא הופתענו", אמרה אביגיל ונקרט מאגף תקציבים במשרד האוצר. "קשה להגיד מה תהיה ההשפעה של המצב הזה על התחרות, אבל אנחנו יודעים מה היה בתקופת הקורונה, אז היה מהלך דומה שהביא לשינוי של מאזן כוחות לטובת אשראי בנקאי. מירב הסיכויים שזה מה שיקרה הפעם, וזה חבל", אמרה ונקרט.
ונקרט ביקרה את התנהלות בנק ישראל ואמרה: "אנחנו מוטרדים מהדרך שבנק ישראל התייחס לנושא התחרותי, זה צריך להילקח בחשבון. הנימוקים של בנק ישראל לא מספקים, וצריכים להיות שינויים בדרך שזה נשקל. יש מקום לבחון תיקון פורמלי של הנושא - בחקיקה או בדרך אחרת. העצמאות של בנק ישראל קדושה וקריטית למשק, אולם השיקול התחרותי, אינו פוגע בעצמאות. אנחנו לא מתערבים בגובה הריבית, היקף התוכנית, אלא מי מקבל גישה לתוכנית". גם נציג רשות התחרות אייל שפירא ציין שקיים חשש שהעובדה שרק בנקים השתתפו בתוכנית ההלוואות המוזלות תביא לפגיעה בטווח הקצר ובטווח הארוך בתחרות של גופי האשראי החוץ בנקאי אל מול הבנקים.


כלכליסט