קיבוצניק

לווים בעלי דירוג גבוה רשמו זינוק של 48% בהיקף ההלוואות שנטלו במרץ 24' לעומת אוקטובר 23'. אצל לווים בדירוג נמוך נרשם קיפאון. הריבית הממוצעת שקיבלו הלווים הטובים היא מעל ל־8%, אף ששיעור הפיגורים שלהם הוא אפסי
המצב הכלכלי והשפעות המלחמה הביאו לתופעה מעניינת שבה דווקא משקי בית חזקים יותר הגדילו את היקף ההלוואות שלהם. כך עולה מנתוני לשכת האשראי לישראל, המתבססים על נתוני מאגר האשראי של בנק ישראל.
לשכת האשראי לישראל מדרגת את רמת הסיכון הפיננסית של אזרחי ישראל הנכללים במאגר לפי נתוניהם. מפילוח הלווים לפי רמת הדירוג שלהם עולה כי לווים בדירוג טוב מאוד (הרמה הגבוהה ביותר) נטלו במרץ האחרון הלוואות בהיקף של 663 מיליון שקל, זינוק של 48% לעומת נתוני אוקטובר אשתקד, זאת בעוד היקף ההלוואות החדשות למשקי בית צמח ב־11.4% בלבד. גם בדרגה אחת מתחת, עבור לווים שדירוגם מוגדר טוב, נרשמה עלייה חדה של 34.9% בהלוואות החדשות ל־1.8 מיליארד שקל.
לעומת זאת, בקרב לווים בדירוג נמוך יותר (דירוג המוגדר סביר או נמוך) העלייה היתה הרבה יותר מתונה ועמדה על פחות מ־3%, ואצל לווים שבדירוג הנמוך ביותר היא ירדה ב־3.6% ל־487 מיליון שקל. ייתכן שירידה זו לא נובעת מירידה בביקוש, אלא מכך שבשל עליית רמת הסיכון במשק, גופי האשראי (הבנקאיים והחוץ בנקאיים) מהדקים את מדיניות החיתום ונוטים יותר לסרב ללווים בסיכון גבוה.


"התנהלות אחראית ושקולה"
"אנחנו רואים את ההשפעה של התקופה הנוכחית בנתונים מפתיעים. צרכנים חזקים פיננסית ובעלי דירוג אשראי גבוה שבעבר צרכו פחות אשראי, צורכים היום יותר הלוואות. רוב ההלוואות האלו הן הלוואות קטנות. זה בהחלט מצביע על קושי בהתמודדות עם יוקר המחיה", אומר משה ידגר, מנכ"ל קפטן טכנולוגיות, מפעילת אפליקציית דירוג האשראי קפטן קרדיט.
בצד החיובי ניתן לראות שעל אף הקשיים שעמם מתמודד הציבור הישראלי בדמות עלייה חדה בריבית שמייקרת את ההלוואות והשפעות המלחמה, מוסר התשלומים לא נפגע. שיעור ההלוואות בפיגור נותר ללא שינוי. לפי הנתונים, שיעור האשראי הצרכני שנכנס לפיגור של מעל לחודש עמד במרץ האחרון על 5.2%, בדומה למרץ אשתקד. עם זאת, מדובר בעלייה לעומת מרץ 2022 אז עמד השיעור על 4.9%. ניתן לייחס את העלייה בהלוואות בקשיים בעיקר להשפעות עליית הריבית החדה באותה תקופה שייקרה דרמטית את ההחזר החודשי בהלוואות.
"מקובל לפעמים לחשוב על הציבור הישראלי כ'פזרן' או כזה ש'חי על המינוס', אבל בפועל תמונת המצב שונה. למרות השלכות המלחמה אנחנו רואים ששיעור הכניסה לכשל (אי־עמידה בהתחייבויות פיננסיות) לא השתנה באופן מהותי. זה מעיד על התנהלות אחראית ושקולה של הישראלים, שבמידת הצורך משנים את סדרי העדיפויות שלהם ובלבד שיוכלו לעמוד בהתחייבויות", אומר ידגר. על אף הנתונים החיוביים צריך לזכור כי בתחילת המלחמה קבע בנק ישראל מתווה עם הבנקים המאפשר הקפאת הלוואות, כך שייתכן שהנתונים עדיין לא משקפים את התמונה המלאה, שכן נכון לסוף יוני, יש עדיין אשראי למשקי בית (משכנתאות ואשראי צרכני) בהיקף של מעל ל־24 מיליארד שקל שנמצא בדחיית תשלומים, כלומר הלווים לא פורעים אותו והוא לא נחשב לאשראי בפיגור. לאחרונה קצב בנק ישראל את תקופת ההקפאה המקסימלית לתשעה חודשים (למעט במתן אישור מיוחד), כך שבחודשים הקרובים נראה האם אכן אותו אשראי שהוקפא בתחילת המלחמה מצליח לחזור ולהיפרע כהרגלו. כמו כן היו מקרים מסוימים במהלך המלחמה שבהם נדחה הדיווח למאגר על הלוואות שנכנסו לפיגורים גם כן בעקבות הקלות שקבע בנק ישראל. כך שבשורה התחתונה ייתכן שהמצב פחות טוב, ואת התמונה המדויקת יותר נדע בעוד כמה חודשים.
המאגר מאפשר תחרות
חמש שנים עברו מאז הושק מאגר נתוני האשראי. מדובר במאגר שהקים בנק ישראל ושכולל בתוכו נתונים על אזרחי ישראל, בעיקר בנוגע להיקף החוב ומוסר התשלומים שלהם. הרעיון הבסיסי של המאגר הוא שבעזרת נתונים אלה יוכל הגוף המלווה - בנק או חברת אשראי חוץ בנקאי - לדעת את רמת הסיכון של הלווה ולהתאים לו הצעה ראויה. זאת בעוד שעד לפני הקמת המאגר, הנתונים הללו היו גלויים בעיקר לבנק שבו מנהל הלקוח את חשבונו. התוצאה היתה שגופי האשראי התקשו להתחרות בבנקים שבהם מנוהל חשבון העו"ש, והלקוח הפך בעצם לשבוי בידי הבנק.
גופי האשראי מציינים כי המידע שקיים במאגר הוא כלי חשוב שמסייע להם לצמוח נכון יותר באשראי - לברור טוב יותר את הלקוחות, ולצמצם חשיפה ללווים בסיכון גבוה. ואכן, מנתוני לשכת האשראי לישראל שהועברו לבקשת כלכליסט עולה כי אכן הדירוג הוא כלי שניתן להסתמך עליו. כך, למשל, אם בוחנים את התפלגות ההלוואות בפיגור לפי דירוג הלווים, ניתן לראות ש־98.9% מהן הן של לווים המוגדרים בדירוג נמוך מאוד, לעומת רק 0.7% מהפיגורים שהם לבעלי דירוג נמוך, ובקרב לווים בדירוג גבוה מדובר בשיעור אפסי מהפיגורים של 0.05% בלבד.
נתון נוסף שמראה את אפקטיביות הדירוג הוא שיעור ההלוואות בפיגור של הלווים בדירוגים השונים: בעוד שיעור ההלוואות שבפיגור בהלוואות של לווים בדירוג נמוך מאוד עומד על לא פחות מ־66%, בקרב לווים בדירוג סביר ומעלה מדובר בשיעור אפסי של עד 0.03% מהלווים.
על אף ההבדלים הדרמטיים הללו הרי שהפערים בריביות בין הלווים אינם כה משמעותיים. בקרב לווים בעלי דירוג טוב מאוד, שמהווים מעל למחצית מהציבור, הריבית הממוצעת בהלוואות שניתנו בחודש מרץ עמדה על פריים פלוס 2.37% (כיום 8.4%), בעוד אצל לווים בעלי הדירוג הנמוך ביותר היא הגיעה בממוצע לפריים פלוס 5.76% (כיום 11.8%). אז אומנם בעלי דירוג גבוה מקבלים ריבית טובה יותר, אבל עדיין ריבית של 8.4% אינה ריבית נמוכה, והשאלה האם היא הוגנת ביחס לכך שמדובר באוכלוסייה שבה שיעור ההלוואות בפיגור עומד על 0.03% בלבד.
יש שתי מסקנות מרכזיות מהנתונים הללו. ראשית, חשיבות הדירוג גם מבחינת יכולת הניבוי שההלוואה תיקלע לקשיים, וגם ביכולת לקבל ריבית טובה יותר. ואכן גופי האשראי מודעים לכלי הזה, ומרביתם עושים בו שימוש בתהליך חיתום ההלוואות ומסגרות האשראי.
המסקנה השנייה היא שהציבור הרחב לא עושה במאגר מספיק שימוש. גם היום, חמש שנים לאחר תחילת הפעילות של המאגר, רבים בציבור לא מודעים לקיומו, לחשיבות השמירה על רמת דירוג גבוהה ולכוח שללווים בדירוג גבוה יש בקבלת הלוואה בריבית נמוכה. אם הציבור היה משתמש בדירוג ככלי מיקוח, אז לא היינו רואים שבקבוצת לווים בדירוג גבוה עם סיכוי אפסי לכשל, הריבית הממוצעת היא מעל ל־8% (ואם זה הממוצע, סביר כי יש לווים בדירוג גבוה שמקבלים הלוואה בריבית דו־ספרתית). מכיוון שכעת גם נצפית מגמה של עלייה בהלוואות לקבוצת הלווים החזקים, הרי שאם הם כבר הם נאלצים לקחת הלוואה (שממילא מחירה יקר בגלל הריבית הגבוהה במשק), אז ראוי שינצלו את הדירוג הגבוה שלהם וישקיעו יותר בהשוואה בין הצעות שונות ובהתמקחות על הריבית.

כלכליסט