המכונה

בנק ישראל טרם השלים את ההיערכות ל"חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלומים", האמור להגדיל את התחרות בשוק התשלומים הריכוזי שבו שולטים היום הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. לדבריו: "אם לא תהיה דחייה, יש חשש שיישום השירות ייפגע ועימו גם אמון יוזמי התשלומים והלקוחות בשירות זה
ביוני האחרון נכנס לתוקף "חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלומים", שאמור להיות אבן דרך בהתפתחות שוק התשלומים בישראל. מטרת החוק, שאושר במסגרת חוק ההסדרים במאי 2023, היא להגדיל את התחרות בשוק התשלומים הריכוזי, שבו שולטים הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, וכך להוזיל עלויות לציבור ולקדם חדשנות טכנולוגית.
אחד הצעדים המשמעותיים שכבר נכנס לתוקף, קובע שחברות המוגדרות כנותנות שירותי תשלום, יידרשו להוציא רישיון מיוחד של רשות ני"ע, באמצעותו הן יוכלו להתחבר למערכת התשלומים בישראל, ובכך למעשה לשבור את המונופול הקיים של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. לאחר הוצאת רישיון, חברות יוכלו להציע שירותים שונים, כגון העברת משכורת אליהן, שעבורה יוכלו להציע ריבית, במקום אל חשבון העו"ש בבנק, שעליו רוב הלקוחות לא מקבלים דבר.
החלק השני של החוק, שאמור היה להיכנס לתוקף בדצמבר הקרוב, נוגע לייזום תשלומים בסיסי. כיום אנחנו משלמים בשני אמצעי תשלום מרכזיים: כרטיס אשראי ומזומן. לכרטיס אשראי יש עלויות תיווך (עמלות סליקה שחברות כרטיסי האשראי גובות מבית העסק). החוק הופך את ההעברה הבנקאית - אותה פעולה מסורבלת שאנו משתמשים בה כיום רק במקרים מאוד ספציפיים, כמו תשלום שכר דירה - לפעולה פשוטה, כמו תשלום בכרטיס אשראי בקופה או דרך ביט או פיייבוקס. באמצעות החיבור הישיר למערכות התשלומים של ישראל, חברות יוכלו ליזום העברה כספית מיידית בין חשבונות - כשהצרכן יצטרך רק ללחוץ על אישור.
כיום אומנם יש כבר כמה חברות שמציעות יזום תשלומים חד פעמי, אך המפץ הגדול יגיע עם הכניסה לתוקף של ייזום תשלומים בסיסי, שיאפשר, בדומה לכרטיס אשראי, לקבוע תשלומים עתידיים, לייצר הוראות קבע וכד'.
זהו שינוי משמעותי שצפוי להוזיל את העלויות לצרכנים ולבתי העסק. כך לדוגמא, העברות מט"ח יוכלו להתבצע בידי פינטקים, שיוכלו למשל לתווך בעסקה בין צרכנים ישר מחשבונות הבנק שלהם, ללא מעורבות הבנקים, שגובים עמלות גבוהות במיוחד על מכירה ורכישה של מט"ח. סך עמלות המט"ח שגבו הבנקים וחברות כרטיסי אשראי ב-2023 עומד על 2.1 מיליארד שקל.
מרוויחים נוספים הם בתי העסק, שצפויים לשלם עמלות פחותות יותר ביחס לעמלות הסליקה שהם משלמים היום על תשלום באמצעות כרטיס אשראי. מדובר במרכיב הכנסה משמעותי לחברות כרטיסי האשראי, שהכנסתם (ברוטו) מבתי העסק ב-2023 עמדה על כ-3.15 מיליארד שקל - רובה נובעת מעמלות סליקה, שחלק מהן מועבר למפיצים של הכרטיסים - הבנקים.
אבל כל הטוב הזה צפוי להתעכב: החוק מאפשר לדחות את כניסת הצעד הזה לתוקף פעמיים, כל פעם בתקופה של חצי שנה. בחודש שעבר משרד האוצר בחר להשתמש באופן חלקי בגמישות שהחוק מעניק, והוא פרסם להערות הציבור צו המבקש לדחות בחצי שנה את כניסת הצעד לתוקף, עד ליוני 2025. על הצו אמנם חתום שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אך מאחורי בקשת הדחייה עומד עיכוב בעבודת בנק ישראל, שטרם השלים את היערכותו. בפני הבנק מוטלת עבודה רבה לשינוי הוראות החקיקה לבנקים והתאמת המסגרת הרגולטורית, שחלקה חסרת תקדים בעולם.
בבנק ישראל מסבירים כי ההחלטה לדחות את הכניסה לתוקף נובעת מפרוץ המלחמה, שהביאה לשינוי במיקוד העבודה של הבנק במהלך המלחמה, אשר נדרש להקדיש משאבים רבים ליציבות המערכת, וכן לסיוע ללקוחות, ובנוסף בשל מחסור בכח אדם (בעקבות גיוס מילואים). בדברי ההסבר לדחייה מצוין בין השאר, כי מדובר ב"שירות חדשני גם ביחס לקיים בעולם, ועל כן נדרשת היערכות משמעותית ובפרט היערכות טכנולוגית משמעותית".
בסביבת בנק ישראל מסבירים כי הרפורמה מתבססת על אמון הצרכנים, שיסכימו לתת את אמונם ולאפשר לגופים חדשים שיקבלו רישיון לקבל למעשה גישה מסוימת לחשבון הבנק שלהם, ולכן ישנה חשיבות עליונה לכך שבעת כניסת החוק לתוקף, המערכת הבנקאית תהיה ערוכה לכך. כלומר, הדחייה נובעת מחשש שהביצוע יהיה חלקי ויפגע באמון הצרכנים.
מנגד, בלובי 99 מבקרים את בקשת הדחייה, שצפויה לקבל את אישור ועדת הכלכלה בשבועות הקרובים. במכתב ששלח בשבוע שעבר מנהל תחום פיננסיים בלובי 99 משה קאשי לשר האוצר, נכתב כי "כל דחייה במועד לכניסה לתוקף של הוראות החוק משמעותה פגיעה משמעותית באזרחי ישראל המשלמים עמלות גבוהות על שירותים בנקאיים במערכת בנקאית ריכוזית ולא תחרותית. כתוצאה מחוסר תחרות זו, בשנתיים האחרונות חלה עלייה של 12.2% בעלות ניהול חשבון עו"ש". עוד ציינו בלובי כי "תמוה בעינינו הניסיון לתלות את הסיבה לבקשת הדחייה בעיכוב פרסום הוראות המפקח על הבנקים בפרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מאז פרוץ המלחמה, בנק ישראל והפיקוח על הבנקים פועלים, מתפקדים, ומקדמים רפורמות מבניות כגון פתיחת שוק האיגוח בישראל, ומתווה מדורג למתן רישיונות תאגיד בנקאי לגופים חוץ בנקאיים".
חלק מהביקורת של לובי 99 נובעת מכך שזו לא הפעם הראשונה שבנק ישראל מבקש לדחות רפורמות דומות. גם במקרה של חיוב הבנקים לשתף בהסכמת הלקוח מידע על ניירות הערך שבחשבונו, במסגרת רפורמת הבנקאות הפתוחה, בנק ישראל ביקש דחייה של חצי שנה, כשלבסוף בוועדת הכספים אושרה דחייה של שלושה חודשים.
מנגד, בבנק ישראל מגיבים כי: "הפיקוח על הבנקים תומך בדחייה של חצי שנה, שעליה הודיע משרד האוצר, בנוגע למועד כניסתן לתוקף של הוראות החוק בעניין חובת הגישה לשירות יזום תשלום. בהקשר זה נציין כי הפרקטיקה הנהוגה היא פרק זמן של שנה ליישום סטנדרטים לשירותי open API חדשים. הדחייה דנן, מטרתה לאפשר לבנקים ליישם את השירותים בצורה טובה ויעילה. ככל שלא תינתן דחייה או דחייה מספקת, קיים חשש לכך שיישום השירות יפגע ואיתו גם אמון יוזמי התשלומים והלקוחות בשירות זה. במהלך תקופת הדחייה יושלמו ההתאמות הנדרשות להטמעת הסטנדרט הבינ״ל בשיתוף גורמים שלישיים בינלאומיים, ויינקטו פעולות לסגירת פערים שנוצרו כתוצאה מאילוצי הסטת משאבים בתקופת המלחמה. חשוב להדגיש, כי בנק ישראל פעל רבות לקידום הבנקאות הפתוחה עוד בטרם חוקקו החוקים הרלוונטיים לעניין זה. כך שכבר היום שירות של יזום תשלום בודד נגיש לכלל יוזמי התשלומים שיש להם אישור או רישיון מהמאסדר שלהם".

כלכליסט