אלה

למה יש כאלו שלא חוסכים, מהם אפשרויות החיסכון, האם להפקיד לתוכנית חיסכון לכל ילד ולמה מניות זה שם המשחק בחיסכון לילדים?


איך וכמה כסף לחסוך לילדים?
נתחיל בעובדה: יש היום יותר ויותר הורים שמוותרים על חיסכון לילדים. אם בעבר הורים דאגו לחסכונות כאלו אפילו על חשבון הרווחה הכלכלית שלהם, מסתמנת היום מגמה ורואים אותה ברשתות החברתיות של - "הם יסתדרו". אנחנו, ההורים צריכים ליהנות עד כמה שניתן, והילדים יסתדרו. זה סוג של ריאקציה חזקה לגישה שהיתה מקובלת על ההורים שלהם ואולי זה מגיע בשל ההערכה שלילדים יהיה - יש דירה, יש נכסים, וגם אם אין מספיק, אולי יהיה מהסבים ומהסבתות ובכל מקרה - אנחנו במרכז ואחר כך הילדים.


אי אפשר להתווכח עם הגישה הזו, זה לא עניין של להסכים איתה או להתנגד לה. זה עניין של דרך חיים. והיא כמובן לגיטימית לחלוטין. יש כאלו שלא חוסכים דווקא בגלל שיש להם הרבה. למה לחסוך לילדים אם גם כך, הוא עומד לקבל סכום משמעותי שיצטרך. חיסכון לילדים נועד לרוב לשמר את הכסף ולהבטיח אותו. אבל במשפחות מבוססו זה לא נדרש, מלכתחילה יש כסף שיוקצה בהמשך לילדים.


ועדיין - רוב ההורים הם לא עשירים וגם לא מהקבוצה שלא חוסכת לילדים, הם מרגישים שזה לא מספיק להביא ילדים לעולם, צריך לתת להם גם ביטחון כלכלי מסוים, עד כמה שניתן והם חוסכים לילדים. כאן עולה שאלה ראשונה בסיסית - למה בעצם? הרי כשההורים חוסכים בחשבון הבנק שלהם, הם בעקיפין חוסכים לילדים שלהם למה צריך חיסכון שמיועד לילדים, שרשום עליו השם של הילד?


לא צריך. חוץ מכך שזה הופך את העניין ליותר מסודר ויש חשבון חיסכון או חשבון השקעות על שם הילד, אין בזה משהו מהפכני. אתם יכולים לחסוך אצלכם בחשבון, להשקיע בקרנות, קופות, מניות באופן ישיר ולהגיד לעצמכם שחלק מזה שייך לכל ילד וילד. אין למעשה יתרון בהפרדה ובחיסכון ישיר, ספציפי לילדים, למעט החיסכון שמספקת המדינה - הפרשה של כ-57 שקל בחודש ל"חיסכון לכל ילד" כשבצמוד לחיסכון הזה המדינה מאפשרת לחסוך בסכום דומה באותה קופה או אותו פיקדון. ביתרון להשקעה הנוספת היא שדמי הניהול אפסיים בתקופת החיסכון.


סיכום ביניים: לא כולם חוסכים, אפשר לחסוך גם דרך החשבון שלכם, ונעבור לסוגי החיסכון ומה המשמעות שלהם לילדים.

חיסכון לכל ילד - מה זה והאם להגדיל את החיסכון?


המדינה מסבסדת חיסכון ראשוני לילדים בסכום של 57 שקל בחודש. יש הורים שמסתפקים בזה. יש הורים שמוסיפים 57 שקלים לחיסכון (דרך הנחיה לביטוח לאומי להפקיד את הסכום בחיסכון) ונהנים מדמי ניהול אפס. התוספת עדיפה על פני אפשרויות אחרות. כלומר, אם אתם רוצים לחסוך לילדים, עדיף ללכת על ה-57 שקלים שהמינה מאפשרת בלי דמי ניהול.
בשלב הראשון נתייחס לחיסכון דרך המדינה - איך לחסוך, באיזה מסלולים, מה הסכום שיהיה לילדים, ובהמשך נתייחס לאפשרויות נוספות מעבר לסכום הזה.


תוכנית "חיסכון לכל ילד" היא יוזמה ממשלתית שהחלה לפני 7 שנים, ומטרתה להבטיח שלכל ילד בישראל יהיה חיסכון משמעותי בגיל 18 כשניתן יהיה להמשיך ולחסוך עד גיל 21. במסגרת התוכנית, המדינה מפקידה 57 ש"ח בכל חודש עבור כל ילד עד גיל 18, כשהורים יכולים להכפיל את הסכום ולהוסיף עוד 57 ש"ח, כלומר ניתן להפקיד 114 שקלים.


במהלך השנים, החיסכון מצטבר ומנוהל במסלולים שונים של קופות גמל להשקעה או פיקדונות בנקאיים, בהתאם לבחירת ההורים. חשוב להדגיש כי הכסף ניתן למשיכה על ידי הילד רק לאחר הגיעו לגיל 18, ואם ההורים יבחרו להמשיך את החיסכון עד גיל 21, תתווסף מענק חד-פעמי של 500 ש"ח.


בגיל 18, הילד רשאי למשוך את הכסף, אך ניתן לעכב את המשיכה עד לגיל 21. זהו שלב חשוב, שכן ההחלטה באיזה אפיק להשקיע יכולה להוביל להבדלים משמעותיים בסכום הכסף שהילד יקבל בסופו של דבר.




איפה כדאי להשקיע בתוכנית חיסכון לכל ילד?
כאשר ההורים פותחים חיסכון לכל ילד, הם נדרשים לבחור היכן לנהל את החיסכון. ישנן שתי אפשרויות עיקריות: קופת גמל להשקעה או פיקדון בנקאי. לכל אפשרות יש יתרונות וחסרונות, כאשר הבחירה תלויה ברמת הסיכון שההורים מוכנים לקחת ובמטרות החיסכון.
קופת גמל להשקעה – קופת גמל להשקעה היא אפיק שמנוהל על ידי בתי השקעות. היא מציעה מסלולים שונים – מסלול מנייתי (מסלול בסיכון גבוה), מסלול כללי (שילוב של מניות ואג"ח) ומסלול סולידי (הכולל בעיקר אג"ח).
יתרונות: אפשרויות השקעה מגוונות, כולל מסלולים בסיכון גבוה שמותאמים לחיסכון ארוך טווח. אפשרות לניהול מקצועי על ידי מנהלי השקעות. נזילות מלאה – ניתן לעבור בין מסלולים ובין גופים מנהלים מבלי לשלם מס על הרווחים עד למשיכת הכסף. חיסרון: אין תשואה מובטחת – התשואה תלויה בשוק ההון ובביצועי הקופה. דמי ניהול – ישנם דמי ניהול שנתיים המגיעים ל-0.6%-0.8% בממוצע, תלוי בגוף המנהל. דמי הניהול משולמים על ידי ביטוח לאומי עד לגיל 21.
פיקדון בנקאי – זו האפשרות השנייה לניהול חיסכון לילדים, המנוהלת על ידי הבנקים ומבוססת על ריביות קבועות או משתנות. בבחירת פיקדון בנקאי יש ודאות מוחלטת לגבי הריבית, אך התשואה נמוכה בהשוואה למסלולים מנייתיים בקופת גמל. חיסרון נוסף: לרוב לא ניתן למשוך את הכסף לפני תום התקופה ללא תשלום קנס.

מדוע כדאי לקחת סיכון בחיסכון לילדים?
כשמדובר בחיסכון ארוך טווח, כמו חיסכון לכל ילד, יש יתרון משמעותי לבחירת אפיקי השקעה בעלי סיכון גבוה יותר, דוגמת מסלול מנייתי. מחקרים רבים מראים כי השקעה במניות לטווח ארוך מספקת תשואה עודפת על פני השקעה באג"ח או בפיקדונות.


הנתונים מצביעים על כך שבשוק ההון תשואה שנתית ממוצעת על מניות נעה בין 7%-6%, בעוד שבאג"ח ובפיקדונות התשואה עומדת על כ-4% בלבד. המשמעות היא שהורים שבוחרים להשקיע את כספם במסלול מנייתי לטווח ארוך, יכולים להגדיל את סכום החיסכון בצורה משמעותית בהשוואה למסלולים הסולידיים.


הפער הזה של 2%-3% בשנה יוצר הבדל ענק בסוף הדרך. ילדים שההורים שלהם ישקיעו במסלול מנייתי יקבלו בסוף הדרך, תחת הנחת התשואה הממוצעת בשוק המניות כ-22-25 אלף שקל. ילדים שיחסכו במסלול הסולידי ביותר - פיקדונות - יהיו עם מתחת ל-20 אלף שקל בסוף התקופה. בפועל, על רקע התשואות בשנים האחרונות הפער בינתיים גבוה יותר. אם ההורים יפקידו לחיסכון את הסכום האפשרי הנוסף אז מדובר בסכום כפול - הילדים יגיעו בגיל 21 לסכום חיסכון של כ-45-50 אלף שקל ומעלה במסלול המנייתי ומתחת ל-40 אלף במסלול הסולידי.




חשוב להדגיש כי השקעה במניות דורשת טווח זמן ארוך. השקעה לזמן קצר במניות היא מסוכנת מאוד, כי התואה הממוצעת אומנם עולה על התשואה הסולידית, אבל יש תנודתיות ואפשרות לנפילות, אלא שכשמדובר בחיסכון ארוך טווח, יש זמן לתיקון של ירידות בשוק המניות, והסיכוי לקבל תשואה גבוהה הוא גדול. על פני זמן השוק מתקן את המפולות והתשואה מתכנסת לממוצע ארוך הטווח.




האם השקעה במסלולים אחרים של "חיסכון לכל ילד" היא נכונה?
בהגדרה ובהינתן שמדובר על חיסכון ארוך טווח, המסלול המנייתי (שנקרא - מסלול מנייתי סיכון מוגבר)עדיף על כל יתר המסלולים בחיסכון לכל ילד דרך קופות גמל להשקעה. עם זאת, יש כאמור מסלולים נוספים: מסלול כללי (סיכון בינוני) – מסלול שמשלב בין מניות לאג"ח, ומציע סיכון בינוני עם תשואה בינונית. מסלול זה מתאים להורים שרוצים לשלב בין ביטחון ותשואה. אבל זה כמו להיות בחצי הריון. אף אחד לא יודע מה יהיה בעתיד, אבל בהסתמך על העבר ועל התיאוריה שמקנה תשואה עודפת למניות כפיצוי בשל היותן מסוכנות יותר, סביר ששוק המניות על פני זמן יהיה אטרקטיבי יותר משוק האג"ח.
מסלול נוסף הוא מסלול סולידי (סיכון נמוך) – מסלול שמבוסס בעיקר על אג"ח ממשלתיות, ומיועד להורים שמעוניינים להימנע מסיכונים ולהעדיף חיסכון בסיכון נמוך עם תשואה נמוכה יותר. המסלול הזה באם מדובר על חיסכון לטווח ארוך הוא טעות גדולה. הוא מספק תשואה נמוכה והילדים יצאו בגיל 18 או 21 עם כסף בכיס, אבל פחות מאלו שהשקיעו במניות.


מה שמדהים כאן הוא שהורים מבוססים הולכים על השקעה במניות לילדים שלהם, הורים לא מבוססים הולכים על הבטוח ביותר - לרוב אפילו פיקדונות. זה רק מגדיל את הפער הין עשירים לעניים. אין שום סיבה להפקיד בפיקדונות לטווח ארוך, הפיקדון הטוב ביותר מספק לכם שתואה של כ-4.7% בשנה. היא לא רעה והיא בטוחה, אבל לתקופה כל כך ארוכה המניות אמורות לספק תשואה גבוהה יותר. מעבר לכך, הפיקדונות כאמור לא ניתנים לשבירה, אלא עם קנס גדול.





איך בוחרים את הגוף המנהל?
לדמי הניהול יש חשיבות גדולה. ככל שהם גדולים כך התשואה שלכם צפויה להיות נמוכה יותר. בחיסכון לכל ילד, ביטוח לאומי משלם את דמי הניהול עד גיל 21, לכן הפרמטר הזה פחות רלבנטי. מעבר לכך, דמי הניהול די קרובים בין הגופים בין 0.6% בשנה ל-0.8%.
חשוב לבדוק את ביצועי העבר. זה לא בהכרח מעיד על העתיד, אבל יש מתאם בין מה שהיה למה שיהיה ברוב המקרים.


עד כאן האפשרויות בתוכנית חיסכון לכל ילד, אבל יש הורים שרוצים לחסוך יותר לילדים. איך הם יכולים לעשות את זה?





כיצד להגדיל את החיסכון מעבר לחיסכון לכל ילד?
מעבר לחיסכון בתוכנית "חיסכון לכל ילד", אתם יכולים לחסוך בהרבה אפשרויות לילדים, בדיוק כמו שאתם חוסכים או משקיעים בעצמכם. שלוש שאלות מאוד רלבנטיות בהקשר הזה - כמה להשקיע-לחסוך? באיזה אופן: חד פעמי או הפקדות חודשיות ובאיזה מכשירים פיננסים?
כמה להשקיע? זה כבר עניין כמובן אישי, ככל שתוכלו לחסוך יותר לילדים כך יהיה להם יותר בעתיד. לגבי השאלה השנייה, הרי שהרוב מעדיפים להשקיע באופן שוטף, הפקדה חודשית וזה אפשרי במכשירים כמו קופות גמל להשקעה וקרנות נאמנות.


יש גם כאלו שרוכשים באופן ישיר מניות לילדים. אבל את זה מסובך לעשות במנות חודשיות ובסכומים יחסית קטנים.


המכשירים הכי רלבנטיים להשקעה וחיסכון לילדים הם קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות. אבל מי שרוצה השקעות סולידיות יכול גם לחסוך בתוכניות חיסכון בבנקים




קופת גמל להשקעה - נזילה, ניתן לעבור בין מסלולי השקעה שונים בלי אירוע מס, ניתן להפקיד באופן חד פעמי או באופן חודשי. דמי ניהול של 0.6% עד 0.8%. המסלולים האפשריים - מנייתי, כללי (שילוב של אג"ח ומניות) ואג"חי. פוליסת חיסכון היא מוצר דומה, ההבדל שכאן מדובר בניהול של חברת ביטוח ולא בית השקעות או גוף מוסדי. דמי הנהיול לרוב מעט גבוהים יותר.


תוכניות חיסכון בנקאיות – מצד אחד אתם לא יכולים להפסיד, אבל כמו שהראנו למעלה, התשואה הסוליידת נמוכה לאורך זמן מהתשואה בשוק המניות. אתם בעצם מפסידים את האלטרנטיבה והילדים יוצאים בגיל 18 או 21 עם פחות כסף בחיסכון.
קרנות נאמנות - קרן נאמנות היא מעין תיק השקעות מנוהל שמכיל מגוון ניירות ערך, כולל מניות, אג"ח, מט"ח ועוד. הקרן מנוהלת על ידי בית השקעות או חברת ביטוח ומציעה למשקיעים גישה למגוון רחב של נכסים. אתם יכולים להשקיע בקרנות מנייתיות במגוון מאוד רחב, זה יכול להיות קרן על מדד ה-S&P, קרנות פאסיביות עוקבות מדדים וזה יכול להיות קרנות אקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות.
בקרנות נאמנות פאסיביות על מדדים לרוב דמי הניהול נמוכים מאוד וזה מוסיף לאטרקטיביות שלהם.


אפשר כמובן גם להשקיע בקרנות נאמנות אג"חיות, מעורבות ועוד, הן צפויות להניב תשואה נמוכה יותר מאשר קרנות מנייתיות על פני זמן.



סיכום - האם לחסוך לילדים, איפה וכמה?
נחזור להתחלה. חיסכון לכל ילד בסכום של 57 שקלים מהמדינה הוא הבסיס שיש לילדים. אם אתם רוצים ויכולים תוסיפו 57 שקל נוספים כחיסכון נוסף, דמי הניהול האפסיים הופכים חלופה זו להכי טובה.
החיסכון עד כה יעניק לילדים בגיל 21 סכום מוערך של כ-45-50 אלף שקל במסלול מנייתי, ופחות מ-40 במסלול סולידי (אם מדובר רק בחיסכון של המדינה הסכום יהיה כמחצית)


אם אתם רוצים להגדיל יש כאמור מספר אפשרויות - קרנות נאמנות וקופות גמל להשקעה הן הפופולאריות. אם תבחרו מעבר ל-57 שקלים, להפקיד מדי חודש עוד 100 שקלים, צפוי שהילדים יקבלו במסלול מנייתי בסוף התקופה כ-37-40 אלף שקל נוספים.


אם תפקידו 200 שקלים מדי חודש, הם יהיו עם 75-80 אלף שקל בגיל 21 בנוסף לכ-45-50 בחיסכון לכל ילד. מדובר כבר על 120-130 אלף שקל - לא רע. ושוב זה במסלול המנייתי.
השאלה אם זה נכון לתת לילד בן 18 או בן 21 סכום כזה. נכון, זה לא הר של כסף, אבל זה לא מעט, האם הוא אחראי מספיק כדי להתנהל נכון? האם הוא יעמוד בפיתוי ולא יעשה שטויות.


דווקא ההורים שרוצים שיהיה הכי טוב לילד, יכולים להתעורר יום אחד ולגלות שיש בעיה. דמיינו שההורים חסכו מדי חודש 400-500 שקלים ליד מדי חודש. לילד בגיל 21 יהיה 250-270 אלף שקל. זה יכול להיות מוגזם ומבלבל. חיסכון חשוב, אבל לא בטוח שהוא צריך להיות בהיקף כזה, וגם אם אתם חוסכים לילדים לא בטוח שזה צריך להיות בהכרח על שמם ובשליטתם. הם במקרים רבים גם בגיל 18 וגם בגיל 21 ילדים - לפחות בהתנהגות הכלכלית שלהם.

ביזפורטל