אורי זמיר

“Details matter, it's worth waiting to get it right.”
Steve Jobs

בחודש שעבר דיווח ה"אקונומיק טיימס" שאפל שוקלת לראשונה את האפשרות לפתוח חנויות בהודו. דיווח זה נעשה על בסיס שיחות בארבע עיניים עם שני מנהלים בכירים (כביכול) בעלי קשרים עסקיים לענקית הטכנולוגיה אשר ביקשו להישאר בשלב זה בעילום שם.השמועות על כך שאפל מעוניינת להכנס להודו הופיעו לראשונה בינואר השנה אך מיהרו להתבטל לאחר בדברים שאמר אז מנכ"ל החברה טים קוק : "אני אוהב את הודו, אבל אני חושב שיש לנו פוטנציאל רב יותר במדינות אחרות. יש הזדמנויות מיידיות גדולות יותר".למרות הבאז שאנחנו חווים כאן, בארץ הקודש, חשוב להבין כי אפל מפעילה כיום חנויות רשמיות רק ב-13 מדינות בלבד. הודו לא נחשבה עד כה לשוק קריטי עבור אפל. בין השאר, האייפון 5 לא הושק במדינה בגל הראשון והשני, כמו בישראל, אלה הגיע אל החנויות רק בתחילת החודש הנוכחי.שני המקורות ציינו את החוק ההודי, שדורש מכל החברות הזרות לרכוש לפחות 30% מכל הצריכה המקומית מבתי עסק מקומיים, כאחת הסיבות לחוסר האטרקטיביות שמגלה אפל בפעילות רשמית מקומית.למרות זאת על פי מקורות אחרים נטען שאם וכאשר תחליט לבסוף אפל לחדור היא תוכל להתגבר על החוק הבעייתי בעזרת מעטה החשאיות בה היא פועלת. במידה ומהלך שכזה יצא אל הפועל תעשה זאת הממשלה המקומית בזכות שקלול הפעילות הענפה של מיקור החוץ בתחום ה-IT של החברה בהודו. על פי דיווחים בעיתון המקומי Ascent, תקציב זה עומד על כ-95 מיליון דולר.חלשים במספריםעל פי מספרים רשמיים מחזיקה אפל כיום בנתח שוק מזערי של כ-1.2% משוק הטלפונים החכמים והטאבלטים בהודו. אפילו מספר עלוב זה צנח בכמחצית בשנה החולפת בעוד זה של סמסונג, יריבתה המושבעת, צומח לכדי כ-51% מהשוק, כפול מהשנה הקודמת.

לקוחות סלולאריים מחפשים קליטה בהודו

חלק מהותי בהסבר מדוע אין הטלפון החכם של אפל כל כך אטרקטיבי הוא שמרבית המדינה עדין מכוסה רק בדור שני (G2). בנוסף אותם חלקים אשר כן מכוסים ברשתות הדור השלישי סובלים מתעבורת אינטרנט איטית במיוחד עקב עומס המשתמשים הרב.בשל כך אפילו חברות כגון נוקיה, ההולכות ונעלמות מהנוף במערב, לא רק תופסות נתח שוק של כ-40% ממכשירי הסלולאר המקומיים, אלה גם מגלות שם עדין צמיחה מרשימה.פרשנים מקומיים מסבירים צמיחה זאת לא רק בראשוניותה בשוק, אלה גם בתאמתן של תוכנות ההפעלה שלה כך שיפעלו בצורה מהירה, חלקה וטובה יותר במגבלות הרשת הקיימת.ההזדמנות של נוקיהלאור צמיחתו של שוק מתעורר עצום זה בכדי כ-68% בשנה יש כאלה שאפילו התולים את סיכוייה של חברת נוקיה לבצע התאוששות לאחר התרסקותה בשנים האחרונות ומחיקת כ-58% משוויה הבורסאי רק בשנה שעברה. בנוקיה, כך מסתבר, לוקחים אתגר זה ברצינות, בהרחיבם את שרשרת ההפצה מ15 עשרים בלבד בשנה שעברה לכדי 80 בשנה הנוכחית.ואם כבר בהפצה עסקינן לטענת מומחים חלק גדול נוסף מהבעיה של אפל בהודו היא נושא ההפצה. עקב תנאי הרישיון הנוקשים של החברה אין לה כרגע מספיק נוכחות על המדף והנגישות של מכשיריה ללקוחות נמוכה בכול קנה מידה השוואתי. לנוכח ההצלחה העלובה שגילתה שם עד כה פירסם לפני כשבועיים ה'וול-סטריט ג'ורנאל' דיווח כי בכוונתה של אפל לשנות את הדרך בה היא מוכרת את מכשריה בהודו.

מנסה לחבר דברים מחדש - נוקיה

על מנת לנסות ולגשר על הפער הזה התחילה 'אפל' למכור את מכשיריה דרך שותפתות עם חברת-בת בשם 'אינגרם מיקרו' המפעילה כיום רשת להפצת מוצרי אלקטרוניקה והפעילה כבר כמה שנים בשוק ההודי. "שינוי זה יכול אולי לעזור לאפל למכור עוד כמה מכשירים. אבל הוא לא באמת יתן תשובה לבעיה האמיתית שאפל ניצבת מולה בהודו כמו גם בשווקים מתפתחים אחרים והיא: שהפלאפונים שלה פשוט יקרים מידי" אומרת דניה אן טאופיל, כתבת כלכלה הודית.חוצפה הסלולאריתואכן מכשיריה של 'אפל' יקרים בכול קנה מידה עולמי, אך מסתבר שבדומה לישראל הם יקרים במיוחד גם בהודו. זאת משום שבדומה לישראל חלקם הארי נמכר עד היום דרך החברות הסלולאריות. מה שעוד דומה לישראל הוא חוסר נכונותן של החברות הסלולאריות לסבסד את עלות המכשיר היקרה (כמו שקורה במדינות אחרות רבות) אלה רק להשתתף בפריסת התשלומים וגם זאת בתמורה לחוזה הכובל אותך לשנים רבות.

סחט וסחט עד שהלימון יבש...

מה ששונה מהשוק הישראלי הוא שבניגוד לעלויות השימוש הגבוהות עלות השימוש במכשיר בהודו זולה במיוחד. מה שעוד שונה מישראל הוא עוצמת התחרות. כמות השחקנים בשוק הסלולארי ההודי גדולה במיוחד מה שמסביר מחד את חוסר כדאיותן של החברות ההודיות לסבסד את המכשיר וממחיש מאידך את חוצפתן של חברות הסלולאר הוותיקות בישראל שגם לנוכח התחרות הצולעת שהייתה כאן לא הציעו בחרו להציע סבסוד כלשהו על המכשיר.THINK DIFFRENT
שוק הסלולאר ההודי הינו שוק עצום בכול קנה מידה והוא שני (אולי) רק לזה של סין. על פי הערכות נמכרים מידי שנה בהודו כ220 מיליון מכשירים חדשים בהם משתמשים כ-602 מיליון משתמשים שונים. אך עלותו של מכשיר סלולארי ממוצע נע שם גם כעת סביב 100$ דולרים בלבד. בעוד מכשיר מסוג אייפון עלותו כ880$.
"הפואנטה היא ששוק הסמארטפונים במדינות המפתחות הולך ונעשה בשל, אך כדי לשים לב לעובדה שמיליארד הלקוחות החדשים שלו עומדים להיות רגישים בהרבה למחיר מהמיליארד הראשונים" מציינת טאופיל."כן, אנחנו אוהבים אייפון!" הסביר לי לפני כמה שבועות אחד מעובדי השלוחה שלנו בהודו, "אבל אנחנו מרוויחים רק מאה דולר בחודש..."יתכן והמיני-טאבלט החדש, מוצר אשר כה רבים זלזלו בצורך שלו, הינו בעצם סנונית ראשונה בכיוון המדובר. זאת כיוון שמה שנמצא כעת על כף המאזניים של אפל הוא לא הישרדותה כמובן אלה יכולתה לגלות צמיחה מרשימה גם בשנים הבאות.האם כל שעל אפל לעשות היא לחכות מספיק זמן עד שהתפוח ההודי יבשיל ואז לנגוס בו ? או לחילופין לנצל את השנים הקרובות על מנת להמציא מודל חדש ומותאם יותר לשווקים המתפתחים - מנועי הצמיחה המובילים של העשורים הקרובים.זהו בהחלט מבחן מרתק בסופו נוכל גם אולי לדעת האם קוק, יורשו של ג'ובס נכנס לנעליים גדולות ממנו או מצדיק האמון שניתן בו.
אין זו החלטה של מה בכך. אחרי הכול נהנית כיום אפל משולי הרווח הגבוהים ביותר אי פעם בהיסטוריה התאגידית. החדשות הרעות של נתון שכזה הוא שבדיוק כמו שגילו השנה חברות הסלולאר הותיקות בישראל: משם אפשר כפי הנראה רק לרדת.