החתול שמיל

איגוד מקצועי הוא הביטוי המודרני להתאגדות של עובדים בשוק העבודה, ומטרתו העיקרית היא קידום תנאי ההעסקה של חבריו.
יש להבחין בין איגוד מקצועי, שמטרתו העיקרית היא שיפור תנאי העבודה של חבריו, ובין אגודה מקצועית, שמטרתה העיקרית היא קידום הידע של חבריה, אם כי לעתים עוסק גוף אחד בקידומן של שתי מטרות אלה גם יחד.
איגודים מקצועיים קיימים בצורות רבות ושונות, המשתנות לפי מטרות האיגוד, גודלו, מצב שוק העבודה (גמישות השוק, ריכוזיות השוק, וכו') וגורמים נוספים. מטרות:-
מטרתו העיקרית של איגוד מקצועי היא קידום תנאי ההעסקה של חברי האיגוד המקצועי, וזאת בעיקר על ידי יתרונות המושגים במשא ומתן קיבוצי, שאותו מאפשר האיגוד. מטרה זו הינה התנאי להגדרת האיגוד המקצועי. מלבד מטרה זו, יכולות להיות לאיגוד מקצועי גם מטרות נוספות, המשתנות בהתאם לאופי הארגון, סיבת היווצרותו, סביבתו והתהליכים הקורים בו, כגון:

• פעילות פנימית של הארגון, המשרתת את חבריו (לדוגמה: ביטוח, תרבות עובדים, חינוך ועוד)
• קידום מכוון של ערכים מסוימים, לרוב ערכי סולידריות חברתית, עבור החברה כולה
• קידום תנועה חברתית רחבה יותר, לרוב תנועת עבודה
• בעלות על ארגונים שאינם קשורים ישירות להתאגדות המקצועית. מטרה זו נדירה יחסית, בעלות זו מסייעת באופן עקיף להגשמת מטרות אחרות, שכן עיצוב ארגונים אלו עשוי לשנות את שוק העבודה ואת החברה כולה, לקידום מטרות אחרות (לדוגמה: בעלות על תנועת נוער עשויה לתרום לקידום ערכי האיגוד המקצועי, וכו').

פעילות

פעילותו של האיגוד המקצועי מתרחשת בשלוש במות עיקריות: מול מעסיקים, מול מוסדות השלטון, ומול החברים באיגוד. מעורבות האיגוד המקצועי בכל אחת מהבמות משתנה מאיגוד לאיגוד, וייתכן כי איגוד מסוים כלל לא יפעל בבמה מסוימת.

• מול המעסיקים, פועל האיגוד המקצועי להשגת המטרות הבאות:
  
  • שיפור תנאי ההעסקה באמצעות ניהול משא ומתן קיבוצי
  • פיקוח על מימוש זכויות העובדים
  • קידום שיתופם של העובדים בעיצוב מקום העבודה

בתחום זה קיימת חשיבות גדולה לסכסוך עבודה, שהוא כלי מרכזי בידי האיגודים המקצועיים, ואמצעי לחץ המופעל על ידם מול המעסיקים. השפעה על מעסיקים מסוימים עשויה לשנות את שוק העבודה כולו, על ידי שינוי ההיצע והביקוש או התנעת תהליכי שוק אחרים.

• מול מוסדות השלטון פועל האיגוד המקצועי להשגת המטרות הבאות:
  
  • קביעת תנאי ההעסקה בחוק והטלת מגבלות על תנאי ההעסקה לטובת העובדים
  • חקיקה שתקל על פעולות האיגודים המקצועיים
  • שינוי המדיניות הכלכלית הרחבה (מיסוי, ריבית וכו'), על מנת לשנות את אופי המשק.

בתחום זה משמעות רבה לקשר בין האיגודים המקצועיים לבין גורמי השלטון.

• מול החברים באיגוד, פועל האיגוד המקצועי להשגת המטרות הבאות:
  
  • סיפוק צרכים שונים של החברים (חינוך, אמנות, ביטוח וכו'), באמצעות ייצורם או קנייה מרוכזת שלהם
  • עיצוב חברת העובדים כחברה עצמאית, ויצירת תרבות עובדים
  • בעלות על מקומות העבודה עצמם.

פעולות האיגוד המקצועי נגזרות ממטרותיו, וריבוין יוצר מערכת ענפה של איגודים מקצועיים מסוגים רבים ושונים, המקושרים זה לזה במגוון צורות. קיימות תאוריות רבות המסבירות את התפלגותם של האיגודים השונים.
גישה ידועה, המתייחסת לאיגודים המקצועיים כאל ארגונים המקדמים את האינטרס הכלכלי של חבריהם, היא אסכולת ויסקונסין.
סוגי איגודים שונים

החוקר הישראלי אברהם פרידמן, חילק ב-1972 את מאפייני האיגודים המקצועיים לשני קצוות, בהתאם למטרות הארגון, אשר כל איגוד מקצועי מצוי במקום כלשהו ביניהם, והם:

• איגוד פוליטי: איגוד השואף לקדם יעדים פוליטיים, מתוך כוונה לשנות את החברה, בין השאר באמצעות שליטה באמצעי הייצור.
• איגוד כלכלי: איגוד שמטרתו היא לשפר את תנאי ההעסקה של חבריו.

מאפיין אפשרי אחר לסיווג של איגודים מקצועיים, הוא הבסיס לחברות בהם. ניתן לציין כמה בסיסים עיקריים:

• בסיס מקצועי: התאגדות על בסיס המקצוע של החברים (לדוגמה: איגוד פועלי בניין), עוסקת לעתים קרובות גם בחסימת הכניסה למקצוע על מנת למנוע תחרות
• בסיס פרופסיונלי: התאגדות מקצועית עבור מקצועות עתירי ידע (לדוגמה: איגוד מורים, איגוד רופאים) שגיא טובי:-איגוד משקיעים וסוחרים ישראלים קטנים.
• בסיס ענף תעשייתי: התאגדות של כלל העובדים בענף שלם (לדוגמה: איגוד עובדי מתכת)
• בסיס מעסיק: התאגדות של עובדי ארגון מסוים, לרוב הממשלה
• בסיס כללי: התאגדות סביב בסיסים שונים (לדוגמה: הסתדרות כללית)
• בסיס דתי או אידאולוגי: התאגדות של תנועה אידאולוגית מסוימת (לדוגמה: איגוד קומוניסטי)

באופן מוכלל, ניתן להתייחס להתאגדויות מקצועיות מודרניות שהתפתחו במהלך ההיסטוריה לפי חלוקה בסיסית לשני סוגים עיקריים (העולם הקומוניסטי אינו נכלל בהגדרה זו):

• איגודים הנוטים יותר לפן הצר, כלומר: איגודים מפוצלים ושונים זה מזה, אשר מטרתם העיקרית להשיג יתרונות יחסיים בשוק העבודה. צורה זו נהגה בעיקר בארצות הברית.
• איגודים המהווים חלק מתנועות עבודה רחבות, ושואפים לקשר עם מוסדות השלטון למען שינוי החברה כולה. שיטה זו נהוגה בעיקר באירופהמלבדם קיימות צורות רבות אחרות, אשר נהוגות במקומות שונים. דוגמה להתאגדות שונה היא ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל (לשעבר), תופעה ייחודית למדינת ישראל שאינה קיימת במקומות אחרים, על-פיה קיים ארגון-גג רחב לרוב ההתאגדות המקצועית, המעורב באופן משמעותי בעיצוב המדינה.

מספר כתבות בנושא התפרסמו לא מכבר. לצפייה לחץ כאן כאן כאן כאן כאן

אגודה מקצועית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אגודה מקצועית היא התאגדות של העוסקים בתחום מסוים, לשם קידום הידע המקצועי של העוסקים בתחום זה. אגודה מקצועית היא בדרך כלל מוסד ללא כוונת רווח והיא מגשימה את מטרתה באמצעות הוצאה לאור של כתבי עת מקצועיים, ארגון כנסים ופעילות לניסוח תקנים הקשורים בתחום פעולתה.
קיימת הבחנה בין אגודה מקצועית, שמטרתה העיקרית היא קידום הידע של חבריה, לבין איגוד מקצועי, שמטרתו העיקרית היא שיפור תנאי העבודה של חבריו, אם כי לעתים עוסק גוף אחד בקידומן של שתי מטרות אלה גם יחד.
האגודה המקצועית הגדולה בעולם היא IEEE, אגודה בינלאומית של העוסקים בהנדסת חשמל ובאלקטרוניקה, המונה, נכון לשנת 2012, יותר מ-400,000 חברים ביותר מ-160 מדינות.
בזכות עוצמתה הכלכלית והטכנולוגית של ארצות הברית, אגודות מקצועיות הפועלות בה מושכות מצטרפים מכל רחבי תבל.
[עריכה] בפקודת מס הכנסה

בפקודת מס הכנסה (סעיף 9(2א)(ג)) מוגדר "ארגון מקצועי" כ"חבר בני אדם" שאישרה רשות המסים בישראל ואשר מקיים את כל התנאים הבאים:

1. חברים בו שבעים חברים לפחות או שחברה בו המדינה ועשרה חברים לפחות; במנין מספר החברים בחבר בני אדם שבין חבריו כלול חבר שהוא ארגון מקצועי, יובאו בחשבון מספר החברים בארגון המקצועי;
2. כל מטרתו קידום עניינים מקצועיים משותפים, השתלמות מקצועית או ייצוג ציבורי של ציבור בעלי משלח יד מסוים או של עוסקים בענף או במגזר כלכלי מסוים, וכל נכסיו והכנסותיו משמשים לקידום מטרות אלה;
3. פעילותו אינה לשם הגדלת רווחיהם של חברים מסוימים בו;
4. הוא מגיש דו"ח שנתי לגבי נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו, להנחת דעתו של פקיד השומה, על פי תקנות שהתקין שר האוצר.

הכנסתו של ארגון מקצועי, לרבות הכנסה מדמי חבר, ובלבד שלא הושגה מעסק שהוא עוסק בו, יתרת ההכנסה של הארגון המקצועי העולה על שיעור של 50% מהוצאותיו, לא תהיה פטורה ממס. דמי חבר בארגון המקצועי נחשבים לחבריו הוצאה מוכרת.