Sharon209

בפגישה שקיימה המפקחת על הבנקים ביום חמישי, סיפרה שהגידול באשראי הצרכני הוא תהליך חיובי בשוק האשראי בישראל. לא ברור רק איך זה מסתדר עם ערכי החינוך הפיננסי שהיא מקדמת.
ביום חמישי בבוקר נפגשה המפקחת על הבנקים, ד”ר חדוה בר (משמאל בלבן), עם קואליציה אזרחית של ארגונים המקדמים נושאים שונים הקשורים לענף הבנקאות. המפגש עצמו הוא בהחלט שינוי מבורך במדיניות בנק ישראל, שנמנע בעבר ליצור קשר ישיר עם ארגונים חברתיים.
מפרטי המפגש שהגיעו אלינו, נשאלה המפקחת האם היא לא רואה בעיה עם הגידול החד באשראי שנלקח על ידי משקי בית למטרות של צרכנות? בר טענה בתגובה שמבחינתה השינוי בתיק האשראי חיובי, פחות ללווים גדולים ויותר צרכני, גם אם מדובר בהלוואות שהבנקים דוחפים לכולנו “לכל מטרה”. לדעתה של בר האפשרות של האזרחים לקחת הלוואות לשם צריכה, מסייעת להם לעלות ברמת החיים.
בר העדיפה להתחמק מלהתיחס לטענה שהעלאת רמת החיים אמורה להגיע מגידול בשכר ולא מהלוואות שעלולות בעת משבר להרוס את חייהם של משקי בית רבים ומהר מאד להתגלגל לקריסה מערכתית. הטענה האחרונה אגב נטענה גם על ידי בנק ישראל עצמו באזהרה שפרסם ביולי 2015. “אסור לשכוח שהמשבר הפיננסי הגלובלי הנוכחי – שהוא אחד הארוכים בהיסטוריה – הוא תולדה של שיווק אגרסיבי של אשראי למשקי בית שהחל בסביבה של ריביות נמוכות” – נכתב אז בלשון ההודעה.
זה לא מקרי שבר רואה בגידול האשראי הצרכני כארוע חיובי מבחינתה. בדוח בנק ישראל, שפורסם באפריל השנה, כותב ראש מחלקת המחקר של הבנק, נתן זוסמן, את הדברים הבאים: “ההתרחבות בצריכה הפרטית, עליה מבוססת הצמיחה בשלוש השנים האחרונות, מתאפשרת, בין היתר, בזכות אשראי העומד לרשות משקי הבית”. במילים אחרות אומר זוסמן שהכלכלה הישראלית כולה תלויה היום ביכולתו של האזרח לצרוך יותר ויותר ולהגדיל עוד ועוד את האשראי שהוא לוקח לשם כך.


העובדות שמעלה זוסמן יחד עם הטענה המוזרה של בר, חושפות עד כמה בנק ישראל מנותק מהשטח ומקובע לפרדיגמות מיושנות ולא רלבנטיות לתקופתנו. רק החודש יצא בחריפות נגיד הבנק המרכזי האנגלי לשעבר, מרוין קינג, נגד מדיניות זו שמנהיג בנק ישראל יחד עם בנקים מרכזיים אחרים בעולם. “הציבור כבר הבין שאין לו כסף להוציא, אבל הכלכלנים והמנהיגים עוד לא הבינו את זה וממשיכים להתעקש שנגדיל את הצריכה” אמר קינג בראיון מיוחד שהעניק לאורי פסובסקי מכלכליסט. קינג טען עוד באותו ראיון שאי אפשר עוד לנסות להחיות את הכלכלה באמצעים המקובלים – “הם לא רלבנטיים יותר”, אמר.
בר חושפת בנוסף את הצביעות הגדולה העומדת מאחורי פרויקט החינוך הפיננסי שבנק ישראל מקדם לאחרונה. הרי מצד אחד שולח בנק ישראל את איילון בנימין (אחראי תוכנית החינוך הפיננסי בבנק) כדי להסביר לציבור איך לחסוך יותר על ידי צמצום הצריכה וכמויות האשראי שאנחנו לוקחים, ומצד שני בבנק טוענים שגידול בצריכה ובאשראי הוא דבר חיובי. אז להקטין את הצריכה ואת האשראי זה טוב או לא טוב לפי גישתו של בנק ישראל? לא ברור.
בבנק ישראל יודעים היטב שאם אכן נאמץ את עקרונות החינוך הפיננסי שלו, ונצמצם את הצריכה והאשראי, ישראל תגלוש די מהר למיתון. הוא הרי כותב את זה במפורש בדוחו”ת שלו. לפיכך זה לא מקרי, שהחל מ2007, אז האשראי העסקי צנח עקב המשבר, בבנק ישראל מקריבים עוד ועוד משקי בית למען ‘אל הצמיחה’ על ידי הורדה מאסיבית של הריבית ששולחת מאות אלפים אל תוך מלכודת החובות והצריכה [ראו גרף למעלה].
בעבר התיחס גם הפרשן הכלכלי הבכיר בעולם, מרטין וולף, לסוגיה זו. וולף, כמו עמיתו קינג, קובע שאין מנוס משינוי המערכת המוניטרית כך שהתלות של המשק במונופול ייצור האשראי של הבנקים תרד, ובמקומה יוקמו מקורות אחרים שייצרו את הכסף למשק. אם המערכת לא תשתנה, מזהיר וולף, אנחנו צפויים למשבר חובות אחד גדול בעתיד. אחד הרעיונות שתופסים יותר ויותר תאוצה בעולם בהקשר זה, הוא חלוקת כסף ישירה לאזרחים מטעם המדינה במקום ניפוח תיק האשראי הבנקאי של אותם האזרחים, כפי שקורה בשנים האחרונות.
בינתיים עד שיקום דור חדש של כלכלנים או עד שיגיע משבר מטלטל, ביד אחת כנראה ימשיכו להאשים אותנו שאנחנו לא חוסכים וביד השניה לא יהססו לעודד אותנו לבזבז כמה שיותר.

הכלכלה אמיתית