רועיסל

נוטשים את האוניברסיטאות: צניחה דרמטית במספר הסטודנטים, ירידה גם במינהל עסקים

מספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות המחקר ירד בעשור האחרון ב-16.5% ■ באותה תקופה מספר הסטודנטים במכללות עלה ב-50% ■ האוניברסיטאות: "הקבלה והלימודים אצלנו לא מתאימים לכל אחד"

מספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות המחקר ירד בעשור האחרון ב–16.5% — כך עולה מבדיקת TheMarker, המבוססת על נתוני המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) ל–2005–2017. באותה תקופה מספר הסטודנטים במכללות עלה ב–50%, וכיום רוב הסטודנטים לתואר ראשון לומדים באחת מהן.

הגידול הגבוה ביותר במספר סטודנטים (53%) היה במכללות הציבוריות המתוקצבות על ידי המדינה, ששכר הלימוד בהן דומה לזה שבאוניברסיטאות. במכללות הפרטיות, שאינן מתוקצבות על ידי המדינה וגובות שכר לימוד גבוה — ובהן המרכז הבינתחומי, המכללה למינהל והקריה האקדמית אונו — נרשם גידול של 47% במספר הסטודנטים ב–2005–2017, אך בשלוש השנים האחרונות נרשמה ירידה של 6% במספרם.
מנתונים שפירסמו אתמול המל"ג והלמ"ס עולה כי הירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות תורמת לבלימת הגידול במערכת ההשכלה הגבוהה בשנים האחרונות. בשנה האחרונה נרשם גידול במספר הסטודנטים הכולל, אך הוא מסתמך בעיקר על גידול הסטודנטים לתואר ראשון במכללות להוראה (גידול של 25% בעשור), ועל גידול במספר הסטודנטים לתואר שני, שבא לידי ביטוי בעיקר במכללות הפרטיות ובמכללות להוראה — 1,500 סטודנטים נוספים נרשמו ללימודי תואר שני במכללות בהשוואה לשנה שעברה, לעומת גידול של 260 סטודנטים בלבד שנרשמו ללימודי תואר שני באוניברסיטאות באותה תקופה.
בדיקת TheMarker לא התייחסה לסטודנטים הלומדים באוניברסיטת אריאל, משום שהיא נהפכה לאוניברסיטה רק לפני כשלוש שנים — ואילו הבדיקה כללה גם שנים שקדמו לכך. לכן, התייחסה הבדיקה רק לסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות הוותיקות. כן נכללו הסטודנטים שלמדו בשלוחות של האוניברסיטאות במכללות הציבוריות, שמספרם ירד בשנים האחרונות בגלל החלטת המל"ג להעבירם למכללות. אם מתעלמים ממסלולי הלימוד האלה, שיעור הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות היה יורד ב–8% בלבד ב–12 השנים האחרונות.


310 אלף סטודנטים מתחילים ללמוד
בשנת הלימודים שתיפתח בשבוע הבא צפויים להתחיל ללמוד כ–310 אלף סטודנטים לכל התארים במכללות ובאוניברסיטאות, בדומה למספר הסטודנטים בשנה הקודמת. מספרם הכולל של הסטודנטים לתואר ראשון בכל המוסדות ירד ב–0.2%, ומספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות בלבד ירד ב–2.5%.
מאז הקמת המכללות בשנות ה–90, עלה מספר הסטודנטים הלומדים בהן פי שלושה, וכיום הוא גבוה יותר ממספר הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות. עם זאת, מ–2009 נרשמה האטה גם בקצב הגידול במכללות, ובשנת הלימודים האחרונה מספר הסטודנטים במכללות הפרטיות ירד ב–1,000, לעומת השנה שקדמה לה.


נעצר הגידול בלימודי משפטים ומינהל עסקים
ב–20 השנים האחרונות חל מהפך בסדר העדיפויות של הסטודנטים. הביקוש ללימודים בתחומי מדעי הרוח ירד בחדות, לעומת זינוק בביקוש ללימודי מינהל עסקים, משפטים ולימודי הנדסה ומדעי המחשב. עם זאת, בשנים האחרונות נרשמת ירידה גם במספר הסטודנטים הלומדים מינהל עסקים ומשפטים.
בין 1996–2016 שיעור הסטודנטים הלומדים תחום במדעי הרוח ירד ב–70%. כיום, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), גם הביקוש ללימודי מדעי הרוח (מספר המועמדים בהשוואה למספר המתקבלים) הוא נמוך, אף שסיכויי הקבלה גבוהים במיוחד. ב–1996 כ–18.5% מהסטודנטים לתואר ראשון למדו את אחד מתחומי מדעי הרוח, ואילו כיום רק 5.8% מהסטודנטים לומדים בהם.




לעומת זאת, שיעור הסטודנטים לתואר ראשון במינהל עסקים עלה בשני העשורים האחרונים ב–46% — וכיום כ–10% מכלל הסטודנטים לומדים מינהל עסקים; שיעור הסטודנטים בפקולטות למשפטים עלה באותה תקופה ב–20% לכ–7.5% מכלל הסטודנטים.
בין 1996–2016 נרשם גידול של 51% גם בקרב הלומדים הנדסה או אדריכלות, וכיום כ–19% מהסטודנטים לומדים את אחד מהמקצועות האלה. בנוסף, שיעור הסטודנטים הלומד את מקצועות העזר הרפואיים, כמו אופטמיטריה, עובדי מעבדה ועובדי סיעוד, עלה ב–80% בתקופה זאת. כ–1.1% שיעור הסטודנטים לתואר ראשון שלומדים לתואר ברפואה נותר יציב וללא שינוי בעשרים השנים האחרונות (כ–1.1%). הקבלה ללימודי הרפואה עדיין נחשבת לקשה ביותר מכל תחומי הלימוד.
מנתוני המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) עולה כי למרות הנגשת מערכת ההשכלה הגבוהה לפריפריה בשנים האחרונות — שהובילה לגידול משמעותי במספר הסטודנטים הלומדים בדרום ובצפון — שיעור הסטודנטים הלומדים באוניברסיטת תל אביב הוא עדיין הגדול ביותר, ומייצג 31% משיעור הסטודנטים בכל ישראל. באופן כללי, כ–17.5% מהסטודנטים לומדים במוסדות במרכז; 14% בדרום; 13.5% בחיפה; וכ–10% בצפון. לפי הלמ"ס, רק כ–26% מהסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות הגיעו מיישובים הממוקמים באשכולות החברתיים הכלכליים הנמוכים (1–4), ו–50% מהסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות הגיע מהמעמד המבוסס (אשכולות 7–10).
מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר בתגובה: "האוניברסיטאות הן מוסדות המחקר המרכזיים והמובילים במדינה, שלהן תרומה מכרעת לחברה, לכלכלה ולהתפתחותה של מדינת ישראל. לא בכדי, אלה המוסדות היחידים המעניקים תארי דוקטור ומייצרים זוכי פרס נובל. אי לכך, תנאי הקבלה באוניברסיטאות גבוהים יותר ותוכניות הלימודים בהן דורשות עמידה במידת קושי ועומס ובתנאים שאינם מתאימים לכל אחד. מאידך, אותם סטודנטים וסטודנטיות העומדים בתנאים אלו, זוכים להיות חלק ממוסדות המחקר המובילים ולקבל תואר של אוניברסיטה, על כל המשתמע".


https://www.themarker.com/news/education/1.4528349