בסקירה הקודמת ההערכה היתה, שלמרות גל העליות ביומיים שקדמו לסקירה, אנו לא צפויים לראות תיקון ושגל הירידות טרם הסתיים. השבוע נוכחנו שוב בכוחה של הבורסה הישראלית, וגם לכך נדרשתי ואפרט בהמשך, אך כעת ניתן לומר מעבר לכל צל של ספק שהמשבר חי נושם ובועט.
השבוע הנוכחי מסתמן כתחילת חודש ההפנמה בקרב האזרחים – ובמלים פשוטות, חדירת המשבר לכלכלה הראלית. כפטריות לאחר הגשם מתרבות הכתבות על חברה זו שמצמצמת וחברה אחרת החותכת בשכר. פרסום נתוני האבטלה ילמד על שיני מגמה והתחלת גל פיטורים (הנתונים מפורסמים באיחור יחסי), כמו גם הקטנת הצריכה ותופעות שליליות נוספות (החגים אחרינו, ולכן כעת תתבהר תמונת הצריכה האמיתית).
ומעבר להכל, הכלכלה הריאלית תבוא לידי ביטוי בדוחות קופ"ג וקה"ל הנשלחים בימים אלה. האמת המרה היא שאף קופה לא חמקה מירידות חדות, והעמיתים צפויים לראות בשורת הרווח מינוס, ולא סתם מינוס אלא מינוס השוחק אף את הקרן (ההפקדות). אותם העמיתים שעד היום לא הבינו כיצד המשבר נוגע לכיס שלהם, צפויים להתחיל "לדבר בשקלים" ואז הסיפור הוא כבר אחר. בחלק גדול מדובר בעמיתים מעל גיל 50, שזהו להם אפיק החיסכון הפנסיוני הראשי, וכשהם יראו כי איבדו מתחילת השנה למעלה מ 10% (כמה עשרות אלפי שקלים במקרה הטוב), שום מוקד שימור טלפוני לא יוכל לזעמם. לעמיתים אלה קופות וקרנות נזילות, ולכן אין להם כל דאגה ממס, מה שיאפשר להם בקלות יתרה למשוך ולהחזיר את הכסף לבית. זו אחת הסיבות לכך שהבורסה לא תמריא בזמן הקרוב !
שוק הגמל פודה בימים אלה בקצב של למעלה מ 150 מליון ₪ ביום. סדר גודל של 50 מליון ₪ נפדה משוק המניות, לכאורה סכום לא משמעותי, אך אם נזכור כי הקופות ברובן גנריות והן כולן נוטות להשקיע באותן 4-5 מניות, הרי שמדובר בהשפעה לא מבוטלת. תוסיפו לכך את הקרנות הפודות אף הן, ושוב מתרכזות באותן 4-5 מניות מרכזיות ותקבלו מחזור שכמחצית מהפדיונות במניה נגזרות מהקופות + הקרנות. המדובר הוא במכירה בכל מחיר, ללא קשר לסנטימנט או ארביטראז' שהרי על בית ההשקעות למכור בהוראה ללא כל שיקול דעת. מכירות, המכבידות וגורמות לחץ שלילי, שבימים מסויימים די בו בכדי להעביר מפלוס אחוז למינוס אחוז. מי שניסה למשוך את כספו יודע כי מדובר בתהליך של מספר ימים במקרה הטוב, ולרוב מעבר לכך, ולכן נכון להיום, ובפרט בשל החגים, הצטברו אלפי פקודות משיכה כאלה.
זה גם המקום לאנקדוטה קצרה: היום האוצר אוסר על משיכה של מעל 50,000 ₪ ואף שוקל לאסור משיכה לחלוטין – אם כך מדוע התעקש כחלק מהרפורמה על דוחות רבעוניים ולא שנתיים??? האם לא חשבו שם שמתישהו גם נראה ירידות???
כחלק מעולם בתי ההשקעות, אני יכול לספר שמעולם לא היתה כזו אווירת נכאים. המשקיעים הפרטיים מושכים את הכסף, מכיוון שמבחינתם (וקשה להאשים אותך על כך) מינוס הוא מינוס, גם אם הוא טוב יותר ממדד היחוס.
ברננקי חזר למקום שממנו כה ניסה להתחמק – המשקיעים קובעים הלכה למעשה את גובה הריבית. היום הנגיד מולך הרבה יותר מאשר מוליך – אם החוזים מגלמים 100% הורדה של אחוז וברננקי "יעז" להוריד רק חצי אחוז, הרי שהמשקיעים יראו בכך אכזבה ובהתאם יהיו התגובות. והנה אנו חוזרים לריבת של 1% בארה"ב וגם אם זה לא יקרה עכשיו זה יקרה – ורגע הרי אמרנו שזו בעצם הסיבה למשבר הלא כן? האם לא האשימו את אלאן גרינספאן כי הריבית הנמוכה היא זו שעודדה את חגיגת הקניות הלא מושכלת וזה-זה הטריגר למשבר? אז פעם נוספת אני שואל – איך אפשר להילחם בבועת אשראי ע"י מתן אשראי?!
בישראל המצב שונה וקרוב לוודאי שהאינפלציה היורדת מאפשרת לפישר משמעותית יותר מרווח פעולה והוא ללא ספק ישתמש בו. ההערכות בשוק בנוגע להורדה של אחוז שלם מעט מופרזות, ולא בגלל שפישר לא היה רוצה לעשות את זה אלא משום שלדעתי הוא יעדיף להשאיר בידו עוד אי אלו חלקיקי אחוזים בכדי להמתיק בקרים חמוצים/אדומים. הורדה של אחוז שלם היא מעט קיצונית מדי ומעקב אחר אופיו של האיש מלמד כי הוא לא חובב ריגושים.
מבין המניות שאזכיר היום, וזו שנשאלתי לגביה הכי הרבה היא דווקא כור.
סיפורה של כור מעניין ומשונה – מניה יציבה ובהחלט מניבה רווח בטווח הארוך. מה קרה לו לדנקנר שקם לו יום אחד והחליט להתנהג כאחרון הסוחרים? בתחילה המשקיעים שנאו את זה והגיבו בהורדת המניה, לאחר מכן ראו כי הוא יודע דבר או שניים והתאהבו בכך – דנקנר הניב תשואה ועם תוצאות הרי לא מתווכחים.... כיום דנקנר ברווח של כ 21% על ההשקעה ואני מתנבא כי לא רק שיסור חינו של דנקנר בפני המשקיעים אלא אף, אם לא תבוצע מכירה בימים הקרובים, הרווח יעלם. וזה עוד לפני שהזכרנו שכור היא לא רק קרדיט סוויס- לכן לכל מי ששאל ולא היה בטוח , לא רואה סיבה להיכנס לכור.
טבע – להיכנס / לא להיכנס? אט-אט חוזרת טבע למקומה הטבעי כקטר היציב של הבורסה, לאחר עמעום זוהרן של כיל והחברה לישראל. רבים רואים בה אפיק השקעה דפנסיבי (אכן כן), הצפוי להכות את המדד. וכאן התשובה שלי לשאלות היא מאוד פשוטה – אם לטווח ארוך (שנים) אז כן. אם לטווח הקצר אז לא. לא צפויה שום רכישה, שום עיסקת ענק, ושם חדשות מעניינות הצפויות להקפיץ את המניה. המחיר של טבע די קבוע, והשינוי האחרון נובע מהארביטראז' הרבה יותר מאשר שינוי בשערה בארה"ב. וכפי שציינתי לעיל – "מינוס הוא מינוס". אז אולי היא תהיה טובה יותר מת"א 25 (שוב, קרוב לוודאי) אבל הכסף רבותיי נשחק. חשוב אף לזכור בנוגע לטבע, שתיקון אם יבוא ישפיע עליה פחות מאחיותיה למדד שהרי היא נפגעה פחות מהן אז הרי שהיא גם תעלה משמעותית פחות מכל אותן מניות שנפגעו, ובחלקן יתר על המידה.
אפריקה – פעם נוספת, לא ולא. עד שלבייב לא קונה את האג"חים שלו עצמו לא הייתי קונה את המניה גם במחיר 50 ₪. לדעתי, הולכים ומתרבים הסימנים כי לבייב לא מתכוון לעמוד בפירעון האג"ח, כשמבחינה חשבונאית המצב הוא שאף עדיף לו להגיע לדיפולט מאשר לשלם. אמנם קיימת פגיעה במוניטין, אך מצד שני תשלום של כמה מאות מליונים שנשאר בכיס ממתיק את הגלולה.
כיל וחברה – מוקדם לחזור לשתיהן, ושוב, כל עוד המיתון עומד בפתח לא רואה סיבה לשנות זווית ראייה, אך להערכתי בתקופה הקרובה נראה יותר ויותר שוני. אם התרגלנו לקורלציה גבוהה בין השתיים, הרי שלדעתי כיל תרד פחות מהחברה לישראל בשל נסיונות חוזרים ונשנים של המשקיעים (ולאו דווקא הקטנים – ע"ע פוטאש), לתפוס אותה בתחתית רגע לפני הזינוק.
לאומי ופועלים- לשתיהן חשיפה רחבה לאירופה. מספיק שנציין את הבנק האוקראיני שפועלים מתעתד לקנות, ואת האחזקות של לאומי בבנקים במזרח אירופה. מכיוון שכך, לדעתי המחיר לא מגלם את מלוא הנזק העתיד להיגרם, ולכן אנו צפויים להמשיך לראות ירידה בהן.
תל-בונדים – כלל ידוע הוא כי לאורך זמן אף מנהל תיקים לא מכה את המדד, וזו למעשה אחת הסיבות המרכזיות למעבר לתעודות הסל. בתקופה זו, לא אלו פני הדברים. מדדי התל-בונד למיניהם חוטפים ירידת תשואה חודשית ממוצעת ביום, ולעיתים אף מעבר לכך. ניתוח של האג"חים הכלולים במדד מלמד כי עיקר ירידת התשואה נובע מאג"ח הנדל"ן, ולכן יש לברור את האג"חים ולא לקחת את התל-בונדים כפי שהם, משקל היתר צריך להינתן לאג"חי הבנקים.
בארה"ב – אמרתי ואומר שוב – לא לחזור לבנקים. לא לפאני ופרדי, ולא לבנק זה או אחר. אם נהוג להזכיר את אותה סכין נופלת, הרי שהפעם מדובר על גרזן צונח. אף אחד, גם המנכ"לים הבכירים לא יודע איפה ומתי זה יסתיים, אז בואו נצטנע ולא נחשוב שאנחנו אלה שרואים את שיוני המגמה.
שורטים – בדיוק כמו בסקירה הקודמת: הירידות לא הסתיימו, ולכן עדין מוקדם לממש. לכל מושקעי קסם שורט נדלן פי 2 שלפעמים נדמה לי שהם מחצית מהמשקיעים – מדד הנדלן עוד ימשיך לרדת ! קצת סבלנות, תבדקו את השורט כמניה ולא כאופציה, ואז גם תבחינו שהקורלציה קיימת.
כפי שלא ראיתי שבוע שעבר, גם השבוע אינני רואה את הטריגר לתיקון שעליו כולם מדברים, והרשו לחלוק על המנתחים הטכניים הנכבדים. גל 4, בניגוד להערכתם טרם הסתיים ואנחנו בעיצומו, ולכן תיקון כהגדרתו לא עומד להתרחש בימים הקרובים.
אופציות
כהרגלי, לא אכתוב אסטרטגיה בשל שבוע הפקיעה, וזאת משום שאני סבור שטוב יעשה המשקיע הפרטי אם לא יסחר באופציות בשבוע זה. אחת המעלות החשובות היא לפעמים לדעת מתי לא להיות בפנים. סלחו לי, אך עם סטיות תקן כאלה, וכ"כ מעט ימים לתקן, הסיכון עולה משמעותית על הסיכוי.
ובנוגע לאסטרטגיה האחרונה – עשרות שאלות נשלחו בזה הניסוח: בצענו, מכרנו, הרווחנו 15% אך אם היינו נשארים.... הלוואי, והייתי יכול להתחייב ל 15% בשבוע, מדי שבוע. אמנם, מי שנשאר עם האסטרטגיה עד היום הרוויח קרוב ל 70%, משום שאכן הנחת המוצא התממשה במלואה, אך לאורך זמן ללא שיטת עבודה, אין אפשרות להרוויח באופן עקבי. כל סוחר אופציות חייב להגדיר לעצמו את הרווח הרצוי, ההפסד המתקבל, הסיכון וכן הלאה. חריגה מכך (ומנסיון אישי, האמינו לי שאני יודע כמה לעיתים זה קשה) במוקדם או במאוחר תגרור נזק ומחיקת הרווחים.
חוזקה של הבורסה התל-אביבית
החוזק אינו נובע משחקני המעוף כפי שרבים סבורים, וזאת מהסיבה שאף אחד מהכרישים אינו הולך נגד המגמה. הרבה יותר קל ורווחי לכתוב קולים רחוקים מהכסף בימים של תיקון מעלה, ולהחזיק את השוק במדד 750 מאשר לנסות בתקופה כזאת להמר על מדד 830, ולהסתכן בימים של מינוס 7-8%. הסיבה היותר מרכזית היא טיימינג. ובמקרה של הבורסה בישראל – מזל. לא חווינו את הנפילות במלואן בשל החגים, בימים אדומים החוזים הפתיעו בירוק והדבר מסמס את הירידות, הדולר הפתיע לטובה וגרר את הדואליות גבוה משמעותית ממחירן מעבר לים וכן הלאה. כל שאר ההסברים ובראשם שהמשבר לא חמור בארץ כפי שהוא באירופה וארה"ב אינם נכונים, משום שלכל הבנקים חשיפה גבוהה למשבר ולמדינות החשופות, מה גם שדיפולט של אחת החברות הגדולות יגרור כאוס אמיתי במערכת הבנקאית. אם אתם חושבים שפישר ובר-און דוברים רק אמת היזכרו בדברי ריצארד פולד מנכ"ל ליהמן בראוורס, כשבועיים טרם קריסת הבנק: "מעולם מצבנו לא היה טוב יותר...".