שבוע דשדוש הסתיים באחד העם, כתמונת ראי לנעשה בעולם. במרכז תשומת הלב עמדה פקיעת אופציות המעוף, שהתנהלה בשקט יוצא דופן ובעליה זניחה של 0.2%. בסקירה הקודמת ציינו כי במידה והמדד ירד מתחת ל 1265 (עם עדיפות) ל 1260 ונמוך יותר, תתרחש סגירת פוזיציות מוקדמת. הדברים האתמתו ברביעי עת החלה סגירה של מרבית הכתיבות סביב הכסף ומעבר לכתיבה מוקדמת בחודש נובמבר.לחלק יכול להיראות תמוה, הכיצד יכולה להיסגר פוזיציה של עשרות אלפי כתיבות תוך מספר שעות קצר אך ההסבר הפשוט טמון באלגוטריידינג. כתיבת פוזיציות חודשית אורכת זמן, לרוב כשבוע, עד שנוצרת התמונה של כל שחקן בנפרד ושל כלל השחקנים יחדיו. הפרמטרים בהם מתחשבים הם רבים, דוגמת הסטיה העלולה להשתנות במהלך השבוע, נתוני מאקרו, הדלתא ועוד אלמנטים רבים בהם יש להתחשב. מנגד, מכונות האלגו מתרכזות במציאת ארביטראזי כסף, קרי, תמחור לקוי של האופציות וברכישתן/מכירתן בהתאם. מכיוון שכך, סגירה היא תהליך פשוט למדי: כל שיש לעשות הוא לתת מחיר הנמוך במעט מהמחיר הנוכחי (גם 20 ₪ לרוב ישיגו את התוצאה) וכך ניתן להיפטר ממאות כתיבות פעם אחר פעם. כמובן, שעדין הדבר מצריך עבודה מתונה בכדי שלא להקפיץ/להפיל את הגלום, ועדיין, מדובר על פעולה טכנית פשוטה בה מקריב הכותב כמה עשרות שקלים לטובת אי-המתנה והקטנה של הסיכון במיידי. לשם ההבנה, בחודש ללא אירועי קיצון, לרוב האלגוטריידינג מבצע 80% מהרווחים ביום מסחר בודד (יום טרם הפקיעה), בדיוק מהסיבות הללו.
אם הערנו שהפקיעה תובל ע"י תעודות הסל, הרי שבהחלט השינוי הזעיר במדד אינו מעיד על הנעשה מאחרי הקלעים, ולראיה מחזור הפקיעה הנאה שעמד על 870 מליון ₪. בפקיעה הנוכחית
פעם נוספת התעודות הזרימו ביקושים ערים והמירו חוזים אך מנגד מוסדיים רבים מצאו הדמנות להיפטר מסחורה בהיקף משמעותי, וכך ההציע והביקוש היו כמעט שווים כשהשחקנים מביטים מהצד.
ראוי גם לציין, כי מחזורי המסחר החודש בנגזרים היו דלילים למדי, אך הפעילות הספקולטיבית של סוחרים התרכזה דוקא בתרחיש קיצון: סקוויז של השחקנים. כתוצאה מכך, מרבית הרוכשים התרכזו באופציות CALL מחוץ לכסף דוגמת 1290+1300; ולכן אופציות אלו נסחרו עמוק מתחת לסקיו המייצג של המדד.
הכותבים מצידם לא המתינו זמן רב, וכתיבות נובמבר החלו בשלב מאוד מוקדם תוך שהן מתרכזות באוכפים על מדד 1260. הצפי לתיקון במדדים זולג מאוקטובר לנובמבר וכך גם החודש ניתן לראות כתיבה של קולים קרובה מכתיבה של פוטים, גם אם כמותית ההבדל הוא זניח (הדבר ניכר היטב במקס פיין).
גם הפעם השחקנים צריכים להתמודד סטית תקן נמוכה להחריד (15%) שהפכה כבר לסטיה מייצגת בחודשים החולפים. הסטיה הנמוכה מחייבת עבדה ישירות על הסטרייק עצמו (אוכפים) המבטיחים בשלב זה כ 45 נקודות הגנה לכיוון. אמנם מוקדם לקבוע כיצד יתפתח החודש הנוכחי, אך בניגוד לאוקטובר הרי שבשלב זה לא מבחינים בקניות קטנות מחוץ לכסף, מה שמוריד את הסבירות לתרחיש סקוויז.
השחקנים אם כן, מסכמים חודש חיובי מבחינתם ובפרט אמורים הדברים בהתחשב בפקיעת ספטמבר. חשוב לציין, כי לדעת הכותבים השבוע לא צפוי ללבות ראלי במדדים, קרי, הבחירות וברננקי כבר מגולמים, ואין התיחסות שונה מאל חודש רגיל. גם ירידות תלולות בשלב זה אינן תרחיש סביר, והנגזרים משדרים בעיקר דשדוש חסר כיוון עם העדפה לירידות קלות בלבד.
ברמת המאקרו, כפי שהערכנו, פישר הותיר את הריבית על כנה ברמה של 2%. המהלך היה מתבקש לאור המתרחש בשוק המט"ח, אך מעניינת מכך היתה החלטת הנגיד לפעול בצורה אגרסיבית בשוק הנדלן תוך הכרזה על שורת אמצעים לריסון עלית המחירים. במוקד, הנחיה חדשה לפיה נדרשים התאגידים הבנקאיים להגדיל את הקצאת ההון בגין הלוואות לדיור בריבית משתנה אשר שיעור המימון בהן במועד העמדת האשראי גבוה מ- 60%, והיחס בין חלק ההלוואה לדיור שהועמד בריבית משתנה לבין סך ההלוואה שווה ל-25%, או יותר. נקטית פעולה זו נוגעת ל 15% מנוטלי המשכנתאות ומכוונת ללוקחים משכנתא במינוף של 800 אלף ₪. צעד זה אין בו לתרום באמת למצב הנוכחי, אך יש בו לעצור את עלית המחירים. פישר למעשה מציב גבול עליון, אך שופך את התינוק עם המיים: הנפגעים הראשונים לא יהיו משקיעי הנדלן כי אם אותם זוגות צעירים הלוקחים משכנתא במינוף משמעותי. ההנחה של בנק ישראל כי לאחר הפגיעה הראשונית, תגיע הקלה ברמת המחירים ויהיה אפשרי לתקן את המעוות אך כמובן שזוהי בעיקר ספקולציה. הבעיתיות היתה ונותרה הפשרת קרקעות וכל עוד פקטור זה לא מטופל מהשורש (ע"י הממשלה) כל מהלך ברוח זו נידון לכשלון בטווח שמעבר לחודשים ספורים. מצד בנק ישראל, הפתרון טמון בכלל בכיוון אחר והוא העלאת הריבית אך היות והנגיד שומר על דולר-שקל, הוא מסונדל בתחום זה ולכן כל שנותר הוא יצירתיות לשמה. צריך גם לזכור כי אין זו הפעם הראשונה, בה פישר מתערב בשוק הנדלן כשהפעם הקודמת (מאי) העלה בנק ישראל את הדרישה מהבנקים להעלאת גובה ההון העצמי ב 30-40%. אולי הטענה המוכרת ביותר כנגד הנגיד, היא כי פישר פועל באיחור ובהחלט יש צדק בדברים. לא היתה כל סיבה להמתין עם מהלך זה לרמת המחיר הנוכחית, היון וקיבועה אינו פתרון. פעולה מעין זו לפני מספר חודשים היתה מורגשת כבר כיום ולבטח רמת המחיר היתה שפויה הרבה יותר. מצד בנק ישראל יש נסיון עקיף גם לשמור את האינפלציה בגבולות הנדרשים, ע"י פגיעה באלמנט המתייקר ביותר: מחירי הדיור. אם הנגיד יצליח לרסן ואולי אף להוריד קמעה את מחירי הדיור הרי שהאינפלציה תפחת וכך תפס הנגיד שתי ציפורים במכה אחת. מצד שני, לא סביר כי ההשפעה של מהלך זה תהא מידיית ולכן יותר מסביר שבשבועות הקרובים יצאו מבנק ישראל הנחיות חדשות, שעיקרן הצרת צעדי נוטלי המשכנתא. לדעתי, נקודת האור הבודדת במהלך היא דווקא בקהל היעד שנפגע יותר מכל: הזוגות הצעירים. יתכן כי בטווח הארוך מונע הנגיד אלפי כונסי נכסים, משום שרמת המשכנתא הנלקחת כיום ע"י זוג הינה כ 30% מסך שתי המשכורות, ובמידה ואחוז האבטלה יאמיר בישראל הרי שרבים ימצאו עצמם עם מפרנס בודד על כל המשתמע מכך מול הבנקים.
בבריטניה, התמ"ג עלה ב 0.8% ברבעון השלישי אך אין מדובר בבשורה חיובית במיוחד, ולכן השווקים הגיבו באכזבת מה. ראשית, מדובר על האטה בצמיחה ביחס לרבעון השני בו הצמיחה רשמה עליה בת 1.2%. נוסף על כך, הנגיד הבריטי, מרווין קינג, הבהיר כי על הבנקים לגייס יותר כסף מהמשקיעים במטרה להפחית את התלות שלהם. הנגיד לא ציין אמנם, תלות במי, אך בין השורות ברור לכל כי הבנק המרכזי מנסה למנוע מצב בו יאלץ פעם נוספת לפעול לחילוץ בנק בממלכה. הודעה זו הינה ראשונה מזה מספר חודשים בנושא, ועיקרה הצהרה ואזהרה. הנגיד לא באמת היה זקוק להודעה וכיל לפנות לראשי הבנקים ישירות, אך רצונו היה להתריע, בבחינת אנו מושכים ידיים, הזהרנו, ובפעם הבאה לא נכיר במושג "גדול מבכדי ליפול". הבנקים בשלב זה לא רשמו כל גיוסים משמעותיים וגם אין באופק תכנון שכזה, ועודם מסתמכים על הממשל (וסביר בצדק) כי בתרחיש קיצון ידע הבנק המרכזי לחלצם. יש לבחון הצהרה זו מול הפעולות אותן נוקטים הבנקים, בכדי לראות האם היציבות מעוגנת ברגל נוספת (גיוסים) או שמא המצב הקיים מוסיף להתקיים.
באירופה, הצרה החדה והכואבת מכל היא אחוז האבטלה (והסיבה היחידה שלא נרשמו ירידות תלולות היא תכניתו של ברננקי, אליה אתיחס בהמשך). נתון האבטלה נסק לרמה הגבוהה מזה 12 שנה, ונעמד על 10.1%. קיים שוני בין המדינות, אך אם ספרד נושקת ל 21% אבטלה הרי, שהבעיה היא עמוקה ואינה נוגעת למדינות קטנות ופחות משמעותיות דוגמת יוון. הצפי הוא כי אחוז האבטלה יוסיף לטפס, ומעט קשה לראות את הקשר בין תכניתו של ברננקי למצב היבשת. אמת כי אנו חיים במשק גלובאלי אך ללא נקיטת צעדים משמעותיים, שבשלב זה לא הבשילו לכדי ביצוע באף אחת מהמדינות, קשה לראות את נקודת המפנה האירופאית.
בארה"ב, עוד בטרם אנסה להעריך כיצד ישפיעו הבחירות ותכניתו של ברננקי הנתונים היו מגוונים וללא עדיפות מיוחדת.
הנתון החיובי לכאורה, היה תביעות האבטלה שהצביעו על ירידה של 21 אלף דרישות לרמה של 434 אלף. בפועל, המשקיעים מודעים לכך שהמובטלים פשוט נואשו כבר מלהירשם ולתבוע, ולכן המדדים לא רק שלא עלו כתוצאה מכך אלא אף ירדו לאחר פרסום הנתון תוך הפגנת אדישות.
לעומת זאת, מדד מנהלי הרכש של שיקגו בהחלט הפתיע, לאחר שרשם באוקטובר עליה מפתיע לרמה של 60.6 נקודות, בעוד הצפי היה דווקא לירידה לרמה של 57.6 . זהו נתון טוב אבסולוטית המייצג דשדוש מבורך מצד מנהלי הרכש, בתקופה בה מרבית נתוני המאקרו מראים האטה.
מנגד, סנטימנט הצרכנים רשם ירידה לרמת 67.7 נקודות, בעוד הערכות היו כי המדד יעמוד על עליה לרמת 68 נקודות. פעם אחר פעם, נתון זה מפתיע את הכלכלנים ולא ממש ברור מדוע. הרי הצרכנים כלל אינם מבינים על איזו התאוששות מדובר, ומלבד וול-סטריט ארה"ב כולה דורכת במקום במקרה הטוב, ונסוגה במקרה הרע.
גם הצמיחה האמריקנית לא הפתיעה עת רשמה ברבעון השלישי עליה של 2%, בהתאם לתחזיות המוקדמות. רבות כבר דובר על קצב צמיחה זה, אך אחדד בשנית כי הקצב אינו מאפשר להדביק את אובדן המשרות במשק, ואע"פ שהכלכלה צומחת הפער מתרחב.
כל אלה היו רק הקדימון לעומת הצפוי השבוע: הבחירות מצד אחד, ותכניתו של ברננקי מהצד השני.
לבחירות הרבה יותר קל להתיחס: אם לא יהיה מהפך של הרגע האחרון, הדמוקרטים בראשות אובמה צפויים לנחול מפלה צורבת. הסקרים משקפים זאת מזה מספר חודשים, השווקים מודעים לכך היטב ולכן אין סיבה שיכול מפנה משמעותי במיוחד כתוצאה מזה. בפירוש, אובמה יתקשה להעביר מכאן ואילך החלטות אך זהו תהליך מתמשך שימרח על פני חודשים רבים, ואינו צפוי להשפיע בטווח המיידי.
מנגד, תכנית ההצלה (הנוספת) של ברננקי, צפויה בהחלט לזעזע את אמות הסיפים. דווקא הבלבול הגדול השורה בקרב המשקיעים הוא פוטנציאל נפץ. ההערכות הן מגוונות ונעות בין 500 מיליארד ועד שני טריליון דולר. סביר כי ברננקי היה מעביר את הסכום הגבוה, אך האירופאים וגם המזרח כבר מתחילים לטעון כנגדו כי מדובר על שליטה בשער הדולר בדרך עקיפה. גם הקולות הקרואים לברננקי שלא לעשות כן, שכן מדובר בהונאת פונזי לכל דבר ועניין (ועל כך התרענו בסקירה כבר מלפני חצי שנה) יקשו על הנגיד להעביר את הסכום במלואו. בתרגום למספרים, הרי ש 500 מיליארד דולר הם סכום שבהחלט יאכזב את השווקים. כל העליה האחרונה התבססה על כך שברננקי יציף את השוק בדולרים, וסכום זה אינו עולה בקנה אחד עם ציפיות המשקיעים. הסכום שככל הנראה יחליק בגרון המשקיעים הוא כטריליון דולר, נקודה שממנה השוק לא יתאכזב אך לבטח גם לא יפרוץ בראלי. כל סכום הגבוה מכך, בהחלו יכול להמריץ את השווקים ולדרבן אותם אם כי פוטנציאל הראלי מוגבל ביותר מאחר ומרביתו כבר התקיים.
אל לנו כמובן להתבלבל, ולהפריד בין שוק ההון האופורי למציאות. ככל שהתכנית תהא גרנדיוזית יותר, כך מצב הכלכלה האמריקנית בכי רע, אך בעת הנוכחית בסביבת ריבית אפס המשקיעים פועלים הפוך מהמצופה. כבתכניות העבר, גם הפעם אין בתכנית הקרובה לסייע באמת ובתמים למשק. זזו פעם נוספת טיפול נקודתי בלבד, אך כזה היכול למשוך במעט את הקץ ובכך ברננקי אומן. בדיוק מסיבה זו, ישנה אפשרות לרצות את כל הצדדים, ואעלה ספקולציה אישית: מכיוון שברננקי אינו יכול להעביר תכנית גרנדיוזית אך עודנו להוט להמטיר דולרים על השוק, והיות והנגיד אומן ביצירת מתח חיובי לשווקים, הרי שגם הפעם הוא יבחר בדרך ביניים. הסכום יהיה נמוך מהציפיות אך הנגיד יגדיר זאת כשלב א', או אם תרצו כצעד ראשון בלבד במסגרת שורה של צעדים. כמובן שכרגיל הנגיד לא יתחייב למתי יהיו יתר הצעדים, ומה יהיה היקפם אך זריעת טיזר זו יכולה לסייע בידו, מצד אחת לשמור על שוק ההון במתח חיובי, ומאידך לא להקים עליו את קהל מבקריו.
יותר מסביר כי בהיקפים נמוכים, יהיה זה מימוש האימרה קנה בשמועה ומכור בידיעה, אך גם אם הנגיד יפתיע משמעותית קיימת סיבה בגינה הראלי לא יתחדש בצורה חדה במיוחד: ביום שישי הקרוב יפורסמו נתוני התעסוקה, ואחזו האבטלה צפוי לרשום התקרבות נוספת אל עבר אותם 10%. קשה לראות כיצד נתון שלילי מעבר לציפיות, מתאפשר יד ביד עם ראלי במדדים, ובפרט לאחר חודשיים של עליות נאות במיוחד.
משקל הנגד הוא מצב בו הנגיד יאכזב, ואז שני הנתונים הללו יכולים להוביל לירידה חדה, ולכן מה שבטוח הוא שהתנודתיות השבוע תהא בולטת במיוחד.
מניות ומגזרים
הוט – שינוי המלצה! הומלצה בתאריך 7.9.10 (לפני כחודשיים) ומאז לא הפסיקה לטפס לרגע. מלכתחילה לא היה ברור לנו מדוע חמקה המניה מעיני האנליסטים, שאף הוציאו לה המלצת מכירה אך בשלב זה הדיסקאונט נסגר ואנו נמכור את המניה בתשואה פנומנאלית של כ 30% בפחות מחודשיים יומיים.
• בשאר המניות והמגזרים אין שינוי בהמלצה.
• את אסטרטגיית האופציות ניתן למצוא תחת פורום אופציות נובמבר.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
