השבוע החולף היה מתעתע במיוחד, והצליח להסב נזק למשקיעים רבים. המשמעות מתחדדת פי כמה בהתחשב בעובדה שהבוע הנוכחי הינו שבוע פקיעה, אך עוד קודם לכן צריך לשרטט את סכימת השבוע החולף בכדי להבין את ההשפעה הצפויה בשבוע הנוכחי.
בתחילת השבוע, המדד נפל לאיזור 1220 הנקודות, כשרבים מעריכים כי זהו עניין של זמן בלבד עד שבירת 1200 הפסיכולוגית. הקטליזטור לירידות היה ועדת ששינסקי, שחתכה עשרות אחוזים משווי שותפויות הגז, שמלכתחילה מתומחרות ללא כל הגיון. ציינתי לא פעם, כי אולי אחוזן של שותפויות אלה שולי, אך הם מהווים כמעט את כל הסנטימנט בבורסה- כך היה גם השבוע. השותפויות נחתכו, ובמקביל חלו פדיונות משמעותיים בקרנות, וביתר המדדים. העניין הוא שמלכתחילה אין הגיון בתמחור, והמדובר הוא בקזינו מוחלט. ככזה, היה זה עניין של זמן בלבד עד שהמשקיעים ישימו בצד את ההגיון, וישובו לרכוש ממניות המגזר, ובהתאם את כלל המניות. הידיים החלשות, אלו שנכנסו בשלב מתקדם יותר של מניות אלה או מימשו רווחים, גילו בבוקר שני, כי ישנם קונים והבהלה לא מתממשת - או אז חזרו האחרונים למניות ביתר שאת, והובילו לגל עליות שהלך והתחזק ככל שחלף היום. מי שמכר אמש בפחות 5%, רכש היום בעליה של 5%, ולו רק בשביל להיות בתמונה ברגע שתוצאות רציו יתחילו לדלוף. מהלך זה הוביל לגל אופטימיות (חוזר) שהוביל את המעוף מ 1218 ל 1275 תוך מספר ימים בודדים ושינה את התמונה כליל.
שחקני המעוף, העריכו כי המעוף לא ימהר לשוב לרמות השיא ולכן עיבו את כתיבות ה CALL על רמת 1250 ו 1260 הנקודות. הסטיה הגבוהה, כ 20%, בהחלט הפכה את הכתיבה לכדאית אך ההיפוך השבועי סיבך את התמונה. עד חמישי עוד האמינו הכותבים כי המדד יבלם סביב רמת 1260 הנקודות. משזה לא התרחש החלה סגירת פוזיציות CALL מתונה, וכתיבת פוזיציות PUT עמוקות שמטרתן הגדלת הפרמיה. לשמחתם של הכותבים, הסטיה הגבוהה סייעה אך בחמישי לא היה זכר לכך, עת הסטיה קרסה באחת לרמת 14% והותירה את יתר הכתיבות רזות ולא אטרקטיביות. כל אלה מובילים למצב מעניין במיוחד בפקיעה הנוכחית בו טווח הפקיעה צר במיוחד: בהתחשב בתקבול, הגבול העליון מצוי ברמת 1280 נקודות. ממוצע כתיבות ה CALL הוביל ל 1275 והפוטים הזניחים הוסיפו עוד מאות שקלים בודדות. הבעיה היא שמעל רמה זו, הנזק הינו משמעותי ובשל שבוע הפקיעה יהיה קשה במיוחד להקטין פוזיציות ללא ליבוי מגמת העליות, ואך חשש ממשי מסקוויז. גם פקיעה נמוכה מכך לא תניב רווח משמעותי, ופקיעה אופטימאלית מצויה סביב מדד 1260 ואף למטה מכך. גבול תחתון אינו קיים, מאחר וירידה לרמת מדד זו תאפשר סגירה מוקדמת, אך החשש מסקוויז בהחלט מורגש באויר. בעיתיות השחקנים נובעת גם מהמחזורים הגדולים בהם חלה התנפלות הציבור, דוגמת היום (ראשון) בו המחזור חצה את רף ה 1.7 מיליארד ₪. חמור מכך, אירוע מקומי נקודתי עלול לשנות כליל את התכניות והוא קידוח לוויתן: במידה וימצא גז, הרי שהדבר צפוי להשפיע על כלל הבורסה, ובטח ובטח על מניות הגז הניזונות מחלום ההתעשרות. במצב זה, סקוויז יהיה בלתי נמנע. גם בשורות רעות, עלולות לסבך את התמונה, שכן אכזבה למשקיעים תתפרש מייד בירידה דרמטית העלולה להוביל עמוק מתחת לרף סגירה נוח (1250-1260), ובפרט אמורים הדברים, אם הנ"ל יתחרש לאחר שעות המסחר.
התחושה השבוע, שיותר מכל שבוע פקיעה, חובה להיות עם האצבע על ההדק, ולהתכסות על הפוזיציות מיידית עם בוא הבשורה או המגמה החיובית מעבר לים. בשלב זה אף אחד אינו מקדיש תשומת לב לדצמבר, והדבר ניכרא במחזורים נמוכים במיוחד. ראוי לציין, כי גם החודש הנוכחי הינו דליל למדי, ואם לא היה די בהיקפים הנמוכים, הרי שמאחד השחקנים המשמעותיים בשוק נבצר בימי המסחר האחרונים לקחת חלק פעיל ולספק נזילות, בשל שריפה במשרדיו.
לא פעם ציינתי על במה זו כי הציבור הוא הדוחף את הבורסה, ומניות הגז הן הקטר. השבוע החולף לדעתי, מחדד היטב נקודה זו שהרי כל המתרחש רובו ככולו נובע מועדת ששינסקי, שלכאורה נוגעת רק ל 8% מהמעוף, אך בפועל הצליחה לדרדרו כפי שאף נתון מאקרו לא עשה כן בשנה האחרונה.
הספקולציה אם כן בשיאה, וכפי שציינתי תוצאות ראשוניות מרציו הן שיתנו את הטון, במידה ותגענה השבוע (והכותבים ישמחו שידחה לראשון). אין לצפות כי התוצאות תהיינה בעלות משמעות, תכלנה היקפים, מספרים או אומדן כלשהו – אך בסנטימנט הנוכחי די יהיה אם הלפיד יבער בכדי לשלהב את הציבור לרכוש בכל מחיר. כל שאני יכול לציין הוא שאם לא תהיינה הפתעות מיוחדות גז יהיה, אף התמחור של רציו בשלב זה הוא הזוי בכל קנה מידה. נדמה כי גם למשקיעים ברור כי הם מתעלמים מתמחור או הגיון, אך במצב העניינים הנוכחי הדבר אינו משנה כהוא זה, וזו רבותיי הינה בועה. ניתן כמובן לסמוך על התקשורת שתדע ללבות את השמחה ("הלויתן לא מאכזב") או להספיד את הקידוח ("הלויתן התגלה כסרדין") אך כך או כך, כל משקיעי המניות צריכים להחזיק אצבעות שהתוצאות יתמכו בהמשך הראלי, שאחרת ועדת ששינסקי, שהיא ודאית ואינה ספקולציה כלל וכלל, ממתינה מעבר לפינה.
החלק המסקרן השבוע, הוא דווקא הסטיה שצנחה כ 40% ביומיים. זהו אירוע נדיר למדי (האירוע ההופכי נפוץ יותר), ואנו מתקשים לשים את האצבע על הסיבה. לא היו חדשות מאקרו מרעישות, ולמעשה כל הידוע כעת היה ידוע אף בראשון. ניתן לשער כי היעדר האלטרנטיבה מוסיף וממריץ את הקונים, אך מעבר כה חד מחשש לאופוריה בהחלט מלמד כי אנו בעיצומו של שוק ספקולטיבי לחלוטין, הרבה יותר מאשר שוק מניות.
בזירה המקומית, החדשות היו בעיקרן נינוחות כשמדד מנהלי הרכש בלט לאחר שעלה ב 6.7 נקודות באוקטובר, שיא של שמונה חודשים. זהו החודש השלישי ברציפות שהמדד רושם עליה, ואין ספק כי מגמה זה צפויה להימשך גם בנובמבר ובסבירות גבוהה אף בדצמבר.
גם נתון הצמיחה, שרשם עליה בת 3.8% בהחלט הפתיע לטובה, ואע"פ שרבים מציינים כי מדובר בהאטה ביחס לרבעון הקודם, אין ספק כי מדובר בנתון מרשים למדי. יחד עם זאת, מי שהתעמק בנתון גילה כי מרכיב עיקרי בעליה נבע ממה שמכונה "הוצאה לצריכה ציבורית"- סעיף שאין זה המקום להתעכב עליו, אך בינו ובין צמיחה אותה חווים ומובילים האזרחים, אין דבר וחצי דבר.
ברמת מניות, אם לפני כחודש, ציינתי כי עיסקת מכתשים לא תתקיים במתווה שהוזכר, הרי שהבוקר נוכחנו כי כימצ'יינה, החברה העתידה לרכוש את מכתשים, דורשת ששוויה של מכתשים יופחת ל 12%. יתרה מזאת, הסינים רומזים כי אינם מתכוונים לרכוש בעלות מלאה על החברה, ועתידים להסתפק ב 70% בלבד. הדבר אינו מפתיע, וציינתי כי הסינים אינם טפשים, ולעולם לא ירכשו את החברה במחיר שהציג נוחי דנקנר – אך הדבר ברור למדי גם לדנקנר עצמו. כבעבר, הצליח אשף זה ל"החביא" דו"ח מזעזע ואזהרת רווח, תחת הודעת רכישה, ואין חשש אמיתי כי העיסקה לא תתקיים כלל. כך או כך, המניה אינה רלוונטית, ואם לאחר הזינוק המלצתי להיפטר ולמכור, הרי שכעת לאחר הירידה אמורים הדברים ביתר שאת.
עוד ברמת המאקרו, מחר יודיע הנגיד על החלטת הריבית. להערכתי, פישר לא יעלה את הריבית, בעיקר בשל חולשת היצוא אך גם להיחלשות השבועית של הדולר יהא משקל. אין ספק כי העלאת ריבית הינה כורח, וטוב יעשה הנגיד אם יבחר להעלותה, אך המצב העולמי יאפשר לבנק ישראל להתמהמה עוד חודש, וסביר כי הודעה ברוח זו תתלווה להחלטה.
בשוק המט"ח, הדולר חזר להיחלש השבוע מול השקל וכך גם האירו. כבעבר איני צופה שינוי במגמה זו, ולהוציא משבר מתפרץ בשוקי ההון, אין כל סיבה נראית לעין שהדולר יתחזק בחודשים הקרובים מול השקל. להבדיל, מול האירו בהחלט יתכן שינוי מגמה, היות וכל שבוע מדינה חדשה מצטרפת למדינות השוקעות בגוש האירו, ולכן חשש קל שבקלים כי פורטוגל ו/או ספרד עלולות להצרף למעגל, עלול להוביל להיחלשות דרמטית של האירו.
בשוק הסחורות, הנפט נחלש ואך ירד לרמת 80$ לחבית. אין זה מפתיע כלל וכלל, ואף ציינו זאת בסקירות האחרונות, כשהמחיר הריאלי לחבית הינו 70$ ואף נמוך מכך. כל נסיון בלימה בסין של קצב הצמיחה יתורגם מיידית לירידה במחיר החבית, ומכיוון שאנו רק בראשיתו של תהליך זה, פזויציית השורט בעינה עומדת.
בזהב, לראשונה מזה כשנה שינוי המלצה- בשלב זה המתכת מיצתה את עצמה ויש למוכרה. אנו מלווים את הראלי בזהב החל מרמת 1000$ לאונקיה, ונדמה כי חלה "התעייפות" מסוימת בנסיקה. אמנם הזהב רחוק אחוזים בודדים מרמת השיא, אך מחזורי העליות הולכים ונחלשים ואילו מחזורי הירידות מציגים תמונה הפוכה. גם ההאטה באסיה, מורידה משהו מאטרקטיביות המתכת, ולכן בשלב זה מוטב לממש רווחים ולהמתין לנקודת כניסה נוחה יותר, שלהערכתי תגיע עוד מספר שבועות.
באירופה, סיבה לחגיגה – היבשת עלתה כתוצאה מהסכמתה של אירלנד לקבל סיוע, שניה לפני שהבנקים המובילים במדינה קורסים. צריך לקרוא משפט זה מספר פעמים, ועדיין לקורא הממוצע לא יהיה ברור על מה ולמה השמחה. יתרה מכך, ככל שהסיוע גובה יותר כך המצב אקוטי יותר, ולכן הסכומים שרק הלכו וגדלו במהלך השבוע היו אמורים להכביד על המדדים, אך המשקיעים בריבית אפס ימצאו כבר תירוץ לפרש זאת כחדשות חיוביות, ואולי זה כל הסוד: עד שלא יגיע אירוע מכונן, נדמה שהמשקיעים בכלל, והאמריקנים והאירופאיים בפרט, לא יפנימו כי המצב נע מדחי לדחי. אמש היתה זאת יוון, היום אירלנד, ומחר פורטוגל. רבים מכוונים גם לספרד, אם קיימת התעלמות ממדינה שלדעתי היא חבית הנפץ השקטה – צרפת. בעוד שעל ספרד ופורטוגל מופנים מרבית הזרקורים, צרפת איכשהו חומקת מעיני המשקיעים הגלובאליים. נתוני המאקרו במדינה , הינם חד-משמעיים ומצביעים על האטה דרמטית ועליה באחוז האבטלה. בנוסף, האזרחים והלכים ומקטינים הוצאות והכלכלה כולה מדשדשת גם ביחס לממוצע האירופאי, הבעייתי בין כה וכה. מעניין יהיה לעקוב ולבדוק באיזה שלב תעלה המדינה לכותרות, ועוד כמה זמן הבורסה בספרד, בה אחוז האבטלה חצה מזמן את רף ה 20%, תוסיף לטפס עד שהמשקיעים יפנימו שמובטלים לא מייצרים הכנסות.
בנוגע לאירלנד, הבעיה ידועה זה מכבר, ולא היתה כל סיבה להמתין שהמשקיעים ימשכו הון עתק מהבנקים, ויובילו אותם מרחק פסיעה מפשיטה. האיחוד האירופאי מתקנא באמריקנים ובוחר להציג תכניות גרנדיוזיות, בעוד שהודעה מוקדמת היתה יכולה להוביל לירידה חדה בביטוח על האגח במדינה, ובהתאם מניעת משיכת כספי משקיעים.
אגב, הבורסה החזקה בעולם בחודשים האחרונים (אחרי ישראל כמובן...) היא גרמניה. ניתן לראות כיצד הדאקס ממש שש לכל סיבה, ומסיים גבוה מעל יתר המדדים ביבשת. ניתן לקשר זאת לעובדה כי זוהי המדינה היחידה באירופה שבאמת ובתמים מציגה שיפור, ואם אמרנו אירופה הרי שאמרנו גרמניה. כפי שציינתי בעבר, שריטה קלה ככל שתהא בנתוני גרמניה, והיבשת כולה תעבור טלטלה שלידה יוון ואירלנד תהיינה לא יותר מאפיזודה חולפת. על רקע חוזק המאקרו במדינה, קל להבין את העליה במדד בטחון המשקיעים בגרמניה, עליה ראשונה לאחר שבעה חודשים. זוהי אינה מגמה, ולהערכתי אירלנד (ואולי פורטוגל) צפויים להעיב על הנתון בחודש הבא, אך בהחלט האינדקטור האירופאי המוביל כעת הוא מצבה של גרמניה.
באסיה, וליתר דיוק בסין המשקיעים בהחלט מפנימים את המצב העכשווי. הבורסות באסיה נחתכו בשבוע החולף, לעיתים אף כ 4%, לאור נסיונות הממשל להשתלט על האינפלציה. בניגוד להערכות המשקיעים כי הריבית תועלה, בחר הממשל להעלות את יחס הרזרבה של הבנקים בחצי אחוז נוסף, לרמת 18.5%. זוהי הפעם החמישית שהממשל נוקט בדרך זו, ולא נותר אלא להסיר את הכובע בפני הסינים על טיפולם העיקש והברוטאלי (לטובה) בהשתלטות על האינפלציה. צעד נוסף שנקט הממשל הוא סיבסוד רכישת מזון, ואין בכלל סימן שאלה כי הסינים אינם שועים לבקשת מנהיגי המדיניות הכלכלית בעולם, ובראשם ארה"ב, לאפשר צמיחה וניוד מטבע. הסינים דואגים לבעיותיהם מבית, ולכן ברננקי בנאומו פשוט בזבז רבע שעה שלמה על נסיון לכוון לסי ספק מבקש, ספק מתחנן כי לא תאט את הצמיחה העולמית הנשענת במידה רבה עליה. ניוד היואן אינו עומד על הפרק בכלל, אך ההאטה, אם יצליח הממשל במשימתו, צפויה להיות מורגשת היטב גם בארה"ב ותשפיע יותר מכל תכנית הצלה, יהא היקפה אשר יהא.
בארה"ב, הנתונים היו מעורבים, ואסיה הובילה את המגמה שהגיעה באיחור מה ליבשת. כל צמד נתונים שפורסם, הגדיל את הבלבול וחוסר ההחלטיות אם ארה"ב מתאוששת או דווקא נסוגה. מצד אחד המכירות הקמעונאיות רשמו עליה של 1.2%, ומאידך מדד האמפייר סטייט בילדינג צנח. מדד אמון הקבלנים טיפס, אך נתון התפוקה איכזב ונותר ללא שינוי. גם יתר הנתונים לא שפכו אור על הכלכלה האמריקנית, והדבר השקף נאמנה במדדים שחתמו ללא שינוי. השבוע בארה"ב הינו שבוע מקוצר, בו לא יתקיים מסחר בחמישי, ואילו בשישי המסחר יסתיים מוקדם מהרגיל. לרוב, שובע חד ההודיה מאופיין בעליות, ומהווה מעין סיפתח לעונת החגים. לכן, הנתון החשוב ביותר השבוע הינו מוצרים בני קיימא, ויש בכוחו להעלות או להוריד את השוק במידה ויצא שונה מהצפי. כמובן שמשקל רב יהיה גם לפתיחת שבוע המסחר באסיה, שתגיב להעלאת יחס הרזרבה בבנקים בסין.
מניות ומגזרים
זהב – שינוי המלצה ! בשלב זה המתכת מיצתה עצמה, וכעת מחירה מתבסס יותר על ספקולציה מאשר על צורך או גידור. בהתאם, יש לממש רווחים, ולהמתין לנקודת כניסה נוחה יותר, עליה אעדכן בסקירה.
• בנוגע לשאר המניות והמגזרים אין שינוי בהערכה.
• את אסטרטגיית האופציות השבועית, ניתן למצוא תחת פורום אופציות נובמבר.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
