השבוע החולף היה שבוע עליות חדות בכל המגזרים, כשעיקר הזינוק משוייך לראשון בו לא היו השפעות מהותיות בשל היעדר מסחר מעבר לים. המדד שהחל בעליות הגבוהות במקצת מחצי אחוז הלך וצבר תאוצה ככל שעבר היום, כשהציבור נוהר לבורסה בעקבות כותרות סוף השבוע שהדגישו את רצף השיאים שנשבר בשבוע אחד. יתר האפיקים זכו אף הם לעדנה בשל מעורבות הציבור דרך קרנות הנאמנות בהן חלק המניות לרוב קטן מחלק האג"ח, והמצב ניכר היטב בנתוני הקרנות מהשבוע החולף: כ 50 ₪ גויסו בקרנות המעורבות, מתוךכם 190 מליון ₪ בקרנות שעיקר מניות מקומיות. נוסף על כך, הציבור נוטש את המקלטים ומנייד את כספו לסיכון גבוה יותר, ולכן לא פחות מ 900 מליון ₪ נפדו בקרנות הכספיות הנחשבות לסולידיות והשמרניות ביותר.אין ספק ששיא אחזקת הציבור במניות, הנשבר כמעט מידי שבוע, מוביל את הבורסה לגבהים חדשים כשבשלב זה המוסדיים בעיקר מביטים מהצד בסיפוק לאור תשואה בלתי נתפסת על מניות שבחלקן נחשבו כבר מניות אבודות (ע"ע מקרה אפריקה שזינקה 20% בשבוע לאחר המלצה, רק בכדי לאבד את כל אותם 20% בשבועיים שלאחר מכן). תופעה זו מאפשרת למשקיעים ה"כבדים" להיפטר ממניות בתיק בהפסד מינימאלי ולעיתים אף ברווח קל.
דוגמא טובה לכך קיבלנו בחמישי ממניית טבע שזינקה 7%, ומוסיפה להיסחר הבוקר בעליות של כ 2%. אין ספק שההודעה שהחברה הוציאה הינה מבורכת אך בהחלט זו אינה סיבה ששווי החברה יזנק בצורה כה חדה. עליות של 2-3% היו מבטאים רציואליות רבה יותר, אך הדבר שימש את המוסדיים בכדי למכור את מניית טבע והמידרדרת ולעבור למניות עוגן אחרות בתיק (כיל, אלביט מערכות, בזק). אין שום שינוי בהערכת השווי של מניית טבע, והמניה צפיה לשוב לרמת 50$ למניה ואף נמוך מכך. רק בשורה שעיקרה הקומפקסון יכולה לבלום את הידרדרות המניה, ובפרט שתרופה רבת תפוצה אינה נראית באופק.
אין ספק שהצד המתוסכל של השבוע שייך לשחקני המעוף, לא משום העליה במדד אלא דווקא יותר מכיוון הירידה בסטיית התקן. טיפוס המדד הינו אירוע שכיח בחודשים האחרונים, והיות ומדובר על מרחק רב מפקיעה הרי שרמת הלחץ עודנה פחותה. לעומת זאת, הבעייתיות נעוצה בסטית התקן הנוכחית, 12%,שהופכת את מלאת קידום פוזיציית ה PUT לכמעט לא אפשרית ולבטח ללא כדאית. אין סיבה להתקדם ולהקטין ממרווח הבטחון 10 נקודות, שהתקבול בפרמיה עומד על כ 100 ₪ בלבלד, שלושה שבועות לפקיעה. יחד עם זאת, היעדר אלטרנטיבה מחייב להקטין נזקים, וכך אנו עדים למצב פרדוקסאלי בו השחקנים למעשה "סוגרים" את עצמם מפני ירידות חדות. הכתיבות קודמו בשלב מאוד מוקדם של החודש, עד כדי יצירת גבול תחתון ברמת 1260 הנקודות. גבול זה, המרוחק כ 2.5% בלבד מהמדד הבוקר, משאיר מרחב תנועה צר מאוד לשחקנים בו יוכלו לפעול. הדבר עלול להוביל לסקוויז תחתון במקרה ירידות, ודי אם נזכיר כי כתיבות אלה נכתבו בסטיה כה נמוכה עד כי כל עליה קלה בסטיה, יש בה להוביל לתום הבטחונות והתכסות בעלות גבוהה – מהלך שכזה יכול כמובן להחיש את הסקוויז ולכן על הכותבים החודש להיות ערים לתנועה חדה מטה במדד.
גם הגבול העליון קרוב מתמיד, ונסחר סביב 1320-1330 הנקודות, לרבות התקבול מהקידום התחתון שנעשה עד כה. במקרה זה החשש מסקוויז פחות דרמטי (אם כי בהחלט קיים) בשל קניות הגנה רבות שבוצעו בימים האחרונים, ועיקרם הנחה כי אם תיפרץ רמה זו, הרי שבהחלט פקיעה גבוהה במיוחד אפשרית, דבר שיהפוך את הקניה הכמותית לרווחית יותר ביחס לכתיבות המועטות. אם לסכם את המצב, הרי שהשחקנים מעדיפים בשלב זה ירידות מתונות מאוד, כשהדגש אינו על הכיוון אלא בעיקר על סטית התקן.
נקודה הרלוונטית הן לכותבים והן לרוכשים היא הכדאיות שבביצוע כתיבה/רכישה. איני מוצא כל סיבה ראויה לכתוב בסטיה הנוכחית, שכן מרווחי הבטחון קלושים ומחייבים עבודה לא קרובה לסטרייק אלא על הסטרייק עצמו ממש. הדבר אינו נכון כשאנו מצויים שלושה שבועות מהפקיעה, אך מאפשר לרוכשים הגנות על התיק המנייתי לעשות כן בעלות נמוכה על גבול המגוחכת. רכישת אופצית PUT כשני אחוז מהסטרייק תעלה כ 800 ₪ בלבד, והדבר מחוייב המציאות לנוכח העליה החדה בשבוע החולף, המזמינה תיקון. תיקון קל ככל שיהא יוביל לעליה בערך אופציה זו, ולמעשה היא צפויה להישחק רק בשבוע הפקיעה עצמו בשל קירבתה לסטרייק, מה שמאפשר רכישת ביטוח בעלות יוצאת מגדר הרגיל.
ועל אף כל אלה, לא נעלמה מעין הכותבים נחמה קטנה בדמות סטית התקן בארה"ב. זו רשמה עליה של 2% במהלך יום המסחר האחרון, על אף עליות נאות שנרשמו בשלושת המדדים המובילים. מצב זה לרוב מאפיין מצב שלאחר ראלי (אין מחייב ירידות אלא יותר בבחינת בלימה), שמוביל לאפשרות לפיה מרבית העליה החודשית כבר מאחרינו. מעניין לציין, כי בישראל, על אף הירידה הבוקר במדד, הסטיה כמעט ולא השתנתה וממשיכה להציג שוק בכיוון אחד.
אם לסכם את המצב הנוכחי, הרי שבשלב זה של החודש איש אינו מניח כי יתכן היפוך מגמה אלים, והדבר ניכר אף בתנועת הזרים, שבאוקטובר הגדילו השקעה במניות ת"א בסכום של 440 מליון דולר. אמנם חודש זה הינו רחוק מאיתנו, ומאז רשמה הבורסה עליה קלה אך הכסף, ברובו האמריקני, מחפש השקעות אלטרנטיבות על פני ארה"ב ואירופה וישראל בהחלט עונה להגדרה זו.
השבוע לא היה מאקרו מקומי מעניין, והנתון הבולט היה המשך שחיקת יתרות המטח של ישראל, כשהפעם ההפסד, 1.3 מיליארד דולר בנובמבר, מגיע דוקא מהיחלשות האירו ולא מהיחלשות הדולר. יתרת המטח המקומית הגיעה כבר לסך של 69.6 מיליארד דולר, אך ראוי לציין כי בפועל, ובהתעלם מהשחיקה כתוצאה מהחלשות הדולר, היתרה הגיעה כבר לרמה של כ 80 מיליארד דולר.
אין סיבה שמגמה זו תיבלם, שכן התחזקות הדולר תוביל להיחלשות האירו ולהיפך, כשהשקל צפוי להציג איתנות יחסית אל מול שניהם.
בשוק המקומי, השקל רשם גם השבוע התחזקות, הבולטת על רקע רכישות שבצע פישר בסכום של מאות מיליוני דולרים, כשפעם נוספת המגמה הקובעת היא העולמית.
בשוק הסחורות, הנפט נותר במקומו לאחר שבשלב מוקדם יותר השבוע הגיע לרף של 90 דולר לחבית, אך צלל במהירה לסביבת רמת 88 הדולרים. הקונצנזוס הוא שמחיר חבית יוסיף לטפס, אך לדעתי האנליסטים מתעלמים מצורכת הנפט הגדולה סין, העתידה להקטין את הביקושים ובכך לווסת כל סימני התאוששות בארה"ב היכולים להיות מתורגמים לעליה במחיר החבית. גם הזהב לא הציג תנועה מהותית אם כי במהלך השבוע הוא התחזק אל מעבר ל 1400 דולר לאונקיה, ושב כלעומת שטיפס.
עיקר העיניים כעת מופנות פעם נוספת לסין, בציפייה כי המדינה תנקוט מהלך אלים של העלאת ריבית בכדי לרסן את האינפלציה. עפ"י הנתונים השבוע, מדד המחירים לצרכן זינק בנובמבר ב 5.1%, והוביל לקצב אינפלציה הגבוה מזה 28 חודשים. מלבד העובדה שהנתון עקף את התחזית הפסימית מלכתחילה, 4.7%, הרי שהמשמעות היא שהצרת צעדי הבנקים בדמות העלאת יחס הרזרבה אין בה די, ולכן העלאת ריבית הינה עניין של זמן. בניגוד למדינות המערב, ובהן ישראל, הרי שהעלאת ריבית של רבע אחוז אינה צפויה לרסן את האינפלציה ולכן אנו צפויים לראות קצב העלאה משמעותי, יתכן אף בקפיצות שמעל רבע אחוז, וזאת לצד העלאת יחס רזרבות הבנקים, פעולה שננקטה ביום המסחר האחרון. זו אחת הסיבות שההתאוששות הקלה אותה מציינים חלק מתומכי מדיניות ברננקי בטלה בשישים. כל הערכות הן שסין תוסיף לגדול בקצב הנוכחי, בעוד הממשל עצמו אינו מעוניין בכך, ולכן כל הסתכלות קדימה חייבת לכלול התחשבות באפשרות כי קצב הצמיחה הסיני יבלם (הממשל היה מעדיף אף יסוג), ובהיעדר כלכלה דוחפת אחרת בהיקפה של סין אין סיבה שהתחזיות האופטימיות תתגשמנה.
עוד לפני החלק של אירופה בסקירה, המדינה שלדעתי מוסיפה להיות אי של השקעה בטוחה בסבך המדינות השוקעות, היא אוסטרליה המוסיפה להציג תשואת יתר ומהווה מעין אופציית ביניים בין מדינות מפותחות למתפתחות. השבוע הותיר הבנק המרכזי באוסטרליה את הריבית על 4.75% כפי שהיה צפוי. למשקיעים שאינם מכירים את המדינה מומלץ לקרוא שוב: 4.75%, במדינה מפותחת עם אחוז אבטלה כשל ישראל. המשמעות היא שבמידה והמשבר ישוב, זוהי אחת המדינות הבודדות שעוד נותר לה כלים בארסנל לסיבוב שני, כשיתר המדינות מזמן בריבית אפסית, מתמרנות בין אינפלציה לצמיחה.
באירופה, ספרד נתנה את האות הרשמי לכך שהיא נתונה בבעיה; כלומר לא נתונה... שרת האוצר של ספרד הודיעה באופן רשמי, כי המדינה לא תזדקק לסיוע פיננסי מקרן המטבע, והספקולציות התעוררו במיידי בהתחשב בעובדה ששרי האוצר הקודמים שהצהירו כך היו עפ"י הסדר יוון, אירלנד ופורטוגל. לא ברור מדוע המדינות בוחרות בהודעות שכאלה וחוזרות בהן לאחר שבוע עד חודש, כשהודאה במצב דוקא היתה מסייעת להרגעת חשש המשקיעים. אמנם הדבר לא בא לידי ביטוי בבורסות אירופה בשל הנסיקה בארה"ב והקורלציה לנעשה בה, אך בתחום האגח הדבר בהחלט מצא את ביטויו עם המשך עליה בתשואה על אגח המדינה.
גרמניה הציגה תשואת חסר השבוע ביחס למדדי היבשת, כשעיקר הבעיתיות נובעת מהיצוא הגרמני שנפל באוקטובר בעקבות הירידה בביקושים מצד מדינות גוש האירו. אט-אט מבינה גרמניה, שהיצוא שלה מיועד בעיקרו לאירופה, כי המטבע המשותף הינו חרב פיפיות שלא מאפשר ליהנות מהחלשותו ביחס למדינות שכנות בשל זהות. זה כמובן לא יוביל למחשבה על פרידה מהגוש בשום צורה שהיא, אך בהחלט מבליט את הקושי במצב בו מדינה אחת סוחבת על גבה את כל היבשת, כשמצב הפוך היה יכול להועיל לה, סביר להניח שבכל טווח זמן. בינתיים, מרקל הציעה למדינות נוספות להצטרף לאיחוד האירופאי, דוגמת פולין, בכדי לחזק את המטבע האירופאי. הסבירות שמהלך מעין זה יתרחש נמוכה ביותר, היות ולפולין ברור כי האיחוד במצב בעייתי ואם עד כה המדינה לא ששה להצטרף, הרי שלהכניס ראש בריא למטה חולה יהיה מיותר כעת. יחד עם זאת, אם האיחוד האירופאי ו/או קרן המטבע ינתבו את מאמציהם לכיוון זה, בבחינת תמריץ למדינות נוספות להצטרף, הרי שהפתרון משובח פי כמה מאשר לסייע פעם אחר פעם למדינות להימנע מלהגיע לחדלות פרעון (שתגיע בסופו של דבר). מהלך שכזה יחזק במיידית את האירו, ואע"פ שיתכן והדבר אינו מבורך בטווח הקצר, הרי שיש בכך לפזר את העננה בנוגע לשאלת המשך קיומו של האיחוד האירופאי מעבר לשנתיים הקרובות.
בבריטניה, בחר הבנק המרכזי שלא במפתיע, להותיר את הריבית לדצמבר על רמה של 0.5%.
חשוב לשים לב גם להונגריה, לה חתכה מודיס את אגח המדינה ב2 רמות לרמה של אגח זבל, לא פחות. כמעט ואין מדינה באירופה לה לא הורד דירוג או קיים אופק שלילי, והדבר רק מחדד את האמור לעיל בנוגע לחשיבות צירוף מדינות נוספות. הונגריה היתה הראשונה לקבל סיוע מקרן המטבע בשלהי 2008, ובמקום שקרן המטבע תסיק מזה כי הנה ההכוחה שהסיוע רק מושך זמן ואינו מסייע, מייד נשמעו קולות התומכים במתן סיוע נוסף למדינה. זה לא פתרון ומה שברור לכל אדם מהשורה נעלם משום מה מראשי קרן המטבע, ואולי פשוט הסיבה העקרית היא שמבלי לספק סיוע זה אין באמת תפקיד לקרן המטבע = אין להם עבודה.
בארה"ב, המצב, כרגיל, מוסיף להיות אמביוולנטי כשנתון סותר נתון, והמשקיעים מעדיפים להתמקד בצד החיובי בדיוק כפי שהתרחש בחודשים האחרונים. אולי המצב המעניין ביותר הוא המתרחש באג"ח ארה"ב לתקופה של 10 שנים, אליו התיחסנו בסקירה האחרונה, בצייננו כי התשואה שעלתה מעל 3% הינה צעד מעודד למשקיעים במניות. אמנם חלק משמעותי מהבריחה מהאגחים אינה מגיעה לשוק המניות, אך די גם באחוז מזערי בכדי להחזיק את השוק שבוע נוסף ברמות שיא. כל עוד התשואה תוסיף לעלות, השוק האמריקני לא ירד חדות, ולכן זהו אינדיקטור ראשון במעלה לצפות את הצפוי בשוק זה. ועדיין, יש תמונת ראי לעליה בתשואות האגח והיא כשלון תכנית התמרוץ האחרונה של ברננקי (600 מיליארד) עוד לפני שהחלה. ניתן היה לצפות כי סכום גרנדיוזי זה יתמוך דווקא יקטין את תשואת האגח, אך המשקיעים מביעים סקפטיות בנוגע להצלחת התכנית ובוחרים לנטוש את האגח הממשלתי. אם תחשבו על כך לרגע, הרי שהמשקיעים למעשה נוטשים נכס שברור כי הממשל ירכוש כ 20% ממנו מידי חודש. לא ניתן לדמיין מצב בו משקיע מוכר מניה בה צפוי להיות מחזור רכישות קבוע של 20% בכל מחיר, אלא אם הוא מאוד פסימי בנוגע לאותה מניה. זה המצב לאשורו בתחום האגח, כשהמשקיעים פשוט אינם מוכנים להמשיך ולהמתין לרצף נתונים חיוביים. אם הנתונים ישתפרו הרי שמלכתחילה מוטב להיות בשוק המניות, ואם לאו הרי שממילא תכנית ברננקי לא תהא מה שיסייע.
בין הנתונים ראוי להזכיר שניים שבהחלט בלטו לטובה. הראשון, סנטימנט הצרכנים בארה"ב שעלה בחודש דצמבר לרמה של 74.2 נקודות, בעוד הצפי היה לעליה מתונה לרמה של 72.9 נקודות בלבד. זו אולי עליה צנועה אך בכדי לחדד עד כמה לא ברור ההפרש בין הנתונים למציאות, די אם נזכיר כי טרם משבר 2008 עמד המדד על 80 נקודות, קרוב מאוד לרמות העכשויות. כולנו מודעים עד כמה המצב הנוכחי רחוק מהמצב טרם המשבר, ולכן רבים מתקשים להבין את מקור האופטימיות, כשגם טענות מניפולציה נשמעות מעת לעת.
הנתון החיובי השני הוא גרעון הסחר של ארה"ב שהצטמצם באוקטובר ב 13.2%, ל 38.7 מיליארד דולר. זו ההוכחה לדעת רבים שברננקי למעשה מנסה להוריד את שער הדולר, שכן הסיבה לירידה בהיקף הרגעון נעוצה בעיקרה בעליה בקצב היצוא האמריקני לו קשר ישיר עם דולר חלש. אין ספק שהפד ער לנושא זה ומעודד אותו, גם אם לעולם לאיודע בכך, היות והוא טוען טענה זהה כנגד סין, שמצידה לא מבינה על מה ולמה ארה"ב מיתממת.
בצד השלילי, ועם סיכומי השנה הנוכחית והעתיד לפקוד אותנו בשנה הבאה, אין ספק שעיקר הכותרות הגיעו משוק הדיור. קיים שוני בין האנליסטים, אך גם אם ניקח את הרף התחתון הרי שההערכות גורסות כי ערך הבתים ירד בטריליון דולר נוספים. המדובר על ירידה לאחר ירידה קיימת של 9 טריליון דולר החל מיוני 2006, שכמעט רבע מהמשכנתאות עולות על ערך הנכס, ואין ספק ששנה נוספת של ירידה בשווי הבתים, לצד אחוז אבטלה גבוה הינו נתון שפשוט לא ניתן לראות את ארה"ב מתאוששות במקביל אליו.
לא בכדי נעדרה מהסקירה החלטת אובמה להמשיך את הטבת המס של בוש ולא רק משום שהדבר היה צפוי (אם כי הדמוקרטים משום מה "הופתעו"). הסיבה לכך הינה שבשנתיים האחרונות הממשל מתעסק בטפל, ומכבה שריפות קטנות דוגמת עוד תכנית תמריצים, עוד הטבת מס, ועוד הארכת דמי אבטלה כשפועל שתי הבעיות המרכזיות, שוק הנדלן ואחוז האבטלה, אינן מטופלות כראוי, אם בכלל. במצב זה, ניתן להמשיך ולפעול בשוליים בעוד שבפועל נדרש פתרון יצירתי בעובי הקורה-הבעיה.
מניות ומגזרים
כסף – יותר מידי הערכות על מעורבות גי.פי.מורגן בתחום מובילות לתחושה כי נעשה כאן מעשה לא כשר. בין אם מדובר בשמועה בלבד או בנתון מבוסס, הרי שהשוק ידע "להעניש" את המתכת, ולכן יש מקום לביצוע שורט מהמחיר הנוכחי (ועד רווח של 5-7%). אפשרות גידור מעניינת לחוששים מפני ירידות אפשריות בשווקים ובריחה לזהב (בו אני מזכיר כי אנו על הגדר לאחר יציאה מהראלי) הינה לונג על הזהב ושורט על הכסף.
• בנוגע לשאר המניות והמגזרים, אין שינוי בהערכה.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
.
מזל שאני מושקע כבר הרבה זמן באוסטרליה הכלכלה היחידה שאתה כבר הרבה זמן ממליץ להשקיע בה.
פורסם במקור על ידי שחקן מעוף
