השבוע החולף אמנם הסתיים בעליות קלות בלבד, אך הסנטימנט השורי נותר בעינו. הסוחרים אופטימיים מיום ליום, כשפקודות market נזרקות לשוק כל אימת שהמדד מציגה ירידה קלה. יותר מהכל הדבר מלמד על קדחת קניות באחד העם, בה הסוחרים רואים בכל ירידה הזדמנות קניה, כשברירת המחדל היא עליות – קרי, אם אין חדשות הרי שמדובר בחדשות טובות. עוד אפרט על כך בהמשך, אך עוד קודם לכן במבט אל שוק הנגזרים הרי שהשבוע החולף היה משעמם, מתסכל ואך מיותר. לא ניתן כמעט לפעול בסטית תקן 12%, ולכן המחזורים הולכים ונהיים דלילים מיום ליום, כשבמשך דקות ארוכות לא מתקיימת עיסקה גם באופציות המצויות עמוק בתוך הכסף. כמות הפוזיציות הפתוחה עומדת על כ 70% מהממוצע השנתי, כשהכותבים ערים לכך שאין כל סיבה להסתכן בפרמיה המוצעת, ונמנעים מכתיבות, בטח בסנטימנט הנוכחי בו יחס c/p נותר מתחילת החודש חיובי ביותר. שני הצדדים, הן הקונים והן הכותבים מייחלים לעליה קלה בסטיה שתחזיר חזרה מעט צבע ללחיים, אך להוציא פרקי זמן קצרים הרי שמרבית היום מתנהלת בתנועה של עד נקודה, כשהגלום נסחר תמיד מעל היציג.
כתוצאה מכך, הכותבים מוסיפים לקדם את פוזיציית הפוט אל עבר הסטרייק, כשכעת הגבול התחתון עומד כבר על רמת 1270, וצפוי להוסיף ולטפס ככל שיתקדם השבוע: לא משום שבהכרח המדד יעלה, אלא מכיוון שהפרמיה הדלה מחייבת עבודה על הכסף.
האופטימיות כה רבה, עד כי אנו עדים למצב יוצא דופן בשוק הנגזרים, מצב שכמותו לא היה למעלה מחמש שנים: במשך מרבית היום, ולעיתים אך בסגירה, מחירה של אופציית put נמוך ממחירה של אופצית call הרחוקה מרחק זהה מהסטרייק. המשמעות היא אפס תמחור סיכון מצד השוק, שאינו נותן אפילו סבירות לירידה של חצי אחוז, כל שכן אחוז ויותר מכך. הגבול העליון בשלב זה עומד על רמת 1320-1330 הנקודות, שדי ביום אחד שלילי בכדי להפוך גבול זה לגבול מוחלט. כרגע עוד קיימת הססנות מה בפתיחת הפוזיציות ברמה זו, אך בעית הפרמיה שצוינה לעיל מחייבת עבודה בקירבת הסטרייק גם מצידו העליון של המדד. ההרגשה הכללית היא ששחקני המעוף ישמחו לסיים את השנה ברמה הנוכחית, כההערכה השולטת היא כי אוירת החגים תייצר משענת נוחה לעשית כן. יחד עם זאת, עלינו לזכור כי בשישי לא יתקיים מסחר בארה"ב, מה שיוביל לשבוע מסחר מקוצר מעבר לים ולרגישות גבוהה מהצפוי לנתונים השבוע, רובם מגיעים משוק הדיור. השחקנים ינסו למצוא את ההזדמנות להוריד מעט את השוק, ולרסן את הראלי בכדי להיכנס לשבוע הפקיעה ברמה הנוכחית, ולתת לשחיקה לפעול.
כרגיל, מי שמוביל את מגמת העליות השבוע כבשבועות האחרונים הוא הציבור שכעת עובר יותר לנכסים מסוכנים יותר ויותר: קרנות האג"ח פדו בשבוע החולף 430 מליון ₪, ואילו הקרנות המניתיות גייסו 160 מליון ₪. אנו עדים לעליה חדה באהבת הסיכון אותה מוכן לקחת הציבור על עצמו, ואם עד כה המעבר היה מפק"מ/מק"מ לקרנות קונצרניות ברובן, הרי שכעת רואים התעוררת משמעותית לא רק בקרנות המעורבות (90/10; 80/20) אלא אף בקרנות המניות הטהורות. יש לזכור כי הציבור שנכנס לפני מספר חודשים לקרנות מעורבות לא זכה לתשואה על אף העליה במדדים, שכן מרכיב האגח משמעותי ממרכיב המניות, ולכן בסיכומו של דבר הירידות באגח שחקו את הרווח במניות. אותם משקיעים מחפשים את התשואה עליה מספרת התקשורת מדי יום, ומכוונים את השקעותיהם לאפיקים מסוכנים יותר, בכדי לקחת חלק בחגיגה. להוציא מצב של התאוששות אמיתי באג"ח ארה"ב, דבר היוביל לרכישה חוזרת של מוסדיים באפיקי האגח, קשה למצוא קטליזטור המצדיק השקעה באפיק זה, ולכן הן בעליות והן בירידות סביר כי האגחים לא יספקו תשואה.
בגיזרת המאקרו, השבוע בהחלט היה מעניין גם אם פופוליסטי ברובו (ושימו לב כיצד עובר כחוט השני ה"פתרון" הפופוליסטי על פני כל פתרון). תחילה היה זה שר התשתיות, שכינס דיון חירום והחריף את מלחמת החורמה בששינסקי. מעל לכל במה ציין השר כי "הבוקר הפסידו אזרחי ישראל -1.5 מיליארד דולר" ועוד הצהרות ברוח זו. הסיבה היא ההסכם שנחתם מול המצרים, אך בפועל אין לדברים כל אחיזה במציאות. אף אחד לא הפסיד שכן הגז לא התנדף, והרי ברור כי השאיבה תתבצע והגז יסופק. זהו מצרך מתכלה, ולכן תמיד יהיה קיים הביקוש, ואף יתכן כי מחירי הגז יאמירו בעתיד מה שיוביל לכך שאזרחי המדינה דווקא"ירויחו". חוזה חדש יהיה, ובסופו של דבר כל ההתנפלות הזו מיותרת, ובפרט שברור שכמו תמיד יושג פתרון לסוגיה, וסביר כי הצדדים יגיעו לעמק השווה. יחד עם זאת, הדבר בהחלט מערער את בטחון המשקיעים הרואים מניות נחתכות דו-ספרתית, ולמחרת מזנקות וחזור חלילה. בית השקעות מסויים הצהיר כי על המשקיעים להודות לששינסקי על הזדמנות הקניה שסיפק להם (ומאז נחתכה מנית ישראמקו בעוד 15%), ואילו בית השקעות אחר מציין כי רק במחיר 30 אפשר לשקול את קנית המניה. חבל על ההתלהמות, ובסופו של דבר, ומכיוון שהחוזה מול חברת החשמל מתמהמה, הרי שישראמקו בתמחור ריאלי שווה 36-37, וראוי לעקוב אחר הסטימנט הכללי היכול להגיע מכיוון לויתן. מעבר לכך, כל העיסוק התקשורתי בנושא משולל יסוד, ובעיקר שוחק את עצבי המשקיעים: אף קידוח לא יבוטל בגלל ששינסקי, ואף יזם לא באמת יפגע, וזאת כלל בלי לבחור עמדה בצדקת מי מהצדדים.
במאקרו שאינו נוגע ישירות בשוק ההון, שוק הדיור, הרי שהוחלט על שני צעדים להגדלת היצע הדירות, שהעיקרי שבהם הוא ביטול מס שבח. אין זה הפתרון שיוביל לניפוץ הבועה, אך הוא בהחלט צעד ראשון בדרך. יש לזכור כי עיקר הלחץ מגיע משוק הנדלן לזוגות צעירים, ולכן מכירה של נכס השקעה שני ושלישי, יותר מסביר כי הוא מלכתחילה ממוקם באיזור ביקוש, ולכן מחוץ להישג ידם של זוגות צעירים. עיקר החלפת הידיים תהא בין משקיעים למשפרי דיור, ולכן צעד זה צפוי לחלחל מטה באיטיות, כשההתעקשות של בנק ישראל לשמור על רמת הריבית הנוכחית היא שורש כל רע. על אף ההעלאות האחרונות ברבע אחוז כל פעם, הרי שבשל תחרות בין הבנקים הריבית על המשכנתאות נסחרת בשפל כל הזמנים (לרבות טרם העלאות הריבית), ולכן רק פתרון בדמות העלאה ו/או סבסוד מסויים יכולים להוביל להקלה אמיתית. בליל הנתונים הסותרים בין האוצר לבנק ישראל אינו מוסיף אף הוא להבנת התמונה, וסביר כי הצעדים שננקטו יובילו לקפאון יותר מאשר לירידת מחירים.
עוד בגיזתר המאקרו, הפתעה מסוימת נרשמה עת מדד המחירים לצרכן בנובמבר רשם עליה של 0.1%, בעוד הצפי היה לעליה של 0.3%. הסעיף הבולט ביותר שהציג ירידה הוא סעיף הירקות והפירות, תיקון מתבקש למדד אוקטובר. יותר מהכל זוהי בשורה משמחת עבור נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר שכעת יוכל להמשיך ולהחזיק את הריבית ברמתה הנוכחית, ולחפש הקשחה בכיוונים אחרים על הבנקים וכפועל יוצא על לוקחי המשכנתאות. כמובן שהסיבה העקרית לכך, הינה שער החליפין אך צריך לזכור כי סעיפים רבים לא גולמו במדד נובמבר וביניהם מחיר הסחורות והאנרגיה, כשגם התיקרות המיים והדלק הצפויה בשבועות הקרובים, צפויה להעיב ולהוביל להחלטה מפתיעה מצד הנגיד, החלטה נכונה, גם אם הסיכוי לכך קלוש ביותר.
בהקשר המט"ח, הרי שגם השבוע בנק ישראל רכש מאות מליוני דולרים, וגם השבוע באופן כה לא מפתיע נחלש הדולר בדיוק כהחלשותו בעולם אל מול סל המטבעות. אנו מתקשים להבין את התערבות בנק ישראל, כשבקרב הסוחרים כבר נפוצה הבדיחה שפישר יכול להוציא מיליארדים ל רכישות אך לא להתעורר בשישי לעבודה – מעין פרפאזה על אי פעילותו של בנק ישראל בשישי המשאירה את הזירה לזרים בלבד. כמובן שאין סיבה שהדולר ישנה את כיוונו, ואנו מוסיפים להיות בדעה כי השקל יוסיף ויתחזק אל מול הדולר. חזית נוספת ההולכת וצוברת תאוצה הינה השקל-אירו, ואם מול הדולר עוד ישנם צידוקים לכאן ולכאן, הרי שבהחלט רשימת המדינות המתארכת באירופה תוסיף להחליש את האירו אל מול השקל, בשל נתונים כלכליים מוחלטים לטובת ישראל. ביחס בין הדולר-אירו היחסים צפויים להוסיף ולנטות פעם לכאן ופעם לכאן, כשנתוני מאקרו והורדות דירוג יתנו הטון.
בשוק הסחורות, הזהב רשם ירידה השבוע והתרחק מרמת 1400 הדולר לאונקיה. בסקירות קודמות, הערכתי כי הזהב מיצה את מהלך העליות הנוכחי, אך זהו אינו התיקון המדובר וסביר כי המתכת תוסיף לרדת, אם כי בצורה מדודה למדי. אזכיר כי אין אנו מצויים בפוזיציית שורט על המתכת אלא בעמדת המתנה, בניגוד לנפט שהוסיף להיסחר גם השבוע סביב 88$ לחבית. המעניין הוא שנתונים טובים בארה"ב לא העלו את מחיר החבית, דבר המגדיל את הסבירות לכך שנתון המלאים צפוי להפתיע.
באסיה, לא ברור ולא מובן עד מתי הממשל בסין מתכוון להמתין עם העלאת הריבית לאחר שהאינפלציה פרצה את רף ה 5%. יציבות המחירים, עפ"י הגדרת הממשל, נפרצה ולכן הבורסות באסיה נסחרות אמנם בעליות נאות אך בעצבנות הולכת וגוברת ובציפייה להודעה בנושא. העלאת רזרבות הבנקים לא באמת עוצרת את הסינים מלקיחת הלוואות לטובת נדלן ובורסה, והממשל הסיני מודע היטב לשוק האפור המתפתח בחודשים האחרונים, המווה אלטרנטיבה ראויה מבחינת הריבית לבנקים. הקונצנזוס הוא שבסין מתקיימת כעת בועת נדלן, ויש לזכור שמשקיעים זרים הינם נדירים למדי בשל אופיה של המדינה. גם אם בשלב זה זוהי רק תחילתה של בועה, הרי שישוב אותם ערי רפאים לא יצלח ע"י מעבר מהכפרים, ולכן סין תיאלץ להקל על משקיעים זרים במידה וברצונה באמת לשמור על רמת מחירי נדלן שפויה. במלים אחרות: יתכן והזדמנויות הנדלן האמיתיוית אינן מצויות בלאס וגאס או פלורידה אלא דווקא במזרח הרחוק.
באירופה היבשת נחלקת לשניים: יבשת אירופה, וגרמניה. אין זכות קיום לאיחוד אפילו לא יום בודד ללא גרמניה, שכלכלתה מוסיפה להשתפר ולהציג נתונים טובים, ואף מצויינים בהשוואה לשכנותיה. הנתון הבולט השבוע היה מדד ה IFO, שעלה לשיא של 109.9 ומצביע יותר מכל על התאוששות אמיתית במגזר העיסקי. הבעיה של גרמניה היא היותה חלק מאיחוד, ולכן גם השבוע היא הדאקס לא מימש את הפוטנציאל שלו על רקע הורדות דירוג והעברת מדינות לאופק שלילי. בתחילה היתה זו אירלנד, לה חתכה מודיס את האג"ח בחמש רמות, ואף הוסיפה תחזית שלילית. הצעד היה כמובן צפוי וכלל לא הפתיע, אך ההודעה שצורפה בהחלט היתה קשה במיוחד ועיקרה המשך אי הוודאות האופף את המדינה. צריך לזכור שהדברים נכתבו לאחר אישור הסיוע, ולכן מדובר על הבעת אי אמון במהלך שיצא לפועל רק ימים קודם לכן. זה נמשך כמובן בבחינת דירוג החוב של ספרד, ואיך אפשר בלי הודעת המעקב למצבה של יוון. ההערכות הן שאם מודיס תיגע במי משתי מדינות אלה לא יהא מדובר על דרגת דירוג אחת אלא על חיתוף, ולכן אגחי המדינות הגיבו בחדות. חמור מכך, לא עצם הדירוג הוא המעניין אלא הגלגל האינסופי של היבשת (אירלנד; יוון) המחדד את חוסר היכולת של תכניות הסיוע באמת לעזור לכלכלות השוקעות. בבחינת, מה הטעם להזרים כספים אם כל הנעשה הוא רק משיכת זמן, כשהבעיה תצוץ פעם נוספת בעוד מספר חודשים.
למזלן של הבורסות האירופאיות, ארה"ב הציגה השבוע נתונים חיוביים במיוחד שתמכו בבורסות הכמהות לסיים כבר את השנה, ולחגוג את חג המולד.
לא שהיה ספק, אך הפד הותיר את הריבית פעם נוספת על כנה, והדגיש את מחויבותו להמשך רכישות האגח. בתחילת השבוע התשואה על האגחים עוד הוסיפה וטיפסה אך בשני ימי המסחר האחרונים, נרגעה מעט המגמה וכעת עיקר תשומת הלב מופנית לשוק זה. המשקיעים מבולבלים ובצדק, הכיצד לפרש את התשואה העולה, ובפרט לאור רכישות הפד. להערכתי, ירידה בתשואה תוביל לירידה בשוק המניות, לא משום שהכסף מוסט מאגח למניות, אלא משום שהדבר ידגיש את חוסר האמון בתכניות הסיוע השונות, ותשואה של 3.5% בטוחה היא אלטרנטיבה לא רעה ביחס לאגחים הקונצרנים.
הנתון הבולט של השבוע היה נתון המכירות הקמעונאיות שרשם עליה של 0.8% בנובמבר, בעוד הצפי היה לעליה של 0.7%. מדובר על מגמה חיובית, חודש חמישי ברציפות, אך ראוי לשים לב כי חלק משמעותי מעלית אינדיקטור זה נבעה מהוצאה על גז, הוצאה נקודתית הנובעת ממזג האויר ואינה "רכישה" במובן הטבעי של ההגדרה.
מדד המחירים לצרכן הציג בשורה חיובית אף הוא עם עליה מתונה של 0.1%, בעוד הצפי עמד על 0.2%. שוב, לא שמי מהמשקיעים סבר כי העלאת ריבית היא אופציה ריאלית בעתיד הקרוב, אך אין ספק של התמתנות במדד היא מבורכת ובלבד ועודנה חיובית, בכדי להימנע מתרחיש דפלציה.
כחלק מגל החדשות החיוביות, גם מדד האמפייר סטייט בילדינג במגזר היצרני, הצביע על התאוששות משמעותית בפעילות לאחר שהציג עליה של 22 נקודות בעוד הצפי עמד על עליה של 5 נקודות בלבד. חשוב מכך, אם גם מעלה סימני שאלה, הוא העובדה כי באוקטובר המדד רשם ירידה קריאה של מינוס 11 נקודות, ולא בדיוק ברור מה הוביל להתאוששות כה חדה תוך חודש אחד בלבד.
הנתון החותם והמפתיע של השבוע הוא סקר המגזר היצרני של פילדלפיה שהציג עליה מ22.5 נקודות, לרמה של 24.3 נקודות. ההפתעה בולטת על רקע הערכות האנליסטים כי המדד יציג ירידה לרמה של 17.5 נקוודת.
לכאורה, הכל היה יכול להיות חיובי השבוע, אך כפי שהצגתי בעבר אינדיקטורים אלה משתנים תדירות ואילו הבעיה של ארה"ב אינה בפרודוקטיביות או בסנטימנט אלא בשוק הנדלן והתעסוקה. בשני מקרים אלה, גם השבעו לא נרשמה כל בשורה מנחמת שבהקשר שוק הנדלן, מספר היתרי הבינה צנח ב 4%, לרמה הנמוכה מאז אפריל 2009. הנתון שהציג לפרקים התאוששות חתם את הגולל על שנת 2010 כשנה שגם בה לא חלה כל התקדמות בשוק הנדלן, כי אם נסיגה ואם לשפוט עפ"י הנתון הרי שגם במצית הראשונה של 2011 לא צפוי שינוי מהותי.
נוסף על כך, שוק העבודה מוסיף לקרטע כשהנתון החותם את המסחר השבועי, נתוני האבטלה עפ"י מדינות הציג עליה ב 21 מדינות שונות, בעוד באוקטובר נתון האבטלה עלה ב 14 מדינות בלבד. המשמעות היא שהנתונים אולי משתפרים ומאירים פנים למשקיעים אך לכלכה הריאלית אינם מחלחלים, ולכן בשלב זה משמעות הנתונים בעיקרם בלימה ועדין לא התאוששות.
מניות ומגזרים
קרדינל הלף (CAH) – חברה צומחת בתחום השירותים והמוצרים הרפואיים, שחידשה לפני מספר ימים את הסכם ההפצה עם וולגרין. החברה יושבת על קופת מזומנים משמעותית, ולא מן הנמנע כי תבצע רכישה בעתיד הקרוב שתזניק אותה לשורה הראשונה. גם ללא רכישה, מודבר בחברה יציבה, צומחת ודפנסיבית שראוי שתהא בכל תיק השקעות.
AT& T (T) – הדוח הקרוב צפוי להציג שיפור במניה, ומרבית ההערכות הן שהחברה תעלה את הדיבידנד. במקביל גוברות ההערכות כי החברה תבצע buyback מה שכמובן תומך בעלית מחיר המניה.
• בנוגע לשאר המניות והמגזרים, אין שינוי בהערכה.
• בשבועות הקרובים אנו עתידים להעלות את השדרוגים עליהם אנו עמלים מזה זמן רב. חלק מהשדרוגים הם שיתופי פעולה עם אתרים נוספים, ורובם פיתוחים מלאים שלנו (חלקם המצאות ופיתוחים מהיסוד). בימים הקרובים נפתח פורום יעודי בו תוכלו להביע דעה ולהציע שיפורים.
השדרוגים הללו דרשו משאבים רבים, זמן והשקעה וסביר שלא יהיו חפים מטעויות, ולכן סבלנותכם נדרשת.
שבוע טוב ומוצלח !