האם שנת 2011 תמשיך את המגמות של השנה החולפת ומהם הוקטורים שעשויים לפעול נגד אותה מגמה ובעצם, אולי להגיע למסקנה המאכזבת כי כיווני המסחר של כל הנכסים המסוכנים בעולם, מוטים ומכוונים כעת הרבה יותר מאפקט העדר ומפסיכולוגיית המונים.

לפני מספר ימים נתבקשתי להגיש תחזית ל- 2011. כדי לעשות זאת, עליי להקדים ולהסביר מספר וקטורים שפעלו בהרמוניה מושלמת ב- 2009 וב- 2010. אותם וקטורים גרמו לשווקים ולמעשה לכל ניירות הערך, המדדים,הריביות והסחורות להתנהג כפי שהתנהגו בשנים האלה.




מעבר להסבר, אנסה גם להעריך האם ימשיכו הלחצים גם בשנת 2011, ומהם הוקטורים שעשויים לפעול נגד אותה מגמה ובעצם, אולי להגיע למסקנה המאכזבת כי כיווני המסחר של כל הנכסים המסוכנים בעולם, מוטים ומכוונים כעת הרבה יותר מאפקט העדר ומפסיכולוגיית המונים. ייתכן אף כי אמון כזה או אחר מצד בנקים מרכזיים, שיכולים להזרים הון ללא הגבלה הוא שאחראי למצב, הרבה יותר מכל היוון כלכלי של תזרימים, אך לפני שנגיע לנושאים אלה, עלינו לבאר את התערובת ההרמונית, שנוצרה מחמישה משתנים בריכוז אופטימלי.

ריבית נומינאלית נמוכה (וריאלית שלילית) והבנה כי אין אלטרנטיבות ועל מנת לקבל תשואה פשוט מוכרחים לקחת סיכונים שהולכים ומתעצמים. התובנה הזו, אגב, מאוד נכונה, אך עבור רבים היא הגיעה באיחור לאחר שהשווקים ומחירי הסחורות עלו בצורה ניכרת לעומת מחירי השפל שחווינו במשבר האחרון.
תעודות וקרנות סל וגם קרנות הנאמנות, הפכו למכשירים ספציפיים יותר ויותר ולמעשה אפשרו לגברת כהן מחדרה ולמיסיס סמית' מדטרויט להסיט כספים, גם אם מדובר באחוזים נמוכים, אל הזהב, הנפט, אג"ח BBB ממזרח אירופה וכיו"ב, מה שהעלה את הביקוש וההיצע הרגילים, שתמחרו סחורות אלה במשך זמן רב.
הבנקים המרכזיים החלו בהתערבות אגרסיבית בריביות ארוכות שמחירן נקבע, לרוב, בשוק החופשי. התערבות הבנקים נגעה גם לסחורות וייתכן כי גם למניות, אם כי בחשאי, תוך הבטחת שער למשקיעים. בצורה זו, התהפכו היוצרות ובמקום לנסות ולשפר את הכלכלה הריאלית (יחס חוב – תוצר, אינפלציה, צמיחה ואבטלה), ניסו הבנקים ובראשם הפד, להעלות את הבורסה ולגרום למעין אפקט עושר בקרב המעמד הבינוני – מה שבעצם ימריץ אותו לצרוך ולשפר את השוק הריאלי (סוג של תוכנית ריאליטי של שוקי ההון).
אפקט הכוכבית – גופי השקעה גדולים נקלעו לבעיה של שקיפות יתר. הרגולציה מאלצת אותם להגיש יותר מידי דיווחים אודות אחזקותיהם ותשואותיהם, מה שבעל כורחם, גורם להם להימדד בטווח הקצר. כפועל יוצא, נהיה מאוד קשה להשקיע בניגוד למגמה קיימת ולמכור נכסי מומנטום, אשר עולים ,לדעתם, מעל ערכם הכלכלי. למעשה, עליהם להתנהל בראייה לטווח המיידי – קצר.
אפקט האינטרנט אפשר לרבים לסחור בצורה ממונפת (ידנית או ממוכנת), על בסיס יומיומי ובכך לקנות את המגמה, גם אם לפרקי זמן קצובים, לפני "שאר הגופים הגדולים שצוברים", וכך בעצם, להאריך את פרקי הזמן האופטימיים ולהעלות את המחיר הממוצע, שנקנה ע"י הציבור וכליו השונים.
אין ספק כי הוקטורים הנ"ל יבואו לידי ביטוי גם בשנת 2011, ייתכן אף כי למשחק יכנסו וקטורים נגדיים, אשר יביאו להאטה או להיפוך המגמה, למשל:

יחס חוב – תוצר בקרב המדינות הגדולות בעולם לא יוכל להמשיך ולהתנהל ללא הפרעה. אותן מדינות לא יוכלו להמשיך לגלגל חובות לעד, לשחוק אותם באינפלציה ותזוזות מטבע ולהאמין כי ימשיכו להלוות להם כסף באותה הריבית לנצח. עליה בריביות הממשלתיות יובילו, לדעתי, לשינוי מחשבתי שאחריו נחזור למקורות: אם הריבית חסרת הסיכון עולה – כדאי לצמצם נכסים מסוכנים. אפקט זה יחלחל בסופו של יום אל המשקיעים, שינסו להפוך פוזיציות בדלתות יציאה צרות, מה שיגרור תיקונים במחירי הנכסים.
כדי להקטין את החוב יאלצו מדינות לעובר למשטר מרסן (הקטנת הוצאות ממשלתיות, העלאת מיסים וריביות, וכיו"ב), דבר שיגרום להפסקת העידוד האגרסיבי של השווקים הריאלים וכשהפער מהפיננסי לריאלי לא ייסגר – יקרה בדיוק ההיפך.
אפקט הפרמידה – מחיר הנכסים יגיב לחדשות טובות בעוצמה פחותה בהרבה מאשר לחדשות הרעות וככל שהשנה תתקדם – ננוע אל עבר נקודה קריטית זו.
ניהול כסף אלטרנטיבי – כאשר קרנות הגידור הגדולות בחו"ל יתחילו להיכנס לפוזיציות נגטיב, נתחיל לשמוע ממובילי דעה וגורואים שונים המלצות לחזור אל המקורות, בזמן הזה מי שביצעו השקעות מסוג זה ינחלו הפסדים צורבים ויאלצו לצאת בסטופים על השקעותיהם.
האם שנת 2011 תמשיך את המגמות של השנה החולפת? לדעתי קיימת הסתברות של כ- 50% להמשך המגמה החיובית בעבור הנכסים המסוכנים באשר הם. הניסיון לחלק את 50 האחוזים הנותרים הוא הבעייתי: אילו שווקים יגיבו בחזרה סבירה לאחור ואילו שווקים יגיבו בצורה אלימה? קשה להעריך, ויקשה עוד יותר ככל שנתקדם אל תוך 2011 ומחירי הנכסים יעלו מצד אחד של המשוואה למשנהו. הבעיה, אגב, גדלה ככל שננסה לשקלל בכמה יעלה השוק בשנתיים הבאות.