השבוע החולף, אמנם הסתיים לו בדשדוש מוחלט אך במהלכו חווינו אופטימיות מתפרצת ולאחריה חזרה לחשש גדול. במבט בגרף השבועי ניתן לראות ממש "גבעה"שאמצעה בשלישי וזאת לאחר זינוק של המעוף בכשני אחוזים. לאחר מכן קוזזה העליה ביומיים של ירידות משמעותיות, ובסה"כ סימני השאלה מוסיפים לרחף באויר. ראוי לציין כי המשבר במצרים מזמן אינו משפיע על הבורסה, ואע"פ כן מוסיפה הבורסה להציג תשואת חסר אל מול מדדי העולם. במידה מסוימת למוסדיים יש יד בדבר בשל ההערכה כי אנו ניצבים בפני רצף העלאות ריבית, אך עדין רבים הסוחרים הרואים ברמה הנוכחית אתנחתא קלה בלבד, כשלב לפני המשך עליות. החסרון של ת"א הינו שהיא איבדה ימי עליות, ולכן תיקון מתבקש בארה"ב בהחלט ישפיע גם כאן על אף שלא חוינו את אותה עוצמת עליה.

בשוק הנגזרים, השבוע היה פסימי ביותר והשחקנים סירבו להתיחס לעליות. הדבר ניכר היטב לאור העובדה כי במהלך כל השבוע נסחר הגלום כנקודה עד שתיים מתחת ליציג, וסטית התקן לא ירדה בצורה כה חדה כפי שניתן היה לצפות. בשלב זה הכותבים מעדיפים להמשיך ולהתמקד בקידום אופציות הקול כשהגבול העליון שעמד על 1345 (כולל תקבול) קודם לרמת 1335. גם בגבול התחתון התחלנו לראות התעוררות כשהגבול המוחלט הוא 1250 אם כי כל הרצועה 1260-1300 שוות ערך מבחינת כמות הכתיבות ולכן תאפשר יציאה הדרגתית מהמדד. משמעות הפיזור בחודש כנוכחי הינה סבירות אפסית לסקוויז תחתון, בשל סגירה רווחית מוקדמת. חשוב לציין כי מעורבות שחקני המעוף היתה שולית גם השבוע, ולהוציא חמישי בו הפעילות רוכזה במניות הבנקים, הציבור הוא זה החושש ומוריד את הבורסה, וכמובן להיפך. כל פקיעה ברמות הנוכחיות תשרת את רצון הכותבים אבל מכיוון שנותרו עוד שבועיים בהחלט יתכנו הפתעות, אם בכלל, מהגבול התחתון.

הן בישראל והן ברמה העולמית היה זה שבוע דל בנתונים ורב בהכרזות. העיניים בהחלט נישאו למצרים אך וול-סטריט ואירופה התנהלו בענייניות רבה, כשאופטימיות המשקיעים האמריקנים מחלחלת למערב אירופה. בהקשר זה היוצאת מן הכלל היתה אסיה בה התקשו המדדים לטפס, בין השאר כפועל יוצא של התנהלות הבנק המרכזי בסין אליה אתיחס בהמשך.
ההפתעה הגדולה של השבוע הגיע דווקא ממנית טבע. העוקבים אחר הסקירות יודעים שמזה זמן אני סבור שטבע אינה יכולה להתאושש בשל תלות מוחלטת בקופקסון, ולכן מחירה הריאלי קרוב הרבה יותר לאיזור ה 45 דולר מאשר ל 50, כשבכל מקרה המניה נסחרת מעל רמה זו. ברם, הערכות לחוד ודוחות לחוד – כלל ידוע הוא שטבע לעולם מכה את התחזית, וכך היה המצב בדוחות הרבעוניים של העשור האחרון (!). לא פעם נשמעו אנליסטים הטוענים כנגד ראשי החברה כי היא פשוט עושה לעצמה את החיים קלים, ולכן רבה היתה ההפתעה עת טבע הציגה רווח של 1.25 דולר למניה לעומת צפי של 1.28 דולר למניה. חמור מכך, התחזית להמשך איכזבה את המשקיעים ואף אנליסטים המסקרים מזה שנים את החברה ציינו כי הפעם האוירה היתה פושרת ומתחמקת. על רקע הדברים הללו טבע פתחה את המסחר בארה"ב עם ירידה של למעלה מ 6%, מהלך בהחלט לא אופייני למניה, וטרם רשמה כל התאוששות במחיר. זאת רק חלק מהתמונה. להערכתנו מקילים ראש ולא מתמחרים עניין נוסף המגיע מכיוון שונה לחלוטין – חברת מומנטה. מומנטה פועלת מזה תקופה ליצור גירסה גנרית לקופקסון, והשבוע הודיעה החברה כי קיבלה אישור לפטנט הקשור הדוקות לפיתוח אותה גירסה. המשמעות היא שלמומנטה יש שיטות לאפיון כימי של מרכיבי הקופקסון, וכעת העניין הוא משפטי גרידא ולא מדעי. אין ספק שהלובי של טבע הוא אחד החזקים, גם מחוץ לעולם הגינרי, אך די בפקיד אחד במשרד המשפטים בכדי לערער את רווחיות החברה. כשאתה מותקף מכל עבר זה אך טבעי שבסופו של דבר ההתקפה תיצלח, ולכן אני מוסיף וממתין לרכישה משמעותית של טבע, שרק היא יכולה להזניק את החברה ואף לספק לה אפיקים נוספים להם היא כה משוועת.

ברמת המאקרו לא היו חדשות מיוחדות, להוציא ההוראה של בנק ישראל הדורשת מהבנקים הישראלים והזרים כאחד דיווח חודשי על יתרות בתחום המט"ח כמו גם בנגזרים. זהו צעד נוסף בארסנל שפיתחו פישר ושטייניץ כנגד הפעילות הספקולטיבית שהם רואים (בעיני רוחם), אם כי חשיבות הצעד הינה בהכרזתו ופחות ביעילותו, בבחינת זיכרו כי יש כאן בעל בית. הבנקים ממילא מעבירים בצורה שותפת את סה"כ ההחזקות, ולצד הפירוט שעליו הוכרז לפני שבועיים בהחלט מדובר על הוראה מיותרת. יתכן ופישר מכשיר את הקרקע להעלאת ריבית מפתיעה בת חצי אחוז, והוא כעת מנסה ליצור מומנטום בכדי להקפיץ את הדולר שיתחיל את הירידה מנקודה גבוהה יותר.
כך או כך, אם הערכנו בסקירה האחרונה כי הדולר מיצה את מהלך העליות, הרי שהשבוע המטבע האמריקני אכן נחלש וזאת במקביל לשקיעת השפעת ההצהרות. שני פרמטרים בלבד יכולים להשפיע על שער החליפין והם הריבית במשק וחדשות המאקרו, והיות ופישר אחראי רק על אחד מהם טוב יעשה אם לא ימתין ויעלה את הריבית בשלב מוקדם יותר.
האירו לא רשם מהלך מיוחד מול הדולר או השקל, והוא משקף בהחלט את מצב היבשת שבינתיים בעיקר שרויה במצב המתנה ללא כיוון מוגדר.

בשוק הסחורות הזהב רשם עליה קלה, בין השאר על רקע החששות במצרים, אך אין ספק שכותרת השבוע בסחורות שייכת לנפט. אם אנו מעריכים מזה תקופה כי מחירה של חבית צריך להיות באיזור ה 70$ ואף למטה מכך, הרי שהשבוע צלל הזהב השחור עמוק מתחת לרמת 90 הדולר. ציינו לא פעם כי בין המחיר הריאלי לבין המחיר הנוכחי קיימים אין ספור אירועים נקודתיים היכולים לספק תמיכה רגעית אך לא מעבר לכך. פוזיציית השורט נותרה בעינה בשל העובדה כי על אף כל אלה, לא הצליח הנפט לרשום יציבות בימים נטולי מאקרו או נתונים תומכים, דבר המדגיש את התמחור הלקוי.

באירופה, הנתון המרכזי הגיע מגרמניה בדמות עליה בדצמבר של 0.5% ביצוא. בעוד המדדים הגיבו לנתון בצורה אוהדת, הרי שבפועל קיימת בעיתיות מסוימת בפירושו. המשקיעים בחרו להתמקד בעובדה כי זהו החודש השני ברציפות בו רושם הנתון עליה של מחצית האחוז, אך התחזיות בשוק עמדו על עליה של אחוז שלם. אם נוסיף לכך את העובדה שהיבוא במדינה ירד בדצמבר ב 2.3% לעומת עליה של 4.1% בנובמבר אנו מקבלים רצף הודעות הקוטעות את המומנטום החיובי בו היתה שרויה המדינה שהיא הקטר המרכזי (והיחיד) של אירופה. אין בנתונים אלה בכדי להשפיע על הבורסה אך הרגישות של המשקיעים לגרמניה שוות ערך לרגישות הנתונים מארה"ב, ולכן יש לבדוק האם מדובר על צינון קל או התחלה של שפעת.

בסקירות האחרונות אף הזכרנו כי הבנק המרכזי בסין לא יוכל להתעלם מהאינפלציה, ולכן צפויה העלאת ריבית מחוץ למועדים הקבועים. מכיוון שכך, לא היתה כל הפתעה עת הבנק העלה את הריבית ברבע אחוז ל 3%, כמו גם העלאת הריבית על ההלוואות מ 5.81% ל 6.06%. פעם נוספת נוקט הבנק בגישה אגרסיבית ומוצדקת, אם כי אינפלציה העולה בחודש בודד (דצמבר) ב 4.6% לא בהכרח תיבלם ע"י עליה מינורית שכזו בריבית. ספק רב אם האינפלציה תרוסן לפני תום מחצית השנה הראשונה, מהלך שאפשרי במידה רבה רק במצב בו בועת שוק הנדלן הסיני תתפוצץ, וזאת כמובן ישפיע על שווקי העולם. בראיה רחבה יותר, הממשל הסיני יכול לבוא בטענות רק לעצמו, היות וקצב הצמיחה איפשר העלאת ריבית מוקדמת ומתונה הרבה יותר –הדבר דומה במידה רבה להשתהות המיותרת של בנק ישראל, שלימים אנו מעריכים שתחייב העלאות כפולות וצפופות יותר.

גם בארה"ב היה זה שבוע שבעיקרו הכרזות מהן ניסו המשקיעים לגזור את דעת ראשי הכלכלה, ופחות נתונים משמעותיים. בהתאם, המסחר התנהל בעצלתיים כשגם מחזורי המסחר קטנים במקצת מהממוצע. המשקיע האמריקני נכנס למעין שאננות המוצאת ביטויה בסטית תקן של 16%, סטיה בהחלט לא אופיינית לשוק האמריקני שעיקרה אמון עיוור בפד. בהחלט אפשרי להבין אמון זה לאור הדפסת הכסף הבלתי פוסקת, אך יש לזכור כי מתחילת השנה רשמו המדדים עליה נאה ולכן תיקון קל לא יתפס כדרמה גדולה אלא כתיקון מתבקש.
אם אנו מסכמים את עונת הדוחות אפשר לומר שמדובר על תוצאות פושרות למדי שלא העידו לטובה או לרעה על הצפוי קדימה. המגזר היחיד בו בהחלט נרשמה אכזבה רבתית הוא מגזר הבנקים, אך לא הייתי מייחס חשיבות מכרעת לכך בשל הגמישות החשבונאית הרבה המאפיינת מגזר זה.
קולות שונים בפד החלו באופן לא רשמי להעלות את תחזית הצמיחה של הכלכלה האמריקנית, שחלק מרחיקים לכת (דוגמת ג'פרי לאקר) ולא מהססים לציין צמיחה בת 4%. לא ברור על מה ולמה התחזיות האופטימיות, וזאת יש לזכור אחרי אכזבה מצמיחה ברבעון האחרון כמו גם תיקון מטה של תוצאות הרבעון שקדם לו. ברננקי בנאום שנשא לא התכחש לנתונים, אך בהחלט אני מתקשה לראות בהם יותר מאשר הכרזות פופליסטיות. אם מישהו מראשי הפד באמת ובתמים מאמין בצמיחה כה מרשימה, הרי שאין כל סיבה להמשיך בתכנית רכישת האג"ח, בעוד שבפועל ברננקי כל העת מגן עליה. רק נסיגה מהתכנית תאשר כי אכן הכלכלה מתאוששת בקצב מספק, ויתכן כי נוצר כאן מצב של win-win לפיו נסיגה מהתכנית לא תיחשב כצעד נוראי בעיני המשקיעים אלא דוקא חלק מהסנטימנט החיובי. אם במומנטום עסקינן בהחלט מוטב לפד לשקול לעשות זאת כעת, שאחרת המהלך ימשך עד סיומו, יוסיף לגרור קולות מתנגדים וכמובן יחדד את אטימות הפד לרצון הקונגרס והציבור.
הנאום השבועי של ברננקי מול הקונגרס היה מביך למדי, ושלא כמנהגו הנגיד לא היה סוחף אם כי כתמיד בטוח בעצמו וזחוח. כך ניתן לציין את הסיפוק שהביע הנגיד על "ירידה חדה באבטלה מ 9.8% ל 9%", בעוד שבפועל שיעור הבלתי מועסקים מוסיף לעלות כל העת והנתון מעוות לחלוטין. האבסורד הוא שמספר משפטים מאוחר יותר ציין הנגיד בהמשך דבריו כי "מאז החל השיפור במצב הכלכלי המשק האמריקני איבד עוד 8 מיליון מקומות עבודה", ולכן לא ממש ברור למה התכוון המשורר.

הבטחון הרב שמוסיף להפגין הנגיד כנגד התפרצות אינפלציונית לא שונה מהערכותיו בשנתיים האחרונות, אך השוק בהחלט השתנה. שוק הסחורות לא מפסיק לרשום עליות, והיות והאינפלצה בארה"ב מורכבת כעת בעיקר מדלק ומזון הרי שקפיצה לא צפויה (אירוע בטחוני?) במחיריי יכולה להזניק בין רגע את האינפלציה ולסבך את אפרויות הפעולה של הנגיד. גם ללא סיטואציה זו, המשך עלית מחירי הסחורות מחלחלת זה מכבר למעמד הבינוני ומכבידה על מגזר שספג חיתוך אכזרי במחירי הנדלן, ואיבוד משרות חסר תקדים.
סביר להניח שהממשל היה שמח להושיט יד למעמד זה, ובפרט שאנו מתקרבים למועד הבחירות לקדנציה השניה אך תמונת הגרעון שהתגלתה השבוע שומטת את הקרקע מתחת לכל אפשרות שכזו. הגרעון המסחרי לדצמבר התרחב ב 5.9%, כאשר בכל שנת 2010 עלה גרעון הסחר של ארה"ב ב 32.8% ל 497 מיליארד דולר. כמובן, שמי ששולט הלכה למעשה באמריקנים הם הסינים עימם הגרעון המסחרי עלה ל 20.7 מיליארד דולר, ומיותר לציין שזהו שיא חדש נוסף שלבטח ישבר בקרוב. אין משמעות לכל הגרעונות הללו כשאתה מדפיס כספים, אך בהחלט יש להם ביטוי באפשרויות העזרה העתידיות שיוכל להעניק הממשל במידה והמשבר יתחדש.
הנתון החיובי של השבוע היה ללא ספק מדד סנטימנט הצרכנים שרשם עליה מרמת 74.2 נקודות לרמה של 75.1 נקודות. קשה להבין את בליל הנתונים הסותרים אחד את רעהו אבל ניתן להסביר אופטימיות זו באוירה החיובית השורה לרוב בעונת החגים. הנתון עצמו הנחשב לחיובי גם במקנה מידה היסטורי, מחדד כי בשלב זה מיין סטריט אינה רואה אפשרות ריאלית של מפולת כלכלית ריאלית בבטווח המיידי, ובהתאם וול סטריט אף היא אינה צפויה להתממש חדות בהיעדר קטליזטור נראה לעין.


מניות ומגזרים
טימקן (TKR) – הומלצה לפני שבועיים בדיוק ורשמה זינוק של למעלה מ 10%. החברה טובה ומציגה שיפור עקבי, אך הדסיקאונט אינו קיים עוד במניה ולכן היא מתאימה רק למתעתדים להחזיק לטווח ארוך. יתכן ולאחר הדוח הבא נשוב לחברה, במידה והשיפור ימשך רבעון נוסף ובתנאי ותלווה לכך העלאת תחזית.

שורט על טאואר – סוללה של בתי השקעות מגינה בחירוף נפש על המניה ומתמחרת אותה בדיסקאונט של מאות אחוזים. לא ברור על מה ולמה (אם נתעלם לרגע מהעובדה שכל הממליצים מושקעים "במקרה" במניה), ומחירה הריאלי של טאואר נמוך בכ 15-20% מהמחיר הנוכחי. הדבר מהווה הזדמנות השקעה לפוזיציית שורט מייד לאחר הדוח שיפורסם מחר (שני). בהתאם השורט על המניה צריך להיות מבוצע מייד לאחר הדוח (שיתכן ויהיה חיובי לכשעצמו) ובהתאם המחיר שיופיע בתיק המניות באתר הוא מחיר המניה לאחר חידוש המסחר.

• ביתר המניות והמגזרים אין שינוי הערכה.
• בתיק המניות תישמר היסטוריית המניות שנמכרו והתווספה שורת הערות הרלוונטית לא רק במקרה מכירה של מניה אלא אף נוגעת בהיבטים נוספים במידה וישנם כאלה ביחס לחברות המסוקרות.

שבוע טוב ומוצלח !