השבוע, כהמשך לסקירה הקודמת, שב המעוף לבחון את רמת ה 900 נקודות ושוב לא יכל לה. אותו המחסום אותו הזכרנו בעבר, הולך ומתברר כתקרה כפולה ומשולשת לאחריה ממתינים מוכרים רבים. המסחר העצבני ניכר היטב בסטיות התקן הגבוהות (מעל 32) וזו גם הסיבה שימי עליות / ירידות של עד 0.6 מובילים לשחיקת הקולים והפוטים גם יחד. התרגיל שבוצע השבוע ע"י מבטחים הוא לא פחות מאומנות המסחר התוך יומי בהתיחס לגוף מוסדי. בעבר הלא רחוק, היתה זו תעודת סל (מאחריה עמד גוף פיננסי) שהורידה את המעוף באחת מ605 ל 592. זה היה השפל האחרון, ומעניין יהיה לראות אם יתברר כי אותו גוף מוסדי הצליח "למכור בגבוה". אומנות, משום ששינוי פוזיציה של מאות מליוניום הוא תהליך איטי מאוד שלעיתים קרובות מוביל לכך שהגוף מסיים את הקניה / מכירה זמן רב לאחר המומנטום, ובעצם הסיבה לכל המהלך הופכת להיות כבר לא רלוונטית. הפעם המוסדי חיפש דבר אחד והוא נזילות, ואת זאת הוא קבל במלוא הדרה בדמות פריצת ה 900 נקודות. רבות כבר דובר על רמה זו, ומבט חטוף אל עבר הפקודות הממתינות לימד כי מצטברים קונים רבים הסבורים כי פריצת רמה זו יש בה בכדי להמשיך את הראלי צפונה. מבטחים הבינה זאת, ומצאה אפשרות לדבר נדיר במיוחד בדמות הקטנת החשיפה המנייתית הישירה בחצי (למעלה מחצי מיליארד ₪) במהלך מסחר תוך יומי. שחקני המעוף מצידם, לא יכלו לפלל לרגע טוב מזה, משום (כפי שציינתי באסטרטגיה השבועית) הכיוון הוא דשדוש עם נטיה לירידות ובהתאם מרבית הפוזיציות הפתוחות. המדד המזנק שיחק לידיהם, וכך במהלך שעתיים הוכפלה כמות מכירות הקול 950 והקול 960 במחירים סנסציוניים ממש, תוך כדי הסתערות מצד הקונים הקטנים שהרי הנה-הנה הגיעה הפריצה המיוחלת. כמובן, שהשחקנים לא המתינו כמעט וסגרו עוד באותו היום את הפוזיציה ברווח של עשרות אחוזים דבר מאוד לא שכיח אם נזכור כי אנו שבועיים לפני הפקיעה. לאחר המכירה וההתכסות שלאחריה, חזרו השחקנים לכור מחצבתם, הדשדוש, שבסטיות התקן הנוכחיות מוביל לרווח יומי גבוה כתוצאה משחיקת מחירי האופציות. השבוע, איני רואה שינוי בהערכות הקודמות, ועודני סבור כי פני המדד הם דרומה תוך הצגת ימי דשדוש לפרקים ותיקונים נקודתיים מעלה. בסופו של דבר, הראלי הנוכחי אינו מוצדק ו"פסיכלוגי מידי", ולכן הבורסה צפויה לשוב ולרדת. יתרה מזאת, כפי שציינתי בעבר כל בלימה בנסיון פריצת רמת ה 900 נקודות רק מחדדת את העובדה כי הגענו לקצה גבול יכולת הראלי ואנו עומדים בפני מיצויו. זאת ועוד, בחודשים האחרונים הבחנו כי כל שיפור מעל הצפי גרר מייד עליות חדות. כרגע המצב הוא הפוך, והמטרה היא בשיפור חד מהצפוי – אתייחס לכך בהמשך בהקשר סנטימנט הצרכנים.
הסקירה בזירה המקומית עוסקת ברובה בבנק ישראל ובפרט בנגיד. בסקירות האחרונות, ציינתי כי נדמה שהבנק והעומד בראשו איבדו את הדרך ויותר מזה את המצפן. מרבית הכותרות הכלכליות עוסקות כרגע בצעדי הבנק, וזאת משום שכלכלת ישראל נתונה לחלוטין למרותו. במהלך כהונת הנגיד נוצר מצב בו רוה"מ ושר האוצר הם תפאורה בלבד, כשהנגיד הוא הנהג והנווט יחדיו. בכל מדינה אחרת האוצר קובע מדיניות והבנק המרכזי מיישם, הפעם היוצרות התהפכו. אפשרי לטעון ובצדק כי מדובר בברירת מחדל מצד הנגיד, שכן במדינה אחרת גם איו מצב בו שר אוצר מתחלף מידי שנה או לחילופין אינו מכהן בתפקיד בשל חשד לעיסוק צדדי כסבל מזוודות מזומנים , אך כך או כך זו המציאות. כתוצאה מהנ"ל, סטנלי פישר הרחיק לכת בסמכויותיו ומתחן עד הקצה ומעבר אליו. זה המקום גם להבהיר, שמעולם לא היתה בישראל דמות כה סמכותית וכה מוערצת ע"י הקהילה הבינלאומית מה שבאופן טבעי מעלה את השאלה הבאה – מה מתכנן הנגיד בנאומו היום (ראשון)? התפטרות היא בבחינת זעזוע בל יתואר ! אם סטנלי פישר יתפטר קרוב לוודאי שהדבר יוביל לגל ירידות חדות במיוחד. מספיק שניזכר כי לפני שנתיים פישר איים להתפטר ואע"פ שהיה ברור שמדובר בקריאת זאב-זאב הבורסות לא לקחו סיכון וירדו חדות לצד דולר מזנק (יהיה בזה צחוק הגורל אם בסופו של דבר דווקא ההתפטרות של מי שנלחם בשער הדולר היורד היא זו שתוביל לעליה חדה בערכו). קשה לי להאמין שפישר יודיע על התפטרות, משום שהוא מבין את ההשלכות של צעד מעין זה על הבורסות. עם זאת, ההתעסקות עם חוק בנק ישראל וההתנגשות עם האוצר היא לא מסוג הדברים שאדם מסוגו מחבב, ולכן בהחלט יתכן כי תינתן רמיזה (ואולי נכון יהיה לכתוב איום) בדבר נכונותו לכהונה שניה בתנאים הנוכחיים ובכלל.
בינתים, ממשיך בנק ישראל לרכוש בשלב זה מט"ח תוך הגדלת יתרות המטח לכ 48 מיליארד דולר. ספק רב, אם פישר התכוון להגיע עד לכאן ושוב אין לו ברירה מלבד הצגת תכנית חלופית ויפה שעה אחת קודם. בנוסף לכך, הצעד שנחשב בתחילה כצעד נבון מעלה כרגע תהיות והוא משמש כלי ניגוח נוסף בידי המבקרים את צעדיו, ולכן יש בכך בכדי לתרום להחלטתו על שינוי האסטרטגיה. המשך הגדלת יתרות המט"ח, מציב את המדינה בפני סיכון אמיתי ומוחשי: בחמש השנים האחרונות גדלו השקעות הזרים בישראל ב-55 מיליארד דולר. ההשקעות אלו הן השקעות ספקולטיביות (הפרשי ריבית, פוזיציות מט"ח, ומניות אטרקטיביות) ולא השקעות ריאליות ברובן כפי שהיה המצב בעבר. הכסף הזה הוא כסף נייד. הוא כאן לא בכדי להישאר אלא בכדי להשיא רווח ועם אלטרנטיבת השקעה חלופית, ימהר לפלס דרכו החוצה. החשש הוא כמובן ממשבר פנימי בכלכלה על רקע התאוששות עולמית, דוגמת התרסקות היצואנים (וקיימות אפשרויות רבות נוספות). במצב מעין זה, אותו כסף יאבד עניין ובעקבותיו יכול להתרחש כאן משבר מט"ח חריף. דוגמא טובה מהעבר התרחשה בקוראה עת נאלצה המדינה למכור 60 מיליארד דולר בכדי להתמודד עם משבר המט"ח שפקד אותה בין השאר בשל עודף יתרות גבוה מידי.
כל עוד בנק ישראל לא מודיע על המשך תכניתו וכוונתיו, וכל עוד אינו נוקט ב"צעדי קומנדו" כפי שהזכרתי בסקירות הקודמות, הדולר ימשיך להיחלש, והדבר ניכר במסחר אף השבוע. ההיסוס והגמגום אינם במקום והבנק בוחר בדרך היחידה בה אסור לו לנקוט והיא המתנה. סוחרי המט"ח הגדולים מזהים את הבטן הרכה ומנצלים את ההזדמנות לרווחים מהירים בזירה המקומית הקטנה והקלה לוויסות (חלק מההסבר לתנודתיות החריפה בשער החליפין). העמדה אותה אני מציג בחודש האחרון קיבלה חיזוק אף מברקליס שהמליץ על מכירה של הדולר אל מול השקל בנימוק כי אי הבהירות מפני מהלכיו של בנק ישראל בנוגע להמשך מדיניות רכישות המט"ח שלו מספקים סיבה מספקת למרבית הסוחרים למכור את המטבע האמריקני ולהעדיף על פניו את השקל המקומי". באוצתה נשימה אציין, כי קיים קונצנזוס בים כל הגופים הכלכליים בארץ כי השער הנוכחי מהווה הזדמנות קניה והדולר עתיד לחזור בטווח של ימים לשער 4.2 ₪. להוציא מצב של התפטרות הנגיד או התחממות בגיזרה הבטחונית אני פוסל אפשרות זו על הסף.
בשוק האג"ח נדמה כי המהומה נרגעה מעט, ובעיקר הדברים אמורים בנוגע לשוק הקונצרני שחזר לטפס. כל עוד אגח ממשלת ארה"ב מתנהל ביציבות אין סיבה אמיתית לירידה דרמטית במחירי האג"ח, אך עם זאת עוד מוקדם לחתום את הגולל על מהלך הירידות החארון. בשלב זה, קשה לדעת האם מדובר בתיקון טכני לצניחה החדה אותה חווה שוק האג"ח או שמא סיומה של מיני מפולת בתחום. מוטב יעשו הסוחרים הסולידיים אם בשלב זה ימתינו ולא ימהרו לקפוץ חזרה על אף המחירים הלכאורה מפתים.
בעוד ההתלבטות האם ההתאוששות בשוק ההון מוצדקת או מוגזמת הרי שבשוק הריאלי, כרגיל, אין חדש וההתאוששות אינה בנמצא. הפעם אתמקד בשוק בו רב הבלבול והוא שוק הנדל"ן למגורים. מידי יום אנו שומעים על נתונים המלמדים על האטה וירידה במחירים, ומייד לאחריהם נתונים המפריכים את הראשונים. משרדי יח"צי הציבור של הקבלנים עובדים ימים כלילות למגר את השמועה כי מחירי הנדל"ן ירדו, ולכל צד קמו תומכים רבים בהתאם לפוזיציית הקניה-מכירה בה הם מצויים. בשבוע הנוכחי הגדיל הלמ"ס לעשות, והודיע כי מחירי הדירות עלו ברבעון החולף ! חגיגה רבתי היתה בקרב חברות הנדלן והקבלנים על אותה גושפנקא לדבריהם לציבור. ואע"פ כן, גם בעלי הזכרון הקצר זוכרים כי כמה ימים קודם לכן התבשרנו ע"י גוף ממשלתי אחר, מינהל הכנסות המדינה, כי ברבעון האחרון של 2008 הייתה ירידה של 43% במספר הדירות שנמכרו, מחירי הדירות עצמן ירדו ב- 7% ואף ברבעון הראשון של 2009 ניכרת האטה מהותית ברכישת דירות. שני גופים מכובדים הסותרים האחד את רעהו כשבתווך מצויים הקונים המבולבלים. גם אם נתעלם מההנחות השקטות, מהדירות המגיעות כעת עם מותרי חשמל ועוד אי-אילו הטבות הרי שהנתונים אינם יכולים לדור בכפיפה אחת ולכך נדרש הסבר מעמיק.
בחודש אפריל 2009 פרסמה הלמ"ס נתונים אודות שינויים רבעוניים של מחירי דירות בבעלות דיירים. עפ"י הנתונים שפורסמו שווי דירה ממוצע ברבעון הראשון של 2009 עלה ב- 4.8% ביחס לרבעון הקודם, ובהשוואה של מחירי הדירות בין הרבעון הראשון של 2009 לרבעון הראשון ב- 2008, עלה שווי דירה ממוצע מסך של 754,900 שקל ל- 802,900 שקל. לכאורה עליה של 6.35%, בעקבות עליה של 48,000 ₪.
הקורא נתונים אלה, סביר כי יסיק מתוצאות הרבעון הראשון של 2009 שפורסמו ע"י הלמ"ס, כי בתוך תקופת המיתון החלה התעוררות ועליה במחירי הדירות וזאת בשעה שהעלייה במחירי הדירות, כמעט כולה שייכת לתקופה שלפני המיתון דהיינו לשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2008! כמובן, שהבקיאים יותר בנתונים מכירים בעובדה, כי בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2008 התנהל שוק הנדל"ן הישראלי כולו בפרוספרטי גדול, המחירים עלו והחגיגה נמשכה. רק ברבעון האחרון של שנת 2008 נכנס השוק להאטה ולקיפאון. מכאן שהשוואה בין הרבעון הראשון של 2009 לבין הרבעון הראשון של 2008, תוך התעלמות מעליית המחירים בשלושת הרבעונים הראשונים של 2008 הינה מטעה ואינה משקפת את המציאות שלאחר משבר הנדל"ן האחרון.
מעבר לזה, הגדרות הלמ"ס פעם נוספות מפילות חלל בקרב או הקוראים את השורה התחתונה (ואלה הם רובנו) ומדלגים על הגדרת הלמ"ס המלמדת כי "המחיר מציג ממוצעים של כל הדירות שנמכרו בפועל בכל רבע שנה מבלי להתייחס להבדלים בין התקופות השונות מבחינת שטח הדירה ואיכותה וחלק העיר שבו הדירה נמצאת".
קיפאון חזק בשוק הדירות הרגילות בניגוד לדירות היוקרה, יוביל למיעוט עסקאות. בצירוף הנתון המוחלט כי הירידה המהותית במחירי דירות היוקרה הינה בשיעור של בין 20% - 10%, הרי שסביר להניח שהקונים הנבונים אשר מעוניינים בדירות יוקרה ינצלו את ירידת המחירים בתחום דירות היוקרה לסגירת עסקאות בעוד שרוכשי הדירות הרגילות לא יבצעו עסקאות נוכח העובדה שאין ירידת מחירים בדירות הרגילות. בדרך זו, נתוני הלמ"ס (המעוותים בפעם המי יודע כמה) מצביעים לכאורה על עליית מחירי הדירות כשבפועל מדובר במגמת ירידה גם אם פחות דרמטית מהצפוי.
כמובן שלא ניתן לסיים סקירה על הנעשה באיזורנו, ללא התייחסות לבחירות באיראן. עושה רושם כי התוצאות לא היו משנות במיוחד מהצד הישראלי אך יתכן כי דווקא הבחירה במפלגת השלטון משחקת לידי ישראל. אני מודע לכך, שהדברים הללו רחוקים מהקונצנזוס אך הדבר הוא בבחינת קיצור זמנים משום שישראל וארה"ב מכירים את העומד מולם ואין צורך ב 100,20 או 300 ימי חסד בכדי לעמוד על קנקנם. התוצאות כמובן אינון צפויות להשפיע בשלב זה על הבורסה המקומית, אך עין אחת של הזרים תמיד מביטה אל עבר גבולות המדינה וטוב נעשה גם אנו אם נזכור כי איננו פועלים בוואקום.
מעניינת הבה יותר היא המתיחות ההולכת וגוברת בין המערב וארה"ב לבין צפון קוריאה. אין סנקציה אמיתית שיכולה לאיים על המדינה הקיצונית הזו, שכן הבידוד בה מאז ומעולם היה מוחלט והצפון קוריאנים מזמן למדו לשרוד בדרך אוטרקית מלאה. בשל כך, נדמה כי הדרך להתנגשות היא בלתי נמנעת ואיני סבור כי מדובר על סנקציות כלכליות בלבד. לקוריאה נשק וחוצפה שאין לאיראן, והמשטר כולו נשען על אדם בודד ערירי וקפריזי. ברצותו ישגר טילים, וברצותו יפתח את שעריו כלפי השכנה מדרום.
באירופה ואסיה לא היו חדשות רלוונטיות השבוע, אך דווקא הבנק העולמי הפתיע עת הודיע כי הוא צופה ירידה של קרוב ל-3% בתוצר העולמי בשנת 2009. הצפי לתיקון התחזית היה משמעותית מתון יותר, והדבר צפוי לתת אותותיו במיוחד על השוק הסיני בו התוצר המקומי הוא הדומיננטי מבין כל ארצות המערב.
בארה"ב הסתיים שבוע מסחר שקט, שברובו היה גישושים לשני הצדדים תוך כדי מסחר תוך יומי תנודתי במיוחד.כפי שציינתי מעלה, תמו הימים בהם כל הודעה חיובית הובילה לזינוק במדדים, וכעת, להוציא מניות נקודתיות, המדדים עברו לדשדוש אמיתי. הודעות חיוביות מתפרשות כעת כמגולמות והשוק מחפש את ההודעות הקיצוניות והדרמטיות על הצד החיובי כמובן (ולכן מעניין יהיה לראות את התנהגות השוק דווקא על רקע הודעות שליליות). הדבר ניכר היטב עם פרסום סנטימנט הצרכנים שהצביע על עליה רביעית רצפוה, אך השוק בחר להגיב בירידות משום שהעליה היתה מתונה משהו מהצפי (2 עשיריות בלבד). אם בתקופת המשבר כל הודעה שלילית במקצת הפכה לטרגדיה, ובמהלך הראלי כל הודעה חיובית הפכה לאופוריה הרי שכעת השוק נוטה לאיזון מסוים תוך לחץ מכירות הולך וגדל. היעדר "פרצי השמחה" במדדים מעידים אף הם על מיצוי הראלי וגורמים לי לחזק את דעתי בדבר סיומו.
בשוק התעסוקה הנתונים היו סותרים עת נתון תביעות האבטלה הראשוניות עבור השבוע שמסתיים בתאריך ה-6 לחודש יוני רשם ירידה שבועית רביעית ברציפות. עם זאת מספר דורשי הזכויות הסוציאליות, או דורשי תביעות האבטלה המתמשכות, צמח בפעם ה-19 ברציפות לשיא של 6.82 מיליון. משני נתונים אלה לא ניתן לגזור לכאן או לכאן אלא לומר בשלב זה כי שוק התעסוקה ממשיך להדרדר והכלכלה עדיין במיתון, למרות שנדמה כי חלה האטה מסוימת בהידרדרות. האופטמיים יראו בכך סיבה לעליות, ועל אותו משקל הפסימיים יגרסו כי טרם ראינו את התחתית.
כמובן שגולת הכותרת השבוע היתה חברת בלאקרוק, ורכישתה את חטיבת הנכסים של ברקליס. BLK סיימה את חרושת השמועות לאחר שהודיעה כי תרכוש את חטיבת ניהול הנכסים של ברקליס וכמו כן, את חטיבת תעודות הסל שלה, iShares, בעסקת מזומן ומניות שתיצור את חברת ניהול הכספים הגדולה ביותר בעולם, עם למעלה מ-2.7 טריליון דולר של נכסים, ואשר תשנה בצורה דרסטית את תעשיית הפיננסים. השקעה במניה בשלב זה דומה להשקעה טרם הידיעה, שכן השמועות במקרה הזה נמשכו זמן כה רב עד כי הקניה כבר היתה ממש מגולמת במחיר. עם זאת, שני דברים טרם ברורים: הראשון הוא מה השווי הריאלי של חטיבת ניהול הנכסים של ברקליס, והשני האם העיסקה תצא לפועל במתכונתה הנוכחית שכן קיימים עוד מספר מכשולים (יחסית קטנים) בדרך.
אובמה וברננקי הצהירו בעבר הלא רחוק, כי לא יתנו ידם שוב ל"קיומו של גוף גדול מידי מבכדי ליפול". על אף שהפעם הדברים אינם תלויים בהם, מעניין אם גם הם רואים בכך את התחלת המשבר הבא וליתר דיוק ה"סיטי" הבאה?!
מניות ומגזרים
דולר – לאור כל הכתוב לעיל, ללא התפטרות פישר או שינוי במצב הבטחוני אין תמיכה ממשית להתחזקות הדולר מול השקל. הדבר פחות נחרץ ביחסי הדולר-אירו אע"פ שגם בצמד זה העדיפות היא לאירו.
בנקים – להוציא דסק"ש ומזרחי טפחות בשלב זה כל הבנקים נסחרים מעל שווים הריאלי.
נדלן – אין שינוי בהערכה, המגזר שימשיך להוביל את הירידות.
יתר – כבשבוע שעבר, חלה בלימה בתנופת המדד שזנק בצורה החדה ביותר ועתיד להתממש.
ישראמקו – המחיר לאחר ההפחתה בחצי אינו משקף נכונה את השווי. אם ציינתי בעבר שהשווי הריאלי הוא סביב 55, הרי שחלוקה בחצי משמעה 27-30 ולכן המניה עתידה להמשך להתמש בטווח הקרוב. לטווח הארוך, למניה יש פוטנציאל עליות והמחיר מהווה הזדמנות גם אם לא דיסקאונט משמעותי.
רמי לוי – המניה ממשיכה להפגין עוצמה. לאחר מימוש קל חוזרת להיות אטרקטיבית למהלך של מספר אחוזים, ובפרט על רקע עדכון המדדים.
סמייל – ציינתי לפני שלושה שבועות כי זהו הדו"ח הטוב ביותר שראיתי השנה. המניה סיימה השבוע מהלך עליות נוסף של כ 10% וסה"כ למעלה מ 20% בשלושה שבועות. יתכן תיקון קטן אך המניה טרם סיימה לטפס. מי שאלא רכש מהמניה מוטב שלא יבצע זאת כעת אלא ימתין למחיר נוח יותר.
חברה לישראל – לפני מימוש חד ! העליה האחרונה מנותקת ממציאות הביקוש החלש והיעדר ההזמנות הפוגעים בשוק התובלה הימית. הדבר יתבטא היטב בדו"ח הבא ומוטב להקדים תרופה למכה.
אלביט מערכות – לאור שאלות רבות אציין שוב. המניה מצויינת לטוח הארוך וחלק רכשו אותה עוד לפני כחצי שנה עת נסחרה בעשרות אחוזים מתחת למחיר כיום. אני מעריך שבטווח הקצר, לצד היחלשות הדולר, המניה עומדת בפני מימוש בריא, ולכן מוטב לממש.
אפריקה – כבעבר, אין שום סיבה למחיר המניה הנוכחי והמחיר הריאלי נמוך בעשרות אחוזים.
טאואר – להוציא שמועות על ספליט, קניות, וחוזים, המניה ממשיכה בדשדוש אך כעת נדמה כי קרובה לשבור את התמיכה ברמת 110. עד כה, המלצתי עליה כמניה המתאימה למסחר תוך יומי, או לטווח של מספר ימים. כעת מומלץ להפסיק לעושת זאת, שכן הסיכוי להיתפס בגל ירידות עלה משמעותית.
אלווריון – גוף גדול מחפש הזדמנויות לממש את המניה, ולכן סביר להניח שנראה ירידות בימים הקרובים בשערה.
בלאקרוק – קניה מצויינת לטווח הארוך, עם וללא קשר לעיסקת הרכישה שנחתמה. לטווח הקצר פחות אטרקטיבית אך בהחלט תהווה קניה סבירה.
• את סקירת האופציות ניתן לקרוא תחת פורום אופציות יוני.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
