שבוע לא קל עבר על המשקיעים באחד העם, עם ירידות תלולות ופאניקה שהזכירה במשהו את 2008. בסקירה האחרונה ציינתי כי צפויות ירידות אך לא מפולת, בין השאר בשל סטית התקן, ואכן בחמישי והיום (ראשון) אכן הגיע תיקון חד במדד שהביאו עד רמת 1250 הנקודות. יחד עם זאת, אין הדבר מרגיע במיוחד, שכן מחזורי המסחר בימי העליות היו עלובים למדי, כשהמחזור במעוף לא מתקרב בכלל לרמת מיליארד הש"ח. להבדיל, מחזור המסחר הכולל בימי הירידות עמד על ממוצע של כ 1.5 מיליארד ש"ח, והדבר מחדד שוב את רגישות המשקיעים לכל עננה אפורה באופק.
השבוע אף התקיימה פקיעת האופציות, ושחקני המעוף מסכמים חודש מוצלח נוסף. כפי שציינתי בסקירה האחרונה, פקיעה אידיאלית מצויה סביב רמת 1270 הנקודות, כשברמת 1260 תתרחש סגירה מוקדמת . אמנם הרווח נשחק במידה מסוימת, אך המעבר החד (מידי) דרך רמת 1270 אך בהחלט אפשר סגירה רווחית, לצד פתיחה מוקדמת של יוני בסטית תקן נאה. עד שלישי כבר לא נותרו שחקנים בשוק, והדבר ניכר במחזור הפקיעה הנמוך (נמוך מ 700 מליון ש"ח) שהיה מורכב רובו ככולו מגלגול התעודות. הפתיחה המוקדמת גררה מספר מצבים. ראשית, האוכפים הקלאסיים של תחילת החודש נפתחו במדד נמוך (1250-1260) דבר המוביל לגבולות סביב 1190-1300. שנית, התקבול הגבוה יחסית כפועל יוצא של סטית התקן, הניב טווח הגנה של 55 נקודות דבר המוביל לכך כי התערבות הכותבים תתרחש רק במקרה של ירידות/עליות חדות במיוחד. ושלישית, אנו מצויים בחודש קצר מהנדמה – 16 ימי מסחר בלבד ביוני, ופקיעה מוקדמת יחסית (23 לחודש) צפויים להוביל לשחיקה ניכרת במידה והמדד יוסיף לדשדש. אמנם הצפי נותר בעינו, בדמות ירידות מתונות בסיכומו של שבוע, אך בהחלט קיימת רגישות גבוהה מהרגיל לנתוני מאקרו, בעיקר מעבר לים.
הפאניקה הזמנית בשוק, איפשרה לנו להיוכח שוב כי מי שרוכש כעת הוא הציבור, והציבור בלבד. פדיונות של למעלה מחצי מיליארד ש"ח ביום, במחזור ממוצע של 1.5 מיליארד ש"ח, ואחד השבועות הגרועים מאז 2008 מדגישים שוב כי הזרים והמוסדיים כמעט ואינם פעילים כעת בשוק. מחזוריות הרכישה במדד גבוה, מכירה במדד נמוך וחוזר חלילה מאפיינת את המתרחש מתחילת השנה. במקביל, ניכר חוסר האבחנה בין "טוב ורע" וכך אם לא מניות ולא אג"ח – אזי קרנות כספיות, שגייסו השבוע בצורה יוצאת דופן אע"פ שריאלית הם מציעים תשואה שלילית.
לאותו ציבור הניזון מחוסר אלטרנטיבה אולי מוטב להמתין, לאור העלאת הריבית של בנק ישראל ב 0.25% לרמה של 3.25%. כפי שהערכנו, הנגיד לא יוכל להוסיף ולהמתין, ולצד שער הדולר שאפשר לעשות כן, עמדו לנגד עיניו בועת הנדלן והאינפלציה המטפסת.
פישר חייב להשאיר אחריו מורשת ראויה, והוא לא יוכל לעשות כן אם כל שישאר בעיקר בועות נדלן, אגח, מניות ואינפלציה. ללא קשר לאפשרות עזיבתו לטובת קרן המטבע (מדינות ערב צפויות להתנגד), כהונת הנגיד קרבה לסיומה וכעת על בנק ישראל לבצע צעדים חדים יותר, בכדי להשתלט על בעיות שאולי אינן משפיעות ישירות על נתוני הצמיחה אך נוגעות כמעט לכל אחד ואחת מאיתנו.
נתוני המאקרו עצמם מוסיפים להיות חיוביים, אך כפי שהוזכר, אינם רלונטיים למרבית העשירונים. מאידך, צמיחת היצור ב 8.8% מתחילת השנה, ועליה כמעט בכל סעיפי הפדיון מלמדים כי להוציא אירוע קיצון הצמיחה השנתית בישראל צפויה להיות מרשימה וקורבה יותר ל 5% - אופטימי מהערכות בנק ישראל. רק אינפלציה מזנקת ו/או משבר עולמי חוזר יכולים לבלום צמיחה זו, ולכן בהחלט קיימת כרית בטחון מסוימת למשק המקומי.
ברמת המניות והמגזרים, יש מקום להקדיש תשומת לב למגזר הקמעונאות. השבוע היתה זו ויקטורי שסיימה הנפקה עם ביקושי יתר, כשבאופן כללי המגזר כולו זוכה לעדנה מסוימת מצד המשקיעים. להערכתי, התמונה הפוכה בתכלית (ולראיה תיק המניות המכיל שורט על רמי לוי), והמגזר כולו איבד מכדאיות ההשקעה בו עד כדי פתיחת פוזיציות שורט על חלק מהמניות. התחרות במגזר מחד, והרווחיות הנמוכה מאידך, שוחקים את רווחי החברות עד כי אין מניה אחת בנמצא הראויה להשקעה. המניות תופסות את תשומת הלב בשל הגדרתן כמניות דפנסיביות, בעוד שבפועל הן צפויות להציג תשואת חסר מו המעוף. לא קיים בישראל מגזר בו התחרות הגיעה לרמות כבמגזר הקמעונאות (שלא לומר טירוף), ולכן בצפיפות שכזו זהו עניין של זמן עד שאחת החברות תיקלע לקשיים מהותיים, ויותר מסביר כי מדובר בחברה קטנה לה אין גב כלכלי איתן (ויקטורי, צים, רמי לוי,...).
בשוק המטח הצמד אירו-דולר שוב לא רשם תנועה משמעותית, ודווקא בדולר-שקל היו תנועות חדות. בתחילה, ולאור המשבר הכלכלי המאיים, התחזק הדולר בחדות ושערו טיפס אל מעבר לרמת 3.5 ₪ לדולר. החלטת הנגיד בנוגע לריבית, הובילה לירידה בשער המטבע האמריקני, ולמעשה מחיקת כל מהלך העליות שרשם מתחילת השבוע. ירידה זו גם מדגישה עד כמה החלטת הנגיד לא היתה מגולמת בשוק, ובסה"כ הדולר צפוי להוסיף ולהיסחר ברצועת 3.4-3.5 ₪ לדולר.
בשוק הסחורות הנפט התחזק מעט, וחשוב מכך, התקבע חזרה מעל רמת 100 דולר לחבית. לעומתו, רשם הזהב התחזקות ניכרת יותר, המדגישה בפעם המי יודע כמה כי אין מדובר בספקולציה, ובהחלט הכיוון כעת הוא חזרה לרמת השיא בה שהה רק לפני כשלושה שבועות.
אסיה ואירופה לא סיפקו חדשות מיוחדות, והעיניים עוקבות בעיקר אחר ארה"ב – למרבה ההפתעה לא אחר נתונים אמריקנים אלא דווקא כיצד המשקיע האמריקני מתיחס למשבר באירופה. בהקשר זה, חלק מהאנליסטים צופים כי "בהחלט יתכן שיוון תגיע לדיפולט". הלכה למעשה, יוון מזה שנה מצויה בדיפולט ולא קיים תרחיש היכול לשנות את התמונה. חברה שאג"חה נסחר ב 30% תשואה ויותר, מוגדרת כחברה בעלת אגח זבל שסביר מאוד שלא תשולם מלוא הקרן לשמקיעים. זה הדין בנוגע לאגח מדינה, ורק עניניים פוליטיים מונעים מהכרזה רשמית על יוון כמדינת דיפולט.
בארה"ב נתוני המאקרו השליליים מוסיפים להכביד, והובילו את וול סטריט לשבוע רביעי ברציפות של ירידות.
נתוני המאקרו, מצד אחד זועקים עזרה נוספת של ברננקי, ומצד שני מדגישים את חוסר התועלת בשתי תכניות הסיוע עד כה. להערכתי המשקיעים אופטימיים מדי בנוגע לאפשרות של הדפסת כסף נוספת לאחר סיום התכנית הנוכחית בסוף החודש, ולכן השווקים אינם צפויים לפרוץ מחדש במהלך עליות אלא לדשדש במקרה הטוב ולהוסיף לרדת במקרה הרע.
לא ניתן לבטל את נתוני הנדלן הקשים המתפרסמים מדי שבוע, כשפרדי מק ציין את הנתון הידוע לו (והמדויק ביותר) ביחס למחירי הנדלן: מאז מרץ 2010, קצת למעלה משנה, הוסיפו מחירי הבתים לצנוח בלא פחות מ 20%, והצפי הוא כי מגמה זו תגלוש עמוק לתוך 2012.
על רקע הצפה זו של השוק, מדד נתוני הבתים המצויים בהליך מכירה צנח ב 11.6% (!), בעוד הצפי היה לעליה של 1%. המשמעות היא שהרבה פחות חוזים נחתמים, ולכן הקבלנים מאטים משמעותית את קצב הבניה בכדי שלא ליצור הצפה. ממקרה זה ניתן לגזור דוגמא לפעולות הדפסת הכסף של ברננקי – המדד רשם זינוק למשך חודשיים, רק עם החלטת הנשיא על תמריצי המס לרוכשי הדירות. אלו שהממון בכיסם מיהרו לרכוש דירות, אך מיד עם תום ההטבה ,עוד היום הנתון מציג ירידה עקבית דבר המחדד כי להוציא השפעה נקודתית אין לממשל כל יכולת להתמודד עם המצב הבעייתי.
גם נתוני התמ"ג לרבעון הראשון איכזבו לאחר שהציגו התרחבות בקצב של 1.8%. נתון זה תואם את הקריאה המוקדמת ורחוק ב 0.3% מתחזית האנליסטים, שמצידם מיהו בהתאם להוריד את תחזית הצמיחה לרבעון השניה, ולהדאיג בדבר הדוחות הקרובים של החברות המובילות ובפרט הבנקים.
לצד נתוני התמ"ג, נתון קריטי נוסף היה ירידה של 3.6% במכירות מוצרי בני-קיימא, שוב, הרחק מהצפי שעמד על ירידה של 3%. נחמה קלה לנתון הבעייתי הגיעה בדמות תיקון הנתון מהחודש הקודם ב 0.3% מעלה, ולכן המדדים הגיבו בהתאם ותיקנו את הירידה החדה.
נתונים שליליים נוספם לא חסרו, דוגמת תביעות האבטלה שעלו משמעותית, אך פעם נוספת המעניין הוא השוני בין משקיעי המניות למשקיעי האג"ח. בעוד הראשונים שלחו את המדדים לירידות מהוססות בסיכומו של שבוע, בשוק האג"ח חלה פאניקה אמיתית, וכניסה לבונקר עד כי התשואות לאג"ח ארה"ב ירדו לשפל חצי-שנתי. יש לזכור כי גם בארה"ב קיימת חוסר אלטרנטיבה, חריפה אף יותר מישראל (בדמות ריבית אפסית), ולכן תמוה משהו כיצד מגמה זו אינה מחלחלת לישראל וליתר הבורסות המובילות.
מניות ומגזרים
רציו – גם כשהמניה נסחרה מעל רמת 60 ציינתי כי שוויה הריאלי הינו 40; קניה במחיר 37; ולכן צפוי תיקון חד בה. מאז חלפו כשלושה חודשים בלבד, שהם מעט זמן במונחי בורסה אך מספיק זמן בכדי שהמניה תשוב לתמחור סביר, וכעת המניה בהחלט ראויה לרכישה. אין להתבלבל – על אף השער הנמוך עדין מדובר במניה ספקולטיבית ומסוכנת, ולכן אנו לא נישאר בה לטווח ארוך אלא נחפש נקודת יציאה מתאימה, אך אין ספק שבהתחשב במאגר הגז (ובו בלבד) קיים במחיר הנוכחי דיסקאונט של 5-10%. בהקשר זה, אדגיש שוב כי המניה עדיפה על האופציה (10), כל שכן על האופציות שהונפקו היום ומחזור המסחר בהן עמד על 3 עסקאות בלבד.
• ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי הערכה.
• אסטרטגיה שניה ליוני נפתחה הבוקר, לאחר שהאסטרטגיה הראשונה נסגרה היות והניבה מעל 25% תשואה. ניתן למצוא את האסטרטגיה הנוספת תחת פורום אופציות יוני.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
