קשה מאוד להתיחס לשבוע החולף, מבלי להתיחס ישירות לדברים שנכתבו בסקירה האחרונה. בסה"כ המעוף סיכם שבוע חיובי לאחר מספר שבועות לא קלים, אך לא בשל קניות ממשיות של רוכשים אלא כתוצאה מהתערבות גוף חיצוני. מה שהחל ברביעי ובחמישי שעבר, ועליו התרענו בסקירה, נמשך עמוק לתוך השבוע כשנוכחות הרוכש מווסתת לחלוטין את המדד. השמירה על מדד גבוה נעשתה ע"י רכישת מדד הבנקים, ואם החשש היה כפי שהוזכר בסקירה כי "בהחלט יתכן ויווצר ואקום העלול להוביל ליידה דרסטית לאחר הסגירה", הדברים התאמתו במלואם תוך כדי ריסוק מדד הבנקים בארבעה בשני ימי המסחר האחרונים. לעיתים קרובות שואלים רבים מדוע אין הנהלת ההבורסה מתערבת אל מול שחקני המעוף והגורמים המווסתים, ונדמה לי כי השבוע היווה דוגמא מצוינת לסיבות בגינן מוטב להעלים עין. אלמלא הויסות בשוק המעוף, המדד היה כעת קרוב מאוד לרמת 1150 הנקודות, כשקונים אין כפי שניכר היטב גם במהלך יום המסחר האחרון (ראשון).
על אף הנזק הרב, השחקנים נכנסו לתוך הפקיעה היות והנחנו כי הגבול העליון שצויין, 1230, לא יפרץ (הפקיעה היתה במדד 1225). אין בכך בכדי לסמן הצלחה, שכן שבוע המסחר האחרון מחק את רווחי כל חודש יוני, אך בישורת שכזו גם סיום ללא הפסד יכול להיחשב כהצלחה. בכל מקרה, שוב הוכח שגם כל שחקני המעוף יחד אינם יכולים לרוכש חיצוני הנכנס לשוק ל"סיבוב" קצר, וכפי שקרה בספטמבר 2010, כך גם הפעם תנועת אותו רוכש היתה מנוגדת לפקיעה האופטימאלית לכותבים (ומכאן כמובן הרווח העצום שגרף).
במבט ליולי, מרבית הפוזיציות הכתובות מהוות גלגול ולא מעבר לכך לאוכפים על 1200-1210 הנקודות. הכתיבה שהחלה ברביעי ונמשכת במלוא עוזה גם כיום ומחר, מניבה תקבול נאה של כ 5000 ₪, מה שבהחלט גם בהיעדר קידומי פוזיציה מהווה טווח בטחון רחב למדי (50 נקודות לכל צד). הגבולות לחודש הנוכחי ברורים למדי, לפחות הראשוניים, בדמות גבול עליון ברמת 1270 הנקודות, וגבול תחתון ברמת 1130 הנקודות. יחד עם זאת, מפלס החרדה הרבה יותר גבוה משנדמה וגם כעת, לאחר תחילת חודש הנגזרים, עדין ניתן למצוא אופציות בעלות סחירות מרשימה בסקאלת הפוטים הרחוקה (1050-1070). מצב זה מאפיין בעיקר רכישת הגנות מרובה מצד משקיעים שונים למקרה אסון, ומכיוון שיולי הינו חודש ארוך במיוחד, אין להקל בכך ראש.
הסטיה הנוכחית היא הגורם כמובן לתקבול הנאה בכל הכתיבות, אך כבשבועות קודמים, עודנה רחוקה מפאניקה כללית ועומדת על 16% בלבד. שבירת רמת 1200 הנקודות לא תזניק את הדאגה היות ורמה זו כבר נשברה מספר פעמים בחודש החולף, ולמען האמת השוק כבר מחכה למהלך הטבעי של ירידה מתחת לרמה זו, גם אם מדובר על ירידה מתונה ביחס לנדמה. רק תרחיש קיצון ימנע מהמדד לגלוש לרמת 1190 הנקודות עוד השבוע, כשכמובן סיבה לעליות חדות אינה נראית באופק.
אין ספק שגם בגיזרת פוזיציות השורט ניכרת התעוררות אמיתית: פוזיציות השורט על המעוף ליוני הכפילו את עצמם ביחס למאי, ונמצאים כעת ברמות הגבוהות מזה כמעט שנתיים. עדין מדובר על מצב רחוק ממשבר 2008, כפי שגם מצטייר מסטית התקן, אבל תרחיש הביצה והתרנגולת מבטיח כי רמות כה גבוהות של פוזיציות שורט ירחיקו מהשוק עוד ועוד מוסדיים, וחוזר חלילה, מה שיכביד על השוק בשבועות הקרובים. מעניין לציין בהקששר זה, כי גם בארה"ב רמות השורט מצויות ברמות שיא מזה שנתיים, וזאת על אף שוני מהותי בנתוני המאקרו. הסיבה המרכזית לכך, היא שלישראל קיימת השפעה צולבת הן מארה"ב והן מאירופה, בעוד שלכל אחת מהן בנפרד השפעה רק מרעותה.
בהיעדר נתוני מאקרו משמעותיים בשבוע החולף, העיניים נשואות כעת להחלטת הנגיד מחר (שני) בנוגע לריבית. על פניו הנגיד צריך גם הפעם להעלות את הריבית ברבע האחוז, אך ההאטה בעולם הניכרת בהורדה רוחבית של תחזיות הצמיחה מאפשרת לנגיד טווח פעולה רחב יותר, שכן משמעות הדבר היא האטה גם בציפיות האינפלציוניות. אמנם בישראל אנו עדין מצויים מעך הרף העליון, אך בשל שיקול המט"ח, ובעקבות הנפילה האחרונה בשער הדולר לאחר העלאת הריבית האחרונה, להערכתי הנגיד יעדיף שלא לטלטל את הספינה שלא לצורך ולדחות החלטות משמעותיות לחודש הבא.
בינתיים מה שבטוח הוא שהעלאת הריבית לא קיררה כלל את שוק הנדלן: זינוק של 34% בהיקף המשכנתאות לרמה של 4.813 מיליארד ₪, מוכיח כי הנגיד דווקא המריץ רוכשים למהר ולקחת משכנתא מהבנק בריבית משתנה ולא להיפך. הנתון הגבוה הוא שני רק ליוני 2010 אז עמד היקף לקיחת המשכנתאות על 4.82 מיליארד ₪, ועל אף פופוליזם מצד בנק ישראל, ומשרד האוצר בשטח הדברים נראים אחרת לחלוטין.
ציינתי כבר בעבר כי על מנת ששוק הנדלן באמת יתקרר יש צורך בעליה בשיעור האבטלה שרק היא יכולה באמת להכביד הן על לווים קיימים והן על לווים חדשים. בפועל, הלמ"ס פרסם השבוע כי באפריל ירד שיעור האבטלה לשפל היסטורי של 5.8%, ומכיוון שכך כל החששות בדבר צניחה במחירי הנדלן אין להם יד ורגל לרבעון הקרוב. יחד עם זאת, ראוי לציין כי השפל ההיסטורי אינו בדיוק כזה בשל שינוי שיטת חישוב אחוז האבטלה, ולכן רבים העובדים משרה חלקית או מתקיימים מהשלמות הכנסה, נכנסים גם הם להגדרת העובדים אע"פ שבעבר לא היה זה המצב.
בשוק המט"ח ובשוק הסחורות, קיים השבוע שינוי כיוון מצידנו וליתר דיוק כניסה לסטופים בפוזיציות הקיימות. לפני השינוי אסביר את הסיבה לדברים: בהיעדר תכנית תמרוץ נוספת, המצב שממילא היה גרוע הופך נפיץ למדי וקיימת סבירות הולכת וגדלה לתרחיש קיצון. בין אם מדובר על הפלת התכנית ביוון, נפילת בנקים באיטליה, או קריסה מערכתית בספרד, יותר מדי תרחישים קורמים עור וגידים ולכן יש מקום לשנות פוזיציות.
אף שלא נקטנו כל עמדה ביחס לנפט, השבוע חווה הזהב השחור נפילה לרמת 90$ לחבית. ידוע כי הנפט הוא האינדיקטור הרגיש ביותר להאטה, ולכן יש להתמקד בו כמבשר את בוא השינוי. בהתאם, אנו נגביל בסטופ את פוזיציית הלונג על הזהב לרמת 1495$ לאונקיה. לאחר שבעה ימי עליות רצופים די היה ביומיים ירידות בכדי להחזיר את הזהב לרמת 1500 הדולר, ומכיוון שאנו חוים האטה פוחת הצורך ברכישתו כהגנה לאינפלציה ובהתאם כניסת הסטופ לתמונה.
גם אל מול הדולר, התחזקות השקל צפויה להימשך אך מכיוון שהמאקרו הוא השולט בשוק המט"ח כך נ]ילה של מדינה נוספת, ואף של יוון, תדרדר את האירו אל מול הדולר, מהלך שיורגש היטב גם בישראל. כאן הסטופ עומד על 3.48, ואע"פ שבטווח מעבר למיידי אין ספק כי מטוטלת הבעיות עוד תחזור לארה"ב מוטב לא להמשיך בפוזיציית השורט מעבר לרמה זו בשל הסיכון הגבוה הכרוך בכך.
כהמשך ישיר לכך, השבוע שמחה גדולה שררה באיחוד לאחר אישור תכנית הקיצוצים של יוון ולאחר שהממשלה היוונית צלחה את הצעת האי-אמון. למביט מהצד אין בכלל מושג על מה ולמה השמחה? האם על כך שכל משפחה באיחוד, לרבות במדינות החזקות, תיאלץ לספוג 2000$ נזק בשנה הקרובה או שמא בשל העובדה שארבעה חילוצים קודמים לא עזרו וברור שגם הקרוב הוא כוסות רוח למת. המשקיעים לא נפלו שדודים הפעם לשמחה הרגעית ומיד לאחר העליות בעקבות הצבעת האי-אמון, שכאמור נכשלה, שבו השווקים לרדת. קרן המטבע העולמית איבדה את הראש, תרתי משמע, ובכלל לא ברור מי בשלב זה מוביל את ההחלטות והחשיבה. האיחוד מצידו מתקיים מתכנית לתכנית, מחילוץ לחילוץ ללא כל צורת פעולה ברורה, וכולם מחכים לאיזשהו נס שיקרה, שהרי ברור שלא בכך יסתכם הסיפור היווני.
העניין הוא שבניגוד לשבועות עברו, הפעם הדברים החלו לחלחל למדינות החזקות, בהן נמצאים לאזרחים ולמשקיעים להיות "ביטוח לאומי": מדד אמון הצרכנים בגרמניה, צנח ביוני 12.1 נקודות והגיע למינוס 9. מדובר לא על ירידה מתונה כי אם על שפל מאז ינואר 2009, כשהרוב הגרמני מתחיל להתחמם. מרקל מוסיפה ללכת בין הטיפות, ובפועל היא ראש האיחוד, אך בשניה שתרגיש כי הדבר זולג לפוליטיקה פנימית, אז כבר ישתנו מהלכיה ותמיכתה הלא מסויגת בסיוע נדיב כ"כ.
גם מדד מנהלי הרכש בגוש האירו נפל לרמת 53.6 נקודות, ועומד כעת כל שפל של 20 חודשים. בסנטימנט הנוכחי הדבר מובן ומתקבל, אך בעוד שבעבר היה מדובר על ממוצע של ירידות במדינות החלשות ועליות במדינות החזקות, הרי שהפעם המדד הציג ירידה כמעט בכל המדינות ללא הבחנה.
אם סימנו בשבועות האחרונים את אסיה כקובעת הטון, הרי שהקטר הסיני מתחיל אף הוא לקרטע: היצור בסין ביוני עמד על 50.1 נקודות בלבד, ממש על הגבול והמעבר לנסיגה בפעילות הכלכלית. המדובר על הקצב האיטי מזה 11 חודשים, והנתון המתקבל בברכה בסין האיפנלציונית, מדאיג בעולם שכן אם סין לא תמשוך קדימה אין לצפות שאירופה או ארה"ב יעשו זאת. עם היודע הנתון, החלו מספר בנקים, בוראשם קרדיט סוויס להוריד את תחזית הצמיחה למדינה, כשבבסין כמו בסין החיתוכים אגרסיביים ונעים בין חיתוך של 0.5% ועד 1%. עדין מדובר על קצב פנומנאלי של 8% בשנה, אך מה שטוב לסינים לא בהכרח מספק את העולם ולכן לא במקרה חתך הפדרל ריזרב את תחזית הצמיחה ל 2011 ו 2012 בכחמצית האחוז. כבר לפני מספר שבועות הערכנו כאן כי הפד יעשה כן, אבל עיכוב מצד ברננקי ובמקביל הודעות מוקדמות מצד הבנקים אמריקנים מיסך את השפעת ההודעה המהותית ולא השפיע בצורה מיוחדת על השווקים.
הנתונים דווקא היו מעורבים השבוע, אבל מה שלא עשו כל הנתונים יחדיו עשתה מסיבת העתונאים עם ברננקי לאחר הודעת החלטת הריבית (שכמובן נותרה על כנה). ברננקי נשאל שאלה פשוטה במסיבת העיתונאים: מהם הגורמים להאטה? מי שצפה בברננקי בשניות שלאחר מכן ראה אדם מבולבל חסר בטחון עצמי, שכל מה שהוא הצליח לענות זה בליל של אפשרויות בתוספת התשובה המוחצת כי זה יכול להיות כל אחד מהם או חלק מהם ובאמת שאין לו מושג. אם לאחר הדפסה של טריליוני דולרים אין לברננקי מושג, אז מהיכן הוא שאב את האופטימיות במסיבת העיתונאים הקודמת כי לא צפויה תחתית כפולה ו האטה ו המשך הידרדרות שוק העבודה. למעשה, בדיעבד מדובר על הצהרות אופטימיות אך חסרות כל בסיס, וכשראש הפד אומר כי אין לו מושג, הדבר מעמיד את הצעדים שנקט בשנתיים האחרונים בסימן שאלה במקרה הטוב, ובאור מוגחך ועגום במקרה הרע. לא פעם טענתי כי אובמה את ברננקי בסה"כ הרויחו זמן. מאוד קל לבקר את האיחוד האירופאי על עוד הזרמת כספים ועוד מריחת סימן ולא טיפול שורש בבעיה, אך צריך לזכור כי היה להם היטב ממי ללמוד. ניפוח הבורסות בכדי ליצור תחושת עושר והגדלת הוצאות הצרכנים כפי שאמר ברננקי עצמו, הוביל למצב בו הנכסים כעת במחירים גבוהים מחד, ובדרך להאטה מאידך. זה מעבר למה שהמשקיעים בוול סטריט מוכנים לשמוע ולהתעלם, ולכן אם לא ימצאו רמזים במהלך השבוע לעוד הזרמת כספים שתתמוך בשווקים (פיקטיבית כמובן) מגמת הירידות שנבלמה השבוע צפויה להתחדש ואף להתגבר.
מניות ומגזרים
רציו – עם החזרה לקידוח, ובפרט במחיר הנוכחי צפוי לגבור הבאז סביב המניה ולהחזיר את משקיעי הגז. ברמת 37 בה מצויה המניה מתומחר הגז בלבד, ולכן כל התקדמות בקידוח, וכאלה צפויים לא מעט, יספק תמיכה לרציו כשמהלך של 5-10% עליות יביאה לשווי הוגן ביחס לגז. מעבר לזה מדובר על ספקולציה ולכן לא נמתין במניה מעבר לכך ונעדיף לממש (הודעה כמובן תצא בנפרד).
• בנוגע לשאר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.
• הבוקר פתחנו את אסטרטגית יולי, אותה ניתן למצוא בפורום אופציות ולעקוב אחריה בסימולטור האתר בכתובת:
forumpublicstrategy.php
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט