השבוע החולף היה שבוע של התפרעות מוחלטת במדדים, עם מאניה-דיפרסיה קיצונית מצד המשקיעים. אמנם, המשקיע הישראלי ידוע בזריקת הסחורה מחד, ובקניה חסרת ההגיון מאידך, אך בהחלט הפעם נחצו גבולות שגם ב 2008 לא ראינו כדוגמתם. עליה של 3% ביום, ירידה של 4% ביום המסחר שלאחריה, ויום מסחר נוסף עם היפוך יומי של 5.5% מדגישים כי מצד הסוחרים אין כיוון מוחלט לבורסה. המוסדיים אינם לוקחים חלק בענין, ומצידם ניתן לראות פעילות רכישה מסוימת המתמקדת באג"ח הקונצרני, ושמירה על סטטוס קיים בכל הנוגע למניות. לעומתם, דוקא הזרים נוכחים מדי פעם בפעם ומובילים לעליות נקודתיות במניות הבנקים וכיל אך מדד המתנהל בקיצוניות כה רבה הוא קודם כל ביטוי לרחשי הציבור. אע"פ שהמגמה ארוכת הטווח היתה ונותרה ירידות, רבים מנסים לתפוס סכין נופלת ומלבים עליות בשל המחזור הנמוך יחסית.
מצד שחקני המעוף, היה זה שבוע ללא נזקים כספיים אך מתיש בצורה יוצאת דופן. שלושה סקוויזים שונים היו כאן, כשבשורה התחתונה המדד סיים בדיוק באמצע הגבולות שהוזכרו בשבוע החולף (1030-1130). הנזילות הנמוכה בשוק הנגזרים מובילה לכך שכל קניה/מכירה של 200 יחידות משפיעה ב 2 נקודות על הגלום, ואם לזה מצטרפת ידיעה חיצונית (נתון מאקרו בעייתי או אירוע בטחוני) קשה עד בלתי אפשרי לווסת את המגמה.
שבוע הפקיעה הנוכחי יעמוד בסימן סגירת פוזיציות מוקדמת, לאחר הלקח מהפקיעה האחרונה לצד המצב הקיצוני השורר. הגבול התחתון עודנו עומד סביב רמת 1030 נקודות, ואילו הגבול העליון התקרב במהלך השבוע לרמת 1100. פקיעה אופטימאלית מצויה ברמת 1030-1040, אך כפי שהוזכר, הסבירות שמרבית הכותבים יכנסו לפקיעה נמוכה ביותר.
בצד המאקרו , כל הנתונים השבוע בישרו כי ישראל מצטרפת לגל ההאטה העולמי, אם כי בצורה מתונה יותר. נתון הצמיחה ברבעון השני, שנקבע על 3.3% בקצב שנתי הוא חרב פיפיות. אמנם מדובר על נתון האטה מאכזב עבור המשק, אך מהפן החיובי הוא מאט משמעותית את האינפלציה ומהווה נתון "בריא" יותר. הקצב השנתי ברבעון החולף של 4.7%, ו 7.4% ברבעון החותם של 2010 הם נתונים המתאימים יותר לכלכלה דוגמת סין ולא למדינה במצבה של ישראל. אם נשקלל בעניין את העובדה שהדבר אינו צפוי להשפיע על רווחי החברות ברבעון הקרוב, בהחלט אפשרי לומר כי הנתון מכניס את ישרל לצמיחה פרופורציונאלית וראויה. הנתון המעניין ביותר, במיוחד מהפן הכלכלי אך לא רק, הוא שהצריכה הפרטית מוסיפה להאיץ. ההוצאה על צריכה פרטית עלתה במחצית השנייה ב-7.2% לעומת עלייה של 4.7% במחצית הקודמת ושל 4.1% במחצית המקבילה אשתקד. הצרכן המקומי, על אף רצף ההפגנות חסר התקדים, מוסיף לרכשו ולגהץ אשראי, דבר המספק תמיכה ומונע אפשרות של נתון אפסי ברבעון הנוכחי.
לעומת נתון אמביוולנטי זה, היצור התעשייתי מאכזב במעט ומוסיף את החשש בנוגע לתעשיה המקומית, לאחר שרשם ירידה של 1.5%. מבין הענפים הבעיתייים כעת, מפעלי היצור המסורתיים הם המצויים בבעיה הגדולה ביותר, ואע"פ שמרביתם אינם נסחרים בבורסה, הם לרוב מהווים אינדיקציה מוקדמת לשינוי מגמה בשוק התעסוקה.
אין ספק שבגיזרה המקומית, ההפתעה השבוע הגיעה ממדד המחירים לצרכן שירד ביולי ב 0.3% וטרף שוב את הקלפים. ההאטה בשווקים בעולם, הביאה לפישר אפשרות להוסיף ולהמתין עם קצב העלאת הריבית, וכעת אין ספק כלל בנוגע להחלטתו בסוף החודש (הותרת הריבית ללא שינוי). הצפי שעמד על 0.2% לא התחשב בירידה בסעיפי התקשורת, כשגם הצניחה במחיר הנפט שיחקה (ותשחק גם החודש) תפקיד מרכזי. בשלב זה, הנתון חיובי ביותר לשוק היות והוא מבשר על ירידה חדה בציפיות האינפלציוניות אך יש בו בכדי להאט ואף לעצור לזמן מה את קצב הירידה במחירי הנדלן, היות והריבית יצאה ממשוואה זו.
בשוק המט"ח כמעט ולא חל שינוי בצמדים דולר-אירו, ודולר- שקל, וזאת על אף תנודתיות רבה במהלך השבוע.
בשוק הסחורות, הנפט הוסיף לאבד גובה השבוע עת רשם ירידה יומית של 6%. מכיוון שנתוני הצמיחה חד-משמעים, יש מקום בהחלט לצאת מהניטרליות ביחס לזהב השחור ולבצע שורט. גם אם תתרחש תכנית הצלה נוספת מצד ברננקי, היא צפויה להשפיע על וולסטריט אך לא על הכלכלה הריאלית, ועל אחת כמה וכמה אם לא תתקיים כזו. נוסף על כך, בכל תרחיש שהוא קיימת האטה במקרה הטוב ומיתון במקרה הרע, ולכן כניסה לשורט ברמה הנוכחית (83$ לחבית) תהא שקולה לרכישת מניה לזמני ירידות והאטה.
מצד הזהב אין חדש, והמתכת מוסיפה לשבוע שירים לאחר שדילגה בקלילות מעבר לארמת 1800 $ לאונקיה. לא אמנה שוב על כל הסיבות בגינן אנו מצויים בפוזיצית לונג על המתכת, אך אציין כי גם במחיר הנוכחי המגמה עודנה שורית ובהחלט ניתן להתחיל ולהביט אל עבר רמת 1900 כיעד הבא, ובסבירות גבוהה אף השבוע.
בגזרה האירופאית, המדדים התנהלו מרבית השבוע במגמת ירידות כמגדיל לעשות הדקס עם ירידה שבועית של כ 9%. יש לזכור נתון זה לכשמדד המעוף "ירד ללא סיבה" לאחר שפתח פער של למעלה כ 15% מול מדדי אירופה, אך אולי הדבר המדאיג ביותר הוא רצונם של מדינות רבות להנפיק אג"ח כלל אירופאי. יש כאן עלית מדרגה חדשה בחוצפה של מדינות ה pigs, שלמעשה מעוניינות לדרדר את אירופה כולה לסך החובות שלהן. אין ספק מי בצד המרויח בנושא ומי בצד המסתכן, ולכן הסבירות שצרפת וגרמניה יסכימו לעניין אפסי עד לא קיים, אך במידה ותתרחש תפנית זהו סופו רשמי של גוש האירו. לא ניתן מצד המדינות החזקות בגוש להוסיף ולבזבז כספים על מדינות נחשלות ללא פגיעה במצבן עצמן, ולכן ברבעון השני צמחה גרמניה ב 0.1% בלבד לעומת צפי לצמיחה של 0.5%, וצמיחה של 1.3% ברבעון הראשון. למעשה, הגרמנים מתחילים לשלם את מחיר השמירה על הגוש בכל מחיר, ומרבית האנליסטים כבר תיקנו תחזיות לצמיחה שלילית ברבעון הבא. אם תרחיש זה יתממש, אנו נמתין לרבעון החותם של השנה בכדי להיוכח כי אף גרמניה נכנסה למיתון. באופן כללי נתוני המאקרו המעידים על צמיחה, נעצרו כולם כפסע לפני נפילה מהצוק. גרמניה עם 0.1%; צרפת עם 0%; הגוש כולו עם 0.1% - משהו בנתונים הללו מריח לא טוב ובהחלט יתכן כי הם יתוקנו בהמשך ו/או שיש כאן עשירית נעלמת שפשוט מונעת הודעה רשמית על כניסה להאטה/מיתון. הדבר הרבה פחות ספקולטיבי מכפי שנדמה, ודי לראות את הנעשה בנתוני ארה"ב בכדי להיוכח כי מצב זה שריר וקיים.
הבעיה המיידית של האירופאים היא בעיה חדשה-ישנה בדמות ההידרדרות במצב הבנקים ביבשת. יותר ויותר הודעות מדגישות כי הבנקים הולכים ומגיעים לנקודת האל-חזור בה הם יזדקקו לתמיכה מצד המדינות (שלא במפיע התסריט חוזר שוב), וזה המעט הידוע למשקיעים. סקטור זה מאופיין בדיסקרטיות רבה בשל רגישותו לפדיון ריאלי, ולכן אם זו התמונה הידועה הרי שהתמונה האמיתית גרועה פי כמה. אם נוסיף לכך את איסור ביצוע השורטים על מניות בנקים מהשבוע החולף , לצד הגברת הפיקוח מצד הפד על שלוחות הבנקים הגדולים באירופה, והנה קיבלנו את האיום המיידי לבורסות היבשת. בשל כך, סקטור הבנקים בישראל צפוי להוסיף ולהידרדר – לא משום שהוא באמת במצב בעייתי במיוחד, אלא משום שבנקים רבים באירופה וארה"ב צנחו למחירי משבר 2008 והם מהווים הזדמנות קניה מעניינת בהרבה מאשר בנקים מקומיים שפעילותם מוגבלת למדינה קטנה.
באסיה אין חדש, והממשל בסין מוסיף ונלחם באינפלציה. הצעד הנוכחי הוא העליה בתשואת הנפקת האג"ח לשנה (מעין מק"מ סיני) לרמת 3.6%, דבר המאותת כי הצפי לאינפלציה לא רק שלא השתנה מצד הממשל אלא אף מוסיף לעלות. הנפקה נוספת בתחילת וסוף החודש הבא ילמדו רבות על כוונת הממשל בכל הנוגע להעלאת ריבית, כשירידה חדה במחיר הנפט תסייע בצורה חיובית ביותר, לשמירה על הרמות הנוכחיות.
בארה"ב, צלילת המדדים השבוע לא הפתיעה איש ושוב הכניסה את התיחסותנו הספקנית לעליות השבוע החולף, לפרופורציה ראויה. כמעט כל הנתונים השבוע, בטח החשובים שבהם, אותתו כי המשק האמריקני הולך אחורה.
סקר הפד של פילדלפיה רשם צניחה של 30 נקודות לעומת צפי אנליסטים לעליה של 4 נקודות, ועצר ברמה הנמוכה מאז מרץ 2009.
מכירות הבתים הקיימים ירדו ביולי ב 3.5%, דבר המסמן שפל חדש בשוק הנדלן, ואם בכל לא די מדד המחירים לצרכן עלה ב0.5%, ואותת כי ידיו של ברננקי קשורות למדי. בעוד הצפי לעליה של 0.2% התבסס על ההאטה במשק, העליות מתיחסות בעיקרן למוצרי הליבה דבר המשפיע על כל אמריקני, ולכן גם בהתחשב בירידה במחיר הנפט יש מקום לשאול האם ההצהרה כי הריבית לא תעלה עד 2013 לא היתה נמהרת מידי.
ברקע רצף הנתונים השליליים הללו, לא מפתיע כי 23.5 מיליארד דולר נפדו בארה"ב מקרנות הנאמנות (בשבוע שנחתם ב 10 לאוגוסט), כשהשוואה ל 2008 בלתי נמנעת – המדובר בפדיון הגבוה מאז אוקטובר אותה שנה, שבועות ספורים לאחר נפילת ליהמן.
ולמרות כל אלה, השבוע צפוי להתקיים מפגש פיסגה וירטואלי בין נרקומני הכסף ובין הספק שלהם. בשישי, ברננקי צפוי לנאום ורמת הציפיות ממנו חסרת תקדים. כבעבר, הנגיד לא ימהר להכריז על qe3, וגם במידה וזו בקנה יעדיף ברננקי לפזר רמזים שיעלו את השוק, בבחינת חגיגה מתמשכת. 2 שאלות צריכות להדאיג בשלב זה כל משקיע: האם תכנית שלישית כבר מגולמת בשוק + האם בכלל תהא כזו?!
התשובה להערכתי מאוד ברורה, והתוצאה הרת אסון. תכנית שלישית מגולמת בחלקה בשוק, ולכן 300-400 מיליארד דולר לא ישפיעו כלל השווקים מעבר לימים בודדים אם בכלל. יתרה מכך, אני סבור כי ברננקי לא יספק את הסחורה, היות וכל דבר שלא ירמוז עליו לא יהא מספיק גדול בכדי לתמוך בשוק. כל הכדורים, שלא לומר הפגזים, כבר נורו ולכן המשקיעים צפויים להתאכזב. אני אומר דברים אלה אע"פ שברננקי ידוע כמדפיס כספים סדרתי, שכן תכנית שלישית תשמש כלי ניגוח בידי הרפובליקנים שישמחו על האפשרות להציג את אובמה שוב כפורץ תקציבים וחסר אחריות, ולכן המון נקודות חיוביות קטנות – כן; אך תכנית גרנדיוזית כפי שהושק מצפה – לא (ונכון יותר לומר, לא בשלב הזה).
מניות ומגזרים
שורט על הנפט – בהתאם לאמור בסקירה, ועל רקע סימני ההאטה מכל עבר בהחלט ניתן לצפות בירידה מחיר החבית, עד לרמת 70-73$.
עזריאלי – עם ובלי קשר לשורט על הנדלן המצוי בתיק המניות, ירידה של 20% בשוויה מהווה הזדמנות קניה. חשיפה נמוכה למזרח אירופה וארה"ב, לצד נכסים מניבים רבים בישראל הופכים את החברה לכדאית ביותר מסקטור הנדלן, ולקניה בהחלט אטרקטיבית.
• ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי הערכה.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
פורסם במקור על ידי שחקן מעוף
