השבוע החולף היה קרוב לודאי המפתיע והמתיש ביותר שחווינו מתחילת השנה. אמנם ניתן לציין כי המדדים רשמו עליה נאה של מעל 2%, אך בסופו של דבר הכל התחיל והסתיים בראשון. פעמים אני נשאל מהו השווי האמיתי של מדד המעוף, ואני מציין כי להערכתי התשובה נמוכה משמעותית מ 1000 נקודות. שבוע מעין זה, מחדד את הנקודה היות והמדד השבוע לא עלה בשל הצדקה כלשהי אלא כתוצאה מסקוויז מתמשך, ולכן השחקנים שפעמים רבות בולמים את הבורסה מראלי, גם מובילים לעיתים לתמחור לקוי מעלה. הירידות החדות בראשון לא הפתיעו איש, והובילו לכך שפוזיציות ה call קודמו משמעותית לאיזור 1050. ההנחה היתה כי הלחץ מסוף השבוע בוול סטריט יתן אותותיו גם כאן, ובשל הצורך לכסות על עלות קנית כתיבות ה PUT, לא היתה בחירה אם לכתוב פוזיציה הפוכה אלא חובה.
ההפתעה הגדולה החלה בשעות הצהרים, אז התברר שמסיבה מאוד לא ברורה, הציבור כלל לא נלחץ. הצפי היה כי הקרנות יזרקו סחורה וילבו את הירידות, בעוד שבפועל בראשון הקרנות פדו 70% מתחת לממוצע בשבוע שקדם לו, כשלתוך העליות רבים אף ביטלו את הפקודות. מהר מאוד הבנו כי ירידות של 4% הן קצת מעבר לצפי, ואז החלה סגירה של פוזיציות CALL שהלכה וצברה תאוצה עד לסיום יום המסחר. למגמה זו ניתן להוסיף סוחרים רבים שסברו, במידה מסוימת של צדק, כי רמת 1000 תהווה תמיכה משמעותית, ולמעשה כדור השלג הלך וצבר תאוצה עמוק לתוך ראשון. לא היתה כאן תנועה מכוונת או מתואמת מסיבה פשוטה – אחת לתקופה של שנתיים, בדיוק כבאוגוסט הנוכחי, רק רוכשי האופציות מרויחים. בכדי להדגיש המצב אציין כי בחודש החולף אין בכלל משמעות לאסטרטגיה שנבחרה ברמה חודשית. מי שהתבסס על עליות חיש קל התבדה, ואלו שנטו מטה זכו לגאפ של 7% שסיבך משמעותית כל אפשרות להרויח ולסגור. בחלק מהאתרים צויין בטעות כי נבנו אוכפים סביב 1100 אך היתה התעלמות מעניין הבטחונות: האוכפים הניבו בשלישי ורביעי שקדמו לשבוע הפקיעה 4000 ש"ח, ולכן במדד 1020 PUT ששוויו היה 2000 התנפח למימדים של 9000 ש"ח וחייב לרכשו חזרה. הוסיפו לכך את העובדה שהבורסה הקפיצה את סף הבטחונות הנדרש, וקיבלנו חודש מושלם עבור הרוכשים וסיוט עבור הכותבים. לאורך השבועיים האחרונים ניכרת ירידה משמעותית ביותר בפדיונות הציבור, דבר המדגיש כי לפחות לטווח הקצר הגענו לנקודת תמחור שתישאר עימנו עוד זמן מה.
במבט קדימה לספטמבר, הנחה זו עומדת לנגד עינינו, תוך ציפייה שהרמות הנוכחיות ישמרו: 1020-1120. אם לשפוט עפ"י התנהלות המדד בשנתיים האחרונות הרי שלאחר כל פריצה או שבירה הגיעו חודשיים-שלושה של דשדוש, ולכן בהחלט יתכן שמצב זה יחזור גם אם סטית התקן בהחלט לא צפויה לשוב לאיזור 14%. אם לנסות ולהעריך גבולות בשלב מוקדם זה של החודש, הרי שהנטיה מטה עודנה ברורה אך פחותה ביחס לאוגוסט. שלא במפתיע מדד 1000 צפוי להוות את הגבול התחתון, ואילו מעלה הכתיבה צפופה יותר ומצויה ברמות 1160-1170. ירידה בסטית התקן תהא ברכה עבור הכותבים, אם כי די ביום אחד של ירידות (וכזה, בודאי נחווה לא מעט בספטמבר) בכדי להקפיצה חזרה אל מעבר לרמת
30%.
מעניין לציין, כי הירידה בסטיה בזירה המקומית מגיעה במקביל לירידה בסטיה בעולם, בדגש על וול סטריט שירדה מרמת 43% לרמת 32%. לללא ברור מאין שואבים המשקיעים אופטימיות זו, אבל הדבר ניכר בפדיונות בקרנות שכמעט ונעצרו, בטח בהשוואה ליוני ויולי.
במהלך השבוע החולף לא היה מאקרו רלוונטי, כשהעיינים מופנות אל עבר החלטת הריבית מחר (שני). מדובר על החלטה קלה במיוחד עבור הנגיד, כשהריבית צפויה להיוותר על כנה. אמנם פישר משתוקק להורידה חזרה אבל הסבירות לכך אפסית היות ובחינה עפ"י חודש בודד אין בה בכדי לצביע על מגמה. בצל החשש מהאטה הציפיות האינפלציוניות שבו לרמת 2.5%, בתוך יעדי בנק ישראל, וזו הפעם הראשונה מזה שלוש שנים שיש סיכוי סביר (שלא בזכותו) כי בנק ישראל יעמוד ביעד האינפלציה. שער הדולר שהתחזק קלות אינו מהווה משקל נגד אמיתי לצניחה במחירי הדלקים, גם לא בחלקם במדד, ולכן גם במבט אל עבר החלטת ספטמבר יותר מסביר כי המצב ישמר.
בשוק הסחורות חווינו השבוע דרמה לא קטנה. אם צפינו בסקירה האחרונה כי הזהב יגיע עד 1900 דולר לאונקיה, הרי שלאחר שהדבר אכן התרחש הגיעה צניחה מפתיעה עמוק אל מתחת רמת 1800$. ירידה מפתיעה זו מגיעה בהמשך לדברים שהוזכרו לעיל, וכחלק מרגיעה כלל עולמית שעל סיבתה לא ניתן להצביע. אין ספק כי מדד הויקס והזהב מתנהגים בקורלציה מושלמת, אך ברמת המחירים הנוכחית אני מוצא הזדמנות ולא שינוי מגמה, היות והמצב הכלכלי הורע למדי. אם להסתמך על צפי המעצמות, הרי ששווי רזרבות המט"ח-זהב של סין, יפן ורוסיה טיפס ל-4.75 טריליון דולר – וכל עוד המעצמות מוסיפות להתבצר במתכת סביר כי לא יתרחש שינוי אמיתי. זהו עדין בגדר תיקון בריא ומתבקש לראלי של שנים, ולכן פוזיציית הלונג בעינה עומדת.
בנפט חלו השבוע תמורות חיצוניות: מחד, השתלטות המורדים בלוב על טריפולי ובארות נפט נוספות, ומאידך, הוריקן איירין שקושר משום מה לקצב הפקת הנפט בארה"ב. בשני המקרים מדובר על השפעה נקודתית שסיפקה תמיכה ואף עליה קלה למחיר חבית נפט, אך אינה צפויה להישאר, ולכן בהתאם לציפיות ההאטה העולמית ניתן להניח כי מגמת הירידה במחיר חבית תתחדש עוד השבוע.
אירופה התנהלה השבוע בקורלציה רבה לארה"ב, אך עם מקדם בטחון. הדקס חווה יותר מדי ימי היפוך בוול-סטריט, ולכן מבין המדדים הוא מדשדש מאחור ופורץ רק בשלב המסחר המקביל. כבארה"ב, לא ניכרת מגמה של התמודדות עם הבעיות והקו השולט בעיקרו המשך "מריחת הזמן" מתוך תקווה שאיכשהו דבריפ יפתרו. כך לדוגמא, ובאופן לא מפתיע, בחרו צרפת, ספרד, יוון ובלגיה להאריך את איסור השורטים על מניות מובילות. ברור היה כי מה שהחל והוגדר לשבועיים בלבד, לא יעלם מעימנו עד תום השנה, כשהמהלך צפוי להתחדש מדי חודש בחודשו. בעוד התרומה עומדת בסימן שאלה, ולהערכתי כלל לא קיימת לשוק, הרי שהנזק המשמעותי הוא בהסתרת הסיכון במניות הבנקים האירופאיים. השורט מונע תמחור הוגן, ולכן המניות בשלב זה נסחרות גבוה משווין אף שלא ניתן לציין עד כמה. לא יתכן שמערכת הבנקאות באירופה פיטרה כבר למעלה מ 40 אלף עובדים בארבעה חודשים, ומצב הבנקים לא הורע משמעותית. הצעד צפוי להתרחב למדינות נוספות באירופה, ובעתיד הנראה לעין אף לארה"ב, מתוך מטרה לשמור על הסקטור החשוב ביותר במדינה, אם כי הצעד צפוי לחייב תמיכה ממשלתית עתידית בדיוק כב 2008.
בין לבין, נתונים נוספים שפורסמו ביחס לאיחוד הוסיפו מימד נוסף של דאגה למשקיעים (דאגה שנרגעה במידת מה רק ע"י וול סטריט). כך, מדד ההזמנות התעשייתיות בגוש האירו נפל ב-0.7% בחודש יוני בעוד שהתחזיות היו לעלייה של 0.5%, מה שמחדד כי בניגוד לארה"ב, באירופה גם למגזר היצרני ביותר חילחלה ההאטה. ובהמשך לנתון הציחה האפסי בגרמניה, מדד הסנטימנט העסקי במדינה נפל באוגוסט ל-108.7 מ-112.9 ביולי. נתונים בעיתיים אלה מובילים לא מעט הערכות כי גרמניה עלולה לאבד את דירוג החוב המושלם שלה, אך להערכתנו מדובר על מצב שכלל אינו עומד על הפרק. לגרמניה יקדמו בריטניה וצרפת, אם בכלל, ולכן אנחת הרווחה של המשקיעים לאחר אשרור דירוג החוב הגרמני, מובנת אך מוגזמת למדי.
אירופה גורמת לארה"ב, עד כמה שהדבר ישמע מוזר, להיראות קצת יותר טוב ועל רקע המצב הנוכחי הדולר רושם התזחקות גלובאלית, לא בשל כוחו עצמו אלא כתוצאה מדעיכת עמיתיו. כך, גם אל מול השקל רשם המטבע האמריקני התחזקות זמנית שהפעילה את הסטופ בפוזיציה שהחזרנו (3.5, ובצירוף המצב הבטחוני הרעוע והשאלה המדינית-בטחונית בספטמבר, הדלר אינו צפוי לשוב מטה בצורה חדה במיוחד אלא לשהות סביב הרמות הנוכחיות בשבועיים הקרובים הן מול השקל והן מול האירו.
באסיה, לראשונה מאז 2002 מודיס הורידה את דירוגה ליפן לרמת Aa3, עם אופק יציב. ההערכה היא כי יפן תתקשה לעמוד ביעד גיוס ההון שלה השנה, ובפרט על רקע הצונאמי ששטף את המדינה, ולכן צעד זה לא הפתיע במיוחד את השוק כשדווקא האופק החיובי משדר בטחון מה למשקיעים. הדבר מציב את יפן, לראשונה, כתף מול כץף עם סין כשהו צעד נוסף בדרכה של סין להפוך לכלכלה האסייתית המובילה, ובפער ניכר על שאר מדינות היבשת. בהקשר זה, ניתן לציין את הכנסות החברות הסיניות שצמחו ב 29.8% מתחילת השנה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הכנסות שהחברות האמריקניות יכולות רק להתקנא בהן. אליה וקוץ בה, הדבר מוסיף לחמם את האינפלציה במדינה, כשהצעדים הנוספים בהם נקט הממשל החודש אינם נושאים פרי, ולכן העלאת ריבית נוספת צפויה במהלך החודש הקרוב.
בארה"ב, חודש שלם של ציפייה הסתיים בלא כלום. ברננקי למעשה לא החליט דבר, וכפי שצפינו, לא המטיר על השוק תכנית נוספת וכספים מסייעים. לדידנו, הצעד נובע מחוסר כלים בארסנל, ולא מסיבה הגיונית אחרת, כש"מריחת הזמן" לספטמבר (שימו לב לאלמנט החוזר בטיפול במשבר) בעיקרה שמירה על וולסטריט ברמות הנוכחיות. אין מה להתעמק בדברי ברננקי ולגזור מהם מסקנות, שהרי הוא לא אמר דבר וחצי דבר. אע"פ כן, משקיעי וולסטריט בחרו להתעודד מהדברים והמדדים רשמו עליות, לכאורה, לא מובנות. בפועל, המשקיע האמריקני מביט ימינה ורואה ריבית אפס; מביט שמאלה ורואה תשואות אג"ח בשפל היסטורי, ולכן בשמיעה מאוד סוביקטיבית כל שנותר לו הוא להצדיק את הפוזיציה בה הוא מצוי ממילא. אם יש משהו שברננקי-אובמה יודעים לעשות היטב הוא ליצור חוסר ברירה למשקיע הממוצע, ולכן חוסר ההחלטיות של הנגיד בעיקרה מבשרת על שמירת מצב קיים, ולכן לא מן הנמנע כי בימים הקרובים תשמור וולסטריט על כוחה. אם עד כה הערכנו כי לא תהא תכנית סיוע שלישית, הרי שכעת האינפלציה המקומית והציפיות שעלו מחדדים הערכה זו, ולכן תכנית שלישית סביר שתהא מחוץ לתחום ההון ישירות וסביר כי תתמקד בשוק התעסוקה והדיור. ככל שנתקרב למועד ההחלטה כך תיטה הכף בין וולסטריט לבין הכלכלה הריאלית, בהתאם למצב השווקים כשבורסה חזקה תאפשר תכנית ריאלית ולהיפך.
מעבר לזה, נתונים מעורבים, בדגש על נתון תביעות מאכזב (שוב קריאה הרבה מעבר ל 400אלף) אינם נותנים אינדקיצה כלשהי ביחס לשיפור/הרעה בכלכלה, ולכן היה זה שבוע של ספקולציות. כותרת רדפה כותרת על כך ש"ברננקי לא יתן לשוק ליפול", וכי צפויה "מהלומה לשוק" בעוד שהנגיד בכלל לא נקט כל עמדה. כבר התיחסתי בעבר למשקלה יוצא הדופן של התקשורת בשוק בשנתיים האחרונות, אך הפעם לא מעט פרשנים שיצאו בהצהרות פומפוזיות, התגלו כדוברי סרק – איש איש בהתאם לעמדתו, מה שלא מנע משוויה של וולסטריט לעלות ב 2.5 טריליון דולר (טרם הנאום) ללא כל הצדקה. ישמש הדבר בידינו הסבר לימים בהם המניות ירדו לפתע "ללא סיבה", פשוט בשל הפרשי שווי – כותרת.
מניות ומגזרים
נייס- המלצת קניה. המניה צללה בחודשים האחרונים, על אף דוחות משובחים ושמירה על רווחיות גבוהה. גופים מוסדיים מוצאים ברמת המחיר הנוכחית הזדמנות קניה, ובאופן כללי עוד ועוד חוזים בטווח הקצר, מבטיחים באזז חיובי למניה, שממילא מתומחרת בחסר.
שורט על בנק אוף אמריקה – כשרגש, כל רגש, נכנס כשיקול בבחירת מניה זוהי בעיה, גם אם מדובר על פטריוטיות מבורכת. רכישתו של באפט אינה מוצדקת במחיר הנוכחי, והעליה במניה מתבססת על העובדה כי מדובר במשקיע-על. ישנם בנקים רבים עדיפים על bofa, ולכן להערכתי שורטים רבים צפויים להיפתח על מנית הבנק, ויש להצטרף למגמה. אין משמעות הדבר כי באפט טועה, שהרי לטווח של שנים קדימה (סגנון השקעתו של באפט) יתכן כי הקניה היתה אטרקטיבית, אך בטווח הקצר זוהי בהחלט החלטה לא ברורה ואף לא הגיונית.
* ביחס לשאר המניות והמגזרים, אין שינוי הערכה.
* עם פתיחת המסחר (שני), תועלה אסטרטגית נגזרים חודשית בפורום ספטמבר. הינכם מוזמנים לעקוב ולבצע.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
