השבוע החולף היה אחד התנודתיים שחווינו בשנים האחרונות, הן ברמה השבועית והן ברמה התוך יומית. לפני שניגע בהערכות, בצפי ובניתוח מעמיק אי אפשר להימנע מתחושת המיאוס שחווים המשקיעים בבורסה הישראלית. התמקדות מטופשת וחסרת אחריות מצד הנהלת הבורסה מובילה לכך שעיקר המשאבים מופנים למקומות הזויים, דוגמת קיום שוק נגזרים על מניית גז, ובנית מדדים חסרי משמעות. בימים אלה פרסום הבורסה הישראלית מציף את ערוץ בלומברג, תוך קריאה למשקיעים להגיע ולהתרשם, כשבדרך שוכחים את משקיע הקצה הישראלי. חוסר הנזילות מחד, לצד החלטות טכניות מאידך (פתיחה אנגלית, שלב נעילה רנדומאלי, עיוותים באופציות עמוקות בכסף, סטיה אחת עבור כל הסטרייקים,...) הופכים את הבורסה הישראלית בשנה האחרונה ליותר קזינו ופחות הערכות שווי. כתוצאה מכך, משקיעים רבים מדירים רגליהם מהבורסה המקומית, ונתוני בתי ההשעות מלמדים כי מידי חודש נשבר שיא בהיקף המסחר של ישראלים בוול-סטריט. בלתי אפשרי לנתח שוק, בו ממילא הנזילות נמוכה ובמקביל מעודדים סוחרי שעה. על משקיעים לטווח בינוני וארוך בכלל אין מה לדבר. אמת, כי המסחר תנודתי בכל השווקים בעת האחרונה אך תופעות יחודיות לא חסרות: אנו מצביעים מזה חודש על העובדה כי המגמה מתחזקת בחצי השעה האחרונה בשל פעילות התעודות ללא כל קשר למתרחש בעולם. בעית ההתכסות היומית, הנובעת מחוסר נזילות ויחסי מוכר – קונה רחבים מידי, מחייבים את התעודה ללבות מגמה "כשהתיקון" יגיע רק ביום המחרת. בין יתר הגורמים, די בסיבה זו לבדה להוביל לפערים משמעותים אל מול בורסות מערביות, ולכן נדרשת בדיקה מעמיקה של הנושא.
לכאורה, הדבר משרת אותנו שחקני המעוף: בורסה קטנה אותה ניתן להזיז מצד אל צד בקלות. בפועל, חוסר היכולת מוביל למהלכים הנדמים כסקוויז כשלהעביר פקודת קניה/כתיבה של אלף יחידות הפך לפעולה כמעט בלתי אפשרית (אלא אם מתפשרים מהותית על המחירים). בחמישי הדבר בא לידי בטוי בצורה קיצונית: זינוק של 2% תוך 10 דקות; לאחר מספר שעות, ירידה של 2% תוך מספר דקות; וחוזר חלילה. אף אחד מהנ"ל אינו מחוייב המציאות אבל ברגע שמעוניינים לשנות פוזיציה בשוק המקומי, יש לקחת בחשבון שלמגמה הרגעית יצטרפו המוני סוחרי קצה רק בכדי לגלות לאחר מספר דקות, כי המהלך ההפוך מכה ללא רחם. 700 מליון ש"ח שנפדו בשבוע החולף, המתווספים ל 30 מיליארד ש"ח שפדתה תעשית הקרנות החל מתחיל גל הירידות הנוכחי רק מדגישים עד כמה קיימת בריחה של משקיעים, ונטישת הזירה לטובת סוחרים, אלגוטרייד, ושחקני המעוף.
דווקא בחודש זה, בו רווחי השחקנים נאים למדי אני מוצא לנכון לחדד הבעיה, שכן, הפקיעה הקרובה לא תהא דרמטית אך בקלות (לאחר שישי אדום) היינו יכולים לקבל סקוויז מתמשך המתפרש על פני שלושה ימים, ומוביל את המדד לסביבות רמת 960-970 הנקודות. כהמשך לכך, מעטות כעת הפוזיציות בשוק לאחר שבחמישי והיום, נסגרו מרבית הפוזיציות היקרות (סביב ועמוק בכסף) וכל שנותר הוא בעיקר כתבות רחוקות מוטות שחיקה. להוציא גוף בודד שנאלץ לרכוש פוטים על הספוט, ולכן כתב הררי CALL 1050 , אין בנמצא מישהו שיכול או מעוניין לווסת את השוק ולכן המגמה העולמית תהא המגמה השולטת. אם ממש להתעקש, פקיעה אופטימאלית מצויה סביב 1030-1040 אבל גבולות אוקטובר מעניינים הרבה יותר : 930 בתחתון לצד 1100 בעליון מדגישים כי ההערכה המרכזית היא להמשך מגמת הירידות, ובפרט לאור סטיתה התקן הגבוהה (32%) והחששות מעל עבר.
נתוני המאקרו המקומיים החלו זה מכבר לאותת על האטה, כשמדד מלניק, עלה באוגוסט ב 0.1% בלבד. המדד הבוחן צמיחה כמעט בזמן אמת, יודע להקדים את הודעות בנק ישראל בדבר הורדת תחזית, ולכן, לא במפתיע, הנמיך ]פישר את תחזית הצמיחה מ 3.9% ל 3.2%. עדין זוהי צמיחה נאה ביותר, אך במבט שאינו קלנדארי (ספטמבר 2011-ספטמבר 2012) בהחלט יתכן ואנו נחווה האטה ואף מיתון.
על רקע הדברים הללו, לא מעט קולות מעריכים כי מחר יוריד הנגיד את הריבית ברבע אחוז, מצב שלהערכתי לא יתקיים. הורדת הריבית בשלב כה מוקדם של זליגת המשבר לישראל, בהחלט תלמד על פאניקה שאינה במקום, מה גם שהנגיד תמיד בוחר בהחלטותיו להתמהמה יותר מאשר להקדים.
בין אם יבחר להעלות הריבית או להותירה על כנה, הצמד דולר-שקל אינו צפוי להיות מושפע מכל במיוחד. המגמה העולמית היא המובילה, ובמקביל להתחזקות הדולר אל מול השקל לרמה שהוזכרה בסקירה האחרונה (3.72) ניכרת גם התאוששות אל מול כל סל המטבעות. במידה רבה, החזרה של משקיעים לדולר מזכירה את הבחירה בזהב: ברירת מחדל. האירו הולך ומתפורר, ופרישתה של יוון תוביל להתרסקות נקודתית. היין אינו בטוח עוד, וברקע האינפלציה בבריטניה – גם הלירה שטרלינג אינה אטרקטיבית. הוסיפו לכך את העובדה שתשואות אג"ח ארה"ב בשפל היסטורי, וקיבלנו מתכון לפיו הפחות גרוע מכולם הוא הדולר. כל עוד המצב בגוש האירו יוסיף להעיב, אין ספק שהדולר ישמור על כוחו ולכן אנו נוסיף ונשמור על פוזיציה נייטראלית. בשוק המקומי, התחזקות הדולר אמנם נאה, אך קרובה מאוד למצות עצמה סביב רמת 3.75. יש לזכור כי העננה הבטחונית מתפזרת, ובהיעדר קטליזטור כבד משקל זה, סביר כי המגמה השולטת מול השקל תהא בעיקר דשדוש.
לעומת היציבות היחסית בשוק המט"ח, שוק הסחורות סיפק לנו שבוע יוצא דופן ונדיר. בשבועות האחרונים ציינתי כי חשש המשקיעים בזהב צריך להתמקד בהעלאה מפתיעה ברף הבטחונות, דבר העלול להוביל לצניחה משמעותית. השבוע, לצד בריחה אל הדולר שהחלישה את הסחורות, קיבלנו העלאה מעין זו, כשהשילוב צפוי להכביד על המתכת הזהובה ולהרחיקה מרמות השיא. זה עדין עונה להגדרת תיקון, ובפרט בהתחשב בעובדה כי ראלי הזהב נמשך מזה מספר שנים, אך העוצמה בה הגיעו הירידות בהחלט מדגישה כי במחיר הנוכחי קיים מרכיב ספקולטיבי משמעותי .מגמת הלונג בעינה נותרת.
בנפט, בו אנו מצויים בפוזיצית שורט, הירידה החדה אל רמת 80 דולר לחבית, כבר יותר הגיונית ומתבקשת = האטה ואף מיתון, פירושם ירידה בביקושים, ולכן הרמה אותה ציינו עם פתיחת הושטר (75 דולר לחבית) בהחלט ריאלית, ומתבקשת ככל שנתוני המאקרו העולמיים יבשרו מיתון.
באירופה, העניינים הוסיפו להתנהל כרגיל כשהסמנטיקה חוגגת: כן פשיטת רגל של יוון, לא פשיטת רגל של יוון – אג"ח זבל בתשואה של עשרות אחוזים, סבירות של 90% מצד המשקיעים לפשיטת רגל ובאיחוד עדין מתלבטים. השוק כבר מזמן החליט עבורם, אבל כדרכם של נגידים החוברים לנתונים באיחור אופנתי, בהחלט יתכן כי עם הגיע ההודעה הרשמית תגובת השווקים תהא פחות דרמטית מכפי שנדמה. לא נראה כאן ליהמן בראוורס, ובסה"כ עצם התספורת ידוע זה מכבר השאלה הפתוחה היא רק עומקה. ביחס ליוון כל שנותר לי לחזור עליו פעם נוספת הוא שבסופו של דבר יוון תפרוש מהאיחוד ושני הצדדים יצאו נשכרים.
אם נוסיף למקד את הזרקור על המשקיעים האירופאיים, הרי שאלו מזמן לוטשים עיניים אל עבר איטליה. S & p ביטאה זאת נאמנה לאחר שהחליטה להוריד את דירוג החוב במדינה מרמת A+ אך המעניין הוא שהסוכנות בחרה להותיר את התחזית שלילית. לרוב מגיעות התרעות בטרם, ולכן המסקנה המתבקשת היא שהורדות דירוג נוספות צפויות במדינה, ולהערכתי אף לפני תום השנה, ולכן כל ההתעסקות ביוון מיותרת. נעלם נוסף בשאלה האיטלקית הוא מצב הבנקים במדינה, שעפ"י הערכות רבות החלו כבר הלכה למעשה לקבל סיוע מהממשל, ובפרט לאור החשיפה הגבוהה שלהם ליוון. מכיוון שאיטליה גדולה מבכדי לקבל סיוע, בהחלט סביר כי נראה בקשה לפרישה מחודשת של החוב הקצר מהלך שיקנה עוד כשנה לאיחוד, בתקווה שעד אז תתיצב הכלכלה העולמית.
כמובן שעסקים כרגיל היו השבוע גם בארה"ב, שסוף כל סוף נחשפה תכניתו של ברננקי. בחודש האחרון ציינו פעם אחר פעם כי הנגיד שוגה במריחת הזמן עד להודעה המתבקשת. כל הנתונים כבר נחשפו, וברננקי, שלא כמנהגו, איחר את המומנטום שיכול היה להזניק את המדדים מעלה. מעבר לכך המשקיעים האמריקנים בחרו במשקפיים הורודות והעריכו כי ברננקי יפתיע, בדגש על הקלה כמותית נוספת. ההערכה זו התעלמה מהעובדה כי אובמה-ברננקי אינם יכולים להעביר כל תכנית שהיא בקונגרס, ולכן כגודל הציפיות כך גודל האכזבה ותכנית הטוויסט נדחתה בבוז ע"י וול-סטריט. אם נתיחס לרגע לתכנית עצמה, הרי שיש כאן ממיטב מסורת ברננקי: תרגילים פיננסיים שכל מטרתם לשכנע את הצרכן האמריקני לרכוש וללוות עוד ועוד, בכדי לספק תמיכה מיידית לכלכלה וכשהחשבון יוגש עוד מספר שנים – אז נתמודד עם הבעיה. אין בתכנית לא יצירתיות, לא פתרון ובטח שהחלפת אג"ח ארוך בקצר אולי משפיעה מעט על העקום ומרצה כלכלנים אך אינה נוגעת לאזרח מהמניין. חייב גם לשים לב לאלמנט החזרה, כשתכנית רודפת תכנית עד כי כבר קשה לעקוב אחר הוצאות העתק של הממשל. הקלה כמותית נוספת לא תהא בגלל הקונגרס, והנה הגענו ליום שכבר היינו בטוחים שהגיע לא פעם – אזלו כל הכדורים במחסניתו של ברננקי. אם הנגיד לא יכול יותר להוסיף ולהדפיס, הרי שתרגילים פיננסיים לא יהיו אלה שיתמכו בכלכלה, ולכן אני מתקשה לראות מאין בדיוק וכיצד יחמוק המשק האמריקני ממיתון.
הבעיה המרכזית של ברננקי השבוע נעלמה מעיני רבים אך כבר הוזכרה בסקירה זו: התחזקות הדולר. מה הועיל שינוי העקום בעשירית אם במלחמת המטבעות הנגיד האמריקני חוטף פתאום נוק אאוט. מטרת הממשל היא לשמור על דולר נמוך ככל שאפשר על מנת לגלגל את החוב, ועליה של כל סנט בגרעון של טריליוני דולרים, הינה אסון אמיתי עבור הפד. ניחא, אם הנגיד היה יכול להמשיך בתחביבו ולהדפיס כספים, אך משזה נמנע ממנו (כפי שהוזכר לעיל) בהחלט קל לראות את התרחיש בו סל המטבעות העולמי מוסיף ונחלש מול המטבע האמריקני.
ברקע, כמו תמיד, אובמה מוסיף לירות צרורות של תכניות: הפעם זהו קיצוץ של 3.6 טריליוני דולר וגרעון של 2.3% מהתמ"ג ב 2021. וול-סטריט כצפוי בחרה להתעלם והמדדים כלל לא הושפעו מהנאום הדרמטי, שכן לא בדיוק ברור אם הנשיא ישאר בבית הלבן ב 2013, אז לעסוק כעת בעשור הבא נראה מעט תלוש מהמציאות .
והאזרחים והמשקיעים בהחלט מרגישים את זה: מדד אמון הצרכנים בשפל של יותר משנתים, וחשוב להדגיש כי המדידה היא לאחר נאומי אובמה וברננקי. מאז יוני 2009 לא ירד המדד לרמת 52 הנקודות, וביום הבוחר (על אף היעדר יריבים ראויים בשלב זה) בהחלט אובמה צפוי לשלם את החשבון.
בסקירות קודמות הערכתי/קוויתי כי ברננקי צפוי לטפל בשורש בעית הכלכלה הריאלית, הלוא הם שוק התעסוקה והנדל"ן. הערכה זו התבדתה במהרה, לאחר שאובמה שוב סיפר על גשרים וכבישים הדורשים ידיים עובדות, וגיוס כח אדם מצד הממשל. נדמה כי הדבר מדגיש היטב את חוסר הבנת המשבר – כל הזמן טיפול באגד לחולה אנוש, ופתרון זמני למספר שבועות במקרה הטוב.
קיוותי כי הנשיא והנגיד יטפלו בנושא, היות והנתונים משוק הנדלן הולכים ומצביעים על התחדשות מגמת הירידה חדה: מכירות הבתים החדשים בארה"ב נפלו ב 5% באוגוסט, לעומת צפי לירידה של 3.2% . נתון זה מגיע לאחר עצירה זמנית בהידרדרות וירידה כה חדה שכמוה לא חוינו מזה תקופה, מחדדת כי אין ככל הנראה תחתית לשוק הנדלן האמריקני. כל פעם שסומנה נקודת עצירה, ובתקווה נקודת מפנה, חיש קל הגיע נתון שמחק באחת שבועות חיוביים, ואם נזכור כי השבוע גם נתון התחלות הבניה צלל בכמעט 30%, הרי שראוי היה כי בזה יעסקו הנאומים והתכניות, ולא בתיאוריות כלכליות שמחוץ לאקדמיה הינן חסרות כל ערך.
מניות ומגזרים
בזן - אם מעריכים ירידה במחיר הנפט, חשוב להחזיק במניה זו הצפויה להנות מקורלציה הפוכה. אמנם החברה התישה את המשקיעים בה,
ושחקה דק את כספם אך המחיר הנוכחי (עם ובלי קשר למחיר חבית) בהחלט מהווה הזמדנות כניסה נאותה.מתאימה לטווח קצר ובינוני.
קיגן ריסורס (KGN) - אם אנו מניחים כי הזהב מתקן בלבד ואין מדובר על שינוי מגמה, הרי מוטב להתמקד בחברות הכריה הקטנות הסובלות
מאובר שוטינג במקרה ירידה במתכת. קיגן תנחה בלי פרופורציה בשישי האחרון, והמחיר הנוכחי המהווה שפל שנתי באחת החברות היציבות בתחום,
הינו חסר פרופורציה ובהחלט מזמין המלצת קניה. מתאימה לטווח קצר ובינוני.
• ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.
• בשל מיעוט ימי המסחר, בראשון הבא לא תעלה סקירה אלא אם תחול דרמה בשווקים.
שנה טובה ומתוקה, לכם ולכל בני ביתכם !
הגב עם ציטוט