בשבועיים החולפים, התאפיין המסחר במחזורים נמוכים מאוד לצד דשדוש מתמשך. אמנם המגמות היומיות חדות הן, אך בסיכומו של שבוע ניתן להבחין פעם אחר פעם כי "יש מאין" צצה לה תמיכה למדדי וול-סטריט, ובשיקוף אליה במדד המעוף. הדבר ניכר בחדות בזינוק שבצע ה s%p מרמת 1080 ועד רמת 1160 ללא שהתבשרנו על חדשות מהותיות או נתוני מאקרו חיוביים בצורה קיצונית. מעבר לחוסר האלטרנטיבה התמידי (ריבית אפסית) הולכים ומתרבים הקולות המניחים ראלי סוף שנה, ואין ספק שעונך הדוחות יכולה להנפיק פה ושם בשורה שתספק תמיכה למדד.
מצד שחקני המעוף, מדובר על חודש מבורףך ועד כה אף קליל. החששות מתנועה אלימה לאחר חג/שבת התבדו עד כה, והשחיקה לצד ירידה בסטיה מביאות את מרבית הפוזיציות לרווח נאה. יחד עם זאת, המרחק הרב מהפקיעה מבטיח עוד לא מעט ימי תנועה אלימים, ולכן ניכר כי הגבולות לא התקרבו בצורה משמעותית: הגבול התחתון ניצב סביב רמת 980, והעליון עודנו סביב רמת 1090-1100. שוק הנגזרים החודש סובל מחוסר נזילות משווע, ולכן תנועת הכותבים הינה מינורית ואיטית – לא ניתן לקדם פוזיציה במהרה, וכך גם קשה מאוד לברוח. מצב מעין זה, בהינתן תנועה חדה, בהחלט עלול להוביל לסקוויז, ולכן להערכתי לא נראה לקיחת סיכונים מיותרת החודש אלא שמירה על מרחק רב מהרגיל מהספוט.
בזירת המאקרו, החליט פישר להפתיע ולהוריד את הריבית ברבע האחוז אע"פ שנתוני האינפלציה אינם תומכים בכך. החלטה שגויה זו, אינה נובעת מיעדי אינפלציה ו/או משחקי מט"ח אלא דוקא משוק הדיור. כפי שניוכח בהמשך הסקירה, הסיכון בבנקים ומניותיהן עלה בחדות בחודשים האחרונים, ולכן הנגיד בוחר לשמור על המערכת מאשר על זירת האינפלציה. החשש המשמעותי הינו מירידה חדה ומהירה במחירי הדיור, מצב בו הבנקים ינזקו מהותית בשל היקף המשכנתאות שצמח חדות בשנתיים האחרונות, ובהתאם יסכן את יציבות הבנקים. העלאת הריבית מקשה על הרוכשים, שממילא התקשו עד כה, אך אליה וקוץ בה: אמנם תרד בחדות כמות לקיחת המשכנתאות החדשות אך בהתאם יתקשו הלווים בריבית משתנה לשאת בעול. הנגיד הוכיח לא פעם בעבר, לצערנו, כי סביבת האינפלציה אינה מעניינת אותו אלא שיקולים חיצוניים, ולכן בהחלט מדובר על החלטה לא אופיינית ובפרט שפישר לרוב מגיב באיחור משמעותי למתרחש בשוק. אחד משניים: או שבנק ישראל רואה ירידה חדה באינפלציה (בין השאר כתוצאה מהצניחה במחיר הנפט) או במצב הבנקים גרוע משנדמה ומעבר למידע שאנו חשופים אליו.
בהחלט יתכן והסיבה השניה היא הגורם, כשהוכחה לכך ניתן למצוא בהעלאת יעד הלימות ההון של הבנקים לרמת 11%. מדובר על צעד החריג, שלמעשה פוגע מיידית ברווחיות הבנקים ולכן הירידה במניותיהן מוצדקת לחלוטין וטאף טרם נאמרה המלה האחרונה. פחות הון פנוי משמעותו פחות השקעות ומינוף הרווחים, ולכן לצד ירידה בשורה התחתונה ניתן בהחלט להניח כי מניות הבנקים לא יחלקו דיבידנד בשנה הקרובה בכדי לספוג את המהלומה. אין ספק שבמצב זה, תקטן משעותית אפשרות לקיחת הלואות מהבנקים, שהרי זוהי מטרתו של בנק ישראל, ולכן מעבר לנוסטרו הרגיל של החברות, גם רווח הריביות לא יהיה כתמול שלשום. אם נכניס למשוואה את הצד השני, הלוא הוא הצרכן/רוכשי הדירות, הרי שאלה נפגעו בין אם טרם לקחו הלוואה וכעת יתקשו לעשות כן, ובין אם כבר לקחו הלוואה וכעת יגלו כי הסביבה הפכה קשוחה בהרבה. הדבר אינו מפתיע, שהרי זוהי מטרתו של בנק ישראל, והדברים מתווספים לנתוני מדד משכן לפיהם מצב רוכשי הדירות הוא הגרוע ביותר מאז 2003.אנמם מידי חודש חלה ירידה לרעה בנתון, אך הזינוק בהרעה בחודש החולף מוכיחה כי צעדי ההצרה שנוקטים הממשלה ובנק ישראל בהחלט ניכרים בשוק כשהאיזון העדין: הורדת מחירי הנדלן אך בצורה מתונה ושמירה על המערכת הבנקאית – הופכים את המשימה לקשה במיוחד.
מצד הציבור לא השתנה רבות במהלך תקופת החגים עד כה, והפדיונות בקרנות הוסיפו והמשיכו את המגמה מתחילת השנה. יחד עם זאת, ניכרת האטה בולטת לאחר ש 3.3 מיליארד ש"ח בלבד נפדו בספטמבר לעומת 7 מיליאד ש"ח באוגוסט. אמנם עדין המגמה הינה שלילית, אך בהיעדר קטליזטור משמעותי לירידות מחד, והתפזרות העננה הבטחונית מאידך, בהחלט ניתן להבין רבים שהמתינו בשלב זה על הגדר וכעת מוצאים את רמת המחירים הנוכחית אטרקטיבית. אלה הבוחרים לעשות כן, יצליחו בקנייתם רק במידה ומדובר על החזקה לטווח ארוך במיוחד, שכן עודנו רחוקים מהתחתית אך אין ספק שישנן מניות (ניתן לראותן בטבלת מניות האתר) שהציבור עשה להן עוול בזריקת הסחורה מכל וכל המתבצעת כאן בימי פאניקה לרוב.
בניגוד למצופה, החלטת הריבית לא הקפיצה את השקל מול הדולר, היות והשוק גילם בימים לפני ההחלטה כי הנגיד יפתיע לטובה. היעד עליו הצבענו, 3.75 ש"ח לדולר הושג (רמת שיא שנתית), אך התחזקות האירו אל מול הדולר הובילה לגלישה מטה בשער המטבע האמריקני, וסה"כ להערכתנו הרמה הנוכחית (3.68-3.72) תישאר איתנו גם במהלך הימים הקרובים. אל מול האירו, הדשדוש הנצחי והפלרטוט עם רמת ה 5 ש"ח לאירו יוסיף עימנו לפחות עוד שבועות מספר, בהיעדר גריעה של מי ממדינות האיחוד.
גם הנפט, עליו עודנו בפוזיציית שורט נגע ביעד הרווח (75$ לחבית) אך כחלק מהתאוששות גלובאלית במדדים, זינק במהרה אל עבר רף 80 הדולר. אין בכך בכדי לשנות את הפוזיציה ארוכת הטווח, וסה"כ הזהב השחור מגיב להתאוששות נקודתית שאינה ברת קיימא ובהתאם הצפי לירידה במחירו עד לסוף החודש.
הזהב ממאן להאושש, אך אזור 1600-1700 דולר לאונקיה עודנו בגדר תיקון הגיוני ובריא, ולכן איני רואה בשלב זה סיבה לצאת מפוזיצית הלונג, כשלהערכתי אנו נשוב לרמות השיא עד סוף השנה, ואף קודם לכן (ובתנאי, ושוב לא יעלו את רף הבטחונות).
באירופה, העניניים מתנהלים בצורה רגילה למדי כשמידי שבוע מדברים על "הצבעה גורלית" אחרת של יוון. מגוחך הדבר, היות וכל מה שהיוונים יכולים לעשות הוא להצביע בעד, ובפרט לאור גודל הקואליציה במדינה, אך ניכר כי חלק ממדינות האיחוד כבר מתחילות לחפש דרכים לרדת מהעץ היווני, ובראשן צרפת. בניגוד לגרמניה, בה מרקל מובילה קו לפיו יש לעזור בכל מחיר לשם שמירה על איחוד הגוש, הצרפתים הולכים ומתרחקים מעמדה זו ובצדק. לעיתים קרובות אין מנוס והפתרון הוא כריתה, ולכן בשבוע החלוף ניכר כי נותרו שני מחנות באיחוד: הגרמני התומך בהזרמת הכסף וזה הצרפתי המכוון לפרישה הדרגתית של יוון מהאיחוד. כך או כך, המדדים ביבשת מתנהגים בעצבנות יוצאת דופן, שלא לומר חוסר הגיון, ואנו עדים לזינוקים דו-ספרתיים ביומיים מסחר ללא כל הצדקה, רק בכדי לגלוש מטה בשבוע שלאחר מכן. הדאקס, שהיה המדד ה"כבד" והרציני ביבשת הולך והופך למדד גז/נפט המאבד לחלוטין מהקורלציה למדדי העולם, ובהתאם הירידה בהיקפי המסחר בו מצד משקיעים זרים.
לא פעם ציינתי בסקירות כי יוון הינה סיפור גמור, בבחינת חלדות פרעון מוחלטת, וכי העיניים צריכות להיות מופנות לאיטליה וספרד. הורדת הדירוג בסוף השבוע האחרון מדגישה חשש זה, ושמה על השולחן את בעית ה"גדולות מידי מבכדי לקבל עזרה". ההתעסקות היתרה ביוון מוגזמת בכל קנה מידה, ובזמן שמדינת האיים בוערת, הבנקים באיחוד משוועים לסיוע ולכן אנו צפויים לראות מבול של הורדת תחזית מצידם, לצד הזרמת כספים מצדד ממשלות. בנק דקסיה הוא דוגמא בולטת למי שעבורו כבר מאוחר מידי, אך בנקים נוספים רבים, בעיקר בספרד,פורטוגל ואיטליה, אינם יכולים להתקיים ללא עזרת הממשל עוד לפני תום השנה. על רקע הדברים הללו, מגזר הבנקאות צפוי להוסיף ולהפגין חולשה אל מול המדדים המובילים, הנהנים מידי פעם בפעם מבריף טכנולוגי/פארמצטי/אגרוכימי.
במהלך השבוע, הוסיף טרישה להוכיח כי כיום הוא גדול הנגידים (ומה חבל שהוא מסיים את תפקידו בימים הקרובים) ושמר בניגוד לציפיות את הריבית על כנה – 1.5%. אמנם, מבין הנגיד, מערכת הבנקאות זקוקה לעזרה אך לא על חשבון האינפלציה, ולכן מהלךה שהפתיע במידה לא מבוטלת את השוק, לא רק שהיה נכון ומדויק אלא אף הותיר בידי הנגיד נשק להמשך ההתמודדות עם המשבר. תכנית רכשית האג"חים עליה הודיע טרישה היא בבחינת המשך הקיים ולא יצירת חדש, ולכן השווקים אינם מתרגשים מהבשורה שממילא תימחרו זה מכבר.
בארה"ב, קצת מוזר, אנו בתקופה נטולת נאומים ודמגוגיה. אחרי שאובמה ירה את כל אשר על ליבו, וברננקי את כל אשר בכיסו, נדמה כי כעת הנתונים חוזרים לתת את הטון, וסה"כ מדובר על נתונים מפתיעים לטובה (להבדיל מנתונים טובים). הכלכלה האמריקנית במצב כה עגום, עד כי קשה כבר להפתיע לרעה את השוק, ולכן נתוני סוף השבוע בדמות תוספת של 103 אלף משרות בהחלט הפתיעו לטובה, אם נתעלם לרגע שקצב גידול האוכלוסיה דורש עליה של 200 אלף מידי חודש. נדמה כי המשקיעים האמריקנים מתקשים להחליט היכן לשים יהבם: סטית תקן ברמת שיא שנתית (43%) ואג"ח ממשלתי ל 10 שנים בתשואת שפל של 1.88% מחד, ולעומת זאת, שוק מניות המזנק 8% בשלושה ימי מסחר מבלי שהתפרסם כל נתון המצדיק זאת. יש בהחלט מקום לשייך את התיקון האחרון לפן הפסיכולוגי, קרי, רמת 1100 הנקודות ב s&p על כל משמעויותיה, כשהדבר נובע מהואקום שמייצרים הנתונים במדינה – בליל של נצתונים סותרים, שהשורה התחתונה ברובם היא שהכלכלה תקועה: אולי אין התקדמות, אך גם סוף העולם אינו מעבר לפינה... כפי שציינתי לא פעם, בסביבת ריבית אפסית, ריאלית שלילית, ברננקי דוחף פעם אחר פעם את המשקיעים לשוק המניות ולוא בשל היעדר הברירה (וזו גם הסיבה להערכתי כי הזהב טרם אמר את המלה האחרונה).
לא בכדי איני מתיחס לתכנית אובמה ל"עידוד שוק העבודה" שרבות דובר בה. מדובר על תכנית בחירות ולא תכנית ריאלית, שספק אם הנשיא ימצא מקורות לממנה, וגם אז, סיכוייה לעבור בקונגרס אפסיים. אובמה בשלב זה מנהל קמפיין וכלכלת בחירות, ולכן הנאומים אינם רלונטים עוד ועיקר הדגש רואי שינתן לדוחות החברות ונתוני המאקרו.
עונת הדוחות המתחילה מחר (שני) צפויה להערכתי להפתיע לטובה ברמת הרווחיות, אך לאכזב בתחזיות להמשך. החברות כבר למדו כיצד לבשל נתונים, וכך כמעט כולן מציגות רווחיות ושיפור מידי רבעון. הבעיתיות היא שהמשקיעים מוסיפים לחפש רמזים לעתיד להרתחש, ולכן הציפיות הפעם בהחלט שונות ומפתיעות: אי- הורדת תחזית להמשך ושמירה על סטטוס-קוו, ובפרט מחברות "מסומנות", תהא בשורה מצוינת לשוק שיעדיף את הקיים על פני הבעייתי. אם להעריך צפויה לנו עונת דוחות פרווה למדי, שלא תוסיף ולא תגרע בסיכומו של דבר, ולכן הרמות בהן דשדשנו בחודשיים האחרונים ישמרו להערכתי גם החודש, כשרעה אם תגיע תנשב מאירופה אל ארה"ב ולא להיפך.
מניות ומגזרים
שורט על פריגו – אני מודע לכך שרבים יחשבו שמדובר על צעד נועז וקיצוני לבצע שורט על המניה החזקה והמרשימה במדד. איני סבור כך, ואזכיר כי החזקנו במניה עוד במחיר 40$, וכעת המניה התנתקה לחלוטין ממחירה הריאלי, בין השאר משום שהפכה ל"מניית עם". מדובר על חברה מצוינת, יציבה, רווחית וכל הקומפלימנטים הראויים, אך במחיר 95$ היא מגלמת הרבה מעבר לשוק שלה ולרווחיות הצפויה, ולכן להערכתי מכאן היא תבצע מהלך תיקון לסביבות רמת 88$ למניה (מחירה בישראל 35300). מכיוון שכך, לטווח הקצר-בינוני מוטב לבצע שורט על המניה, ולבטח נחזור אליה במחיר נוח הרבה יותר.
• ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.
• החודש נפתחה אסטרטגית אופציות, שהניבה למעלה מ 25% רווח תוך שבוע. בניגוד לרגיל ובשל מיעוט ימי המסחר, לא נעלה החודש אסטרטגיה נוספת אך אציע אלטרטיבה מקצועית בפורום אופציות למעוניינים ולנצל את השחיקה.הינכם מוזמנים לקחת חלק בדיון.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
