בשבוע החולף חוינו ראלי יוצא דופן במרבית בורסות העולם, שנחת בת"א בראשון. אם בסקירה האחרונה הערכנו כי צפוי תיקון בשוק וסביר שאף תיקון אלים, הרי שתחזית זו אכן התממשה כשהתירוץ התורן הוא "פתרון" הקסם של מרקל וסרקוזי. אלמלא התקשורת המתלהמת, העליות בת"א היו צפויות להיות מתונות בהרבה: ארביטראז נמוך בראשון, לצד בנקים שהיוו את הצד החלש בראלי סביב העולם היו אמורים להעלות את מדד המעוף ב1.5% בלבד. אל מול הרציונאל עמדו מספר לא מבוטל של כותרות שהדגישו את הפער העצום שנוצר בשבוע החולף בין המעוף לנסדק (דוקא המדד הפחות רלונטי לנו), על אף שמדידה רחבה יותר היתה מגלה תמונה שונה לחלוטין. הדבר הוביל את הסוחרים לרכוש בהמוניהם וכך חוינו בפחות משבוע את שני ימי המסחר הירוקים ביותר השנה עם עליות של למעלה מ 4% בכל יום מסחר. באופן פרדוקסאלי היה זה שבוע רצוף הורדות דירוג, אך אין ספק שהמאניה דיפרסיה של השנה האחרונה מוסיפה לתת אותותיה ובהחלט טרם נפרדנו מימי ירידות.

מי שהופתעו במידה רבה מהעליות החדות הם שחקני המעוף: למעשה הגבול העליון סביב 1100-1110 נפרץ באחת מה שהוביל אמש (ראשון) לקידום פוזיציות הפוט בצרה אגרסיבית עד כי אין עוד משמעות לרגל התחתונה. הקידום לא הוביל לפרמיה משמעותית ולכן הגבול העליון זז רק במקצת לרמת 1115 כשגבול תחתון אי-שם סביב 1040. פקיעה אופטימאלית היתה ונותרה ברמת 1070-1080 ובהחלט צפוי חודש לא קל עד לפקיעה, עם רצף נוסף של חופשה אל מול ארבעה ימי וולסטריט.

בשל מיעוט ימי המסחר, לא היו חדשות מאקרו כלשהן להוציא מדד המחירים שהפתיע עת רשם ירידה קלה אל מול צפי לעליה זניחה. לראשונה, יעד האיפלציה התכנס ל 2.9% אך סעיף הדיור המוסיף לטפס, מדגיש כי החלטת הנגיד להוריד את הריבית היתה נחפזת. בסביבת הריבית הנוכחית בועת הנדלן לא תתפוצץ באמת, ועל אף דאגתו של פישר למערכת הבנקאית יש כאן התעלמות בוטה מהלך הרוח ברחוב.

השקל התחזק השבוע אל מול הדולר, כחלק ממגמה עולמית בצירוף העובדה כי סביבת האיפלציה הנוכחית אינה שוללת המשך הורדת הריבית. המגמה אינה מובהקת וצפוי דשדוש ברמות הנוכחיות, כשחזרה לרצועת ה 3.68 עודנה על הפרק.
אל מול האירו אין באמת חדש, ושוב המטבע המקומי מביט לעברו מהצד השני של 5 ₪ לאירו, וגם כאן אין חדשות והדשדוש הרב שנתי צפוי להוסיף ולהימשך.

בשוק הסחורות חוינו שבוע של תיקון חד מעלה כחלק מהסנטימנט השורי בשוק המניות. לפתע נעלמו כל הערכות המיתון מה ששלח רבים לרכוש נפט, שחצה את רף 85 דולר לחבית. רמה זו צפויה להישבר היות ואין ממש בהתאוששות הלה, אך בהחלט מפתיע הראלי החד של למעלה מ 10 $ בניגוד לנתוני מאקרו בסיסיים שאינם תומכים בכך.
הזהב, בו עודנו בפוזיצית לונג, רשם אף הוא התאששות קלה כשניתן בהחלט לצפות לעליה מעבר לרף 1700 דולר לאונקיה עוד השבוע, כשרק היפוך מגמה חד בשווקים יכול לשנות זאת.

אירופה היתה השבוע הגורם והקטליזטור לעליות, והם אפילו לא ידעו שהם כאלה... אם למרקל וסרקוזי היה שמץ של מושג שהצהרה לקונית יכולה להוביל לראלי שחוינו היו בטוחים כי היינו מקבלים כזו כל בסיס שבועי, אך עוד קודם לכן יש להתיחס לנתונים האמיתיים.

ספרד ואיטליה איבדו את דירוגן, כחלק מהמצב ההולך ומחמיר בשתי המדינות. סוכנויות הדירוג למעשה משקפות את הריבית הנוכחית על אג"ח המדינה לטווח הבינוני, שמצידו מעריך 2 רמות נמוך מהרמה הנוכחית. למעשה, סוכנויות הדירוג נמנעות ככל יכולתן (אולי כלקח מארה"ב) מהורדה מוקדמת ועושים כן רק לאחר שכבר ממילא הריבית מטפס הרחק מעבר למה שמוגדר כרמות הנוכחיות.
הוסיפו לכך את הורדת הדירוג למספר בנקים ביבשת ואת פירוקו של ענק הבנקאות דקסיה ע"י צרפת ובלגיה, וניתן היה להניח בקלות כי לפנינו שבוע קשה במיוחד.

אל מול כל אלה עמדה הצהרת מרקל וסרקוזי כי הם יצליחו להעמיד תכנית שתפתור עד המשבר האירופאי עד סוף החודש. מדובר היה בהצרה זניחה ולא במשהו שהשוק המתין לו, ועדין, השווקים הגיבו בפרץ אופטימיות שלהערכתי הוא בסה"כ שילוב של תיקון מתבקש וכרגיל היעדר אלטרנטיבה. עיקר התכנית הינה הזרמה נוספת של כספים לכיוון יוון, נזילות לבנקים והגדלת המסגרת של ה IMF – לא משהו שלא נעשה כבר מספר רב של פעמים, ולכן אין בכך כל חדשות. אולי גרוע מכך, מוסיפים שני ראשי המדינות להחזיק את יוון מונשמת ובהחלט אפשרי שהוצאת יוון מהאיחוד היתה מובילה לאנחת הקלה מצד המשקיעים ולא להיפך. קשה לא לתמוה הכיצד ורבליות מנצחת נתונים ופירוק בנקים, אך הדבר הינו ממאפייני התקופה ובהיעדר נאומי ברננקי-אובמה כל שנותר הוא להעביר את כובד המשקל ליבשת אחרת.

בינתיים ההערכות הן שהתספורת היוונית עלולה לעבור את רף ה 50% ומעניין לראות מהו המועד בו יחליטו מנהיגי הגוש לפרסם הודעה רשמית בנושא. עד כה נמנעו אלה מלעשות כן, בשל המשבר המרחף אך התקרבותנו למועד תשלום נוסף יהיה להם לרועץ ולכן עד תום השנה צפויה הודעה בנושא. לא מן הנמנע שבמקביל לתכנית בסוף החודש, יפרסמו גם את עומק התספורת בכדי לצמד בשורה רעה לטובה, ובאופן כללי הריביות באגח של איטליה וספרד בהחלט כבר מעלות אפשרות לתספורת של 10% במדינות שאגחיהן מרכזיים פי כמה.

בארה"ב היה זה שבוע רצוף נתוני מאקרו חיוביים שסיפק חממה נאה לראלי שמקורו באירופה, אך עוד קודם לכן התיחסות לתכנית אובמה בה נגעתי, או יותר נכון ציינתי כי לא אגע, בסקירה האחרונה. הנימוק היה שאובמה מפריח יונים באויר שהרי אינו יכול להעביר כל החלטה בקונגרס, ואכן במהלך השבוע תכניתו בהיקף 447 מיליארד הדולר נדחתה בקונגרס על הסף. הדבר אולי אינו מפתיע אך מדגיש את חולשת הנשיא, וחוסר יכולתו להעביר החלטות במידה וארה"ב תיאלץ שוב להתמודד עם נתוני תעסוקה קשים וכיוצא בזה, ולמעשה מדגישה את היציאה מהמשחק של אובמה וברננקי, ובאופן טבעי איבוד יכולותיהם לספק תמיכה לשווקים בנאום בלבד.

בין הנתונים החיוביים ניתן למנות את מדד המחירים לצרכן שהפתיע לאחר שרשם ירידה של 0.2% בספטמבר אל מול צפי לעליה של 0.1%. לאחר רצף עליות עקבי הדבר חשוב כמו אויר לנשימה עבור ברננקי שהתחייב לסביבת ריבית אפס מעבר ל 2012 וכבר כעת נלחץ לאור האיפלציה הגואה במדינה.
גם המכירות הקמעונאיות שעלו בספטמבר ב 1.1%, הרבה מעבר לתחזית האנליסטים עודדו היות והצרכן האמריקני הוא המנוע המקומי והעולמי, וכל עוד המכירות נמשכות הרי שבהחלט המצב עודנו שפיר.

מנגד, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה אולי היו כצפי אך הנתון המוסיף להיות מעל 400 אלף דרישות (404 אם לדייק), מוכיח כי דבר לא השתנה בשוק התעסוקה. ולכן באופן לא מפתיע מדד סנטימנט הצרכנים באוקטובר מוסיף לרדת לרמת 57.5 עמוק מתחת לצפי האנליסטים.
אם לסכם, הרי שפעם נוספת חוינו שבוע בו הדמגוגיה והורבליות גברו על נתוני המאקרו והפעם אף שלחו את וולסטריט לטפס בחדות. השבוע לא צפויה דרמה משמעותית בשווקים ולא נראה ירידות חדות, אך יותר מסביר כי הראלי כבר אחרינו ובסה"כ הרמות הנוכחיות ישמרו עם עדיפות קלה לירידות.


מניות ומגזרים

• אין שינוי בכל המניות והמגזרים.
• בשבוע הבא לא תועלה סקירה בראשון בשל מיעוט ימי מסחר, אלא אם תתרחש דרמה בשווקים.

שבוע טוב וחג שמח !