השבוע החולף נחתם בירידות חדות, שהחזירו אותנו פעם נוספת לאמצע רצועת ה 1020-1130. על אף הדרמה ביום המסחר האחרון (ראשון), ללא מגמה דומה בארה"ב, הרי שבסה"כ מדובר על המשך החולשה הכללית בת"א. לעומת זאת, תיקון בריא ומתבקש באירופה ובארה"ב, כפי שהערכנו זה מכבר יוביל באחד העם להמשך ירידות חדות ללא כל פרופורציה לסנטימנט העולמי.
הסיבה המרכזית לירידות אלה, היום ובאופן כללי בתקופה האחרונה, הינה הגורמים המעורבים בשוק, וליתר דיוק הנעדרים ממנו. מוסדיים מוסיפים לשבת על הגדר, זרים כבר מזמן אינם, שחקני מעוף פועלים בהיקפים נמוכים, וכל שנותר הוא סוחרים וציבור. העוקבים אחר הסקירות בחודשיים האחרונים, מודעים לכך שגיוסי הקרנות רשמו התאוששות מופלאה (גיוס של כ 300 מליון ₪ בשבוע החולף). כבר אז התרעתי כי זהו השלב הקבוע בשוק – הציבור חוזר במחירי שיא, מוכר בשפל וחוזר חלילה. הנה כי כן בסוף השבוע האחרון אף הבנקים הצטרפו למגמה והציעו לשוב לשוק המניות – הצעה שעד כה, לאחר יום מסחר בודד עלתה למשקיעים ב 3%. הסיבה לירידות היא ידיו החלשות של הציבור: בניגוד למוסדיים וזרים, הרוכשים לפרקי זמן ארוכים מניות, הרי שהציבור רק מחפש אלטרנטיבה שפויה לפק"מ. 5-6% שנתי יהיו הישג, ומי שמנסה להרויח אחוז ברבעון ימלט כל עוד נפשו בו, לאחר שירשום תשואה שלילית כפולה ביום בודד. בהתאם, המניות שחטפו את מרבית האש הינן מניות הגז והנפט, מניות הביומד, ומניות נוספות המוגדרות כמניות ציבור שמוסדים מדירים רגליהם מהן (דוגמת טאואר).

פקיעת האופציות לחודש פברואר התרחשה בקול ענות חלוש, ובמחזור עלוב של 427 מליון ₪ בלבד – מחזור שפל בחמש השנים האחרונות. הכותבים לא יכלו לאחל המשך מוצלח כ"כ לינואר, כשכל כתיבה שהיא הניבה במהלך החודש החולף רווח. ברם, הנזילות הנמוכה עליה הצבענו עוד בתחילת החודש הובילה לכך שרק 60% מממוצע הכתיבות נפתחו, ולכן באחוזים הרווח הינו משמעותי במיוחד אך בערך מוחלט גבוה רק במעט מהחודשים החולפים. בניגוד לפברואר, סטית התקן שהאמירה לצד ציפיות תיקון בעולם, מובילים לפתיחה משמעותית עם תחילת מרץ, כשעיקר הכתיבות מרוכז סביב 1070-1080. 6000 ₪ תקבול עבור אוכף, הינם טווח בטחון בהחלט נאה, אך יש לזכור כי מדובר בחודש ארוך מהרגיל ולכן התנודתיות החודש לא תהא דומה בשום צורה לחודשיים האחרונים, וללא ספק נבחין בעליה חדה בסטיה, כמו גם בהיקפי המסחר בנגזרים. גבולות מוקדמים של החודש ניצבים על 990 בגבול התחתון ו 1140 בגבול העליון, כשהתערבות מוקדמת תתרחש כבר במדד 1030. בניגוד לחודשיים החולפים בהם היה ברור כי אלו חודשי הכותבים, דוקא במרץ התנודתיות היומית הגבוהה צפויה להוביל לקושי מה ברווח ע"י כתיבה סטטית, ושחקני המעוף קרוב לודאי יזדקקו לתיקונים לא מעטים עם התקדמות החודש.

ברמת המאקרו, מחר (שני) צפויה החלטת הריבית של בנק ישראל הצפוי להותיר את הריבית על כנה. ההחלטה האחרונה, שנבעה מרצון לשמור על הבנקים ובועת הנדלן, בהחלט הפתיעה את השוק אך לא תרמה דבר וחצי דבר לבורסה. ההחלטה הנוכחית אינה מעניינת במיוחד היות והאינפלציה בשלב זה ביעד השנתי, הציפיות האינפלציוניות שככו משהו. הנגיד ידוע בכך שהוא מעדיף לבחון השפעת הורדת ריבית בטווח כל חודשיים לכל הפחות, טרם ביצוע הורדות רצופות. הורדה מחר של הריבית, מהלך בסבירות נמוכה במיוחד, יעיד כי מצב הבנקים גרוע מכפי שנדמה ובהחלט עלול להוביל דוקא לפעולה הפוכה של מוסדים רבים שיעדיפו לחפש תשואה עודפת מעבר לים, ובפרט במניות הבנקים באירופה הנסחרות במכפילים אטרקטביים.


בינתיים, בנק ישראל צריך לפקוח עין על הגרעון המסחרי שהולך ומתרחב במשק, ואף הכפיל עצמו בינואר עת טיפס ל 10.2 מיליארד ₪. למעלה משנתים שלא היינו מצוים ברמת גרעון שכזו, והמשך החולשה מגיעה מכיוון היצואנים שרשמו ירידה נוספת של 0.7%. יש לזכור כי נתון זה מגיע לאחר התחזקות נאה של שער הדולר אל מול השקל, דבר שרק מדגיש כי המצב יכול היה להיות חמור יותר, ובין השאר זהו אחד הגורמים בגינו אני סבור שראינו את התחתית באחוז האבטלה בישראל.
חלק מפסימיות זו מוצא ביטויו בנתון סנטימנט התעשיינים, שלראשונה מזה למעלה משנתיים יורד מתחת לרמת 100 הנקודות, ונעצר ב 97.8. להזכירכם, רמת ה 100 מבחינה בין אופטימיות וגיוס עובדים, ובין צפי להאטה ועצירת גיוסים (90 לרוב מתחיל לסמן פיטורים במשק), וגם זה הינו חלק מנתוני המאקרו הבעיתיים שעליהם הצבענו בסקירה האחרונה, והמוסיפים ויוסיפו ללוות אותנו עד סוף הרבעון.

בצמד אירו-דולר לא חלה דרמה מיוחדת במהלך השבוע, והדשדוש בהחלט משקף את הנעשה במדדי שתי היבשות. לעומת זאת, החולשה בשוק המקומי והמשך התחממות הגיזרה הבטחונית, הובילו לתחזקות של הדולר שנעצר בדיוק ברמת התמיכה 3.7 . בניגוד לבורסה, להחלטת הריבית תהא השלכה על שער החליפין, אך השפעה זו צפויה להיות נקודתית בלבד ולכן יותר מסביר כי נוסיף ונשהה סביב רמות 3.7-3.8 במהלך כל חודש מרץ.

בשוק הסחורות, סגירת פוזיציית השורט על הנפט הוכיחה עצמה, לאחר שהנפט זינק ל 106 דולר לחבית. אין כל סיבה רציונאלית לרמת המחיר הנוכחית, אך גם אין צורך בכזו עת כוחות אמריקנים עושים דרכם למפרץ. המעניין הוא שהמשקיעים בוחרים להתעלם מהצהרות מדינות המעוניינות לשמר את מחיר הנפט – דוגמת ערב הסעודית שהתחייבה לשמור את הנפט מתחת ל 100 דולר לחבית. אם זהו המצב בזמן רגיעה, ניתן רק לשער מה יתרחש בזהב השחור במקרה של תקיפה מפתיעה ולכן בשלב זה אין מקום לבחור כל פוזיציה בנפט.
להבדיל מהנפט, הזהב שמר על כוחו במהלך השבוע אך לא רשם עליה משמעותית. פוזיצית הלונג בעינה עומדת, ואין סיבה להעריך שינוי בעתיד הקרוב ובפרט שכל הגורמים הרלונטים נותרו כשהיו.

באירופה, להערכתי נחווה השבוע הפתעה מסוימת מכיוון תשואות האג"ח ביבשת שיחזרו למוקד. לא כבדצמבר אך בהחלט גם לא כבינואר. הסיבה המרכזית היא היעדר פוקוס אחר, לאחר סיום סאגת יוון (לפחות לשבועות הקרובים) ולכן המשקיעים יחזרו להתמקד בתמחור הסיכון למיתון הקיים ממילא כבר בחלק מהמדינות.

אין זה יתכן כי האיחוד האירופאי יחתוך תחזית לשנת 2013 ויעריך צמיחה שלילית של 0.3%, והמשקיעים יוסיפו להתעלם ותמחר בצורה כה אופטימית את הסיכון באגח המדינות. כרגיל, ספרד ואיטליה יובילו את תשומת הלב, אך גם אירלנד שחזרה בחודש האחרון למצב בעייתי צפויה לצוף אל מול עיני המשקיעים.

בינתיים, איטליה המצויה כבר במיתון מספקת נתוני מאקרו בעיתיים בדמות חוב, שנדמה כי לא ניתן לסוגרו ללא התערבות חיצונית. הנפקות האגח הצפויות עד אפריל הינן מינוריות, ועליה בתשואת האגח תוביל למשבר בגיוס מאי (גיוס גדול במיוחד), שיצריך התערבות של האיחוד בדמות רכישה מסיבית של אגח איטלקיות או הזרמת כספים. מכיוון שהאיחוד וקרן המטבע יעשו כל שלאל ידם להימנע מהזרמת כספים, אנו צפויים במהלך החודש הקרוב למתקפה תקשורתית, בליץ של ממש, מצד ראשי האיחוד במטרה להוריד את מפלס החרדה.

בתוך כל אלה, יש לזכור כי גובר הלחץ מבית להתערבות בנעשה בסוריה. אלמלא היתה זו שנת בחירות בצרפת וגרמניה, סביר כי היינו רואים יוזמה ולקיחת אחריות מסוימת, אך החשש מעירוב כלכלה ובטחון בתקופה כה רגישה, מוביל לשמירה על הסטטוס קוו בפעילות, והמשך "איומים שבעל פה" מעל במות האו"ם. מיותר לציין כי גם אובמה אינו שש לכך בשנה הקרובה, אך יש לזכור כי תקיפה בסוריה מצד הממשל האמריקני קלה לאין שיעור מאשר תקיפה באיראן, והיא בהחלט יכולה לספק את אלמנט ההתרעה שכה חסר מול המשטר האיראני המתעלם עד כה מהסנקציות על ארצו.

מנתוני ה OECD מדהים לגלות כי מבין כל מדינות האיחוד אך ורק מדינה אחת, צרפת, שמרה על צמיחה חיובית ברבעון החולף. לא גרמניה, ואף לא מדינות יציבות אחרות הצליחו לעשות כן, מה שמאפשר למשקיע הסולידי לפתוח שורט על אגח גרמניה בסיכון נמוך למדי: במצב הדברים הנוכחי כמעט ואין כל אפשרות להמשך ירידה בתשואת האג"ח, ובפרט אם נשווה אותו לאלטרנטיבה המושלמת – היא אג"ח ארה"ב. מכיוון שיתר מדינות אירופה נסחרות בתשואה גבוהה המגלמת כבר חלק לא מבוטל מהסיכון, הרי שגרמניה היא שילוב נאה בין קניה בשמועה ופוטנציאל נזק מוגבל למדי.

בין לבין מדד מנהלי הרכש באיחוד ירד בפברואר ל 49.7 נקודות, הפוך לחלוטין מסנטימנט הצרכנים וסנטימנט המשקיעים האופטימים. לראשונה, גרמניה מישרת קו עם האיחוד כשהמדד יורד לרמת 50.1 נקודות. נקודה זו פחות דרמטית מהנדמה היות ומדד אמון הצרכנים במדינה דוקא טיפס ל 109.6 נקודות, והוא המדד החשוב מבין השניים המוביל לצריכה (וצמיחה) בטווח הזמן המיידי.

בארה"ב, וכחלק מקמפיין הבחירות שלו, החליט אובמה להעלות אפשרות להפחתת מס החברות. ראוי לציין, כי בפעם האחרונה בה הורד מס החברות היתה לפני 25 שנה, והנשיא שהבין כי שבר שמאלה מדי לטובת הסוציאליזם, נאלץ לחפש "ממתקים" לטובת ראשי החברות אותם שם למטרה. פיו וליבו של הנשיא אינם שוים לדעתי, שכן, לא ניתן להוריד את מס החברות ובאותה נשימה לנאום על הפחתת הגרעון. זהו מס שפתים בתקופת בחירות, אך עדין אין לפסול כי מדובר באפשרות ממשית היכולה להתקיים, דבר שיש בכוחו להזניק את המניות המובילות בארה"ב, בהן כל 2-3% רווח שנתי מתורגם למיליארדים רבים. וראוי לציין, כי הנשיא מכוון גבוה מאוד: הפחתת המס מ 35% ל 28% כבר בתחילת 2013 היא שיפור דרמטי בלתי נתפס בתרומתו לרווחי החברות ובהנעת הכלכלה. הנה אם כן, לפנינו תכנית גדולה בהרבה מכל QE3 , ואע"פ שבשלב זה מדובר בבלון ניסוי, יש במהלך שכזה בשורה גדולה אם וכאשר יתרחש.
ברמת המאקרו, ארה"ב מוסיפה להציג יציבות ואף זחילה איטית מעלה בהובלת שוק הנדלן שנגע בתחתית באוקטובר ומאז מאותת צמיחה: מדד מכירות הבתים עלה ב 4.3%, ובמקביל מלאי הבתים ברמתו הנמוכה מזה 7 שנים. לאלה מצטרף מדד מכירות הבתים בינואר, שהציג אף הוא עליה (אם כי צנועה במידה), ובסה"כ חתם שבוע נדלן מאוד חיובי. אמת כי אמריקנים אינם מסתערים, ושמדובר במחיקות והטבות למיניהם לרוכשים וללווים, אך אין זה חשוב שכן הוצאת הנכסים מהשוק, כמוה כנטילת עוד ועוד קורות מהעין, דבר שיאפשר לנו באמת לאמוד את מצב הכלכלה האמריקנית לאשורו, ולא בדומה למצב כיום, בו מלאי הבתים פשוט מרחיק כל אפשרות לראות התאוששות ריאלית ברת קיימא.

גם תביעות האבטלה הראשוניות נותרו ללא שינוי בשבוע החולף, 351 אלף, וסיפקו רוח גבית לוול-סטריט, כשבמקביל מדד הסנטימנט הצרכני טיפס לרמת 75.3 נקודות. זוהי הרמה הגבוהה מזה שנה והיא משקפת נאמנה את מצב רוחו של הצרכן האמריקני, שאמנם שפוף עדין אך פחות מבעבר. בבליל נתוני המאקרו של השבוע לא ניתן להצביע על נתון מאכזב בצורה יוצאת דופן, ולכן לא עלתה אפילו האפשרות של תיקון בשוק. גם בשבוע הנוכחי, קשה להבחין בנתון היכול להפתיע לרעה ולהוביל לירידה ניכרת במדדים, ולכן מרכז הכובד יתמקד בימים הקרובים באירופה שתוביל את המגמה הן בארה"ב והן באסיה.

מניות ומדדים

· אין שינוי בכל המניות והמדדים מהסקירה האחרונה.

שבוע טוב ומוצלח !