השבוע החולף היה סוער מהרגיל, עם אוירת ראלי שדעכה כלשעומת שצצה לאויר העולם. על פניו הסנטימנט העולמי, ולשם שינוי אף זה המקומי, חיובי ביותר אך רצוי וחובה לשאול האם באמת ראינו במהלך מרץ שינוי אמיתי בת"א. רצועת ה 1020-1130 אותה סקרתי לא פעם במהלך השנה החולפת לא השתנתה כלל, ופריצה מעבר לגבולות אלה מובילה לתיקון חד במיוחד. יתרה מזאת, המדדים עולים רק כתוצאה מאירוע נקודתי, בין אם מדובר בסקוויז ובין אם בהחלטת בנק ישראל, אך טיפוס אורגני אינו קיים וזאת גם בתמיכה יוצאת דופן מבורסות העולם. אלמלא סקוויז של השחקנים, ועוד קודם לכן, החלטת פישר המפתיעה, סביר כי המדד היה מוסיף לפלרטט עם רמת 1100 הנקודות. בשל כך, אין לראות בעליה הנקודתית בשבועיים האחרונים מעבר לאירוע בודד ולא מייצג. דרוש מעט מאוד שינוי בסנטימנט העולמי בכדי להשליך חזרה את מדד המעוף מתחת ל 1100 הנקודות, כשהפעם גם הציבור מסיט כספים, ולכן כל תיקון קל מעבר לים יפורש בת"א בחדות יתר.
אין ספק שמה שהוביל את מגמת העליות הינו סקוויז שחוו השחקנים בתחילת השבוע. בסקירה האחרונה התיחסתי לכך שמרבית הסוחרים הניחו סבירות גבוהה לסקוויז זה, וכתוצאה מכך ניתן היה לראות פעילות ערה ברמות call 1150-1160 . ספק רב אם אותם סוחרים ידעו לממש רווחם בזמן, אך באופן פרדוקסלי חוסר הנזילות שמר על השחקנים: אם זה היה תלוי בכותבים הרי שהיתה מתרחשת בריחה מסיבית מעל לרמת 1140 הנקודות, אך בשל אותו חוסר נזילות משווע "נתקעו" רבים מהכותבים בפוזיציה ללא יכולת התכסות. השחקנים ששמרו סכום משמעותי לשם ויסות המדד מטה, נתקלו בציבור הרוכש בצורה יוצאת דופן בשילוב חוסר נזילות, וכך למעשה התגלגלו לאפריל עם פוזיציות ענק בבנקים (במבט קדימה, בהחלטי יתכן ובאפריל נחווה ירידות חדות בתחילת החודש, ולו רק בשל הצורך להקטין סחורה). ימי התיקון שהגיעו בשלישי ורביעי היו מעט מדי ומאוחר מדי – מרבית השחקנים כבר רשמו תשואה שלילית, אך אין ספק שהפקיעה הקלילה והירידה ברביעי מיתנו משמעותית את הנזק הפוטנציאלי.
אפריל מתחיל עם המון רצון מצד הכותבים להחזיר עטרה ליושנה, ולכן הפוזיציות מוטות משמעותית לכיוון 1100. אין הערכה כי תתפתח החודש מפולת, אך בהחלט ההתרחקות מהנקודה שהניבה רווחים במשך חצי שנה (1100) אינו מרצון הכותבים, ולכן ההשפעה צפויה להיות במהלך השבועיים הקרובים. בד בבד, הערכות התיקון בארה"ב בעינן עומדות, ולכן ירידה של 2-3% הינה בהתאם לכתיבות כשההנחה השולטת היא כי דבר לא השתנה במרץ ולכן אנו צפויים לגלוש מעט מטה. הגבולות המאוד אמורפים בשלב זה (קשה מאוד לכתוב מעל 20 אלף יחידות ביום) הינם 1060-1170, כשפקיעה אופטימאלית אי-שם סביב רמת 1100 הנקודות.
ברמת המאקרו המקומית, כפי שהערכנו פישר אכן הותיר את הריבית על כנה באחת ההחלטות הברורות מאליו של השנה האחרונה. הנגיד היה עלול להוביל לתגובה הפוכה במקרה והיה מוריד, בבחינת המצב גרוע משנדמה, ולאור ההקלה ביחס הלימות ההון של הבנקים לא היה כל צורך בהורדה זו.
בההקשר זה ראוי להתיחס לדוחות הבנקים, שהיו פחות טובים מהצפוי. אמנם השורה התחתונה (והצעקנית) היתה על רווחי עתק, בחלק מהמקרים רווחי שיא, אך הניתוח היה חובבני למדי: אכן מזרחי טפחות הציג ביצועים יוצאי דופן ב 2011, אך בנק הנשען ב 50% ויותר מהכנסותיו על משכנתאות, האם הדבר מפתיע לאור בועת 2011? התשובה הינה בודאי שלא, ולכן בניכוי סעיף המשכנתאות מכל הבנקים אנו מקבלים דוחות פרווה למדי. כרגיל במקרים מעין אלה הציבור מסתער, ומביא את הבנקים לרמות שיא שנתיות (1050) רק בכדי למחוק ביום בודד (חמישי) את כל העליה, ו"על הדרך" לאפשר לזרים שעוד תקועים כאן למכור ולהקטין פוזיציה .
די אם נזכיר את נתוני המשכנתאות לפברואר, לפיהם חל זינוק של 22% בפיגור במשכנתאות הגבוהות מ 2 מליון ₪. בתרגום לעברית פשוטה, שוק היוקרה הולך ומאבד מיוקרתו והבנקים יתקשו לשחזר את נתוני 2011, הנשענים כאמור על זינוק בהיקף המשכנתאות.
אותו ציבור גם ביצע מהלך לכאורה תמוה במהלך השבוע האחרון, עת הקרנות הקונצרניות רשמו גיוסי שיא שנתיים על רקע האופוריה הרגעית. תמוה, היות וניתן היה להניח כי התאבון לסיכון חזר, אך לעומת הקונצרניות הקרנות המניתיות הוסיפו לסבול מפדיונות. ניתן ליישב סתירה זו בכך שהתאבון לסיכון מצד הציבור אכן חזר, ולכן הקונצרני טיפס, אך את המניות שלו מעדיפים לקוחות הקצה להשקיע מעבר לים. מגמה זו, אם אכן תימשך, היא בעייתית למדי מאחר והיא מצב של "הפסד-הפסד": כשיש תאבון למניות פונים לחו"ל, וכשאין כמובן שמוכרים הכל. לאור המחזור היום (ראשון), אין ספק שבהיעדר תמיכה מוול-סטריט אין כל כיוון לת"א, ואובדן שעת המסחר החופפת הינה לרועץ בעניין זה. לא מיותר לציין, כי גם כאן אותו ציבור ששעט שבוע שעבר לקונצרני, גילה בחמישי כי איבד תשואה של כ 1.5% באפיק זה (תשואה רבעונית), כשעדכון מדדי התל-בונד החד, 14 ניירות במספר, מחק את התשואה מתחילת השנה.
למזלם של המשק המקומי, הצרכן הישראלי אולי כורע תחת יוקר המחיה אך מוסיף לבזבז – בחודש פברואר חלה עליה של 8.1% בסך כל רכישות בכרטיסי אשראי וזאת בחודש מיוחד משני טעמים: פברואר הינו חודש קצר + החודש נטול חגים משמעותיים. אם זה המצב בפברואר מה היא במרץ וברכישות לקראת הפסח, והדבר בהחלט משמש כנשק בידי האוצר כטיעון לכך שהמצב בישראל לא כה נורא.
לסיום החלק הנוגע בת"א, קשה להתעלם מכך שהלמ"ס הפתיעה והתברר כי חישוביה את אחוז האבטלה מוטעים ואחוז האבטלה למעשה הינו 6.5% ! הבדל של 20% לעומת מה שהיה ידוע עד היום, וההסבר הוא כי "הותאמו הנתונים לצורת החישוב המקובלת ב OECD". בדיחה, ובדיחה עצובה (ואולי בכלל אחד באפריל...) אך היא על חשבוננו. הלמ"ס, וזאת נכתב כאן לא פעם, בוחר נתונים עפ"י ראות עיניו ואני נזהר שלא לכתוב עפ"י הזמנת הממשלה. כך מרתק לראות את חישובי הלמ"ס ביחס לדירות, שמעטים מודעים לכך כי הן אך ורק בישובים מסויימים, רק 4 חדרים ורק מקבלן. כשרואים את כל התמונה בהחלט האחוז עודנו טוב למדי, אך צריך להזכיר לאוצר את כל ישיבות היחצנות בהן נקט, עת הודיע על אחוז האבטלה הנמוך ב OECD...
בשוק המט"ח הדולר נחלש בשבוע החולף הן מול האירו והן מול השקל, בואכה רמת 3.7 ₪ לדולר. ההחלשות הגיעה לאחר שברננקי נאם והודיע כי צפויה הקלה כמותית נוספת, ככל הנראה בשלהי אפריל. המדדים הגיבו כמובן בזינוק, אך הדפסת כספים נוספת מתורגמת במיידי לירידה בשער הדולר, ולכן המטבע המאריקני צפוי להוסיף ולהיחלש גם במהלך הימים הקרובים, כשרמת ה 3.7 להערכתנו תישבר בטווח הזמן המיידי. כעת זהו זמן ההערכות בדבר סדרי גודל התכנית ודרך הביצוע אך הדיבורים הצפויים לרוב יכבידו על המטבע, כשברננקי מלבד נצחון נוסף במלחמת המטבעות רושם הישג במחיר הנפט.
הירידה בדולר משפיעה מיידית על מחיר חבית נפט שצלל לרמת 103$, ואיבד כ 3% מערכו. לצד החלשות הדולר, הודעה יוצאת דופן הגיע מנתוני הממשל לפיהם מלאי הנפט בארה"ב עלה לרמה של 7.1 מליון חביות. יותר משזו כלכלת בחירות, הרי שמדובר על משאלת לב שכן הנתון האחרון דווקא סימן מגמת ירידה במלאים, ולאור הנעשה מול איראן קשה שלא לתהות מה הוביל לעליה במלאי. מגמה זו אינה צפויה להימשך ולנפט תמיכה משמעותית ברמת 100$ לחבית, כשהמצב הבטחוני מוסיף למנוע כל פוזיציה שהיא.
הזהב שמר השבוע על כוחו והוסיף להיסחר סביב רמת 1650 $ לאונקיה. המתכת מצויה בדשדוש ממושך בליווי תנודתיות גבוהה, כשרק ירידה חדה במדדים תוביל לפריצת רמות ה 1700. עד שזה יקרה צפוי הזהב להיסחר בהמשך הרצועה הצרה סביב 1600-1700 לאונקיה, כשתרחיש ירידה דרמטית אינו סביר בשלב זה.
באירופה, מרבית החדשות השבוע הוסיפו להכביד על המדדים כשחדשה אחת סיפקה תמיכה: בניגוד לעמדתה הראשונית, נאותה גרמניה להתפשר ולהגדיל את קרן החילוץ ל 700 מיליארד אירו. עד כה יוון, אירלנד ופורטוגל כבר השתמשו ב 200 מיליארד אירו, וההנחה היא כי סכום זה יוכפל עד תום הרבעון השלישי. במצב הדברים הנוכחי לגרמניה לא היתה כל ברירה, ודי אם נזכיר שראש ממשלת יוון התבטא השבוע בנושא והצהיר כי ארצו תזדקק לכסף נוסף. הודעת גרמניה ריככה באחת על העליה בתשואות המדינות הבעיתיות, מה שסיפק עוד שבוע של שקט מצד ספרד ופורטוגל. הבעיה הגרמנית היא בעיה מבית, בשנת בחירות עת נתוני המדינה מעידים על שקיעה מגברת: לנתון הצמיחה השלילי הצטרף השבוע נתון שוק התעסוקה שהצביע על עליה באבטלה מעבר לצפוי, וירידה בבטחון הצרכנים. לא פלא כשמדינה אחת מפזרת כספים לכל עבר שהיא הופכת פגיעה, אך מרקל עם הגב לקיר חייבת לספק את הנזילות הנדרשת למדינות האיחוד הכושלות אחרת תואשם בבזבוז הכספים עד כה. אם בארה"ב יש בנקים גדולים מידי מבכדי ליפול, הרי שבאירופה זהו היחס למדינות, אע"פ שקשה לטעון שיוון עונה להגדרה זו וספרד ממילא גדולה מבכדי שניתן יהיה להצילה. מי שמנצל את המצב עד תום הוא הבנק המרכזי באירופה, שגם השבוע עמד בהצהרתו כי חדל בשלב זה לרכוש אג"ח ממשלתיות של מדינות כושלות. למתבונן מהצד עלול להיראות הדבר כאילו ומדבור בהבעת אמון, אך הלכה למעשה הלחץ על גרמניה (המובל אגב ע"י צרפת) מוכיח עצמו פעם אחר פעם, כשזו מתקפלת ונאלצת ליישר קו עם האיחוד.
הסנטימנט הכלכלי שירד ל 94.4 במרץ, בניגוד לתחזיות, מוכיח אף הוא כי הבורסה מנותקת לחלוטין מהנעשה בכלכלה הריאלית, ואין בחיקוי וול-סטריט תשובה מספקת למצב זה. המדדים זינקו ברבעון הראשון מעל 15% בממוצע, וכעת רמת 7000 הנקודות תעמוד לרועץ בפני הדקס המוביל את היבשת. לא המרחק הוא החשוב (שהרי מדובר על עשיריות אחוז בלבד) אלא הקושי העקבי להתבסס מעל רמה זו, ולכן הקאק והפוטסי צפויים לפגר גם במהלך החודש הקרוב אחר המדד הגרמני, שיזדקק לזינוק חד בוול-סטריט בכדי להוסיף ולגמוע נקודות.
אם בפוטסי עסקינן, הרי שבריטניה מוסיפה לאכזב כמידי שבוע, כששוק הנדלן בממלכה מתחרה רק בעמיתו האמריקני: נתון מחירי הבתים צלל ברבעון הראשון של השנה, ורשם את הירידה המשמעותית מזה שנתיים. די אם נזכיר כי שוק הנדלן כבר נחבט ונרמס ב 2008-9, ולכן הדה-ז'ה-וו, הוביל ברבעון החולף לתשואת חסר בולטת של המדד הבריטי. דווקא בשל חסר זה, ועל רקע הזינוק הלא מבוסס כלכלית במדדי גרמניה וצרפת, יש מקום להניח כי השניים האחרונים צפויים לתקן בחדות אל מול המדד הבריטי, שאף לו אין סיבות מהותיות לעלות. במצב הדברים הנוכחי לא נותר זמן רב עד שגם האירופאים יפנו חלק ארי מהשקעותיהם לארה"ב, וכעת, לאור הזינוק במדד, זהו זמן מצוין לממש רווחים ולבלום את העליה בדקס.
בארה"ב היה זה נאום ברננקי שהזניק בתחילת השבוע את המדדים לשיאים שנתיים, עת הנסדק רושם עליה של 1.8%. תכנית ה QE3, תכנית הדפסת הכסף, מבטיחה עוד נזילות לבנקים בריבית אפסית איתה יוכלו להוסיף ולרכוש מניות ונכסים מסוכנים ולהניע את הבורסה. לא מפתיע אם כן, שברננקי בחר לפתוח את השבוע ברגל ימין כשחדשות המאקרו שהגיעו בהמשך היו מאכזבות ביותר.
מצד שוק הנדלן, הנתון הבולט של השבוע הינו מחירי הבתים ב 20 המטרופולונים הגדולים במדינה, שרשמו ירידה זה החודש החמישי ברציפות. כשנתון זה מתווסף לקייס-שילר, המציג ירידה עקבית מתחילת השנה הרי שגם "מציאת התחתית" עומדת בפני סימן שאלה.
כבאירופה, גם בארה"ב יש להוסיף ולעמוד על ההבחנה בין הכלכלה הראלית לבורסות המטפסות: מדד בטחון הצרכנים ירד במרץ לרמת 70.2 נקודות; גם בטחון הצרכנים לפברואר תוקן מטה; מוצרים ברי קיימא עלו 2.2% בלבד אל מול צפי לעליה של 2.5%; ואף מדד הבטחון העסקי של שיקגו ירד במרץ לרמת 62.2 בניגוד לצפי.
כל אלה היו אמורים להוביל לסיכום שבוע שלילי במיוחד, אך נאום ברננקי בדבר תכנית נוספת הוביל לעליות שאמנם קוזזו בהמשך השבוע, אך שמרו על איתנות המדדים. בשלב זה עקומי האג"ח, שער הדולר וכל פרמטר כלכלי אחר מאותת כי גודל ההדפסה צפוי להיות מעל 500 מיליארד דולר, ובכך יעמוד הפוקוס באפריל – לא די בתכנית QE3 שזה מכבר מגולמת בשוק, אלא החשיבות היא בהיקף התכנית. ההכרזה של ברננקי לטעמי היתה נמהרת מידי, שכן מוטב היה לו להמתין מעט לתיקון במדדים ואז היה מספק להם תמיכה מאשר לעודד עת הנסדק בשיא של עשור. מאידך, יתכן וברננקי חושב כבר על QE4, ולא מן הנמנע כי כחלק מכלכלת הבחירות הוא יבחר לפצל את התכנית המרכזית לשתי תכניות שונות שיספקו תמיכה לכל הפחות למדדי וול-סטריט גם במהלך הרבעון השני.
מניות ומדדים
שורט יתר 50 – שינוי המלצה ! אנו מחזיקים בתעודה מזה כשנה בה רשמנו תשואה של 21% אל מול ירידה במדד היחוס של 20%. קיים פוטנציאל נוסף בשורט זה, אך דווקא המניות הקטנות והחבוטות בעלות פוטנציאל זינוק מרתיע אל מול מניות הבנקים המתמודדות עם קשיים משמעותיים.
שורט על הבנקים – בהתאם לאמור בסקירה הנוכחית ובסקירה הקודמת, הרמה הנוכחית של 1005 נקודות הינה פוטנציאל לביצוע שורט, ובפרט שהציבור שרכש בעקבות דברי פישר אינו לוקח בחשבון את הירידה ברווחיות כתוצאה מירידה במשכנתאות.
עזריאלי קבוצה – שינוי המלצה ! ממתינים וממתינים, וכל שהמניה רשמה הוא 3.5% תשואה בלבד. אמנם זה מעל מדד היחוס אך לא לשם כך נרכשה לתיק, כשהדוח השבוע מעיד על ירידה ניכרת בקופת המזומנים שהופכת את החברה לפגיעה מהרגיל. אם הציבור אינו "מגלה" את המניה זמן כה רב, ולאחר ראלי במדדי העולם, מוטב לממש רווח במי שהיתה אחת האטרקטיביות במגזר, וכעת הופכת לשוות ערך למדד היחוס.
גולף – שינוי המלצה ! הירידה בהיקפי המסחר היא המדאיגה, ואע"פ שזוהי המגמה בכלל הבורסה החשש מהיעדר נזילות לבדו מוביל להוצאת המניה מהתיק.
- ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.
- אסטרטגיית אפריל נפתחה תחת פורום אפריל – הינכם מוזמנים לעקוב.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
)
