השבוע החולף היה האלים ביותר מתחילת השנה, עם ירידות של כ 5% במדדים המובילים וקריסה כוללת במדד התקשורת. לא פעם ציינו בסקירות כי המדדים מטפסים על אויר חם ואלמלא הדפסות הכספים היינו רואים מפולת אמיתית. השבוע התירוץ הינו יוון אך בפועל אין זו הפעם הראשונה בה אנו עדים למחיקת תשואה של רבעון בשבוע בודד, כשהמוטו המלווה אותנו בשנה החולפת הינו שמירה על רצועת 1020-1130 הנקודות. בינתיים, על אף המהלך האגרסיבי אין סיבה לשנות מהערכה זו, מאחר וכפי שתמיד נמצא התירוץ לירידה דרסטית כך גם הומצאה התמיכה בדמות הדפסת כספים, תכנית תמרוץ כלשהי או הצהרות חסרות כיסוי.
כן ראוי לשים לב לזינוק שחל במדד הויקס האמריקני ששבר בחדות את רמת 20% וזינק ל 25% תשואה ברצף הירידות הארוך בדאו-ג'ונס מזה שלושים שנים. סטית התקן זינקה אף היא בת"א והובילה להתיקרות פרמיות הנגזרים, כשרוכשי אופציות הפוט גומעים עשרות ומאות אחוזים מדי יום. שחקני המעוף, שמלכתחילה פעלו במאי בהיקף דליל למדי ניצלו את ההזדמנות וסגרו בשלב מוקדם של החודש את מאי, תוך פתיחה במקביל של פוזיציות יוני סביב פקיעה אופטימלית ברמת 1070-1080 נקודות. בשלב מוקדם של החודש, ועוד טרם תיקון ושינויי פוזיציה התקבול עבור אוכפים מניב למעלה מ 6000 ₪, מה שיכול לסייע לחודש רווחי למדי מאחר וגבולות ראשוניים כבר שומרים על טווח ניכר 1010 גבול תחתון ו 1140 גבול עליון. מכיוון שלרוב מקבלים עוד כשלושים נקודות בממוצע כתוצאה מקידום, הרי שהמבצעים כתיבה מוקדמת ביוני זוכים לטווח רחב ביותר של 980 ועד 1170, כשכמובן דין עליה שונה מדין ירידה במדד בשל הירידה הצפויה בסטית התקן בתרחיש מעין זה.
השבוע הזה גם החזיר את מדד הבנקים לרמה ריאלית, עמוק מתחת ל 950 נקודות אותה הצבנו לאחר הודעת פישר על שינוי הלימות ההון שהזניקה הבנקים ללא כל סיבה חמישים נקודות ברמה היומית. החשש הנוכחי הוא מאי-עמידה של מי מהטייקונים, בדגש על דנקנר ובן דב, בחובם לבנק בעוד שבפועל ישנן סיבות אחרות לדאגה וקרובות בהרבה, שהמרכזיות שבהן הן משבר פוטנציאלי בנדל"ן ובעיקר התאוצה האינפלציונית: מדד המחירים לצרכן עלה באפריל ב 0.9%, ומציב את בנק ישראל בקצב אינפלציוני שנתי כפול מהגבול העליון. כבר כעת נשמעים לא מעט קולות המצדדים בהעלאת הריבית ואי-המתנה, מהלך שפישר הוכיח שאינו ממהר להוציא אל הפועל, וזאת על אף שהתחזית היא למדד מאי גבוה סביב מחצית האחוז. למזלו של פישר הנפט המתרסק צפוי למתן בצורה משמעותית את הזינוק האינפלציוני, וככל הנראה לדחות את העלאת הריבית לשלהי יולי.
ואגב הנגיד, לפני חודש ביקרנו כאן בסקירה את החלטת בנק ישראל להיכנס ולהשקיע בשוק המניות האמריקני. אחת הסיבות המרכזיות, מלבד העובדה שבכך הנגיד מאותת לזרים כי אין סיבה להשקיע בישראל, היתה רמת המחירים הגבוהה של מדדי וול-סטריט. להערכתי האישית, מדובר אף ברמת בועה במדד הנאסד"ק. התרסקות של 10% ממועד תחילת השקעת בנק ישראל יכולה לסמל במשהו את הקבעון הפיננסי בו לוקים בכירי הבנק, וחוסר הרצון להתפשט לשווקים נוחים ואטרקטיבים יותר דוגמת אוסטרליה (וסביר כי מוצאו של הנגיד משחק כאן תפקיד משמעותי).
בין לבין, יש מקום לבחון שוב את השוק הסולידי אליו אנו מתייחסים בקצרה אחת לחודש. לא פעם צויין כאן כי אם בנוגע לשוק המניות יש עוד ספק, הרי שהשוק הקונצרני הינו בועה שאינה מגלמת קמצוץ מפוטנציאל הנזק ההרסני של חברות לפני תספורת/חדלות פרעון. כבשוק המניות, גם במדדי התלבונד חלו השבוע ירידות ניכרות אך בעוד המניות איבדו תשואה חודשית הרי שמדדי התלבונד מחקו תשואה רבעונית ולמעלה מכך, עם אובדן שבועי של כ 2%. במהלך השבוע, בימים שלישי וחמישי נפדו מהקרנות עפ"י הערכות כחצי מיליארד ₪, וכיוון שלציבור משווקים האגחים הקונצרנים כאפיק סולידי, הרי שבעת לחץ מכירות אנו צפויים לראות גלי ירידות הולכים וגדלים, הרבה יותר משוק המניות בו התנודתיות הינה מובנית. ואין ספק, כי שוק הסלולר הוביל לפאניקה בלא מעט חברות. מבנה הריכוזיות במשק הישראלי גורם לכך שסלקום היא למעשה גם איי.די.בי החזקות, כלל ביטוח, כור, דסק"ש ועוד שורה של חברות שחובן מבוסס על פרות המזומן הסלולריות. הירידות במניות להם נגיעה ישירה, דוגמת פרטנר, סלקום, סקיילקס ודסק"ש מוצדקת אך מכאן ועד לפאניקה שגאתה השבוע אין כל בסיס. חלק מפאניקה זו הוסבר לעיל, כתוצאה ממכירה כוללת של הציבור את האג"ח הקונצרני ללא הבחנה, בד בבד לגופים מוסדיים שאינם יכולים עוד להחזיק אגחים שאיבדו דירוג לרמת A- (סלקום). תנועת מלקחיים זו תירגע במהלך הימים הקרובים, ותהיינה הזדמנויות רבות לאיסוף סחורה שגם אם נניח תספורת של כרבע מהקרן, עדין מספקות תשואה פנומנאלית לאפיק האג"ח.

בנוגע לרפורמה עצמה, הכל כבר נאמר ולכן אוסיף בקצרה כי ממש כמו בניתוח מניה, בטווח הקצר (מיידי) כולנו מרויחים, אך בטווח הארוך, שוק הפנסיה הנאמד ב 250 מיליארד דולר צפוי למחוק 2-3% מערכו בשל הרפורמה וגלי המשנה שתניב, ולכן יתכן כי כבר שילמנו בריבית דה-ריבית בקופות הגמל ההשתלמות והפנסיה על מהלך אגרסיבי, שאין ספק כי הוא ראוי אך ניתן היה לבצעו בצורה חכמה בהרבה.
בשוק הסחורות השבוע, הנפט הוסיף לאבד גובה ונחתם ברמת 91.8 $ לחבית. כל עוד תימשכנה הירידות בשווקים, אין כל סיבה לצפות להיפוך מגמה ולכן אנו צפויים לראות המשך לחץ מכירות, מה גם שמלאי חביות הנפט הגולמי האמריקני עולה כל העת (עליה של 2.1 מליון חביות בשבוע החולף).
הזהב ניצל השבוע מנקודת הסטופ שהצבנו ברמת 1550 $ לאונקיה, וחזרתו קרוב מאוד לרמת 1600 ממשיכה להצדיק את פוזיציית הלונג ואת איתנות המתכת השורדת קריסה שבועית בשווקים ובסחרות.
הדולר התחזק אף הוא השבוע מול השקל אך לא ברמה ניכרת וסה"כ צפוי להימשך הדשדוש שמרכזו נקודת 3.82-3.83. גם בשבוע הקרוב. לעומת זאת, מול האירו ראינו מהלך חד של החלשות המטבע האירופאי דו-יומית ושבירת רמת 1.3 . מפתיע שמהלך זה לא התרחש עד כה, וכיוון שפרישת יוון מהאיחוד היא עניין של זמן הרי שהאירו נותר בשורט עד להודעה חדשה, כשבאמת לא ניתן לדמיין קטליזטור להיפוך מגמה.

באירופה השבוע, כולם אמרו יוון ולמעשה התכוונו ספרד ואיטליה. קצה נפשם של האירופאים ביוונים, אך פתיחת הדלת ליוון תוביל לסימן שאלה בנוגע לספרד, וכאן זהו כבר תרחיש יום הדין. עם תשואת אג"ח ספרד לעשר שנים ברמת 6.4%, ותשואה אג"ח איטליה ל 6.05 הרי שניתן לשוב ולשנן את המנטרה כי מדינה שחצתה את סף ה 6%, לא תוכל להימנע מתספורת. להבדיל מעפמים קודמות, הפעם סוכנויות הדירוג מזהות את הבעיה ומתריעות מבעוד מועד, וכך מודיס הורידה דירוג ל 16 בנקים ספרדים. הודעת הדירוג הגיעה בערב בו הודיעה ממשלת ספרד על הלאמת אחד הבנקים הגדולים במדינה, מה שהוביל לצלילה של 30% במנייתו ובהלת משיכת מזומנים של לקוחות הבנק. הלאמה אינה פתרון כה נורא, וראינו זאת במקרה RBS, אך בניגוד למצב בבריטניה ממשלת ספרד לא מציגה כל תכנית הבראה אלא הלאמה לשם ההלאמה וציפת הבנק. לא ברור כיצד בנקים נוספים שיולאמו במדינה יצליחו להחזיר את חובם, ולכן אין לצפות לשיפור אלא להתרחבות הוצאות הממשלה.
מודיס לא זנחה את איטליה, וגם בארץ המגף הורידה דירוג ל 26 בנקים עם צ'ופר בדמות תחזית שלילית. אם כי להבדיל הממשלה החדשה באיטליה מציגה כל העת פתרונות אפשריים, גם ברמה פרטנית ולכן המצב במדינה טוב לאין שיעור מזה שבספרד, כל שכן מהשכנה פורטוגל.
התמיכה היחידה השבוע למדדי אירופה הגיעה בדמות הודעת מרקל כי היא "רוצה שיוון תישאר בגוש האירו ותעשה הכל בכדי לדאוג שכך יעשה". מי שהיתה עד לפני חודשים בודדים מנהיגת האיחוד הולכת ונראית מנותקת, שבויה בקמפיין הבחירות בארצה מבלי יכולת לבצע פרסה בשל המענקים העצומים אותם הובילה וקידמה. מרבית המדינות כבר השלימו עם פרישת יוון מהאיחוד, והמדדים שחזרו תוך שעות לסורם רק מוכיחים כי הקאנצלרית מאבדת מחשיבותה (ואולי גם מאבד את כיסאה), שכן ה-ECB הודיע כי ישהה חלק מההלוואות לבנקים יוונים לטובת צימצום הפסדים. במליפ פשוטות ה ECB ומרקל כבר אינם רואים עין בעין, וחילוקי דעות באיחוד הרופף לא יתנו מנוח למדדים ואפשרות שינוי מגמה.
ובכל זאת, ישנה נקודה מרכזית בשבוע הקרוב בדמות התמיכה הקיימת בכל המדדים המובילים. מדד הדאקס קרוב לרמת 6150 הנקודות, שאת חצייתה ציינו כתחילת מגמת הלונג; הקאק מרחק שמונה נקודות מרמת 3000 הפסיכולגית; ה s&p יקבע כבר ביומיים הקרובים האם הוא מתייצב תחת 1300 או הופך רמה זו לתמיכה, וגם יתר המדדים במב דומה פחות או יותר. המשך ירידות השבוע, ונזדקק לגורם חיצוני לבלום את גל הירידות, וגם זאת לטווח קצר בלבד.
עד כה ציינו כי ברננקי לא יתערב לפני שמדד ה s&p ירד ל 1300 נקודות ואף פחות מכך. הערכות השוק להתערבות מוקדמת היו מופרזות, מאחר וגם 1300 ואפילו 1250 הן נקודות נוחות שמהן יהא קל לזנק לקראת נובמבר (בחירות). כעת, בפעם הראשונה מתחילת השנה בהחלט ברננקי יכול לשנות את התמונה לטווח הקצר באמירה קלילה או ברמז דק, ובנאומו הקרוב אין ספק כי תהא התיחסות להקלה כמותית.
בינתיים, הנתונים בארה"ב מוסיפים להציג דריכה במקום ללא כל שיפור שניתן להתגאות בו. בצד החיובי ניתן למנות את מדד האמפייר סטייט שטיפס ל 17.1 נקודות ומדד מחירי הדיור שעלה בחמש נקודות ל 29 בעוד הצפי עמד על עליה של נקודה בודדת. שני נתוני הנדלן הללו מפיחים פעם נוספת תקווה כי שוק הדיור מצא תחתית, מאורע קריטי בכדי שההתאוששות הדלה תיחשב לאמיתית. הבעיה היא שהצמיחה כל כולה נשענת על הצרכן האמריקני, ואם עד מרץ עוד דובר על שילוב צרכן-יצרן הרי שכעת החברות הולכות ומאטות: מדד הפעילות העיסקית התרסק במאי לשפל של 8 חודשים, וחושף את הבטן הרכה של ההתאוששות האמריקנית. ההאטה מזמן כבר בקרב המפעלים והחברות, ורק המשך הבזבוז האמריקני מונע מארה"ב לגלוש חזרה למיתון. הלחץ הגובר על שוק המניות, מוסיף להתבטא בשוק האג"ח כשהתשואות השבוע נגעו בשפל כל הזמנים – 1.69% . האנומליה בין המניות והאג"ח ממשיכה גם השנה, מאחר וזוהי תשואת אג"ח שוות ערך לקריסה במדדי המניות. גם אם נניח ששוק האג"ח מתומחר בשנה האחרונה חמור פי 2 מהמצב הריאלי, הרי שעדין הערכה זו מגלמת מדד s&p סביב 1150, הרחק מהמדד הנוכחי.
ההנפקה של פייסבוק השבוע היתה יכולה להיות הרוח הגבית לה נזקקה כ"כ וול-סטריט, אך כפי שהערכנו בסקירה האחרונה האכזבה היתה ניכרת. לא זינוק של עשרות אחוזים, כפי שהעריכו ימים להנפקה אלא פתיחה וסיום באותה הרמה. לאור התמחור בקצה הגבוה של טווח המחירים, העלויות השוטפות של החברה וקצב הגדילה שלה, פייסבוק הנסחרת כעת ב 38 $ שווה לכל היותר 30$ בלבד, וגם זה ללא מתחרים משמעותיים שיתכן ויקומו על החברה בעתיד.


מניות ומגזרים
צ'ק פוינט – מניית עוגן בתיק שהניבה 20% תשואה בטווח של שנה. המניה הציגה כבר תשואה כפולה, אך הדוח האחרון מציב רף שספק אם החברה תוכל לשחזר ולכן החלה הירידה במחירה. בשלב זה מוטב לממש, בטח על רקע הנעשה בנאסד"ק ולשוב למניה בשלב נוח יותר עם תום הירידות.

הראל השקעות – לאחר הפגיעה בדמי הניהול, והדוחות הבעיתיים של שנת 2011 החברה החלה את השנה בצורה יציבה ועדיפה על אחיותיה למגזר. עפ"י הערכות בשוק הראל קרובה למכור את חבר הבורסה שלה, מה שיכניס לחברה תזרים מזומנים ניכר הצפוי להוביל לתיקון לאחר ירידה של 50% בערכה בשנה החולפת.


  • ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.


שבוע טוב ומוצלח !