אם יתברר בעתיד שהירידות שהחלו בתחילת החודש באמת היו תחילתו של שוק דובי (ירידות ממושכות של לפחות 20%), ושהעליות הבוקר הן סתם תיקון זמני, האירוע ירשם כנראה בדפי ההיסטוריה של שוק ההון. הסיבה לכך היא שכמעט כל האינדיקטורים המקדימים המקובלים לבחינת שוק המניות לא מאותתים כיום על סבירות גבוהה לכניסה לשוק דובי. אם זה יקרה הקלפים ייטרפו.


"אם יש לך קלפים מנצחים שחק הוגן" – אוסקר ווילדלהמחשה, מעולם לא עבר שוק המניות לשוק דובי כאשר רווחי החברות היו כה גבוהים ביחס למחירי החברות (E/P של 14.9 במדד ה-S&P500 לעומת ממוצע היסטורי של 15.5 ב-140 שנה האחרונות), נדיר היה לראות בהיסטוריה את השוק נכנס לשוק דובי כאשר שיפוע עקום תשואות האג"ח הממשלתי היו חיובי. בנוסף, שווקים דוביים החלו לרוב כאשר התנאים הכספיים היו שליליים, כיום הריבית בשפל היסטורי והפד מאותת שתשאר כזאת לפחות עד שלהי 2014. האינדיקטורים המקדימים הגוזרים סנטימנטים מצביעים גם הם על סבירות נמוכה לתחילתו של שוק דובי. בראשם סקר מנהלי הרכש בתעשייה בארה"ב, המשמש כאחד האינדיקטורים הטובים ביותר למצב הכלכלה, מאותת על המשך התרחבות הכלכלה ועל פוטנציאל לעליות (סקרנו האמריקאית ומדד סנטימנט המשקיעים של סיטי מצביע שבקרב המשקיעים יש סימנים ראשונים לפאניקה, תנאי שדווקא אותת על כדאיות כניסה לשוק המניות (ראו הרחבה).מלבד הנחישות של אירופה ושל מנהיגי ה-G8 להשאיר את יוון באיחוד, מתחזק אמון המשקיעים בכלכלה העולמית גם לאור נחישותה של סין להניע את כלכלתה ע"י אישור תוכניות תשתית מאסיבות.מודל הפאניקה של סיטי חזר לאותת על כדאיות כניסה למניות
table_220512.jpg
מודל הפאניקה/אופוריה של סיטי הצליח בעבר לחזות במתאם גבוה כדאיות כניסה או יציאה משוק המניות האמריקאי. להמחשה, בחודש אוקטובר האחרון, לאחר הנפילות החדות של אוג' וספט' (כ-20%) הוא ניבא סיכוי 98 אחוז לתשואה דו ספרתית וצדק. מחודש אוק' ועד היום זינק ה-S&P 500 בכ-30%, לפני הנפילה האחרונה. בדו"ח שפרסם אתמול הכלכלן הראשי של סיטי, טוביאס לבקוביץ, הוא ציין: "הסנטימנט השתנה במהירות בחודש מרץ משאננות לפאניקה בכל הקריאות האחרונות של המודל". המודל אומנם לא צורח עדיין "קנה", אבל כבר מאותת על פאניקה שהצדיקה בעבר כניסה למניות למשקיעים בעלי מח"מ של שנה.
ולמרות שעל פניו המודל של סיטי נראה מבטיח יש עליו גם ביקורת לא קטנה. המודל שעושה עיבוד לנתוני סנטימנט המשקיעים, עובד ע"י מתודולוגיה פרטית ואין נתונים סטטיסטיים זמינים כדי לתמוך בטענות של סיטי. לדוגמה, סיטי אינה מוכנה לגלות (לדברי המבקרים) את מקדם המתאם בין המדד לבין התשואה 12 חודשים קדימה. ביקורת נוספת היא כי בתחילת 2008 המודל אותת על כדאיות כניסה לשוק המניות ל-12 חודשים ולאחר מכן עודכן בדיעבד לאחור, כאילו לא אותת כך.
"בחיים, קלפים טובים הם לא תמיד העיקר, לפעמים יותר חשוב לדעת לשחק טוב עם קלפים גרועים" – ראלף וולדו אמרסון (פילוסוף)
הלחץ עושה את שלו - היוונים מוכנים לחזור לתוכנית הצנע
הבחירות ביוון לפני שבועיים זיעזעו כזכור את העולם, זאת לאחר ששתי המפלגות השולטות, אלה שתכננו את תוכנית החילוץ והצנע, השיגו רק 149 מושבים מתוך 150 המושבים הדרושים – איזה אכזרי. השווקים הגיבו מאז בירידות. ביום ראשון תארנו את ידה של יוון על העליונה, כשלמרות האיומים לגרושה מהאיחוד הצביעו סקרים שכוחן של מפלגות השמאל, אלה המתנגדות לצנע, דווקא ממשיך להתחזק לקראת הבחירות החוזרות המתוכננות שם ב-17 ביוני. באותו שלב הערכנו כי גם אם מפלגות השמאל יעלו לשלטון ויתנגדו לצנע עדיין בתרחיש הסביר אנו לא רואים את יוון יוצאת מהאיחוד, בעיקר מכיוון שזהו אינו אינטרס לא של יוון ולא של האיחוד.
אבל ניתוח זה מתחיל כבר להיות לא רלוונטי. סקרים חדשים מראים מהפך. הכריזמה של מנהיג מפלגת SYRIZA, המתנגדת לתוכניות הצנע, הצליחה אומנם לסחוף רבים שהאמינו כי הוא יודע על מה הוא מדבר, סוף לתוכניות הצנע יחד עם הישארות באיחוד. אך האיומים במיוחד של גרמניה על יוון מתחילים לעשות את שלהם והציבור ביוון מבין שהוא אולי הגזים ושהמצע האוטופי של SYRIZA אולי באמת בלתי אפשרי. אולי כדי לשכנע את היוונים, יתנו להם בסוף את הסוכריה שהם כל כך רוצים - אירובונדס':
הפתרון שהיוונים חולמים עליו – כל מה שרציתם לדעת על האירובונדס'
הנפקת אג"ח אירופאיות קולקטיביות נתפסות בעיני רבים, בטח אלה במדינות החלשות, פתרון לחוסר אמון המשקיעים במדינות ה-PIIGS ולסיום המשבר באירופה. ההצעות לאירובונדס מתחלקות לשני סוגים. הגישה המתונה מדברת על אג"ח שינפיק ה-ECB שיהיו ערבות להן מספר מצומצם של מדינות. במקרה כזה כל מדינה תהיה ערבה לחלק יחסי מהחוב (כלומר לא תדרש לשלם את חלקה של מדינה שתגיע לחדלות פרעון). גישה זו לא מנוגדת לאמנות האיחוד האירופי ולכן אפשרית. הדירוג של אג"ח כאלה יהיה נמוך יחסית ולא בהכרח יהווה פתרון למדינות הבעיתיות. הסוג השני הוא של אג"ח בערבות משותפת כוללת שיבטיח לנושים את הערך הנקוב בלי קשר ליכולת הפרעון של חלק מהמדינות. איגו"ח כזה כרגע לא חוקתי תחת אמנות ה-EU וכנראה יתקל בקשיים מצד המדינות החזקות, אך בכוחו להקל משמעותית על המשבר. הדרך שמסתמנת מקובלת על שני הצדדים היא דרך ביניים שתכלול תערובת של סני סוגי האג"ח. כלומר, שבסופו של דבר הכלכלות החזקות יאלצו לשלם יותר ריבית בגיוס חוב. גרמניה כאמור צפויה להתנגד לכך, אך נשיא צרפת החדש, פרנסואה הולנד, בנה עליהן את הקמפיין שלו וצפוי לנסות להשיג לכך תמיכה מרוב מדינות הגוש. בכל מקרה, יישום המודל לא אפשרי בטווח הקרוב שכן הוא ידרוש שינויים בחוקת EU. (ראו נספח גרפי מפורט יותר).
"כל אחד צריך לדעת חשבון וקסם אחד בקלפים, למקרה שיקלע כנציג המדינה שלו לדיון על אג"ח משותפות"
מחזורית, סיכוי גדול יותר להמשך התמתנות האינפלציה בישראל
האינפלציה בישראל (12 חודשים לאחור) נמצאת בהתמתנות כבר כמעט שנה. מרמה של 4.2% בחודש יוני 2011, ל-2.1% באפריל 2012. הסתכלות היסטורית על מחזורי האינפלציה בישראל מראה שבנק ישראל מצליח לעמוד בטווח הארוך במרכז היעד- כ-2%. עם זאת, בטווחים הקצרים האינפלציה בפועל "בורחת" לעיתים קרובות למעלה ולמטה (ראו תרשים). כעת, לאחר חמש שנים (מ-אוק' 2007) של אינפלציה מעל מרכז היעד עולה הסיכוי (הסטטיסטי) להמשך המגמה הנוכחית של התמתנות האינפלציה. תמיכה פונדמנטאלית לכך ניתן לקבל מהירידה החדה במחירי הסחורות בעולם בחודשיים וחצי האחרונים ובמיוחד במחיר הנפט. עם זאת, ההערכות להעלאת המע"מ בישראל ל-17%, יתכן כבר בחודשים הקרובים, עשויה, אם תתממש, להותיר את האינפלציה מעל מרכז היעד לתקופה ממושכת אף יותר.
table1_220512.jpg
"קיימות הרבה שיטות לנסות לחזות את העתיד, למשל הורוסקופ, קריאה בקפה, קלפי טארוט, כדור בדולח וכדומה, אלה מכונות "שיטות מטורפות". שיטות אחרות קשורות לאיסוף סדרות נתונים, הכנסה שלהם למודלים מתוחכמים במחשב והרצת רגרסיות. אלה מכונות "שיטות לבזבוז זמן" – סקוט אדמס (פילוסוף).