השבוע החולף החל בטון צורם עם ירידה של למעלה מ 2% במדדים, ונחתם בזינוק חד לאחר ארבעה ימי מסחר חיוביים. שילוב נאה בין הורדת ריבית בסין, הערכות סיוע לממשלת ספרד ואפשרות ל QE3 היה בהם די בכדי להזניק את המדדים, עד כדי אופוריה שמחקה כל זכר לפסימיות ששררה בתחילת השבוע. חוינו מצב זה בחודשים האחרונים כמעט מידי חודש, ואם ישנה מסקנה מוחלטת אחת הרי היא כי דיבורים וצפי בכלכלה הנוכחית, גבוה משקלם מנתוני אמת.

שחקני המעוף בשלב זה עוקבים בדאגה אמיתית אחר המתפתח בשוק. אמנם הגבול העליון, שעמד השבוע ברמת 1120 התרחק מעט לרמת 1125 הנקודות, אך שילוב של ראלי אירופאי ו/או בחירות חיוביות ביוון עלולות להסב נזק ניכר קרוב מאוד למועד הפקיעה. הגבול התחתון אף הוא נותר דל למדי עם קידום זניח לרמת 1015 הנקודות, וכל אלה הניבו בסה"כ שינוי של כ 5 נקודות במיקום הפקיעה האופטימאלית החודש: 1045-1055. QE3 היה בתכניות אך התרגשות מסיוע פיקטיבי (כפי שיוסבר בהמשך) לממשלת ספרד, היה קשה יותר לצפות ובפרט שרק בשבוע החולף הדגישו הספרדים תחת כל עץ רענן כי לא יפנו לבקש סיוע. ההערכה הכללית היא כי תגובת השוק תהא מתונה ונקודתית, אך ברמות הנוכחיות והקירבה לגבול ההגנה העליון, בהחלט ניתן להרגיש ביד נעלמה. כך, היום (ראשון) בלא מעט עבודה נשמר המדד ברמת הפתיחה למרות הערכות גורפות לזינוק במעוף. הדבר בוצע ע"י מניות נקודתיות, והורדה הדרגתית של מדד הבנקים אלא שבסיום היום הצטרפות התעודות והקרנות, במקביל למחזור אפסי שאינו מאפשר תנועה, הובילו לזינוק של מחצית האחוז ומחיקת ההצלחה היומית. כל עוד תתאפשר התערבות במדד יעשה הדבר, אך כרגיל, הכל טמון בתגובת השווקים מעבר לים, ונזכיר כי אסיה חתמה את יום מהסחר האחרון בירידות של כ 2% בעוד וולסטריט טיפסה ב 1%. מעט מוזר לומר זאת לאחר פעילות ערה בנגזרים, אך מסחר יוני רק בראשיתו והתהפוכות הרבות שלבטח עוד נחזה בהן, מובילות בשלב זה את השחקנים לפעילות מדודה ומהוססת למדי.

נתוני מאקרו מקומיים כמעט ולא עלו השבוע, אך ראוי לשים לב לצניחה שנרשמה בתפוקה התעשייתית: ירידה של 2.7% ברבעון הראשון אל מול עליה של 3% ברבעון החותם את 2011. זהו אחד האינדיקטורים הבודדים המסמנים האטה במשק בטרם התבטאותה בסל המחירים, ומאחר והיא חושפת נתון בעייתי עוד ברבעון הראשן שנחשב יחסית לאופטימי, אין ספק כי כל דבורי האוצר בדבר האטה במשק אינם בעלמא.

בשוק המט"ח, כעת כשספרד הודיעה רשמית על הצורך בסיוע אין מחסום בפני האירו להוסיף דרומה לרמת 1.2 . עצם ההקלה הכמותית, גם אם בשם אחר, כמוה כהיחלשות המטבע והיא תזכורת לכך שהמטבע האירופאי מייצג יבשת הולכת ושוקעת. כשהכלכלה הרביעית מאבדת את אמון המשקיעים, אין סיבה אמיתית, והדברים נכונים שבעתיים לפני ההכרזה הרשמית על תכניות הדפסת הכספים למיניהן. הבעיתיות אינה בצמד אירו-דולר בו המשוואה פשוטה אלא ביחס לשאר הצמדים. אין זה סביר כי הדולר יתחזק בצורה ניכרת (וזו הערכתנו) והדבר לא יקרין אל כלל סל המטבעות. מכיוון שכך, מי יותר ומי פחות, צפויים יתר המטבעות להיחלש מול המטבע האמריקני לרבות השקל כמובן.

בשוק הסחורות, הזהב נחלש לאור נתוני ההאטה סביב העולם וירידה כוללת בשוק הסחורות. הירידה באחוזים הינה מינורית, וסה"כ המתכת אינה צפויה להיחלץ מרצועת 1550-1650 בה היא שוהה מזה מספר החודשים. גם הנפט לא רשם מהלך המעיד על מגמה, ולכן ההערכה הכללית נותרת בעינה בדמות ירידה במחיר חבית נפט.

באירופה, שבוע של נתונים שליליים אך עוד קודם מוטב להתמקד בסיומו: ספרד, שרק בשבוע החולף ציינו כי רוה"מ במדינה מציין כי אינה זקוקה לסיוע, הודיעה כי הגיעה העת לחלצה ולהתחיל ולהזרים כספים. הבעיה – המפעם המקרה שונה ולא רק בשל האמירה הנכונה כי "ספרד גדולה מבכדי ליפול/להצילה".
הסכום – מאה מיליארד אירו, הם אפילו לא קצה הקרחון במקרה הספרדי ואני מניח כי גם ראשי האיחוד יודעים זאת. יוון היא בור ללא תחתית אבל עם גבולות; כלכלת אירלנד ברורה ומוכרת; ספרד היא תעלומה ורק בכדי לסבר את האוזן, בנק "בנקיה" כבר הודיע כי הוא זקוק לעוד 19 מיליארד אירו בכדי לשרוד, וגם זאת לאחר מחיקת חוב של 4.5 מיליארד כנגד הלאמה שהתרחשה זה אך במאי. הבנק ציין שזה הסכום הרלונטי עד לתום 2012, ומכאן נגזר כי 100 מיליארד אירו הם בקושי חילוץ לשניים עד שלושה בנקים משמעותיים במדינה בה למעלה מ 150 בנקים ושלוחות.
מקור הכסף – ההודעה, כלא מעט הודעות קודמות בדבר סיוע/חילוץ אינה מציינת את המקור לכל הסכום או מקצתו. לא ברור למה התכוונו המשוררים בכוונם ל"איחוד האירופאי" . האם הכוונה לקרן המטבע הבינ"ל, הבנק המרכזי או קרן החילוץ שהוקמה לעניין הסיוע. התשובה עד כמה שזה נשמע מפתיע: לא רלונטי כלל מהו מקור הכסף, מאחר ובאף אחד המקרים אין היכולת לספק כעת 100 מיליארד אירו באופן מיידי (אלא אם מעוניינים שקרן החילוץ תיוותר על 15 מיליארד אירו). EFSF החלה, לכאורה, בהסדרת קווי אשראי לספרד אך הדגישה כי מדובר על הזרמה הדרגתית בלבד, ובכל מקרה בצורה לא מיידית מהסיבה המובנת שהוזכרה לעיל. אם כבר כעת אין מאין למשוך הכסף, ונזכור כי יוון מקבל הנשמה מלאכותית וכמוה עוד מדינות, לא ברור מה הטעם בהפרכת סכומים (תמיד עגולים) העושים רושם ונשכחים כלא היו.
והבעיה הגדולה ביותר – האיחוד האירופאי יסייע לספרד בתמורה לכלום. אין דרישות מהמדינה (יחס חוב כבר הוסכם לפני כחודש), אין יעדים אין דבר וחצי דבר . ראתה זו אירלנד וכבר התקנאה, והבוקר התבשרנו כי המדינה דורשת אף היא שוויון תנאים רטרואקטיבי. חייבים להודות שיש בזה משהו, ואין סיבה לאיפה לאיפה. האירים קיבלו ב 2010 85 מיליארד אירו, ב 2011 עוד 30 מיליארד אירו, וכל הזמן הזה הם פשוט יכלו לקבל הכל "בחינם" מבלי צורך בצעדי צנע. אין חשש שהיוונים יצטרפו למהלך, מאחר והם בכלל מצפצפים על האיחוד ולא מעלים בדעתם להחזיר אירו אחד מהסכומים שקיבלו, אך מדינות דוגמת פורטוגל, הונגריה ואחרות יכולות (ובצדק מלא) לדרוש שוויון. צריך לזכור כי האקדח מונח על השולחן, וזו הבעיה שהצבענו עליה מזה תקופה ארוכה. תיתנו – תקבלו שקט לעוד תקופה, לא תיתנו - פשוט נקום ונפרוש מהאיחוד. זה לא קורה בין לילה אבל למדינה דוגמת אירלנד, כל שכן יוון, יש הרבה יותר מה להרויח מפרישה (בטח בפן הפוליטי) מאשר מהישארות באיחוד הדורש צעדי צנע קיצוניים כל העת. לאור הדברים הללו, להערכתי הבורסות יקבלו את המהלך בצורה מאופקת למדי ושונה מחילוצים קודמים. האפקט יהיה נקודתי, אם בכלל, ויעברו שעות עד ימים עד אשר המשקיעים יתחילו לגלם בקשה דומה מאיטליה. הבורסות לא תצהלנה כבעבר ועל אף שהבלוף העולמי נמשך, אין ספק כי עלינו שלב נוסף ברמת הסיכון שלוקחים מנהיגי האיחוד ברולטת ה"כאילו" פתרון שלהם.

בין לבין הנתונים באיחוד הוסיפו להכביד על קובעי המדיניות, כשנתון ה PMI צונח ל 46.7 ורושם שפל של 3 שנים. מודיס מצידה הוסיפה שמן למדורה וחתכה דירוג מספר בנקים בספרד ובגרמניה (!), כשכל שנותר לנגיד הבנק האירופאי הוא להותיר את הריבית על כנה, ולייחל לטוב. אין מקום כלל להתיחס ליתוך תחזית הצמיחה ל 2013 אותה ביצע הבנק המרכזי באירופה, מאחר וכבר כעת ברור כי מדובר בהערכה אופטימית וכפולה לשנה שספק רב אם לא תסתכם במיתון כולל ברמת ממוצע מדינות האיחוד.

גם באסיה המצב כלל אינו מרנין, אך לזכותם עדין עומדים הכלים המוניטאריים הקלאסים. לאחר שמדד מנהלי הרכש בסין רשם חודש שני רצוף של האטה, חתך הממשל במדינה את ריבית הפקדונות בבנקים במפתיע ב 0.25% מה שהוביל לזינוק מיידי בשווקים. הערכנו כבר לפני שבועיים כי הבנק המרכזי יעשה כן, ולכן מייד לאחר הזינוק והתפוגגות ההשפעה המידית, חזרו המדדים לרמות הבסיס, שכן הדה-ז'ה-וו מהפעם הקודמת לא התאמת: המשקיעים זכרו כי בפעם האחרונה שהסינים חתכו במפתיע את הריבית, הדבר החל מהלך עולמי בו תוך מספר שעות כל הנגידים ביצעו מהלכי עידוד ובראשם ברננקי וה QE2. משהנגיד האמריקני הוסיף לאכזב המשקיעים והתעלם מהציפיות לתכנית נוספת, איבדו המדדים מאונם וחדלו ממקסם השווא של ברננקי (לפחות עד הסיבוב הבא).

ובין כל המדינות, המדינה אותה סימנו זה מכבר כעתידה להוביל את הכלכלה העולמית, אוסטרליה, ממשיכה לעשות חיל. שיעור האבטלה במאי נותר בהתאם לתחזיות על 5.1% בלבד, התמ"ג ברבעון הראשון זינק ב 4.3% לעומת צפי ל 3.4%, והריבית ירדה ברבע האחוז. כמה שיותר רחוק מהעין של וול-סטריט ואירופה, כך ייטב ואוסטרליה מוסיפה להיות אי של בנקאות לא הכי מפותחת במונחים מערביים, דבר חיובי בעת הנוכחית.

בארה"ב, סימנו את הרמה שמתחת ל 1300 הנקודות, כרמה בה ברננקי ישקול QE3, ולכן תדהמת המשקיעים על היעדר התכנית מנאומו בקונגרס אינה ברורה. ככל שהמשקיעים מתעודדים מבלי צורך בתכנית, כך ברננקי יוסיף להשתהות, ולכן הרמה הנוכחית אינה מזמינה כל סיוע שינתן קרוב לבחירות כחלק מכלכלת הבחירות.
להבדיל מהשבוע הקודם, הימים האחרונים היו חצויים בטיב הנתונים והציגו תמונה מאוזנת יותר. שוק העבודה לא איכזב, ולעיתים בכך די, עת תביעות האבטלה ירדו ב 12,000 ונתון מלאים הסיטונאיים עלה ב0.6% והציג תמונה אופטימית מהצפוי. מנגד הגרעון המסחרי של ארה"ב לא התכווץ באפריל משמעותית (50 מיליארד בלבד), ואילו זה של מרץ עודכן מטה. התוצרת ברבעון הראשון התכווצה ב 0.9%, ואשראי הצרכנים היה אנמי למדי והציג הלוואות בהיקף 6.5 מ' דולר בלבד באפריל. "היתרון" בנתונים השליליים הללו הינו שהם אינם ממגזר הנתונים שבמוקד- אבטלה, נדל"ן וצמיחה אלא נתונים ידועים ולא מרגשים. אם תרצו, הגרעון האמריקני הוא ממילא בור ללא תחתית אז הפתעה לשלילה בוודאי שאינה מובילה לירידה במדדים, וממילא ההתמודדות איתה אינה נמצאת על הפרק בשנה הנוכחית. הדפוס הכללי הוא בשבועות האחרונים הוא שבהיעדר נתון התעסוקה ומדדי הנדלן השונים (שבועיים בחודש) המדדים שומרים על כוחם, ומנגד, עם היודע הנתונים מאבדים רוח ויורדים. בסה"כ, הרמה הנוכחית נשמרת וזו הנקודה החשובה עבור וול- סטריט.
ולמרות הכל, זהו השבוע הטוב ביותר מתחילת השנה. הסיבה אינה נתונים מפתיעים או חלילה שיפור בכלכלה אלא אך ורק ציפיות והבטחות להפתעה מצד ברננקי, וביום החותם – רוח גבית כתוצאה מחיקוי ברננקי שנעשה באיחוד האירופאי.


מניות ומגזרים
הראל השקעות – שינוי המלצה ! הומלצה לפני שלושה שבועות, ומאז גמעה 6.7%. המניה חוזרת לתמחורה הראוי וכעת אין עוד מקום להחזיק בה, והדבר לרוונטי לכל טווח שהוא.

הוט – שינוי המלצה ! לא פשוט לחזור מהפסד של עשרות אחוזים, ובפרט לאחר הכפלת הכמות במניה. מאז הרכישה המניה עברה לא מעט תלאות וכעת היא בהפסד של כ 1.5%. באמת ובתמים אני מאמין כי המניה טרם אמרה את המלה האחרונה בכל הנוגע לתיקון, אך התנודיות הגבוהה בתחום לצד העדפת בזק (בתיק) עליה מובילות לכך שאנו נעדיף לממש בהפסד מזערי על פני לקיחת סיכון של שתי מניות מאותו המגזר. מי שבכל זאת מתעקש, מוטב שימשיך את ההשקעה בסבלנות ולטווח ארוך בלבד.


שבוע טוב ומוצלח !