השבוע, המדדים התנהלו בהתאם להערכותינו מהסקירה האחרונה. תחילת השבוע אופיינה בירידות חדות, שהיוו המשך ישיר לשלושת השבועות האחרונים. כפי שהערכנו הנקודה הקריטית במדד היתה באיזור 925, וכך המדד חצה אותה קלות מטה אך לא התבסס ומייד עם פתיחת המסחר למחרת שינה מגמה וחצה את רף 930 הנקודות. קרוב לוודאי שהמדד יחל את השבוע בעליות חדות, ובכך ישוב לסביבות איזור האמצע של 960 ואך למעלה מכך, ממנו קשה להסיק מסקנות בנוגע להמשך. רמות הדשדוש בגבולות הללו ימשכו בשבועות הקרובים, כשהמשקיעים ינועו חלופין בין האפשרות לחציית רמת ה 1000 נקודות לחשש מפני חזרה לסביבות ה 900 ומתחת לכך. אין בנמצא בשלב זה קטליזטור לכאן או לכאן, וניכר כי קיים איזון מסויים בין קונים ומוכרים.
באופן כללי ניכרה התערבות שחקני המעוף השבוע במסחר תוך שאיפה להחזיר את המדד לגבולות ה 940. החשש מסקוויז עלה עם החרפת הירידות אך המחזורים הנמוכים יחסית לתקופה הקלו על השחקנים לתמוך במדד. כך ניתן היה להבחין, כי אף שבחלק מהימים חלו ירידות דרמטיות בחוזים, המדדים כאן נותרו בטריטוריה החיובית בניגוד לצפוי. השחקנים שמתחילת החודש כיוונו לאוכף סביב 950 מגיעים לישורת האחרונה כשהמדד נמצא במצב אופטימאלי לאחר 21 ימי מסחר. החודש ישנו רווח מובטח, משום שהאוכף הגן ממדד 900-1000 לערך, אך פקיעה אופטימאלית תהה סביב איזור 950-960 נקודות. בכל מקרה, הפקיעה תהיה בגבולות הרווח וסטיית התקן שירדה פלאים השבוע תרמה מצידה למיקסום רווחים. מאידך, יחס ה C/P אינו מתישב כלל עם הירידה בחשש המגולם – 1.07, המגלם עליה דרמטית ביחס לשבוע החולף. ריבוי כתיבת הקולים, לכאורה מצביע על הערכות לשוק יורד באופן מוחלט אך ניתן ליישב סתירה זו אם נזכור שהיה חשש מסויים בקרב כובתי פוזיציות הפוט, ולכן השוני בסטיה אינו נובע מעליה בכתיבות הקולים אלא מסגירות פוזיציות פוט, שבעיקרן התרחשו בתחילת השבוע. כבכל שבוע פקיעה, סביר כי במידת הצורך נראה התערבות גסה מצד השחקנים, אך עושה רושם שהמגמה הלא החלטית תסייע ביד השחקנים ותוביל להתערבות נמוכה במסחר.
הלמ"ס פרסם השבוע את הצמיחה לרבעון השני של השנה, ושוב כצפוי לא היו הפתעות מרעישות, והמשק אכן הצליח לצמוח ב 1% לאחר שני רבעונים שליליים. התיחסתי לכך בסקירה מלפני שבועיים, ואציין בשנית כי הנתון הינו חסר משמעות והשוק כרגע מתרכז בחדשות, טובות ורעות כאחד, העתידות לפקוד אותנו, ולא בחדשות האתמול. הנתון הנ"ל מתיישב היטב עם דוחות החברות שברבעון השני הפתיעו לטובה, אך אם נדבק בקורלציה זו הרי שבשל הנמכת תחזיות רווח ואף אזהרות רווח, הרי שסביר כי הרבעון הבא יהיה סביב צמיחה מינורית אם בכלל. אין זה דבר מפתיע כי המיתון ארך מעט פחות זמן מהצפוי, אך בהחלט מפתיעה ההסכמה כי המשק חוזר לרשום צמיחה חיובית. ביותר ממחצית מתקופות המיתון בעבר המשק גמגם, הציג צמיחה חיובית ושלילית לחילופין עד אשר עלה על דרך המלך. עצם ההגדרה של מיתון פחות מעניינינו, ולמעשה איני סבורכי מכאן ואילך נראה צמיחה חיובית בלבד. נהוג לציין בבורסה כי עדיפה עליה איטית אך עקבית על פני זינוק חד המעורר חששות – כך גם המקרה לפנינו: המשק עבר מצמיחה שלילית חדה לזינוק מרשים וזאת בהיעדר נתונים (נכון לרבעון המדובר) בדבר התאוששות הכלכלה הריאלית. כל הנתונים החיוביים פקדו אותנו במהלך החודשיים האחרונים, וכך סביר להניח כי מדובר בתנודתיות גבוהה יותר מאשר מתהליך סכמתי אמיתי. השפעת הצמיחה החיובית דווקא מושכת אש מכיוון מסקרן הרבה יותר והוא החלטת הריבית של הנגיד בשני הקרוב. לכאורה, כל הסימנים מצביעים על יכולת שלא לומר צורך בהעלאת ריבית במועד זה: האינפלציה גואה, הבורסה התייצבה, ותמיכה בדמות צמיחה במשק, שומטים את הקרקע מכל טיעון אותו עלול להעלות הנגיד כנגד העלאת הריבית. ואע"פ כן, דומה כי אם לשפוט את מהלכי הנגיד ובנק ישראל בעבר הרי שאלו לא יזדרזו להעלות את הריבית. אם בשבועות האחרונים עוד נותרו אי אילו טיעונים הרי שכעת הכף נוטה בבירור להעלאת הריבית, ובהתאם קונצנזוס אנליסטים. יתרה מזאת, הנגיד יכול להרגיש משוחרר לחלוטין ולהוביל להעלאת ריבית גבוהה מרבע אחוז שעיקרה הצהרה ותו לא. להערכתי הנגיד יבושש מלעשות כן, וימנע בשלב זה מהעלאת הריבית כשהטיעון המרכזי לא יהיה בהודעת הבנק אלא דווקא בפסיכולוגיית המטח בה נוקט הבנק. העלאת חצי (ואף רבע) אחוז בהחלט יש בה בכדי לאותת כי הדולר לפני מהלך ירידות חד, והנגיד פשוט אינו יכול לאפשר לעצמו בשלב זה לעשות כן. המצב האידיאלי הוא כמובן שבן ברננקי יעלה את הריבית אך מכיוון שזה התחייב כי לא יעשה זאת בחודשים הקרובים ניצב הנגיד בפני דילמה לא פשוטה, כשמעשיו עלולים להוביל לפרץ ירידות חד ומהיר בדולר. בהקשר זה ראוי כמובן לעקוב אחר פעולות הבנק בשבוע החולף. כפי שהערכנו בנק ישראל אכן בצע מהלך רכישה (בעיקרו בשני ובשלישי) והוביל לעליה בשער הדולר בניגוד למגמה העולמית. עליה זו העבירה את המטבע האמריקני מעבר לסף 3.8 ₪ לדולר, ויתכן כי בהמשך לדברים שציינתי בשבוע החולף זהו הרף אותו מנסה הנגיד להעביר למשקיעים במעשים, לאמור – ירידה מתחת לשער זה והבנק יתערב (שוב טיעון למדוע הנגיד לא יעלה את הריבית). הדבר יכול להתרחש כל עוד המגמה העולמית הינה ירידות קלות בלבד וללא התבטאות של הממשל הסיני ההודי או מי ממחזיקי העתודות הגדולים כי הדולר איבד מחינו.
חייבים גם ליחד מקום למניית אפריקה, ואזהרת הרווח שפירסמה השבוע החברה. דעתי השלילית על המניה נאמרה כאן לא פעם, ודי שאסכם זאת בכך שבשלב זה למניה אין כל ערך (הערכתי לפני כחודש כי תשוב לאיזור ה 50 שגם הוא מופרז לדעתי). והנה, השבוע, דווח כי החברה צפויה להציג בדוחותיה הכספיים לרבעון השני של שנת 2009 הפסד נקי המיוחס לבעלי הזכויות ההוניות של החברה בהיקף של כ- 1.4 מיליארד שקל. בהסתכלות על המחצית הראשונה מדובר בהפסד של 750 מיליון שקלים! ההפסדים נובעים מירידה בשווי ההוגן של מספר נכסי נדל"ן להשקעה ובגין ירידות ערך של מספר נכסי מקרקעין ומלאי דירות. הבעייתיות באזהרת הרווח היא לא עצם האזהרה אלא המצב הרעוע של החברה כפי שמשתקף ממנה. ידוע כי לא חולף שבוע בו אנו מתבשרים על מכירת נכס זה או אחר שבבעלות החרה במסע מכירות רצחני מאין כמותו (ועל כך גם ראוי גם לפרגן ללבייב על רצונו לעמוד בתשלומי האג"ח, להבדיל ממקרה צים). מסע שהכניס לקופת החברה עפ"י הערכות למעלה ממיליארד דולר מתחילת השנה. סכום שרבים העריכו כי יש בו די בכדי להציף את החברה עד סוף שנת 2010. אזהרת הרווח מחזירה אותנו אשתקד, ומצביעה על הנעלם הגדול בחברה – שווי הנכסים שבבעלותה. כל יום שעובר החברה מאבדת משוויה ללא קשר לעיסקאות חדשות המתבצעות, בשל השקעות מרובות במזרח אירופה וארה"ב. אובדן שווי הנכסים משמש מנוף בידי רו"ח למשחקים החשבונאיים שאפשרו התקנות החדשות, המובילות למצבים בהם משקיעים רבים הולכים לאיבוד ולא מצליחים לפרש את המפה נכון, שהרי ברבעון הקודם הציגה אפריקה רווחיות של למעלה ממיליארד ₪ ! אנה נעלמה אותה רווחיות, ומה השתנה בסביבה הכלכלית שהוביל מרווחיות כה נאה להפסד כה צורב (שום כלום). בהתאם גם הקושי לצפות את רווחי החברה העתידיים, וכפועל יוצא את יכולותיה לעמוד בתשלום התחיבויותיה.
בהתאם לזה לא נותר לי אלא לחזור פעם נוספת על ההמלצה להתרחק מהמניה ואף מהאגחים, שכן למרות אטרקטיביות לא מבוטלת בשלב זה החברה מונשמת ע"י הבנקים ואין לה חיות משל עצמה. זאת ועוד, לבייב מימש את נכסי הקצפת ובמידה ושווי הנכסים ימשיך לצנוח קשה להצביע על נכסי יוקרה נוספים העתידים להניב לו רווח נאה. הפרידה מהנכסים המניבים דווקא היא חיונית שכן הם הקורצים לקונים אך יש בהם לפגום מהותית בחברה בשנם הבאות אם עודנה תהא איתנו.
אירופה השבוע המשיכה לרשום עליות חדות חרף נתונים שלילייים ברובם. מצבה של ארה"ב טוב פי כמה ממצבה של אירופה, ולכן עליות אלו יש בהן משום אופוריה העתידה להתפוגג, ובעיקר אמורים הדברים בנוגע לבריטניה וגרמניה.
בבריטניה ניכר כי שוק הנדל"ן טרם הגיע לתחתית - במחצית הראשונה של אוגוסט ירדו מחירי הדירות ב-2.2%, בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2008. ניתן היה לצפות כי נתון זה יזעזע את המדדים לא בשל הירידה החדה כי אם בשל אותן הצהרות ביולי של ראשי הכלכלה הבריטית כי שוק הנדלן עבר את התחתית עת דווח על עלייה של 0.6% במחירי הדירות, אך בעידן בו ארה"ב קובעת הכל מכל גם המשקיעים הבריטים בחרו להתעלם מנתון זה ולהתמקד בחוזים הירוקים ובעליות הנאות בארה"ב בכדי לקדם את המדדים לשיא שנתי. מה שלא ניתן להתעלם ממנו בממלכה הוא כמובן מהפאונד העתיד לצנוח חדות. לפני כשלושה שבועות ציינתי כי פוזיציית שורט לאחר העליה האחרונה בשער המטבע הינה המומלצת ביותר, וכעת הגיעו מספר חיזוקים המעידים כי המטבע עתיד לרדת חדות אל מול סל המטבעות העולמי. מעבר להצפת השוק בסטרלינג ע"י הבנק המרכזי, הודיע מרווין קינג כי המיתון עמוק ממה שצפו בתחילה במקביל לכך שהאינפלציה בשליטה מוחלטת. זה הוביל מייד לתרגום נכון מצד המשקיעים כי העלאת הריבית עודנה רחוקה, ובהתאם אני מעריך כי בשבועות ובחודשים הקרובים נהיה עדים לירידה חדה במיוחד בפאונד. ראוי לציין, כי הבנק גם עתיד ללבות ירידה בשער הפאונד בשל רצונו במטבע חלש בתקופה זו ולכן אין לצפות לתמיכה כלשהי. בשוק המטח הלא צפוי והתזזיתי ההשקעה שנראית כיום בעלת הסבירות הגבוהה ביותר להניב רווח היא שורט על הפאונד, וסביר כי נשמע עוד ועוד קולות בכיוון זה.
בגרמניה כבבריטניה, גם כאן קשה להבין את מוקד האושר שהוביל לעליות כה חדות במדדים מלבד העתקת ברלין לניו-יורק ורצונה להידמות למצב. אם בבריטניה האינפלציה אינה מרימה ראש הרי שבגרמניה סכנת הדפלציה הופכת מוחשית מאי-פעם: מדד המחירים ליצרן הגרמני צלל בחדות בחודש יולי בשיעור של 7.8%, הקצב החד ב 60 השנים האחרונות. אם ישנה מדינה המגלה את הסימנים הגבוהים ביותר לדיפלציה הרי שזו גרמניה, ובהחלט יתכן כי המדינה לא תתאושש באותו הקצב של שאר היבשת.
לאור הדברים הללו, אני מעריך שאירופה תתקן השבוע ובכל מקרה תהא מרוסנת ביחס לארה"ב.
בשבוע שעבר ציינתי, כי יש מקום להחליף את המלצת המכירה על שווקי אסיה ובפרט השוק הסיני בהמלצת פתיחת פוזיציית שורט. המדדים השבוע ביצעו מהלך חד של ירידות כמותם לא ראינו כבר חודשים רבים. אסיה היתה היחידה לרדת השבוע, ובהפרש ניכר ביחס לשאר השווקים. הרקע לירידות הוא החשש כי הכלכלה הסינית לא תצליח להתאושש בקצב המצופה ממנה, ובמקביל נסיונות התערבות מצד הממשל לקרר את הבורסה הבועתית במדינה. הנסיונות הולכים ומעמיקים בכל מהלך החודש האחרון אך נדמה כי רק כעת, מהלך צמצום מתן ההלוואות הצליח לבלום במשהו את המשך הזינוק המטאורי מתחילת השנה (למעלה מ 100%).
יתרה מזאת, מעניין לציין כי בעוד שבמרבית השווקים הדוחות עמדו בצפי אם לא יותר מכך, הרי שבאסה הדוחות נטו לאכזב , והציגו חולשה. חולשה ביחס לצפי ולא חולשה בצורה מוחלטת. מגמת הירידה צפויה להימשך אך זו תהא מלווה בתנודתיות חריפה וכך בהחלט נצפה לראות ימי זינוקים חדים במיוחד ולא צפויים.
הנפט השבוע פרץ את גבולות הרצועה המוכרת. ציינו בעבר כי בהיעדר נתון מובהק ובלתי צפוי, הזהב השחור צפוי להוסיף לדשדש סביב 60-70 דולר לחבית. מלאי הנפט בארה"ב בהחלט מהווה דוגמא לנתון מעין זה עם צניחה בלתי צפויה ב-8.4 מיליון חביות. קשה מאוד להבין מה עמד מאחרי צניחה זו, משום שהדברים אינם מתיישבים עם מגמת ההאטה הכללית והאטת הצריכה, אך הצניחה הובילה ובצדק לזינוק חד במחירו של הנפט עמוק מעבר ל רף 70$. נתון זה, מפתיע ותומך במגמת העליה ככל שיהיה, עודנו נתון זניח במשוואת הפרמטרים בהקשר לנפט. הטון נקבע עפ"י הערכות קצב התאוששות הכלכלות בעיקר, ומכיוון שקיימת הסכמה כי קצב זה יהיה איטי מכפי שהוערך בתחילה הרי שיש בכך בכדי למתן מהלך עליות חדש ופורץ גבולות. מכיוון שכך, להערכתי הנפט ישוב לגבולות הרצועה עם סבירות גבוהה יותר לקירבה לרף העליון.
ארה"ב השבוע התנהלה בצורה מאוד יציבה עת שברה רמות שיא בכל שלושת המדדים ביחס לשנה האחרונה. לא היה נתון אחד מרכזי שהוביל לזינוק אלא אוסף של בדלי נתונים שתמך במהלך עליות חד. אין ספק שנתון מכירות הבתים סיפק רוח גבית אך מי שעוקב אחר הסקירות באתר, יודע כי התאוששות שוק הנדלן בארה"ב הינו בגדר עובדה מוגמרת. מה שכן יש לתת את הדעת עליו הוא מחזורי המסחר שקטנו במניות השורה השניה ואף ובאופן כללי. הדבר אינו הולם את ניו-יורק ואינו מתאים אף בהשוואה לחודשי אוגוסט קודמים, חודשים הידועים כהססנים יותר. מאז ומעולם ספטמבר היה אימת המשקיעים ובאופן היסטורי זהו החודש הגרוע ביותר לבורסות. מצד שני המשבר טרף את כל הקלפים בנוגע להיסטוריה והתבססות על מקרי העבר, וכך קשה לבחור האם מדובר על הכנות מקדימות או אולי מהלך רגיעה טבעי לאחר הראלי החד.
עוד חמק השבוע מהתקשורת המקומית רכישת אגח ע"י האוצר האמריקני אותה בצע הפדרל ריזרב בהיקף של 2.6 מיליארד דולר. קולות רבים נשמעו השבוע כמקהלה מתוזמנת בדבר ירידת כוחו של הדולר כמטבע רזרבות עולמי. הדבר נבע ולא הוסבר בשל אותה רכישה של הפד. מצב זה נוצר לאחר שלכמחצית מהסכום לא נמצא קונה, וזאת על אף תשואה אטרקטיבית לכאורה בטח ביחס לשנה האחרונה. הפד העדיף לספוג מהר חזרה סכום זה (שוב ע"י הדפסת כספים) ולנמק זאת כחלק מהתכנית הכוללת - מהלך עליו הצהיר בהתכנסות הועדה הקודמת כי הוא תם ונשלם. הדבר לא חמק מעיני ממשקיעים ותיקים ומנוסים דוגמת וורן באפט, שהבינו כי הפד העדיף לעשות זאת מאשר להתבזות ולבזות את השטר הירוק ובכך להחריף את הדיון בדבר יכולתו של הדולר להוסיף ולשמש כמטבע מוביל.
אותה המגמה המאפיינת את ממשל אובמה מיומו הראשון בבית הלבן, קרי נבצע את הנדרש כעת תוך ידיעה כי בטווח הארוך המהלך יוביל לנזק, בבחינת נגיע לגשר נחצהו, תוביל במהרה למשבר חמור הרבה יותר. ברגע שהפד לא יוכל להדפיס את חובו במטבע המקומי כל כלכלת העולם תשתנה, וכמובן שארה"ב תהא הנפסדת העיקרית.
לא פלא בהתחשב במדיניות זו כי ארה"ב שינתה את תחזית הגרעון בתקציב לעשור הבא ל 9.1 טריליון ד'. כ-2 טריליון דולר (!) מעבר לתחזיות שפירסם ממשל אובמה בחודש מאי השנה. קולות אכזבה שטרם מוצאים את ביטויים בבורסות ממהלכי אובמה עולים וצפים פעם נוספת. אובמה וממשלו נכנסו לבית הלבן בינואר, משמע במאי היה עליהם לדעת את המצב לאשורו. איש לא צפה כי שלושה חודשים בלבד ממועד התחזית הקודמת יתווספו 2 טריליון דולר יש מאין. נוסף על כך שוק התעסוקה שהמשיך אף השבוע להכות את התחזיות לרעה, מוסיף לעמעם מזוהרו של הנשיא ותכניותיו ומוביל למצב בו על הנשיא לבצע מהלך דרמטי-פופוליסטי לשם היפוך דעת הקהל. על כן לא אופתע אם נהיה עדים למהלך חד מקודמיו, שאחרת זהו עניין של זמן עד שהאכזבה תמצא את ביטויה במדדים המקומיים.
מניות ומגזרים
פטרוכימיים – אזהרת הרווח צפויה להוביל להמשך הירידות במניה. המניה קורצת ללא מעט אנשים אך נדמה כי זו פשוט ממאנת למצוא תחתית, ולכן אין לחזור אליה בשלב זה על אף מחירה הנמוך. זהו מקרה נוסף כבאפריקה של מלכודת דובים ומשחקים חשבונאיים, שהרי לאחר רבעון הכנסות נאה מגיעה אזהרת רווח "מפתיעה".
אפריקה – צפויה לתנודתיות, אך עליות חדות הן בגדר סיבה טובה למימוש משום שמלבד אויר חם אין בה כלום. המוסדיים מוסיפים להתרחק ממנה, וכל הנעשה במניה בשלב זה הוא ספקולציה טהורה.
כור – בטווח הקצר צפויה לתיקון חד, בין השר בשל מהלכי מימוש של קרדי סוויס. ההערכות לטווח הבינוני - ארוך עודן בעינן, קרי המניה אינה אטרקטיבית.
מבני תעשייה – החברה מציגה תוצאות נאות בהחלט ובהתחשב בדיבידנד הנאה אותו עתידה לחלק, נראה כי המגמה החיובית צפויה להימשך בה.
אורכית – למרות הדוח הטוב קיים שטף של מוכרים. קשה להעריך נכונה את יכולות החברה אך אם בעלי העניין והמוסדיים מממשים את המניה על אף מחירה, טוב יעשה המשקיע הבודד אם ידיר רגליו ממנה.
אלרון – במחיר הנוכחי בהחלט מהווה הזדמנות קניה גם לטווח הבינוני ולא רק לארוך. צפי לשיפור תחזית בדוח הבא.
אסם – לשלת רבים, מניה טובה אך לא מענינת במיוחד. אינה צצפויה להכות את המדד ורלוונטית רק לשם גיוון התיק.
אייגן מארין – לא הכל שחור בשוק ההובלה הימית כפי שצים מנסה לצייר. החברה מתמקדת בעיקר בשינוע דלקים ומציגה דוח רווחי נוסף מוצלח מקודמו, לצד עקביות ראויה לפרגון בתקופה לא קלה זו. בהחלט מחיר שעודנו אטרקטיבי.
• את הסקירת האופציות ניתן לקרוא תחת פורום אופציות אוגוסט.
שבוע טוב ומצלח !
הגב עם ציטוט
