השבוע, שלא כהרגלנו, ראוי להתיחס לסיפור האירופאי אותו סקרנו בשבוע החולף. ממוצע זינוק שבועי של 7% באירופה, מחק תשואה שלילית ניכרת והעביר את כל בורסות היבשת לצד החיובי בסיכום שבועי, על סמך הצהרה בנאלית של הנגיד דראגי. בחמישי, דראגי לא סיפק את הסחורה והמדדים אמנם רשמו תיקון חד אך בשישי הם מחקוהו כלא היה תוך שהם מדגישים שוב כי היעדר האלטרנטיבה בדמות ריבית האפס הופך את שוק ההון לשוק הדיבורים. מן הראוי היה שהמדדים ישיבו את כל שעלו בהיעדר הצהרה אך התירוץ לתיקון חד מעלה נמצא (נתונים סבירים בארה"ב) וזה כבר באמת לא רלונטי האם דראגי אמר "סתם" או לאו.
מבחינת דראגי אין ספק שהוא מופתע, ולא היה ספק כי הוא לא צפוי להפתיע את המשקיעים לטובה. מלבד העובדה שאין לו שום "נשק יום הדין", הרי שגם אם ישנם צעדים נוספים שהאיחוד יכול לנקוט אין כל סיבה לעשות כן לאור הירידה בתשואת אגח המדינות והזינוק בבורסות, ולכן על המשקיעים היה לדעת כי בארסנל המידלדל של הנגיד, מוטב לו לשמור תחמושת נוספת גם אם היא דמיונית.
עד כה הכרנו התנהלות שכזו מברננקי ולא מכיוון היבשת החדשה. ניתן להניח כי הצלחת בורסת הדיבורים תוביל להצהרות נוספות ברוח זו, וכעת משלמד את התרגיל דראגי יוסיף לנסות ולספק תמיכה למדדים כל אימת שיזדקקו לו. בכל תקופה אחרת מדובר היה על אובדן אמון טוטאלי של המשקיעים וקריסת הבורסות, וספרי ההסיטוריה עוד יעסקו רבות בשאלה מדוע הוסיפו להאמין גם כשהיה ברור שמאחרי הדיבורים לא מסתתר דבר. בתקופה הנוכחית, מצב שכזה יכול להתקיים עוד זמן מה לא רק בשל היעדר אלטרנטיבת ההשקעה אלא על רקע חילופי גברא. כל חילוף בשלטון מוביל לרוח אופטימית שהנה-הנה מגיע הגאון התורן שימצא פתרון שלא מצא קודמו: הולנד את סרקוזי, דראגי את טרישה, רומני את אובמה וכך הלאה. כשמחפשים סיבה להאמין מוצאים סיבה שכזו, ועל אף שמצב הכלכלה נוראי זוהי הסיבה המרכזית בגינה תרחיש מפולת אינו נראה בטווח הזמן הקרוב.
ביחס לפתרונות אפשריים של דראגי התשובה פשוטה – אין. מרקל אמנם נחלשת אך אינה צפויה להסכים לאגח כלל אירופיות. לקרן המטבע אין הכסף הדרוש להוביל מהלך מקיף (וזה עוד לפני שהתיחסנו להגדלת הדרישה מספרד). רכישת אג"ח קונצרני, מהלך שעלה כבלון ניסוי בימים האחרונים, אינו ישים מאחר והוא עלול להוביל לתהפוכות פוליטיות, בבחינת עזרה נוספת לעשירים על פני הכלכלה.
אם ציינתי לא פעם כי טרישה הוא הנגיד הטוב בעולם, אחראי ואמין הרי שדראגי מצטייר כדומה יותר לאחיו האמריקני, רק בלי יכולת הדפסת הכספים הכה חשובה. ובכל זאת, שוק האג"ח אינו מתיחס לדראגי בשוויון נפש: תשואת אג"ח ספרד מרחק שברירי אחוז מ 7% ואילו האיטלקית התקבעה עמוק מעל רף ה 6%. הצהרות ודיבורים טובים לבורסה לא לגלגול חוב, ולכן אנו עתידים לראות המשך עליה בתשואות, הבעיה המרכזית של האיחוד, בימים ובשבועות הקרובים מה שימנע מהבורסות להוסיף ולנסוק.
בניגוד לרושם המתקבל, ראוי גם לשים את ה"ראלי" תחת מימדים אמיתיים: אירופה מסכמת שבוע בתשואה חיובית בממוצע של 1.5%, ואילו ארה"ב בתשואה חיובית של עשיריות האחוז. יש כאן תיקון לגל הירידה בתחילת השבוע יותר מאשר ראלי, והמהלך המתפרץ אמנם מרשים אך סיכוייו להימשך אפסיים.
הבטחות דראגי הורידו את הפוקוס מהבעיה היוונית שצפויה לצוף השבוע, עת ב 20 לאוגוסט יגמר ליוונים הכסף והם יזדקקו לסיוע נוסף. צעדי הצנע במדינה רק בתחילת דרכם ואובדן 130 מיליארד האירו שעד כה קיבלו הובילו לשינוי בסדרי גודל המוכיחים כי גם סכום כפול לא יביאם אל הנחלה. במסגרת חוסר הברירה שהאיחוד הכניס עצמו אליו, אין ספק כי היוונים יקבלו בסופו של דבר את הסיוע אך עד שזה יקרה אנו צפויים לבורסת דיבורים נוספת, נכון יותר לכנותה בורסת איומים, שתלחיץ את המשקיעים ועלולה להוביל לתנועות חריפות במהלך המסחר.
כמובן שגם שאלת 800 מיליארד האירו של ספרד עדין מרחפת באויר, ונוצר כאן מצב מעניין: כיוון שקרן המטבע מידלדלת והאיחוד אינו יכול להדפיס כספים כברננקי, הרי שכל מיליארד שיגיע ליוונים הוא מיליארד שימנע מהספרדים. ניתן להבחין כי ראש ממשלת ספרד פחות נחרץ מבעבר, כל שכן ביחס לסכומים, כשזה מגיע לעניין העזרה היוונית. אם נפתח זאת הרי שגם ראש האיטלקים מבינים כי תיכף תסתיים החגיגה, ולכן זה אך טבעי לצפות לבקשה מצידם שגם אם אינה מחוית המציאות בשלב זה, חשיבותה ב"תפיסת המקום" ברשימת הממתינים.
התירוץ הנוכחי של ספרד הוא התכוונצות הכלכלה ב 0.4% ברבעון השני לעומת הראשון, שגם הוא רחוק היה מלהיות מזהיר. עם אחוז אבטלה של 24% לא ניתן היה לצפות לנתון אחר, ולכן אין זה כלל מפתיע שנתון אמון הצרכנים בגוש האירו מוסיף להידרדר, הפעם לרמת 87.9 נקודות.
מדד ה PMI שרשם ביולי קריאה של 44 נקודות, שפל של כשלוש שנים וחצי, מדגיש כי התרחיש האופטימי ביותר מבחינת אירופה הוא קפאון כי על צמיחה בהחלט אין מה לדבר. הסבירות לנתון גבוה מ 50 עד תום השנה נמוכה להחריד, ולכן מה שנחשב לנתון המקדים התאוששות/מיתון מלמד כי פתרון ואפילו התקדמות למשבר האירופאי לא תתרחש גם בחציון הראשון של 2013.
על רקע הדברים הללו ברור מאליו כי הבנק המרכזי הותיר את הריבית על כנה ברמת 0.75%, אם כי המעניין הוא שהמשקיעים גילמו הורדת ריבית של 0.25 בסבירות של 75%. חרב הפיפיות של בורסות מזנקות היא שמירת כלים בארסנל, ולכן דראג ימתין לחודש הבא בו קרוב לודאי תרד הריבית בהחלטה שתשפיע לכל היותר ליון מסחר בודד.
בישראל, שממון אמיתי שלא זכור כבר שנים עת הבורסה הולכת ומתרחקת ממחזור של מיליאד ₪. כל מי שיכול להדיר רגליו כבר אינו נמצא כאן, כשהמגזר התורן העולה על המוקד הוא מגזר הבנקים עם אופק שלילי מצד מצד סוכנות הדירוג המקומית. המהלך פחות מפתיע משנדמה, שהרי לא בכדי מכפילי ההון מצויין ברמות הנוכחיות אך הוא נוגע בסקטור האחרון שטרם "טופל" עד כה ע"י הרגולציה/הממשל/המחאה, סקטור שסםג ממילא אש רבה. הורדת דירוג לבנקים משמעה הקטנת הרכיב המנייתי מצד המוסדיים בשל תשקיף גם אם אינם מסכימים להחלטה והדבר צפוי להוסיף על מגזר הבנקאות שבתורו יכביד על מדד המעוף.
מצד המעוף חוסר העניין ניכר במשקיעים, כשהפעילים המרכזיים בשלב זה הם שחקני המעוף שמעוניינים להוסיף ולכוונו לאיזור רמת 1080 הנקודות. בחמישי המשימה כבר כמעט והושגה אך רוחות אופטימיות מסביב לגלובוס הובילו לעליה מעבר לרמת 1100 הנקודות, בהדל משמעותי – שחקני המעוף הרויחו השבוע עוד 5 נקודות הגנה בגבול העליון שעלולות להיות קריטיות בחודש שעודנו ארוך. הגבול התחתון עומד על 1015, הגבול העליון על 1125 ואילו פקיעה אופטימאלית טיפסה אף היא כחמש נקודות מעלה לאיזור 1055-1065. עבודת השיפוצים והתיקונים ניכרת היטב לאורך כל היום עת הגלום באופן עקבי מצוי מעל היציג, וזאת להבדיל ממצב זה המתאר אופטימיות, שכן הוא בעיקר מייצג את דליליות המסחר המביאה לידי ביטוי בחריפות כל תיקון קל המבוצע בשוק הנגזרים.
הנתונים המקומיים בסה"כ הוסיפו לשמור על יציבות כשמדד אמון הצרכנים שירד ביולי מעט מעכיר על האוירה, ומאותת שוב האטה.
בשוק המט"ח הרתחיש אותו הערכנו בסקירה האחרונה התממש במלואו את הדולר צלל אל מול השקל מתחת לאף ה 4 ₪ לדולר. הסיבות למהלך החד הופיעו כבר בשבוע החולף, כשכעת הרמה הנוכחית של איזור 3.95 צפויה להישאר איתנו במימים הקרובים ללא תלות בעולם.
בצמד אירו-דולר ההתחזקות הזמנית של האירו לא תאריך ימים, וככל שנתרחק ממועד הצהרות השווא של דראגי כך האפקט יתפוגג ואנו צפויים לשוב לרמת 1.21 במהלך הימים הקרובים.
שוק הסחורות בתורו וכהרגלו מינף את שוק המניות וההצהרות ורשם זינוק חד ששכך מעט בשישי. בסה"כ רמת ה 90 דולר לחבית בנפט ו 1600 דולר לאונקיית זהב צפויות להישמר גם השבוע, ואין לצפות אף לתנודות משמעותיות במסחר התוך יומי.
באסיה, אם עד עכשיו ההתמקדות הטבעית היתה בסין המאטה ראוי לשים לב לענק נוסף – הודו. הסימנים עד החודש האחרון לימדו על גמגום אך כזה שלא ניתן להקיש ממנו האטה או מיתון. כעת, הורדת תחזית הצמיחה במדינה לרמת 6.5% מיישרת קו עם תחזיות מוקדמות של הבנקים המובילים בוול-סטריט, כי המדינה בדרכה למיתון במונחים הודיים (צמיחה של 5%), וכזה מצטרף למצב בסין הרי שלמעלה משליש עולם, השליש שהוגדר בשנים האחרונות כקטר המושך את הכלכלה העולמית, אינו פנוי לסייע אלא להתמקד בבעיות הפנימיות שלו. אסטרטגיה ראויה לתקופה היא שורט על הודו ולונג על אוסטרליה, שמוסיפה להיות אי של שפיות בצד המזרחי של הכדור.
בניגוד למשקיעים האירופאים שחייבים להודות שמעט ירדו מהפסים (קאק בתנועה של כמעט 7% ביומיים בלי כל סיבה מהותית), הרי שהמשקיעים באסיה מתחילים להתבצר כאמריקנים בשוק באג"ח. ניכרת נהירה לאגחים של המדינות החזקות לרבות הודו ויפן, כשהתשואה של האחרונה ל 10 שנים ירדה לרמת 0.7% - תשואת שפל בעשור האחרון המדגיש את מפלס הדאגה ההולך ועולה.
בארה"ב, המשקיעים סירבו להתרגש מדראגי לכאן או לכאן ולכן התגובות היו מתונות יחסית לאירופה. המדדים אף היו צפויים לסגור סביב רמות הבסיס, ויותר משהרשים את וול סטריט הזינוקים ביבשת הישנה הנתון החשוב עבורה היה נתון התעסוקה שהצביע על שיפור של 163 אלף משרות. קל לטעות ולבטל נתון זה כלאחר יד, ובהחלט אני מעריך כי הנתון יתוקן מטה, אך זהו נתון מושלם למשקיע האמריקני. מחד הוא מפחד מנתון שלילי מידי שיעיד כי בעיית האבטלה הולכת ומעמיקה והשוק נסוג. מאידך, הוא חושש מנתון טוב מידי שיוריד מהפרק תרחיש QE3 שגם כך זוכה להתנגדויות רבות בקונגרס. הנתון הנוכחי הגיע בדיוק בזמן ובצורה מושלמת – לא רע מידי ולא טוב מידי, והכי חשוב מראה התקדמות קלה ועדין כזו שמותירה את אופציית ה QE3 עמוק בתמונה. באופן פרדוקסלי נתונים אליה הם כוס התה של המשקיעים כעת, כשנתון טוב מידי עלולו להוביל לירידות בטווח הזמן המיידי.
מדד קייס שילר שהציג עליה של 2.2% במאי, ובטחון הצרכנים שעלה ל 65.9 נקודות הוסיפו אף הם תמיכה למדדים שהיו יכולים לרשום עליה שבועית ניכרת בהרבה, אך הושפעו מהמתח סביב החלטת דראגי והנעשה מעבר לים.
השבוע בצד האמריקני צפוי להיות מעט שונה. הנתונים ידחקו לאחור, והאמריקנים ינסו להבין לעומק את דברי רומני במהלך הסופ"ש כי "תכנית QE3 אינה צפויה לתמוך בכלכלה ולכן כנראה שמיותרת". באופן היסטורי וול סטריט מעדיפה רפובליקנים אך נדמה כי התהפכו מעט היוצרות וכעת אובמה עושה כל שביכולתו בכדי לתמוך בה, ודוקא המועמד הרפובליקני מסרב לשתף פעולה. הדברים קריטיים לאור סגירת הפערים והשוויון המלא בסקרים בין שני המועמדים, ולכן בראיונות הקרובים צפוי רומני להישאל על כך פעם אחר פעם, שהצהרה מוחלטת על היעדר תכנית פעולה עלולה להכביד על המדדים ולמסך כל נתון חיובי אחר.
מניות ומגזרים
גולף - נרכשה לתיק לפני שבועיים, ורושמת תשואה פנומנאלית של 13%. המניה הגיעה למחירה הריאלי, ולכן אין מקום
להמתין ויש לממש.
- ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
פורסם במקור על ידי שחקן מעוף
