השבוע החולף בת"א נחתם באדמומיות קלה תוך שמירה על רמת 1100 הנקודות, כשהעליה היום (ראשון) הובילה לסגירה במדד זהה לפתיחת השבוע החולף. אוירת המלחמה הקרבה פינתה מקומה לנתון התמ"ג המפתיע, שתמך במדדים ביומיים המסחר האחרונים אך לא הביא עימו רוכשים. אמנם עליה של 1.5% במצטבר היא נאה למדי, אך כשבוחנים את המחזור הנתונים עגומים – 450 מליון ₪ מחזור כולל בבורסה מהווים בעיקר סגירת ארביטראז ופעילות סוחרים במניות הבנקים, ופחות מידי רכישות אורגניות מצד משקיעים, כל שכן מוסדיים. פעילות הסוחרים הענפה מוצאת ביטויה בשווקים זרים, כשבשוק המקומי נתוני בנק ישראל מעידים כי תיק הנכסים של הציבור בחו"ל זינק ב 4 מיליארד דולר במהלך הרבעון השני. הנתונים מתחילת השנה אינם מותירים מקום לספק כי מעגל הקסמים בבורסה המקומית הנמשך מזה שנה ויותר צפוי להימשך – עליות מינוריות לאורך ימים רבים, ומחיקת העליה במהלך יומי עד דו-יומי.
עוד מלמד בנק ישראל כי שווי תיק הנכסים של הציבור ירד ב 0.4% במהלך הרבעון השני, נתון המדגיש את המתרחש בבטבלת המניות. אמת כי מתחילת השנה מדד המעוף רשם עליה קלה אך תמונת המניות שונה בתכלית מהמצב לאשורו, שכן הציבור אינו מחזיק את מלאנוקס כמשקלה במדד ובפועל כל מגזר עליו נצביע – בנקים, תקשורת, ביטוח או נדל"ן רשם ירידה של עשרות אחוזים שמותנה רק ע"י העליה בשער הדולר. אם היפותטית נניח כי המעוף יחתום את 2012 ברמת השערים הנוכחית, הרי שהמדד עצמו לא רשם כל תנועה אך המשקיעים עצמם חוו מפולת של ממש.
חוסר הרצון להשקיע בשוק המקומי, מעבר לשיקולי מס, נזילות והמצב הבטחוני נובעים מתחושת המיתון, שלא לומר צנע, המתקרבת ובאה. התיקרות מחירי הלחם, הירקות וכמובן הדלק יוצרים תחושת מחנק וקימוץ היד שאינה יוצרת סנטימנט מתאים להשקעות ספקולטיביות דוגמת הבורסה. אמנם מדד המחירים לצרכן לא הפתיע ורשם עליה של 0.1% בלבד, אך זאת יש לזכור בטרם העליה במחירי הדלק והמע"מ, ולכן קצב עלית המחירים מתחילת השנה, 1.1%, אינו משקף את החשש העתיד לבוא. כרגיל, מדד מנהלי הרכש צופה פני באות, כשהנתון ליולי ירד ב 5.9% לרמת של 41.9 נקודות. המדובר ברמה הנמוכה משנת 2008, ויש הטוענים בצדק כי השוק מתמחר מיתון חמור מכפי שמצביעים הנתונים לעת עתה. המקבילה לכך בבורסה היא מדד הבנקים המקיש קטסטרופה ביחס להון בו נסחרות המניות, כשרק בשלהי השנה נוכל להעריך האם אכן נקטו המשקיעים בגישת בית שמאי.
מצד שחקני המעוף הדברים התנהלו על מי-מנוחות, עם ירידה לאיזור 1090 הנקודות. השחקנים שנמנעו מהתערבות מסיבית עד עכשיו, ואין מדובר בדבר של מה בכך בהתחשב במהלך הבורסות מעבר לים, כבר העריכו פקיעה אופטימאלית, כשאז הגיע נתון התמ"ג לפיו המשק הישאלי צמח ב 3.2% ברבעון השני וטרף הקלפים. נתון שכזה, גבוה ב 0.7% מהצפי, הוביל באחת לגל קניות במניות הבנקים שהובילו מצידם את המעוף לשוב לרמת 1107 הנקודות. השחקנים מוצאים עצמם, שוב, במדד הפותח את החודש ולאחר שלושה שבועות של תנועה אפסית. חצי הכוס המלאה היא כמובן שפסחנו עד כה על הראלי העולמי, אך חצי הכוס הריקה היא אי-התיקון במדדים המאפשר לשחקנים לשוב לאיזור הפקיעה האופטימאלי. בהתאם, הוסיפו הכותבים לנייד את רצועת הפקיעה מעלה ע"י קידום פוזיציית הפוטים: גבול תחתון ברמת 1045 הנקודות, גבול עליון טיפס לרמת 1140 הנקודות ואילו הפקיעה האופטימאלית הוסיפה לנוע קלות לאיזור 1070-1080. כבעבר, רמת 1115 נקודות תזמין התערבות במדד, כשירידה הכרחית גם בהתחשב בסטיה הנמוכה, 17%, המהווה פרמיה בעייתית במבט לספטמבר.
ביחס לנתון התמ"ג עצמו, אין ספק כי המשק הישראלי מציג איתנות יוצאת דופן המעלה תהיות ביחס לנחיצות צעדי הממשלה האחרונים עד כי לעיתים נדמה שיש ממש רצון להציג דברים רע מכפי שהם במציאות, שכן, כבר כעת אין ספק כי 2012 תיזכר כשנה בה הציג המשק צמיחה מרשימה. הרבעון השלישי בודאי שאינו צפוי לחזור על תוצאה חיובית זו אבל אין לראות בדבר כבעיה ממשית, שהרי המחזורית בין הרבעונים הינה דבר שכיח בכלכלה והנקודה החשובה הינה הסיכום השנתי.
בשוק המט"ח, הדולר-שקל ממשיך להתנהל בצל החשש מהזירה הבטחונית אם כי תוך שמירה על קירבה בולטת לרמת ה 4 ש"ח/דולר. התנודתיות במהלך השבוע, מעל ומתחת לרמת (הלכאורה) פסיכולוגית נובע רובו ככולו מהמתרחש בסנטימנט העולמי כשגם שם רמת ה 1.23 שומרת על כוחה, ובשני המקרים לא צפויה תנועה ניכרת.
בשוק הסחורות, התחזקות קלה ולא משמעותית של הנפט נבעה לא מגורמים בטחוניים אלא על רקע הסנטימנט החיובי בשווקים, לצד הבטחות מצד האיחוד האירופאי שיש בהם להציג מצג רגעי של הגדלת הצריכה. רמת 95$ לחבית צפויה, בהיעדר גורמים חיצוניים, להמשיך ולהוות מרכז המסחר גם בשבוע הקרוב.
הזהב מצידו לא רשם כל תנועה מיוחדת, ועל רקע הנעשה בעולם מדהים לציין כי רמת 1600 $ לאונקיה, באחת הסחורות התנודתית היסטורית, הפכה להיות נקודת מסחר תוך יומי. בעת הגעה לנקודת שבירה/תמיכה תנועה חדה של קונים מגיעה, במה שכבר הפך לנבואה המגשימה את עצמה ובסבירות נמוכה למדי של התרחקות מרמה זו למי מהצדדים.
בחודשים האחרונים אין ספק שהנפט והזהב איבדו את הבכורה, לפחות בכל הנוגע תקשורתית, לטובת המסחר בחיטה ששילש עצמו מתחילת השנה. הבצורת לצד גורמים נוספים מובילה לעליה מטאורית במחיר חוזה, כשמתחילת הרבעון רושמת החיטה זינוק של קרוב ל 20%. הנקודה הפחות חשובה היא האם להצטרף לחגיגה או שמא מדובר במחירי בועה? התשובה במקרה זה תלויה בסוג המשקיע. משקיע לטווח הקצר עלול להיתפס לתיקון טכני חד ביותר, שבהחלט יתכן ויתרחש במהלך הרבעון הנוכחי. למשקיע שכזה מוטב כמובן להמתין ולא לרכוש כעת חוזים רלונטיים. להבדיל, כיוון שהחיטה רושמת בעקביות עליה במחיר מזה שנים הרי שלמשקיע טווח ארוך נמצאת כאן סחורה היכולה מחד לספק גיוון לתיק ההשקעות שמעבר לזהב, ומאידך להצטרף להשקעה בסחורה שצריכתה גודלת בעקביות, אינה מוטלת בספק וללא תחליף. ובכל זאת, אין זו הנקודה החשובה. הנקודה המרכזית, זו שאינה מביטה רק על רווחי הון, כבר נוגעת בכיוון אליו צועד העולם בתרחיש של אפס צמיחה. הנעשה במצריים הוא אולי הסמן הימני למחיר כיכר לחם מאמיר, אך אין ספק כי ההשפעה צפויה לבוא לידי ביטוי בכל התחומים, ובראש ובראשונה בנתוני האינפלציה. העולם ידע איך להתמודד עם מצב שכזה ולבלום היפר-אינפלציה אבל תרחיש יום הדין כולל לא רק מחיר חיטה מזנק אלא במקביל עליה משמעותית במחיר חבית נפט, וזה כבר הרבה מעבר ליכולת התמודדות של ממשלות מול הכלכלה הריאלית.
יתכן וקברניטי המדינה מודעים להשלכה זו, ויתכן והם בוחרים להתעלם ממנה. כך או כך, זהו שיקול ראשון במעלה לאי-תקיפה באיראן שאחרת ישראל עלולה להיות מואשמת לא רק במלחמה כוללת אלא בעיקר במיתון עולמי שדוגמתו טרם נראה.
באירופה, היעדר חדשות הוא חדשות חיוביות וסה"כ לא היתה סיבה משמעותית להיפוך מגמה. בהיעדר נתונים בעיתיים במיוחד, הוסיפו ראשי האיחוד לפזר הבטחות מרומזות, אם כי חסרות תוכן, בדבר הפעולות שהם עתידים לנקוט. שוק האג"ח אינו מתרשם במיוחד מהדבורים הנבובים אך שוק המניות הביא את המדדים לרמות שיא מתחילת השנה, כשמפלס הדאגה צולל פלאים. צריך לשים לב, כי גם ה"פוש" האחרון לסגירה שבוע ירוקה הגיע מכיוון מרקל לאחר שציינה כי היא "מחויבת לאיחוד", הצהרה שנאמרה מחוץ לנאום רשמי או כל דבר דומה. רוצה לומר, כי ראשי האיחוד מנסים, בינתיים בהצלחה לא מבוטלת, לפתח סנטינט חיובי עקבי ולכן בחשש הקל ביותר ליומיים אדומים ברציפות, אנו עדים פעם אחר פעם להצהרה של מי מהם. ההצהרות אינן כוללות תכניות אופרטיבות או כל דבר חשוב אחר אך למשקיעים בריבית אפס נוח להתמקד בחצי הכוס המלאה.
אותם המשקיעים ממשיכים להעלים עין מאיטליה, בה עפ"י נתוני השבוע החוב הציבורי הגיע ביולי לשיא חדש של 2 טריליון אירו. "הפתרון" עליו מדברים באיחוד כבר מזמן אינו מתיחס למדינה זו או אחרת, ונדמה כי מישהו מהם מחזיק בנוסחת פלאים. הבעיה היא בסכומים, כי איטליה אינה יוון והאיחוד אינו יכול לסייע גם כדי עשירית מהסכומים המדוברים ומאמירים מידי חודש. נכון הדבר גם ביחס לספרד בה שיעור ההלוואות הבעייתיות של הבנקים עלה לשיא היסטורי של 9.4%. המשמעות היא כמ במאזן הבנקים הספרדיים, למעלה מעשירית מההלוואות לא תוחזרנה הלכה למעשה ובעסק בו שולי הרווח הסבירים הם סביב ה 7% נקל להבין את הבעיה. אל לנו לשכוח כי זהו הממוצע בלבד, וכמובן שישנם בנקים בהם השיעור הוא כפול ויותר, ולכן 100 מיליארד האירו יתפוגגו באחת לכשיוזרמו – אם בכלל יוזרמו. התרחיש הבעייתי יותר מצד הבנקים במדינה הוא שיעור ההפקדות הוא מה שמכונה "גלגול הכסף". בכדי שבנק יתקיים עליו לגלגל כסף ממפקיד ללווה אך כיוון ששיעור הפקדונות במדינה ירד ביולי ב 6.6% לרמתו הנמוכה מזה עשור, הזרמת כספים חיצונית היא צורך כאויר לנשימה והמשקיעים בינתיים מעדיפים לטמון ראשם בחו"ל.
שלא במפתיע נתוני התמ"ג באיחוד הפתיעו גם הפעם לרעה, אם כי לא בצורה יוצאת דופן. בצרפת הנתון נותר ללא שינוי לעומת צפי לעליה של 0.1%, בגרמניה העליה הסתכמה ב 0.3% בלבד ואילו בגוש האירו בכלליות רשם נתון התמ"ג ירידה במהלך הרבעון השני של 0.2%. אלו נתונים צפויים, וגם המאכזבים מצויים בגבולות הסביר, ולא מעבר. בסנטימנט הנוכחי אין לצפות להיפוך חד בראלי שהתפתח בשבועות האחרונים, והסבירות לשבוע הקרוב היא לרגיעה בלבד ולא מעבר.
להבדיל מאירופה, ביפן הצמיחה איכזבה ובגדול לאחר שרשמה עליה של 1.4% בלבד ברבעון השני ב 2012. הציפיות במדינה היו גבוהות, בפרט לאחר הצמיחה המטאורית ברבעון הראשון, 5.5%, המתבססת בעיקר על התחדשות הכלכלה לאחר אסון הצונאמי. ממוצע התחזיות עמד על 2.3% שחלקן הרחיקו לכת עד כדי 3%, ואין ספק שחלק מרכזי החסר בצמיחה הנוכחית הוא הזרמות הכספים מצד הבנק המרכזי במדינה שפסקו עם תום הרבעון הראשון. ברם, צמיחה שכזו מדגישה כי האלטרנטביות לאירופה חיות ובועטות, ולכן גם בבחינת שוק המניות, הניקיי מאפשר חשיפת חו"ל שפויה הרבה יותר מאשר מדדי אירופה, בהן אפשרי ואף מוטב להעדיף את אג"ח המדינות על פני המדדים עצמם.
בארה"ב, המדדים חתמו שבוע ירוק נוסף בעליות נאות שכבכל הרבעון האחרון הרוחות מגיעות מהיבשת הישנה. האמריקנים עוקבים הן אחר תשואת האג"ח והן אחר שוק המניות, וכך אנו אנו עדים לתופעה אבסורדית משהו: הגדלת יתרות השורט על אג"ח המדינות באירופה, בעיקר ע"י משקיעים מובילים וגופי ענק, ובאותה נשימה השקעה בשוקי המניות בשל היעדר האלטרנטיבה. המגמה למעשה גורסת כי לפני הקריסה יש עוד זמן להמשך הראלי, ולכן המשקיעים מוסיפים להעלות מניות לשיאים חדשים, על אף שבהשוואה של מכפילי הון, רווחיות וכיוצא באלו ההבדל במרבית המניות כפול ויותר בהשואה לפעם הקודמת בה נסחרות ברמות אלה.
הנתונים השבוע נגעו בעיקר בכלכלה הריאלית, ולכן המניות המתקשות יחסית מגיעות מתחום הקמעונאות, להבדיל ממניות הנאסד"ק הרושמות תשואת יתר ניכרת על יתר הבורסות ביבשת. כל זאת לא השתנה על אף שנתוני המכירות הקמעונאיות ביולי זינקו לשיא חצי-שנתי, ולצד עליה של 0.6% ביצור התעשייתי הובילו גם לאנחת רווחה זמנית במיינסטריט. בסנטימנט הצרכנים הדבר ניכר בעליה ל 73.6 נקודות, שממשיכה להצביע על שמירת מומנטום וראוי לציין כי מזה שלושה חודשים אנו עדים לעקביות בנתון.
בצד השלילי נכון יהא להזכיר את התחלות הבנייה שאיכזבו את המשקיעים כשהנתון עומד שוב בסתירה למדד התאחדות הבונים שזינק לשיא של 5 שנים. למשקיעים די היה במיסוך זה בכדי להתעלם מהנתון, אע"פ הנתון האחרון דומה במידה רבה להצהרות הקבלנים בישראל המונעות מאינטרס מובהק.
משלא חל שינוי ניכר בתביעות האבטלה, המשיך הנאסדק להוביל את ארה"ב לעליה משמעותית כשמניית אפל שוברת את שיא כל הזמנים, ומגיעה לשווי שוק בלתי נתפס. העיוות בשווי השוק מוביל לכך שמניית אפל מהווה כ 50% מהמדד כולו, ולכן על המשקיעים לבחון את אפל כחברה בכדי להשליך על המדד כולו, ובהתאם הסבירות שתמשיך לטפס במצב הדברים הנוכחי.
השבוע המוקד יגיע דוקא מהמזרח בו אנו צפויים למספר נתוני מאקרו משמעותיים, ובמקביל מצפים האנליסטים לצעדים מרחיבים בסין ואולי אף ביפן. המשקיעים האמריקנים מיצו בשלב זה את אפקט הראלי האירופאי, וללא תמיכה משמעותית מאסיה אנו צפויים עוד בתחילת השבוע להיפוך קל בסנטימנט ובפרט לאור רמות השיא השנתיות בהן מצויים המדדים.
מניות ומגזרים
שורט על אפל - ההחזקה כבר מצויה בתיק, ולכן אנו למעשה מכפילים את משקלה בקרב המניות. רמות השיא הנוכחיות
אינן נשענות על רווחיות או כל נתון הגיוני אחר, כשהמצדדים במניה משננים "אייפון 5" כזומבים על אף שלא צפויות בו תמורות
מרחיקות לכת.
גזית גלוב - ימים בודדים לפני הדו"ח, החברה סופגת בעיקר בשל המגזר אליו היא משתייכת ופחות בגלל סיבות רלונטיות.
במצב הדברים הנוכחי, וברמת החשיפה הנמוכה למשבר המניה מהווה את אחת האלטרנטיבות הבודדות להשקעה במגזר
הנדלן, והדברים אמורים כפליים למחזיקים בשורט על המגזר. מתאימה לטווח קצר ובינוני.
- ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
- שימו לב כי אסטרטגיית אוגוסט נחתמה ברווח של למעלה מ 25% תשואה חודשית. בשל כך פתחנו אסטרטגיה נוספת לחודש הנוכחי אחריה ניתן לעקוב בפורום אופציות.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
