מושגים שאנו שומעים או צריכים לדעת
קוד – ממבנים ותהליכים
מבוא לכלכלה
2011
מושגי יסוד בכלכלה
מיקרו כלכלה = תחום בתורת הכלכלה העוסק בתופעות המאפיינות רק חלקים מהמשק כיחידים, יחידות יצרניות (פירמות) ומנסה להסביר את המניעים לפעילותם הכלכלית. הנושאים בהם עוסקת: התנהגות היצרן, התנהגות הצרכן, שוק של מוצר יחיד.(מה משפיע על הביקוש או על ההיצע וכיצד נקבע מחיר של גורמי ייצור).
מאקרו כלכלה = עוסקת במשק הלאומי והעולמי כמו תוצר לאומי, אינפלציה ודפלציה, תקציב הממשלה, סחר חוץ ומאזן תשלומים ועוד. המאקרו כלכלה מתייחסת לכל התהליכים הכלכליים שמתרחשים במשק המכיל הרבה פירמות ומשרדי ממשלה ועוד.
גישת כלכלה פוזיטיבית = מתייחסת לנושאים כלכליים על פי ניתוח מדעי המתבסס על עקרונות כלכליים. הגישה מדגישה את ההיבט של עלות מול רווח.
גישת כלכלה נורמטיבית = עוסקת בקבלת החלטות בנושאים כלכליים מנקודת מבט ערכית אידיאולוגית כלומר הקצאת המשאבים הם לפי מטרות ערכיות, חברתיות, תרבותיות ועוד (לא מדגישים את הרווח(.
תופעת המחסור = הפער בין המקורות העומדים לרשותנו לבין הצרכים. תופעה זו מחייבת אותנו לעשות סדר עדיפויות, לבחור מה חשוב לנו יותר ומה פחות ולהחליט על מה לוותר.
עיקרון הוויתור הריאלי = מחיר כלכלי – כדי להשיג מוצר אחד יש לוותר על מוצר אחר.
הון פיזי = נכסים מוחשיים של המשק, המשמשים כגורם ייצור לטווח ארוך כמו קרקע, מחצבים, מקורות מים , מבנים, מכונות התורמים ליצירת מוצר.
הון אנושי = בני האדם שמייצרים את הנכסים בעבודתם, התורמים לתהליך הייצור. כלומר כוח העבודה בעל ההשכלה היכול ליזום ולייצר מוצרים אשר מרחיבים את כושר היצור של המשק.
מוצר צריכה – מוצר שמעלה את רמת החיים בהווה זהו מוצר שלא ניתן להפיק ממנו רווחים נוספים בעתיד. כמו מזון, ביגוד, רהיטים בילויים ועוד.
מוצר השקעה = מוצר שניתן להפיק ממנו רווחים נוספים בעתיד מוצר שיעלה את רמת החיים בעתיד. כמו נדל"ן להשכרה, תוכניות חסכון ועוד.
גורמי ייצור קבועים = גורמי ייצור שניתן לשנות את הכמות שלהם רק בטווח זמן ארוך למשל מבנה – קשה לשנות את גודל המבנה בתקופת זמן קצרה.
גורמי ייצור משתנים = גורמי ייצור שניתן לשנות את הכמות שלהם בטווח זמן קצר. למשל עובדים – ניתן לגייס אותם מהיום למחר.
קביעת מחיר שיווי משקל
מחיר שיווי משקל = כאשר הכמות המבוקשת בשוק למוצר מסוים שווה לכמות המוצעת ממנו, כלומר נקודת המפגש בין עקומת הביקוש לעקומת ההיצע.
המאפיינים של תחרות משוכללת (חופשית)
1. קיימים הרבה מוכרים (יצרנים) שכל אחד מהם קטן ולא יכול להשפיע על מחיר המוצר שאותו הוא מייצר.
2. היצרנים אינם מאוגדים הם מתחרים ביניהם על ביצוע עיסקה.
3. קיימים הרבה קונים (צרכנים) שכל אחד מהם קטן ולא יכול להשפיע על מחיר המוצר אותו הוא קונה.
4. הצרכנים לא מאוגדים ומתחרים ביניהם על ביצוע העסקה.
כאשר מתקיימת תחרות חופשית, כל אחד מהיצרנים ומהצרכנים יוצא מנקודת הנחה שפעולת המכירה או הקנייה שלו לא תשפיע על מחיר המוצר למשל: בענף הבגדים, הנדל"ן, המכוניות, הרהיטים ועוד.
במצב של קביעת מחירים על ידי תחרות חופשית, נוצר מצב של מחיר שיווי משקל. שבו אין עודף ביקוש או עודף היצע.
בכל מחיר הגבוה ממחיר שיווי משקל קיים עודף היצע. בכל מחיר הנמוך ממחיר שיווי משקל קיים עודף ביקוש. רק במחיר שיווי משקל הכמות המבוקשת = לכמות המוצעת ממחיר שיווי משקל.
כל עוד הביקוש וההיצע נשארים ללא שינוי מחיר שיווי משקל יישאר ללא שינוי.
אבל כאשר ההיצע גדל ייווצר עודף היצע והמחיר ירד.
כאשר הביקוש יגדל ייווצר עודף ביקוש והמחיר יעלה (ומחיר שיווי השקל החדש יהיה גבוה יותר).
שינויים במחיר שיווי משקל
הבורסה היא דוגמא בולטת לשוק תחרותי משוכלל של קונים ומוכרים, שיש להם גם תרומה חשובה לכלכלה.
בורסה לניירות ערך = שוק שבו נסחרות מניות של חברות וניירות ערך נוספים.
נייר ערך = מסמך הנותן למחזיק בו זכויות המשתנות לפי סוג נייר הערך.
מניה = סוג של נייר ערך, הנותן למחזיק בו מעמד של שותף בחברה. לבעל המניה יש בעלות באחוז מסוים בחברה.
תשואה = הרווח שמקבל המשקיע מהשקעתו בעת מכירת המניה. נמדדת באחוזים.
מדוע חברות מנפיקות מניות בבורסה?
1. כדי לגדול ולצמוח, להתרחב לשווקים חדשים.
2. לפתח מוצרים חדשים, לקנות ציוד חדש לגייס עובדים נוספים.
חברה הנסחרת בבורסה חייבת להיות חברה בע"מ (בערבון מוגבל) כלומר יש הפרדה בין הרכוש הפרטי לבין הרכוש של החברה. במקרה של פשיטת רגל של החברה, בעל המניות יפסיד רק את המניות שבבעלותו.
מהי הפרטה?
גם הממשלה מנפיקה מניות לציבור המשקיעים, מכירת מניות של חברה ממשלתית לציבור מכונה הפרטה.
הפרטה יכולה להיות גם כאשר הממשלה תמכור חברה בבעלותה לידיים פרטיות כמו למשל "אל על".
מדוע משקיעים רוכשים מניות?
1. רווחים מהירים. (יכולים להיות גם הפסדים)
2. שותפות בחברה וזכות בקבלת החלטות חשובות בניהול החברה.
איך מתנהל המסחר במניות?
הציבור משקיע באמצעות יועצי השקעות בבנק או באמצעות "ברוקרים". המסחר מתנהל באמצעות רשת מחשבים משוכללת המחברת את חברי הבורסה אל מחשב המסחר הראשי בבורסה.
מערכת המסחר נקראת "רצף" מפגישה בין קונים ומוכרים של מניות. אפשר לקנות או למכור באמצעות שיחה טלפונית ליועץ או לפעול ישירות באמצעות האינטרנט.
המסחר ב"רצף" שקוף כל המשקיעים יכולים לראות כל הזמן תמונה מפורטת ומדויקת על המסחר בזמן אמת ולקבל החלטות השקעה.
המפגשים בין הקונים והמוכרים בבורסה יוצרים מחירים למניות – מחירים אלה הם מחירי שיווי משקל, הנקבעים בנקודת המפגש בין הביקוש וההיצע ברגע ביצוע העסקה.
מהם הגורמים המשפיעים הביקוש וההיצע למניות?
1. תקופת גאות כלכלית של החברה כלומר כאשר החברה מרוויחה קונים רבים את המניה.
2. תקופה של האטה כלכלית כלומר בתקופה של מיתון ואין רווחים מוכרים רבים את המניה.
3. השפעות מהתפתחויות כלכליות במדינה ובעולם.
מדדי הבורסה:
1. מדד ת"א 25 – משקף את רמת המחירים הממוצעת של 25 המניות הגדולות ביותר בבורסה.
2. מדד ת"א 100 – משקף את ביצועי 100 המניות הגולות בבורסה.
3. מדד תל-טק – מורכב ממניות של חברות הייטק הנסחרות בבורסה.
ההגנה על המשקיעים – רשות לניירות ערך:
כדי להגן על המשקיעים הקימה המדינה פיקוח שנקרא רשות לניירות ערך.
הפיקוח מתבצע במספר דרכים:
1. דרישה לגילוי מלא של המידע למשקיעים.
2. איסור השימוש במידע פנים על ידי מקורבים.
3. פיקוח על יועצי השקעות וקרנות נאמנות.
ליצרנים יש מספר אפשרויות למנוע תחרות חופשית בשוק, ולהתנהג כאילו פועל רק יצרן אחד בשוק.מאפייני תחרות בלתי משוכללת
הם יכולים להיות מונופול, להקים קרטל או ליצור אוליגופול או דואופול.
מונופול = יצרן או מוכר יחיד בשוק. מונופול יכול להיווצר מפיתוח פטנט או המצאה ייחודית או שליטה על גורם ייצור שאין לאף יצרן אחר. למשל קוקה קולה – רק לה יש את הנוסחה המקורית לייצור המשקה. חברת החשמל היא מונופול.
קרטל = (הסכם כובל) – התארגנות של מספר פירמות לצורך קידום אינטרסים כלכליים. הם קובעים מחיר מוסכם למוצר מסוים או כמות מסוימת לייצור מוצר מסוים. מטרת הקטל להקטין את התחרות בין הפירמות השונות כדי להגדיל את הרווחיות של כל אחת מהן.
דואופול = מצב שבו פועלות שתי פירמות בלבד, הן מקימות מחסומים שימנעו כניסת מתחרים חדשים לענף. הן מחלקות ביניהן את השוק תוך שמירה על רמת מחירים יציבה. (הוט – ייס)
אוליגופול = שוק שבו פועלות מספר קטן של פירמות. חברות התקשורת הסלולריות בישראל הן דוגמא לאוליגופול. יש מספר קטן של פירמות בענף, כל שינוי במחיר של אחת מהן עלול להשפיע על מחיר השוק.
התערבות ממשלתית בשוקי המוצרים
קיומם של קרטלים או מונופולים סותר את כללי התחרות החופשית. הממשלה רואה עצמה מחויבת לפעול לטובת האזרחים נגד קיומם של שווקים מונופוליסטים שפוגעים בתחרות המשוכללת.
בישראל קיימת חקיקה למניעת שווקים מונופוליסטים ורק במקרים חריגים הממשלה מאשרת זאת.
אחד החוקים למניעה הוא חוק ההגבלים העסקיים שבא להסדיר פיקוח המדינה על קרטלים ועל מונופולים ולהגביל בחוק את פעילותן של חברות שיש להן יתרון בגלל שליטתן בשוק.
באמצעות החוק הממשלה מונעת התאגדות של יצרנים ותיאום בין היצרנים לגבי מחיר מוצר שאותו הם מוכרים.
מלבד חוק ההגבלים יש לממשלה דרכי התערבות נוספות בשוקי המוצרים והם:
א. קביעת מחיר רשמי למוצר – כלומר הממשלה קובעת את מחיר המוצר למחיר מינימום או מחיר מקסימום למוצר או קובעת את כמויות הייצור.
מחיר מינימום = המחיר הנמוך ביותר שבו מאפשרת הממשלה לבצע עסקאות בשוק. מטרת הממשלה לעזור ליצרנים או לעובדים על ידי הבטחת מחיר מינימום. מחיר מינימום מקובל בענף החקלאות או בקביעת שכר עבודה.
כדי לשמור על מחיר מינימום למוצרים יש 3 אפשרויות:
1. קביעת מכסות יצור כלומר הממשלה מגבילה את כמות ההיצע כדי לשמור על המחיר.
2. רכישת הכמות העודפת על ידי הממשלה.
3. חקיקה – הממשלה יכולה להתערב ולקבוע בחוק מחיר מינימום שהוא יותר גבוה מהמחיר שהיה מתקבל ללא התערבות הממשלה.
ב. הטלת מיסים – הממשלה מגייסת חלק מהכנסותיה דרך הטלת מסי קנייה על מוצר או שירות. למשל מס ערך מוסף, הטלת המס גורמת שמחיר המוצר עולה וגם הצרכן וגם היצרן נושאים בנטל המס.
ג. מתן סובסידיה – הממשלה מוזילה מחיר לצרכן של מוצר או שירות באמצעות מענק מיוחד ליצרן המיועד לכיסוי חלק מעלות הייצור. מתן תמיכה לייצרן באה כדי לעודד אותו להגדיל את הייצור של אותו מוצר. (מוצרים בסיסיים, תחבורה ציבורית).
כסף = שטרות ומטבעות המשמשים אמצעי חליפין מקובל תמורת סחורות ושירותים.אמצעי תשלום ושינויים בכמות הכסף
תפקידי הכסף
1. אמצעי תשלום עבור רכישת מוצרים כלכליים.
2. ניתן לקבוע את ערך המוצר למשל זוג נעליים ניתן להעריך במונחים כספיים.
3. אמצעי לצבירת הון.
הגישה המקובלת היום היא שכל עוד מוכנים כולם לקבל את שטרות הנייר כתמורה למוצרים יש לו ערך. לכן בכל המדינות "בסיס הכסף" הוא כמות המזומנים שמנפיק הבנק המרכזי. כמות זו היא בהתאם לנכסים של הבנק המרכזי שכוללים מטבע חוץ והתחייבויות הממשלה.
מכאן ניתן להסיק כי ערך הכסף אינו תלוי עוד בכמות הזהב שיש למדינה אלא בכוח הקנייה שלו, כלומר כמה מוצרים ניתן לרכוש בשטר כסף אחד.
כסף מקומי הוא אמצעי חליפין אבל הוא לא גורם ייצור, כי הרי אי אפשר לייצר מוצרים באמצעות שטרות נייר.
זוהי הסיבה שהדפסת כסף על ידי הבנק המרכזי לא תוכל להביא לעושר ולפתרון הבעיות הכלכליות במשק. אבל מטבע זר, כן משמש גורם ייצור כי ניתן לרכוש באמצעותו מוצרים כלכליים ולייבא אותם לארץ הרוכשת.
בנק מסחרי = הוא פירמה עסקית שמטרתה רווח. הוא לא מנפיק כסף אבל הוא גורם ליצירת כסף ולגידול כמות הכסף במשק.
רוב רווחי הבנק נובעים ממתן ההלוואות מכספי הפיקדונות, הבנק מתווך בין אנשים שמפקידים כסף לבין אנשים שזקוקים לכסף.
אדם המעוניין לשמור על כספו בבנק מפקיד בחשבון הנקרא עו"ש, הוא יכול למשוך את כספו בכל עת.
בעת ההפקדה מקבל הבנק מזומנים ומרגע זה יש לו התחייבות כלפי המפקיד. הבנק ישמור חלק מהכסף בבנק וחלק מהכסף ישמש למתן הלוואות.
ליחס שבין כמות המזומן שבידי הבנק המסחרי לבין סכום הפקדונות של המפקידים קוראים "יחס הרזרבה,. כלומר סכום כסף שהבנק משאיר כרזרבה למקרה שהמפקיד יבקש לקבל את כספו בחזרה.
ההנחה הבסיסית של פעולת הבנקים היא שלא כל המפקידים ינסו לבקש את כספם באותו יום, כי לבנק אין די מזומנים כדי לכסות בבת אחת את סך כל המשיכות.
הבנקים המסחריים מגדילים את כמות הכסף באמצעות מתן אשראי ללקוחות ובהתאם ליחס הרזרבה שנקבע להם על ידי הבנק המרכזי.
בנק מרכזי = הוא מוסד השייך למדינה ומטרתו לנהל, להסדיר ולכוון את כמות הכסף במשק. הבנק המרכזי אחראי על המדיניות המוניטרית שהיא מדיניות כספית במשק. היעד המרכזי של מדיניות זו הוא שמירה על יציבות מחירים בהתאם ליעד האינפלציה שהממשלה קבעה. הבנק המרכזי גם נקרא בנק ישראל.
תחומי פעילותו של הבנק המרכזי:
1. הנפקת השטרות של המדינה. (כולל כיסוי מטבע חוץ, אגרות חוב, זהב ועוד)
2. פיקוח על הבנקים המסחריים ופעילות הדואגת לשמירת יציבות הבנקים המסחריים.
3. הבנק של הממשלה כלומר מוחזקים בו כל פיקדונות הממשלה והוא אחראי לשמירת מטבע החוץ של המדינה.
4. קביעת רמת הריבית במשק.
5. קביעת מדיניות שער החליפין.
לבנק המרכזי יש שלוש דרכים שבהן הוא יכול לנהל את כמות הכסף במשק:
1. שינוי ישיר של יחס הרזרבה – כלומר הבנק המרכזי יכול להחליט על גובה הרזרבה שחייב הבנק המסחרי לשמור.
2. קביעת שער הריבית במשק – הריבית קובעת את מחיר הכסף כלומר ריבית נמוכה תגרום לדרישה גבוהה יותר לכסף במשק וההיפך.
3. קנייה ומכירה של איגרות חוב ממשלתיות – הוא מוכר או קונה איגרות חוב.
אגרת חוב היא נייר ערך בו הממשלה מתחייבת לשלם כספים בתאריך פרעון כפי שנכתב בתעודה.
סחר חוץ, שוק מט"ח ומאזן תשלומים
מסחר בין לאומי = ביצוע עסקות מסחריות בין מדינות שונות על ידי סוחרים וממשלות.
מדוע סוחרות מדינות זו עם זו?
מדינות שונות זו מזו במשאבים ובמומחיות שלהן בייצור מוצרים. למדינות יש אוצרות טבע, משאבי אנוש והון באיכויות שונות.בכל מדינה יש עלויות ייצור שונות לייצור מוצר, אם העלויות נמוכות הרי יש לה יתרון יחסי על פני מדינה אחרת.
למשל בישראל יש אקלים נוח לגידול פרחים בחורף לכן מגדלים בישראל פרחים ומייצאים אותם לאירופה בחורף. עלות הגידול יותר זולה ולכן למדינות אירופה משתלם לייבא את הפרחים.
באמצעות סחר בין מדינות יכולות המדינות להגדיל את כמות המוצרים שהן צורכות, מבלי להגדיל את היקף הייצור שלהן ולספק סחורות רבות לתושבים.
כל מדינה חייבת להתמקד בייצור המוצרים המתאימים ביותר לתנאיה ולהחליפם במוצרים אחרים שתנאי ייצורם באותה ארץ פחות נוחים.
לכן, מדינה השואפת שכלכלתה תהיה מסוגלת להתחרות בשוקי העולם צריכה לייבא את מה שמדינות אחרות מייצרות טוב יותר וזול יותר ולייצא את אותם מוצרים שבהם יש לה יתרון.
מבנה מאזן התשלומים
מאזן תשלומים = הוא דין וחשבון המסכם את כל העסקות הבין לאומיות של המשק בתקופה מסוימת (שנה).
מאזן התשלומים מוצג במטבע חוץ בדרך כלל בדולרים.
הרישום במאזן התשלומים דומה לרישום "בחשבון רווח והפסד של פירמה" הוא מתאר את זרמי ההכנסות והוצאות של פירמה במשך תקופה מסויימת. הוא תמיד מאוזן כי הרישום הכפול של כל פעולה במאזן התשלומים (בחובה ובזכות) מבטיח זאת.
מאזן התשלומים מחולק לשני טורים: חובה (הוצאות) וזכות (הכנסות)
טור הזכות – מקורות – מתאר את כל ההכנסות של מטבע חוץ בדולרים שהמדינה מקבלת.
טור החובה – שימושים – מתאר את כל ההוצאות במטבע חוץ בדולרים שהמדינה מוציאה.
המאזן מורכב משלושה חלקים עיקריים:
1. החשבון השוטף – חשבון הסחורות והשירותים.
2. חשבון ההעברות החד צדדיות (מענקים מחו"ל, תרומות, פיצויים מחו"ל)
3. חשבון ההון (הלוואות, השקעות).
תפקידן העיקרי של יתרות המט"ח הוא לאפשר למשק לקיים מסחר בין לאומי תקין.
שינוי ביתרות מט"ח מראה כניסה או יציאה של מט"ח מחו"ל או לחו"ל. כאשר יש כניסה גדולה של מט"ח כתוצאה מהגדלת היצוא או מסיוע חוץ – סכום היתרות גדל וההיפך.
כאשר המדינה מייבאת יותר מאשר היא מייצאת היא נמצאת "בגרעון במאזן התשלומים" או עודף יבוא.
עודף היבוא ממומן בעזרת:
א. מענקים מחו"ל
ב. הלוואות והשקעות מחו"ל
עודף היבוא גורם לתלות כלכלית ופוליטית של המשק במשקי חו"ל.
למרות הגרעון במאזן התשלומים, מדינת ישראל דואגת לשמור יתרות מט"ח מתוך מטרה לשמור על יכולת מימון מוצרים שעלולים להיות חיוניים במקרה של מצב חירום.
בנק ישראל אחראי לקיום רמת מינימום של יתרות המט"ח שתענה על צורך זה. רמה זו נקראת "הקו האדום".
שערי המטבע
בשוק מטבע חוץ, כמו בשווקים אחרים, קיים ביקוש והיצע.
מבקשי מט"ח הם היבואנים, נותני הלוואות לחו"ל ומחזירי הלוואות שנתקבלו בעבר מחו"ל.
מציעי מט"ח הם היצואנים, מקבלי הלוואות מחו"ל.
אם מתקיים שוק חופשי בשוק מט"ח – מחיר מטבע חוץ ייקבע לפי מחיר שיווי משקל, כך שהכמות המבוקשת תהיה שווה לכמות המוצעת.
שינויים בביקושים יביאו לשינוי שער החליפין של ₪
מחיר מטבע חוץ נקבע במונחים של מטבע אחר, למשל מחיר הדולר הוא 4 ₪, או מחיר 1 ₪ הוא רבע דולר.
שער החליפין הוא היחס שבו ניתן להחליף מטבע במטבע אחר.
כלומר, שער החליפין בשוק חופשי נקבע לפי הביקוש וההיצע למטבע. כאשר הביקוש או ההיצע משתנים – נקבע שער חליפין חדש. מצב שבו מחיר הדולר בש"ח עולה, מכונה פיחות של ₪ ביחס לדולר. במקרה הפוך, שבו מחיר הדולר בש"ח יורד, מחיר ₪ עולה ביחס לדולר, מצב כזה נקרא תיסוף ₪ ביחס לדולר.
שער החליפין יכול להשתנות לעיתים תכופות, זהו מצב של שער חליפין נייד.
תיסוף נוצר כאשר יש ירידת ביקושים למטבע חוץ או עליית ההיצע של מטבע חוץ.
פיחות נוצר כאשר יש עליית ביקושים למטבע חוץ או ירידת ההיצע של מטבע חוץ.
פיחות מטבע הינו מצב שבו מחיר מט"ח מתייקר ביחס לאותו מטבע.
פיחות של ₪ ביחס לדולר פירושו שמחיר הדולר עולה.
במצב כזה התמורה שהיצואנים יקבלו עבור המוצר שהם מוכרים לחו"ל תהיה גבוהה יותר. היבואנים שרוכשים מוצרים תוצרת חוץ ישלמו מחיר גבוה יותר בש"ח.
פיחות גורם לעלייה ביצוא
פיחות גורם לירידה ביבוא
פיחות מעודד את הגברת התעסוקה במשק. התייקרות מוצרים תוצרת חוץ מאפשרת ליצרנים בארץ למכור את המוצר שלהם במחיר גבוה יותר.
גם ליצואנים כדאי להגדיל את התפוקה, כיוון שהם מקבלים תמורה גדולה יותר עבור כל מוצר שהם מוכרים. היצואנים יעסיקו יותר פועלים לייצור המוצרים, האבטלה תפחת והתעסוקה תגדל.
תיסוף מטבע הוא מצב שבו שער החליפין של השקל יורד. במצב כזה רווחיות היצוא נפגעת, כי היצואן יקבל פחות שקלים עבור כל יחידת מטבע חוץ. לכן רווחיו יוקטנו. לעומת זאת, תיסוף מעודד את היבוא כי הוא מוריד את שער החליפין של השקל ולכן מחירי המוצרים המיובאים יורדים.
התפוקה השולית הפוחתת
תפוקה= כמות המוצרים או השירותים המיוצרים בזמן מסוים .
תפוקה שולית= תפוקה הנוספת לכל התפוקות כתוצאה מהוספת גורם ייצור משתנה.
חוק התפוקה השולית הפוחתת= כאשר מגדילים את גורמי הייצור המשתנים ולא מגדילים את גורמי הייצור הקבועים בשלב מסוים התפוקה תרד.
לכן צריך לציין שלא תמיד התפוקה הכי גדולה היא גם הרווחית ביותר. לפעמים לא כדאי לפירמה לייצר את התפוקה הגבוהה ביותר כי עלויות הייצור עולות. התשומה תהיה יותר מהתפוקה.
היצע הפירמה והיצע הענף
היצע הפירמה= כמות הסחורות או השירותים אשר הפירמה יכולה למכור במחיר מסוים ובזמן מסוים.
הגורמים המשפיעים על הכמות המוצעת:
א. מחיר המוצר
ב. מחיר גורמי הייצור
ג. ידע טכנולוגי
היצע הענף= סיכום הכמויות המוצעות למכירה של מוצר מסויים על ידי כל היצרנים המייצרים את המוצר בכל מחיר ומחיר.
למשל ענף היהלומים, ענף הבנייה.
כניסת יצרנים חדשים לענף מגדילה בדרך כלל את ההיצע של אותו מוצר.
הביקוש
ביקוש= הכמות המרבית של מוצר או שירות שהצרכנים יהיו מוכנים לרכוש בזמן מסוים ובמחיר מסוים.
הגורמים המשפיעים על הביקוש:
1. מחיר המוצר – ככל שיהיה נמוך יותר הצרכנים יקנו יותר.
2. מחירי מוצרים תחליפיים לאותו מוצר – מוצרים אשר מספקים שירות דומה למשל נסיעה במונית או באוטובוס.
3. מוצרים משלימים – מוצרים אשר ביחד מספקים שירות מסויים או עונים על צורך מסוים. למשל: מחשב ומדפסת.
4. הכנסתו של אדם – שכר של אדם מאפשרת לו לקנות מוצרים שונים וככל שהוא מרוויח יותר יש לו אפשרות לקנות יותר.
סוגי מוצרים: מוצר נורמלי – רוב המוצרים הם מוצרים נורמליים.
מוצר ניטרלי – מלח, כדור לכאבי ראש.
מוצר נחות – לחם אחיד
5. הטעמים של הצרכן – הרצונות שלו, הצרכים שלו משפיעים על הכמות שהוא קונה וכמובן טעמו האישי.
מאפייני תחרות חופשית (משוכללת)
1. קיימים הרבה מוכרים (יצרנים) שכל אחד מהם קטן ולא משפיע על מחיר המוצר שאותו הוא מייצר.
2. היצרנים אינם מאוחדים ומתחרים ביניהם על מכירת מוצרים בכמות רבה.
3. הצרכנים אינם מאוחדים ומתחרים ביניהם על ביצוע העסקה.
בתנאי תחרות חופשית נקבע מחיר המוצר כך שהכמות המבוקשת תהיה שווה לכמות המוצעת. מחיר זה נקרא מחיר שיווי משקל.
כל עוד הביקוש וההיצע נשארים ללא שינוי מחיר שיווי משקל יישאר ללא שינוי.
מצב זה טוב לצרכן כי הוא יכול לרכוש מוצרים
ליצרן – אין עודפי היצע כי תמיד הוא יכול להוריד עד לשיווי משקל.
למשק – יש הקצאה יעילה של גורמי הייצור.
שינויים בהיצע או בביקוש משפיעים על מחירי המניות בבורסה
הבורסה לניירות ערך= שוק שבו נסחרות מניות של חברות וניירות ערך נוספים.
מנייה = המנייה סוג של נייר ערך, הנותן למחזיק בו מעמד של שותף בחברה, לבעל המנייה
הפיחותים והתיסופים
פיחות מטבע= הינו מצב שבו מחיר מט"ח מתייקר ביחס לאותו מטבע
פיחות של השקל ביחס לדולר פירושו שמחיר הדולר עולה.
במצב כזה התמורה שהיצואנים לארצות הברית יקבלו עבור המוצר שהם מוכרים לחו"ל תהיה גבוהה יותר. היבואנים שקונים מוצרים מחו"ל ישלמו מחיר גבוה יותר בשקלים.
הפיחות גורם לעלייה בייצוא ולירידה ביבוא.
כמו כן הפיחות מעודד את הגברת התעסוקה במשק כי היצרנים יכולים למכור את התוצרת שלהם במחיר גבוה יותר כי תוצרת חוץ זה יקר יותר ולכן הם יגדילו את התפוקות שלהם. גם ליצואנים כדאי להגדיל את התפוקה כי הם מקבלים יותר כסף על מוצריהם ואז יוכלו להעסיק יותר פועלים והאבטלה תפחת.
תיסוף מטבע= הינו מצב שבו שער החליפין של השקל יורד. במצב כזה רווחיות היצוא נפגעת, כיוון שהיצואן יקבל פחות שקלים עבור כל יחידת מטבע חוץ, לעומת זאת, תיסוף מעודד את היבוא כי הוא מוריד את שער החליפין של השקל ולכן מחירי המוצרים המיובאים יורדים.
התיסוף מעודד יבוא ומקטין יצוא.
הוצאות בתקציב הממשלה:תקציב הממשלה
א. צריכה ציבורית – כל השכר של עובדי הממשלה, אחזקת מבנים, רכישת ציוד ועוד.
ב. תשלומי העברה – כל מה שהממשלה משלמת לאזרחיה כמו קצבאות לילדים, ביטוח אבטלה ועוד.
ג. הוצאות פיתוח – כל ההוצאות לפיתוח תשתיות כמו סלילת כבישים, מקורות מים ועוד.
ד. הוצאות מימון של חובות של חברות ממשלתיות – הממשלה משלמת גם את החובות של המפעלים שלה (גירעונות).
הכנסות בתקציב הממשלה:
א. מיסים ותשלומי חובה – כמו מס הכנסה, מע"מ.
ב. קנס – תשלום לפי חוק על עבירה משפטית (עבירת תנועה).
ג. היטל – תשלום חובה על יבוא סיגרים משקאות ועוד.
ד. מענקים – מתן סכום כספי ללא בקשת תמורה כמו מענק מחו"ל.
ה. הפרטת חברות ממשלתיות – מכירת חברה ממשלתית לבעלות פרטית.
סוגי מיסים:
א. מס ישיר – מוטל ישירות על הכנסות כמו מס הכנסה, המס הוא מדורג בהתאם להכנסה של העובד.
ב. מס עקיף – מוטל על הוצאות בעת רכישת מוצרים או שירותים כמו מס ערך מוסף הם מוטלים על כולם באופן שווה.
השפעת המיסוי על אי השוויון הכלכלי במשק:
כדי לצמצם את אי השוויון הכלכלי צריך להטיל מס ישיר כמו מס הכנסה, מס בריאות בדרך זו הממשלה מגדילה את הכנסות המדינה ובעקיפין היא מצמצת את אי השוויון כי היא גובה את המס על פי ההכנסה מי שמרוויח יותר ישלם יותר מס למדינה בצורה מדורגת.ומי שמרוויח מעט יקבל אפילו פטור ממס הכנסה.
לעומת זאת את המע"מ הממשלה לא מגדילה הרבה כי כולם משלמים אותו באופן שווה ולכן היא מתחשבת באוכלוסייה החלשה.
תוצר לאומי גולמי
תוצר לאומי גולמי הוא הערך הכספי של הייצור השנתי הכולל בתוכו את כל הסחורות והשירותים שנוצרו במשק הלאומי במשך שנה
חישוב ההכנסה הלאומית נעשה על ידי חיבור כל ההכנסות שגורמי הייצור במשק קיבלו עבור פעילותם הכלכלית במשך שנה. כלומר מחברים את התפוקות של כל העובדים במשק, נתוני המשכורות של העובדים או הרווח של הפירמות וכך מספקים את הנתונים לחישוב ההכנסה הלאומית של כל התושבים במדינה.
במדינת ישראל קיימים שני גופים המספקים את הנתונים האלה:
א. אגף מס הכנסה ששם כל אזרח מדווח על הכנסותיו.
ב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמחייבת את האזרחים לתת את הנתונים על מצבם הכלכלי פעם בשנה.
לסיכום – נתוני התוצר הלאומי מסכמים את רמת הפעילות הכלכלית במשק. כאשר התוצר עולה יש תעסוקה לאנשים ויש עלייה בהכנסה.
דו"ח מקורות ושימושים= דין וחשבון המוגש בצורת מאזן כספי המסכם את הפעילות הכלכלית במשק בשנה שעברה מבחינת המקורות שהיו במשק והשימושים שנעשו בהם.
מקורות שימושים
תוצר לאומי צריכה פרטית
יבוא צריכה ציבורית
השקעות
ייצוא
סה"כ
סה"כ
מקורות: כל התפוקות שהמשק ייצר כולל את עודף היבוא כמו דלק מיובא.
שימושים כל הצריכה הפרטית והציבורית וכל הייצוא לחו"ל.
בהתאם לדוח מקורות ושימושים ניתן לחזות את הצפוי במשק בעתיד ולתכנן את התוכניות הכלכליות.
הכתבה נלקחה מ- ויקיפדיה וכול הזכויות שמורות להם
אמסלם שמעון גולד סיגנל – ערכתי ותיקנתי מס' מועט של דברים
.
הגב עם ציטוט