השבוע החולף היה כולו שבוע פקיעה קלאסי עם התערבות בוטה של שחקני המעוף. מה שהחל כחודש מסובך להפליא הלך ונפרם ככל שנקפו השבועות, לכדי חודש עם רווחי שיא בפקיעה אופטימאלית. יותר משהשפיעו חדשות חיצוניות על השוק, ניכר היה קיימת פעילות ערה לשמור את המעוף ברצועה 1190-1200, רצועה שצוינה כל החודש כפקיעה אופטימאלית, וכל זאת בתנודתיות גבוהה שאינה באה לידי ביטוי בסטית התקן.

ברביעי, עת המדד נשק לרמת 1200, הכניסה של השחקנים לפקיעה עצמה שאינה אופיינית לחודשים האחרונים התבססה על "מתנת" הבורסה האחרונה – פקיעה רנדומלית של דקה בלבד במקום שלוש דקות, וכך ניתן היה לראות כיצד בכל שלב הפתיחה שייט המדד סביב רמת 1206 ומהרגע הרנדומלי איבד באחת 6 נקודות עד לפקיעה 1199.96 בה הפסידו רוכשי שני הצדדים. המהלך האחרון של הבורסה פוגע מהותית במשקיעים, והדבר היה בולט בדקות לאחר הפקיעה עת המדד חזר לטפס ואף רשם עליות נאות שהתבקשו לאור החוזים החיוביים במיוחד ותמיכת אירופה. שחקני המעוף יכולים לסכם חודש חיובי במיוחד, ולאו דוקא בצד הרווחים אלא בצד הניהול. חודש שבו לאחר שבוע ימים מתחילתו נסק המדד כבר לרמת 1240 כשפקיעה 1200 נראית כחלום רחוק. כרגיל בחודשים מעין אלה, המפסידים המרכזיים הם רוכשי המגמה, קרי קוני הקולים, שחלקם העריכו פקיעה סביב 1280 ואף יותר, כשמנגד אמנם גם רוכשי הפוטים הפסידו אך מלכתחילה מדובר היה בפרמיות עלובות למדי.

מלבד שינוי שלב הפקיעה, יש מקום להתיחס גם לשינוי שלב הנעילה. טרם הארכת שלב תום המסחר (16:25-16:40), הגלום והיציג היו סוגרים כמעט ללא שוני בשל הבדלי סגירה של כ 2 דקות. כיום, וכמעט מידי יום, קיים הבדל ניכר בין היציג הנועל ובין הגלום הנועל. בכל יום אין בכך חדשה מרעישה (אם כי מדובר בעיוות מיותר) אך ברביעי, עדין היו סוחרים רבים שהמשיכו לרכוש אופציות עד כי הגלום טיפס לרמת 1205 ואילו היציג סיים ב 1202. אין שום הגיון במהלך שכזה ואין לבצעו בשום מקרה ! הרוכש ב 1205 למעשה הימר לחלוטין מאחר ואין כל זמן לתקן, והסבירות לעליה שמעל 0.3% קטנה מהסבירות לכל יתר המצבים כמובן. בבוקר חמישי המסחר מתחיל מהיציג ולא מהגלום, ולכן גם אם הגלום היה סוגר 1210 הרי שכל שהיה בכך הוא להגדיל את הנזק לרוכשים שספק רב אם הבינו את פשר המהלך.

עם תחילת החודש הנוכחי, שחקני המעוף מתמקדים ברמת 1200 ומעט מטה מכך. האסטרטגיה הדומיננטית היא כתיבת אוכף 1200 אך הפיצול שלאחר מכן הינו רחב במיוחד וגולש על פני שישה סטרייקים שלמים. הסיבה לכך הינה חודש ארוך במיוחד בן חמישה שבועות שהפקיעה עד סיומו לבטח תהא רצופה מהמורות. אם לסמן גבולות התחלתיים לחודש הרי שרמות 1170-1190 נחשבות בשלב זה כפקיעה אופטימאלית כשהתערבות לא צפויה בשבוע הנוכחי, ובכל מקרה לא תתרחש לפני 1145/1245.

ברמת המאקרו,לא היו חדשות מהותיות אך מחר (שני) בהחלט תיתכן טלטלה עת הנגיד צפוי להודיע על גובה הריבית. הקונצנזוס הינו להותרת הריבית על כנה, וסביר כי כך יפעל הנגיד, אך קשה לראות כי פישר מתעלם מבועת הנדלן ואינו נוקט צעדים מכבידים משמעותית על ציבור נוטלי המשכנתאות. בנק ישראל ש"גילה" בשבוע החולף כי יתכן ואנו בבועת נדלן, אינו יכול למשוך ידיו וכיוון שחוב המשכנתאות טיפס לשיא של 272 מיליארד ש"ח,ו 71.4% מכלל החובות הרי שנדרשת פעולה רגולטורית מיידית.

ההחלטה אינה צפויה להשפיע על שער המט"ח, כאמור כיוון שהריבית לא תשתנה, אך דוקא המצב הבטחוני הרעוע תרם להתחזקות הדולר ולמרחק גדל מרמת 3.8. עם תחילת רגיעה ישוב הדולר להיחלש אבל כל עוד פעילות בעזה אינה יורדת מהפרק, הרי שהדבר יוסיף לכוחו של המטבע האמריקני ומדגיש בפעם המי יודע כמה עד כמה השוק המקומי אינו אטרקטיבי לזרים.
בזירת האירו-דולר, כפי שהערכנו בשבוע החולף מטוטלת החדשות מניעה את הצמד מעל ומתחת ל רמת 1.3לחילופין ומגמה זו צפויה להימשך.

בשוק הסחורות,הזהב מוסיף לגלות סימני עייפות כשאך בקושי הוא חותם את השבוע מעל רמת 1700 דולר לאונקיה. הזהב לא צפוי להתנתק מרמה קריטית זו במהירה, גם אם יסחר מעט תחתיה, אבל אוסף הסימנים השליליים מתגבר ויתכן כי בהמשך החודש נאלץ לוותר על פוזיציית הלונג.
בגזרת הנפט חוינו השבוע החלשות משמעותית, בין היתר בשל עליה בדרישת הבטחונות במסחר. הרמה הנוכחית אינה צפויה להשתנות, ובהחלט משרתת את אובמה בקמפיין הצפוי בקרוב להודיע על מלאי שיא חדש ולהכביד עוד על הזהב השחור, כך שהאזרחים בדרכם לבחירות ימלאו דלק במחיר שפל שנתי (מחיר נפט סביב 82$ יעשה את העבודה).

באירופה,יוון שוב עולה לכותרות וזה אף פעם לא מסיבה טובה. קרן המטבע, שידועה באופטימיות לא מבוטלת בד"כ, מעריכה כעת כי התמ"ג במדינה ירד ב 2013 ב 4% נוספים. יש לזכור כי בשלוש השנים האחרונות התכווץ התמ"ג ביוון ב 18% ולא ההתכווצות הנוספת היא המדאיגה אלא הקצב. המדובר בירידה שנתית של כ 6%, וכאן נשאלת השאלה מה הועילו חכמים בהזרימם כסף ליוון עת במקרה האופטימאלי ההתכווצות תקטן ב 2% שנתי בלבד. הדו"ח של הקרן מדגיש כי אין ליוון כל סיכוי לעמוד ביעד החוב שהוגדר עד לשנת 2020, ובעשותו כן הוא למעשה מכשיר את הקרקע למסכת התחמקויות חדשה מצד הממשל. האחרון יכול לטעון, ובמידה רבה של צדק, כי צעדי הצנע בוצעו כמעט במלואם עפ"י דרישות האיחוד, וגם זאת לא עזר ולכן אין טעם להוסיף ולהכביד על האזרחים. יותר משהדוח השפיע ביוון, הדיו נשמעו היטב במדריד שבמקביל לפרסום הוציאה נתון משלה לפיו אחוז האבטלה במדינה חצה את רף ה 25%. בפועל, אחוז האבטלה בקרב הצעירים נושק כבר ל 40% וספרד אולי מתיימרת להיות גרמניה אך בפועל היא כבר מזמן יוון. דוח קרן המטבע צפוי לשמש כנשק בידי רוה"מ בדיוניו מול האיחוד, שכן הנה ראיה כי צעדי צנע אינם מועילים ולכן ספרד אינה ממהרת לבקש סיוע. מוטב לה לקבלו ללא דרישה, כי אז תזכה להקלות אינסוף מאשר לעשות את הטעות היוונית ולהתחייב לצעדים בעלי משמעות פוליטית מיידית.
בינתיים התשואות על האגח הספרדי לעשר שנים, ביצעו בחודש החולף עצירה ואף שינוי כיוון ועל אף שעודנו רחוקים מרמת 6% (תשואה נוכחית 5.6%) מעניין לראות עוד כמה זמן אפקט נאום דראגי ישפיע בטרם תחזור התשואה לזנק.
בצד החיובי של היבשת, ושלא במפתיע במדינה בה אינו שולט האירו, בריטניה הצליחה להיחלץ מהמיתון עת צמחה ברבעון השלישי ב 1% לעומת צפי של 0.6%. ההצלחה רובה ככולה משויכת למגזר השירותים שתרם שלושת רבעים מהתוצר הבריטי, ובמלים פשוטות יותר – לאולימפיאדה. חלק מהאנליסטים לא התרגשו מהנתון בדיוק בשל טענה זו, טענת האירוע הנקודתי ולא מתמשך, אך אין בכך לגרוע מהעובדה כי בריטניה היא הראשונה והיחידה עד כה מבין מדינות האיחוד שבסבב המיתון הנוכחי הצליחה להיחלץ ממנו.

בארה"ב, ברננקי איכזב מעט את המשקיעים לאחר שבחר שלא להרחיב את תכנית ה QE3 וחמור מכך שידר עייפות יוצאת דופן גם למי שעומד בחזית המלחמה במיתון העולמי. המשקיעים קיבלו את הרושם, במקביל לפרסומים כי הנגיד כבר הודיע לנשיא כי לא ימשיך לכהונה שלישית, כי אפסו כוחותיו של ברננקי במלחמה האינסופית ותירגמו זאת מיידית לתום ההקלות. לראשונה אף ציין הפד כי הוא מוטרד מקצב האינפלציה, וגם זאת יש בו בכדי להכביד על הסנטינמט הכללי בשוק בבחינת סוף החגיגה והתפזרות המשתתפים.
עונת הדוחות מוסיפה לא להפתיע, ולעמוד בתחזית המאכזבת של האנליסטים עת מרבית החברות מורידות צפי להמשך ובקושי עומדות ביעד הרווח למניה. הבולטת מכולן הינה מניית אפל, שהציגה דוח שפשוט לא מתאים לחברה: ללא חזון, ללא הבטחות למוצר מהפכני והתבססות חסרת תקדים על מכירות האייפון. בהתחשב בעובדה כי המתחרים סוגרים על המוצר המוביל, ובהתעלם ממוצרי גימיק דוגמת המיני-אייפד, לא ברור כיצד המניה טרם הגיעה לאיזור 550 דולר למניה ואפל יש לזכור היא הנאסדק כולו.
דוקא נתוני המאקרו מספקים תמיכה מסוימת לשווקים, אך גם נתון הצמיחה המפתיע הוא רק איזון ולא מעבר לסנטימנט הבעייתי הכללי, כשראלי סוף השנה אינו צפוי להתקיים לא רק בשל הנמכת התחזיות והאוירה הכללית אלא בעיקר משום שעד כה התשואה השנתית מרשימה ביותר ואין כל סיבה לסכנה או אם לתרגם זאת לשפת וול סטריט – אין כל סיבה לסכן את הבונוסים השנתיים.

מניות ומגזרים
אלביט מערכות– אחת המניות הבודדות בת"א 25 שעודה נסחרת עם דיסקאונט משמעותי. אחרי תקופת שפל של שלוש שנים, ובכמחצית ממחיר השיא שווי המניה מתעלם מהחוזה עם בואינג שהוא חוזה מתמשך (5 שנים), ומחוזים נוספים דוגמת חיל האויר הישראלי וצבא ברזיל כשלא ההיקף הוא המשמעותי אלא תחילת מומנטום של חתימה על חוזים מתמשכים. מתאימה לכל טווח לרבות טווח קצר.


  • ביתר המניותוהמגזרים, אין שינוי המלצה !
  • שימו לב כי לאחר שסיימנו שתי אסטרטגיות באוקטובר שהניבו כל אחת כ 25% תשואה, נפתחה אמשאסטרטגיה חדשה אותה ניתן למצוא תחת פורום אופציות נובמבר. הינכם מוזמנים לעקוב ולהאיר/להעיר.


שבוע טוב ומוצלח !