השבוע החולף היה אחד החיוביים מתחילת שנה, עת המדדים המובילים בגלובוס הוסיפו לערכם כ 5% בממוצע. ישראל לא נשארה הרבה מאחור, והצליחה לסגור פערים על אף המצב הבטחוני עם זינוק של כ 50 נקודות בשבוע ימים. המחפשים את הסיבה לראלי השבוע יתקשו למצוא אותה בנתונים או בכל דבר דומה, ועליהם לחפשה דווקא באיום הצוק הפיסקאלי – הרפובליקנים והדמוקרטים בצד נדיר למדי איחוד כוחות בשני ושלישי ואנו עדים לשלל הצעות, ריאליות יותר ופחות, לפתרון הבעיה. ישראל לה אין כל נגיעה כמובן לאותו הצוק נהנתה מהרוח הגבית בחסות הדואליות והסנטימנט הכללי, ומה שהחל כשבירה של רמת 1200 הנקודות הסתכם בסופו של דבר בפריצת שווא לא משום המדד עצמו אלא בשל הגל העולמי.
מהלך הירידות החד והתיקון הוביל את שחקני המעוף למצב מורכב בשבוע הפקיעה הנוכחי. אם עד כה החודש התנהל בעצלתיים סביב 1200 הרי שבשבוע אחד חל קידום מסיבי של פוזיציות ה call ולאחריו הסתבכות בשל הקירבה הנובעת מאותו קידום. לאורך השבוע החולף ניתן היה לראות התערבות בוטה בנסיון שצלח לשמור המדד מתחת ל 1210 הנקודות. מרחק של אחוז בודד מפקיעה הינו סביר בהחלט ומלבד העובדה שמדובר ברווח משמעותי, הרי ש 1210 מאפשר לסגור פערים ברביעי-חמישי ואף נתון לגחמות השוק באופן טבעי וללא התערבות. אפעס, כי בראשון הציבור שעט במחזור משמעותי בדגש על מניות הבנקים וכל היצע שהוצף ע"י השחקנים נבלע באחת כשלזאת מצטרפות התעודות שלא הצליחו להתכסות בחמישי בשל תנועה חדה בדקות הסיום.
הפקיעה האופטימאלית השבוע עומדת על 1185-1205 עם גבולות רחבים למדי: 1245 בעליון ו 1150 בתחתון. התסריט הנוכחי מזכיר את פקיעת אוקטובר שגם בה הירידה הממשית וההתכנסות ליעד הפקיעה הגיע רק ביומיים החותמים את החודש אלא שהפעם קיים שוני הנובע מאותם גבולות שהוזכרו. בעוד שבאוקטובר קידום פוזיציה תחתונה בשבוע הפקיעה הוביל לתקבול סביר, הרי שהמצב הנוכחי הוא שקידום סטרייק או שניים מניבים פרמיה אפסית. מחד, חובה לקדם ומאידך יכולת הסתבכות בשל קידום אגרסיבי מידי. אמת כי בשלב זה קשה לראות היפוך חד מטה בשל הסנטימנט הכללי אך כל ששחקני המעוף זקוקים לו הוא יום שלילי אחד בו ניתן יהיה ללבות את המגמה, קרוב לודאי דרך מניות הבנקים, ולהגיע לאיזור הפקיעה המועדף.

ברמת המקרו, המדד לאוקטובר הפתיע (שוב) ומאפשר לנגיד מחר (שני) עוד מרחב תמרון עם הורדה של רבע אחוז. אין כל הגיון בהורדת הריבית וההערכה היא כי פישר לא יעשה כן, בטח לאור התנגדות חלק מחברי הועדה בהחלטה האחרונה, אך הנגיד מרגיש שהדולר בורח לו וכך גם יציבות הבנקים לכן יתכן בסבירות נמוכה ביותר שיבחר להוריד הריבית לא בשל יעדים אינפלציוניים אלא אך ורק בשל שני האחרונים המהווים במידה רבה אינטרס יוקרה אישי כשגם הבנקים וגם שער החליפין אינם באחריותו. בהמתנה עם הורדת הריבית למועד הבא קיים יתרון משמעותי בדמות פתיחת שנה עם הקלה אלא שפישר הוכיח כבר בהחלטה האחרונה כי הוא מעדיף לירות את מלוא התחמושת ולא להמתין.

ביחס להאטה המדוברת, הנתונים שהתפרסמו השבוע ובהמשך השבועות הקרובים מוכיחים את ההרגשה הכללית: צמיחה של 2.9% ברבעון השלישי לעומת צמיחה של 3.4% ברבעון השני, נמוך מתחזית בנק ישראל ומשרד האוצר, הם המשך ישיר לירידה החדה בהוצאה לצריכה פרטית לנפש. אין בכך מפתיע מאחר והעוקבים אחר דוחות הקמעונאיות והספקים הבחינו כי השמירה על הרווחיות לא נבעה מהיקף רכישות ניכר אלא מהעלאת מחירים רוחבית וגורפת, כשהמחאה החברתית היא מושג עמום ונשכח. בצפי האינפלציוני בנק ישראל לא העריך נכון העלאת מחירים זו, ולכן זוהי סיבה נוספת מדוע מוטב לנגיד להמתין עם הורדת הריבית מאחר והדבר היחיד הבולם כרגע התפרצות שכזו הוא מחיר הנפט שדעך מעט בחודשים האחרונים.

בשוק המט"ח המקומי, השבוע הושפע יותר מכל דבר אחר מהמבצע בעזה עם זינוק של 3% בשער הדולר, וירידה כלעומת שטיפס לאחר הרגיעה. מהלכים כה חדים אופיניים למשקיעים זרים בתחום הסולידי, ובהחלט ניתן היה לראות פדיונות במח"מ הבינוני שהוכיחו בפעם המי יודע כמה כי לזרים השקעה בישראל טומנת מרכיב סיכון שמעבר לפרמיה. הצפי היה ונותר להחלשות המטבע האמריקני לרמת 3.8, אם כי ה"התעכבות" הנוכחית לא מבוטלת ופסחה על המגמה העולמית.
בשוק הסחורות, הזהב הצליח לתקן לרמת 1750$ לאונקיה. ההערכה היתה כי ישהה סביב 1700 והעליה השבועית הקלה, יותר מכל דבר, היא סממן לכסף הזול שהומטר השבוע על וולסטריט וסחורות מאשר למתכת עצמה.
הנפט לא ביצע כל מהלך משמעותי, והצפי הוא להתיצבות עד סוף השנה מתחת ל 85$ לחבית. להוציא מצב בטחוני, דוחות המלאים יטלטלוהו אנה ואנה אך המגמה הכללית בעינה עומדת.

באירופה, המדדים השבוע הוסיפו לחקות את וול סטריט גם אם אין להם כל סיבה לעלות. עוד לפני העומד לפנינו השבוע, חשוב לראות כי הדקס על חשיבותו עמדנו בסקירה האחרונה, לא שבר את רמת 7000 הנקודות, ובכך ניתן לראות בלימה לראלי השנתי אך בהחלט לא שינוי מגמה בשלב זה.
מדדי היבשת התעלמו מכך שהפתרון היווני הולך ומסתבך, וחלק מהמדינות כבר פרשו מקונצנזוס "יון בכל מחיר". קרוב לודאי שההסכמות תימצאנה בסופו של דבר, שהרי האיחוד אינו חפץ בסופו, אלא שבאמת ובתמים יוון אינה מצליחה לעמוד גם לא בדרישות הקלות ביותר. כך, הIMF הסכים להעביר את אותם 31 מיליארד אירו כה נחוצים אם תצליח הממשלה היוונית לסגור פער של 10 מיליארד אירו בלבד בתקציב הפיסקאלי שלה. לכל מדינה אחרת באיחוד מדובר במשימה לא פשוטה, ולכן ליוון מדובר על משימה בלתי אפשרית אלא שהאיחוד פשוט עושה כל שביכולתו מלהימנע ולומר את האמת הפשוטה לפיה יוון מקבל מענק ולא הלוואה. מתנה שלא תוחזר ולא סיוע. השבוע אנו צפויים לסמנטיקה רבה בסופה יוון תקבל להערכתנו חלק מהסיוע ולא את כולו באותו "מסטיק" אינסופי שמשרת את שני הצדדים.
ובכל זאת, לא הכל הצגה. בין השורות המרמור הרב בין המדינות הולך ומחריף וניתן לראות אי-אחידות בולטת באיחוד. די אם נסתכל על מנהיגתו, מרקל, שציינה השבוע כי "סיכויים קלושים שנגיע להסכמה בנוגע לתקציב האיחוד". יוון היא התסמין ולא המחלה, ובהחלט הסדקים באיחוד הולכים ומתרחבים לקראת 2013.

מדינה שכבר דנו בה הרבה לפני שביקשה סיוע היא קפריסין, שכעת מתברר היקפו – לא פחות מ 17.5 מיליארד אירו לאוכלוסיה של מליון ומאה אלף איש. כ 1700 אירו לכל אדם ובערך פי 4 לזה לכל משפחה. באמת שאין סיבה אמיתית לעבוד בקפריסין ואלו הפנים של האיחוד, שהכניס לקרבו מדינות רבות בהן אין כל כלכלה להוציא כלכלת חופים.
נתוני המאקרו השבוע באיחוד היו מעורבים כשמדד הבניה בגוש נפל ב 1.4% באוקטובר. גם אם נקזז מכך את ההתרסות במדד הפורטוגלי (ירידה של 13.4%) הרי שאירופה שהצליחה להימנע לכל אורך השנה מירידה בשוק הנדלן, מצרפת כעת שוק זה לנתוני התעסוקה השוברים שיאים שליליים מדי חודש.

בארה"ב, כפי שנכתב לעיל, כעומק המשבר כך תקוות הפתרון. נתוני המקרו היו שוליים להערכות כי ישנה התקדמות של ממש בפתרון הצוק הפיסקאלי כשפשוט לא ניתן לראות כל תרחיש אחר. וול סטריט פחות מתעניינת בפתרון עצמו אלא בחלקה בנושא, קרי המס העדכני על רווחי הון, והאוירה השולטת כרגע היא שהעלאת המס תתרחש בפרוגרסיביות ולא בקפיצה מידיית כפי שכיוון אובמה.
השוק יוסיף "לפרגן" לוול סטריט עוד כשבועיים-שלושה של סבלנות אלא שהמשקיע האמריקני הוא לא המשקיע היווני ואם נמצא עצמנו כפסע לפני תום השנה ומבלי פתרון חתום, הדבר עלול להוביל לתיקון דרמטי רק בשל אותה התמהמהות. בסנטימנט זה כל,שהמדדים היו זקוקים לו בכדי לטפס הוא שנתוני המקרו לא יפריעו בדרכם ואכן שני השווקים המרכזיים ענו על הציפיות: שוק העבודה הציג עוד נתון קטסטרופלי עם דרישות אבטלה בהיקף 410 אלף – אלא שהשוק ציפה לדרישה גבוהה בהרבה של 432 אלף; שוק הנדל"ן רשם עליה באוקטובר של 2.1% באוקטובר בד בבד עם עליה חדה בסנטינמט הקבלנים לרמה הגבוהה מאז מאי 2006. כיוון שסנטימנט הצרכנים שמר על כוחו הגבוה, וברקע קניות בלאק פריידי, תרחיש העליות הוא מובן גם אם לא חדותו. הכיוון הברור קיבל דחיפה משמעותית בעקבות התיקון המתבקש לגל ירידות של למעלה מ 10% במדדים, ולכן כל הגורמים הללו (בצירוף תיקון אלים ומתבקש באפל – המניה המשמעותית בנסד"ק) הובילו לעליה גבוהה מהמצופה ולבחינה חוזרת שלא תצלח לאורך זמן של רמת 13 אלף הנקודות בדאו, ו 1400 ב s&p.

מניות ומגזרים
פז נפט – שינוי המלצה ! לאחר כ 10% עליה ולאור חוסר היציבות בזהב השחור נעדיף לממש את המניה שסגרה את הדיסקאונט המקורי כבר לאחר חודשיים בלבד.

בבילון – המלצת שורט ! המניה איבדה כל קשר לתמחור הגיוני, ובפרט בשל התלות האבסולוטית בגוגל המהווה 85% מהכנסותיה. ניתן היה להבין את הבאז החיובי סביב ההנפקה הצפויה, אך כעת משהרוד שואו נדחה אין כל סיבה כי תשמור על כוחה ברמה הנוכחית והיא צפויה לאבד כ 15-25% משוויה.


  • ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח !