השבוע החולף נחתם בירידות שהביאונו היום (ראשון) לרמת 1200 המוכרת. סוגית הצוק הפיסקלי תרמה את שלה לגל האדום אבל סימנים מוקדמים היו לאורך כל החודש, ורק הראלי במדד הבנקים מנע צלילה מוקדמת בהרבה. גם השנה התבדו כל חוזי הראלי ואדגיש פעם נוספת כי אותו ראלי סוף שנה הוא בסה"כ משאלת לב ולא סטטיסטיקה מקומית מובהקת.
השבוע אנו בשבוע פקיעה מוזר למדי: אירופה אינה נסחרת, ארה"ב חוזרת למסחר מלא רק ברביעי והשחקנים עד כה חוו את אחד החודשים היציבים בשוק. על פניו נדמה כי אין כל בעיה להמשיך עד יום הפקיעה בטח במחזורי המסחר הנמוכים הצפויים אלא שהמצב הנפיץ מגיע מגיזרת הבנקים בה תיקון מתבקש עלול לצאת לדרך כל רגע. כיוון שכך, אנו נשתדל להימנע מהגעה ליום הפקיעה עצמו וצפויה סגירה מוקדמת של חודש דצמבר ופתיחה מינימלית של ינואר – סטית התקן ברמה של 14% לפתיחת חודש הינה לא כדאית בעליל ולכן אנו מצפים לפתיחה כגובה הגלגול ולא מעבר.
לכל אורך החודש ציינו כי פקיעה אופטימאלית מצויה ברמת 1200-1220 ולראשונה מזה חצי שנה ששחקני המעוף לא נדרשו כלל להתערבות. הפקיעה השבוע, בשל הירידות, נעה אט מטה אך ללא שינוי ממשי וניצבת על 1195-1215. רמת 1225 תוביל באופן מיידי לסגירה מוקדמת ומנגד רמת 1190 תעשה אותו הדבר בגבול התחתון. הסבירות לגאפ נמוכה, בפרט לאור היעדר המסחר מעבר לים, ולכן מיותר להתייחס לרמות שמעבר למצוין. בהינתן סגירה ברמה הנוכחית מרכז כתיבות ינואר צפוי להתרכז סביב 1185-1190 וזאת בהמשך להנחת השחקנים כי אנו בתחילתו של תיקון אך בהחלט לא אלים או אף משמעותי.
ובכל זאת, הבעיה הגדולה של כותבי האופציות טמונה בהחלטת הנגיד מחר (שני) על גובה הריבית. ציינו בסקירה הקודמת כי לא ניתן לבטל הורדת ריבית של 0.5% וזהו דבר שבהחלט יכול לתמוך במניות הבנקים ולהזניקם ולהוביל לפריצת הגבול העליון כתלות בנקודת הסגירה בשני. שבוע עבר והרבה השתנה: אמנם נתוני אינפלציה והאטה זהים אך שער הדולר שצפינו כי ירד ל 3.75 אכן הגיע ליעדו והורדת ריבית של 0.5% תוביל לשבירת רמת 3.7 הפסיכולוגית. הורדת ריבית של 0.25 מגולמת בשוק ותרחישים שונים (0%/0.5%) רק בהם יש להשפיע על השוק כשהדומיננטי מבין השניים הינו כאמור הורדה חדה.
בינתיים, האיוולת באוצר נמשכה השבוע עת הוצגה תחזית צמיחה עדכנית לפיה ישראל תצמח ב 2013 ב 3.5% ולא ב 3% כפי שהוערך עד כה. ברבעון האחרון מאז התחזית המשבר העולמי החריף, המשק האט אך הלמות תופי הבחירות הובילו את שר האוצר לתחזית שהשוק לא שקל אפילו התיחסות אליה. נזכיר כי בנק ישראל, OECD, הלמ"ס ולמעשה כל גוף אחר דוקא הוריד את תחזית הצמיחה אלא כשיש ארבעה גופים ממשלתיים שונים המספקים נתון יחיד כך נראית תחזית צמיחה של מדינה, 2%-3.5%, בטווח טעות של 75%. התיחסות האוצר לכך שהקפיצה צפויה בשל תחילת הזרמת הגז אינה רלונטית לצמיחה המקומית – תעשית הגז אינה עתירת עובדים, ובכל מקרה מדובר על תרחיש ידוע זה שלוש שנים שבשל העיסוק בתחום הבעייתי לא רק שאינו עומד ביעדים אלא ישנם עיכובים ודחיות לרוב.
ישראל ב 2013 תצמח להערכתנו ב 1.5% ואולי מעט למטה מכך, מהטעם הפשוט שלא יתכן כי אירופה, אסיה וארה"ב צפויות למיתון או על גבול המיתון ואנו, משק יצואני ותלותי, נצליח להתחמק מכך (ולכן תמיד מומלץ לקחת בחשבון את תחזית איגוד היצואנים).
הבעיה המרכזית של הממשלה, תהא אשר תהא הנבחרת, הינו הגרעון שיחייבה להטיל מסים מאטי צמיחה על המשק. נתון הגרעון המסחרי השבוע, והחותם לשנת 2013, מלמד כי חלה עליה במהלך השנה הנוכחית של 16.5 מיליארד ₪ ביחס לאשתקד. בעוד שבארה"ב מתקוטטים בבית הנבחרים על עשרות מליוני דולרים של כל חוק וחוק, בישראל מזמן נפרצה מסגרת התקציב והמגמה צפויה להחריף את רגע הבחירות . לפיכך, חוזי העלאת המע"מ ב 1% שוגים – המע"מ יעלה ב 2% באופן מדורג במהלך השנה, מהטעם שאין אלטרנטיבת מסים מיידית כמותו. בהתחשב בכך שנתון המשרות לנובמבר המשיך המגמה ורשם ירידה של 12% במספר המשרות הפנויות במשק, בהחלט הנחת העבודה היא אחוז אבטלה החותר לכיוון 8% וכל זאת עד מחצית השנה.
בשוק המט"ח, הדולר אכן נחלש במהלך השבוע לרמת 3.75 ואף התייצב ברמה זו. כל רכישות בנק ישראל לא הואילו והמטבע המקומי, החזק בצדק ביחס לזה האמריקני, צפוי להוסיף ולהתחזק במהלך השבוע עד לרמת 3.7. אופי פתרון הצוק הפיסקלי יכול בהחלט להשפיע על המגמה ברמה נקודתית, דו-יומית לכל היותר, אך הכיוון הוא ברור.
בשוק הסחורות, החלשות הזהב לה ציפינו מזה חודשים קרמה אור וגידים עת המתכת נפרדה מרמת 1700$ הקריטית וחתמה סביב 1650. בראלי האינסופי של המתכת מגמת ההחלשות ניכרה מזה חודשים ולהערכתנו טרם נאמרה המלה האחרונה ששבירת 1600 הינה עניין של זמן. בגיזרת הנפט נשמרה היציבות סביב 85-90 כשהפעם אנו קרובים לרמה הגבוהה מבין השתיים, אך ללא פריצה מיוחדת או צפי לשבירה תלולה בטח לאור שבוע נעדר נתונים.
באירופה, השנה צפויה להיחתם ברמות הגבוהות בשנה והשבוע הנוכחי שמר על מגמת היציבות. המשקיעים האירופאים סירבו, ובצדק כפי שנידרש בהמשך, להתרגש מהתרחקות פתרון הצוק הפיסקלי והעדיפו להתמקד בהיעדר חדשות מקומיות המהווה בשורה טובה לכשעצמו. האוירה הכללית השובע היתה איטית וכבדה, כשהעיניים כבר נשואות ל 2013 והסנטימנט הכללי אינו צפוי להשתנות משמעותית עם חגיגות הכריסמס.
הפתעה מסוימת הגיעה מכיוונה של סוכנות s&p שהעלתה את דירוג החוב של יוון לרמת B- . כרגיל במצבים אלה השוק אומר את דברו והתשואות שסירבו להתרגש מהעלאת הדירוג המפתיעה מדגישות כי אין בדברים אלא נסיון שווא של סוכנויות הדירוג לחזור למרכז העניינים והרלונטיות. במהלך 2012 איבדו אלו כל משמעות, בטח לאור הורדת דירוג מאוחרת למדינות נכשלות באירופה, והמשקיעים צפויים להמשיך ולהתעלם גם מחדשות קיצון – לא בכדי ניתנת התיחסות למשהו חסר משמעות, מאחר ולהערכתי במידה ולא ימצא פתרון לצוק הפיסקלי הרי שחובה על אותן סוכנויות להוריד דירוג החוב של ארה"ב. הרעש התקשורתי יהא רב אך יש לזכור את אותה חוסר רלונטיות ולא להביא הורדת הדירוג כשיקול במבט רחב על השוק.
באסיה, הניקיי שבר את רמת ה 10,000 נקודות הקריטית וכפעמים עברו נבהל מעצמו ושב כלעומת שטיפס. לא נתוני צמיחה או נתונים מעודדים אחרים הם שהובילו לעליה במדינה שאינה צומחת מזה עשור אלא (כמה לא מפתיע) שורה של הקלות מוניטריות מצד הבנק המרכזי במדינה, ובראשן הרחבת תכנית רכישות האג"ח. לצד הבחירות והציפיות מהמועמד החדש האוירה הכללית בניקיי בלטה על יתר מדדי אסיה, אך הצפי הוא לתיקון ויישור קו עם ממוצע היבשת.
כחלק מההאטה העולמית, סין צפויה לפרסם השבוע את יעד הצמיחה שלה ל 2013, ולהערכתנו יעד זה יעמוד בדומה ליעד 2012 על צמיחה של 7.5% בלבד. המדובר בצמיחה אפסית במימדים סיניים אך לאור המצב השורר במדינה, כל יעד אחר יחטא למציאות. סין מתמודדת עם מצב אחר מאירופה וארה"ב מאחר וההאטה אצלה מלווה בהתפרצויות אינפלציוניות נשנות ולכן המדדים שלא השתתפו בראלי הרבעון האחרון (ובכלל) צפויים להמשיך ולהשתרך מאחור.
בארה"ב היעדר הסכמה על פתרון הצוק הפיסקלי עורר חשש רב לאורך כל השבוע, אך המשקיעים הוכיחו כי התקשורת מיחסת לכך עודף חשיבות. בריבית אפסית והיעדר אלטרנטיבה המדדים בוול סטריט סירבו לקרוס ולמעשה שתי הנחות מגולמות כעת בשוק במלואן: פתרון יהיה גם יהיה (דחיה לפברואר היא גם פתרון); הצרה לשוק האמריקני לא תגיע מאי הסכמה אלא משלל בעיות אחרות: אינפלציה, שוק התעסוקה וכיוצא באלה.
עודנו מעריכים כי ימצא פתרון של "הדקה ה90" וקרוב לודאי כזה המעביר ההכרעה לפברואר עת דיוני תקרת החוב ישובו למרכז הבמה אך בינתיים יש להתיחס למוכר והידוע ולא לספקולציות ביינר-אובמה המתפרסמות חדשות לבקרים.
רבים רושמים את שנת 2012 כשנת מפנה בשוק הנדלן האמריקני אלא שנתוני החודשים הראשונים מלמדים אחרת. המחצית הראשונה של השנה, ובמידה פחותה גם הרבעון השלישי היו חיוביים אך הנתונים האחרונים מדאיגים וכך גם השבוע מדד האמפייר סטייט איכזב ונותר שלילי זה החודש החמישי ברציפות. סימן לכך ניתן לראות בבלימה המוחלטת שרשמו ניירות הנדל"ן בוול סטריט, ובראשן הנמכת דבידנד מצד קרנות הריט השונות שכיכבו לפרק זמן קצר באמצע השנה. הפוקוס שעבר לשוק התעסוקה מוצדק רק ברמת הקדימות ולא ברמת הבעיה.
נתון התמ"ג האמריקני הפתיע השבוע בגדול עת רשם עליה גבוהה מהתחזית ונעצר על 3.1% צמיחה ברבעון השלישי. בדומה לחברה המציגה עליה ברווחיות לא כתוצאה ממכירות אלא כתוצאה מפיטורים, כך הצמיחה כולה משויכת להחלשות אירופה מאחר והפרמטרים זהים לרבעון השני להוציא נתוני הצריכה הפרטית שהפתיעו לטובה והוכיחו כי הצרכן האמריקני לא חדל לרגע מלבזבז.
אותו צרכן פסימי יותר, כך לכל הפחות מלמד סנטימנט הצרכנים לדצמבר המצוי ברמת 72.9 נקודות, אך כל עוד הוא פסימי ורוכש הרי זה סידור מוצלח למדי. על אף החגים ישנם נתוני מקרו צפויים השבוע אך למען האמת הם משניים בלבד לאוירת הכריסמס ולשאלת הצוק הפיסקלי. הראשון מבטיח כי לא צפויה לנו צלילה מיוחדת השבוע ואילו השני מבטיח כי לכל היותר נשמור על הרמות הנוכחיות גם בשבוע החולף עד שהעולם "ישוב לעבודה".
מניות ומגזרים
צ'ק פוינט – מצויה כבר בתיק המניות, ואין מקום להגדיל חשיפה אך אנו נהפכה למנית עוגן בתיק לאור האכזבה מבצועי פאלו אלטו המלמדים כי כל החששות ביחס לתחרות היו מוקדמים ומוגזמים מדי.
- ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
- אסטרטגית דצמבר נחתמה ב 25% תשואה ולא תתפרסם אסטרטגיה נוספת החודש. נתוני הביצועים השנתיים מופיעים בקישור: http://www.s-maof.com/Forum/threads/...99%D7%A7%D7%94
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
