x




עמוד 1 מתוך 2 12 אחרוןאחרון
מציג תוצאות 1 עד 10 מתוך 14

נושא: ניהול סיכונים- מספר מושגים בסיסיים

  1. #1

    ניהול סיכונים- מספר מושגים בסיסיים

    שלום לכולם,

    אנסה להביא כאן מספר מושגים בסיסיים, ולהסביר מה הם ואיך משתמשים בהם.
    נעזוב ברשותכם את המתמטיקה.
    אני בטוח שאם תרצו אתם יכולים למצוא נוסחאות לכל דבר בגוגל.
    יותר חשוב בעיני שתבינו מה כל דבר אומר בתכלס.

    תוחלת- תוחלת זהו מושג מסטטיסטיקה והסתברות.
    אמרנו שנעזוב את הנוסחא וננסה להסביר במילים, אז ככה:
    תוחלת זהו בעצם ממוצע עתידי.
    אם ממוצע מתייחס לנתונים מהעבר, תוחלת מתייחסת לנתונים מהעתיד, ומתחשבת בהסתברות שאתם נותנים לכל אפשרות, ולתוצאה המתקבלת בכל אחת מהאפשרויות.
    לדוגמא: אתם מעריכים שכל פעם שהנגיד מוריד את הריבית יש 2 אפשרויות- במחצית מהמקרים מדד המעוף עולה ב-10 נק', ובמחצית השניה הוא יורד ב-5 נק'.
    ז"א- תוחלת הרווח כאן היא 2.5 נק'.
    מבחינת תוחלת, העסקה כדאית.

    למה זה טוב- המספרים בפועל מכנסים לתוחלת יותר ויותר ככל שמתרבים המקרים.
    חוק המספרים הגדולים אומר שככל שתעשו את העסקה הזאת יותר פעמים, כך הרווח שתקבלו יתקרב לתוחלת.
    סוחר חייב לחשוב תמיד במונחים של תוחלת, מתוך הנחה שהוא לא במשחק חד פעמי בשוק, אלא משחק ארוך טווח.
    אם אתם מעריכים לעסקה תוחלת חיובית, תצטרכו להתמיד ולהכנס לעסקה כל פעם מחדש, גם אם היא הלכה נגדכם מספר פעמים.

    סטיית תקן- סטיית התקן של הנכס בעצם אומרת לכם כמה הנכס יודע לזוז בתקופה מסויימת.
    סטיית תקן 16% היסטורית במעו"ף, אומרת-68% מהמקרים, הוא ינוע עד 16% לכאן או לכאן בשנה.
    מסטיית תקן שנתית אפשר גם לגזור סטיית תקן יומית.
    שוב פעם נעזוב את הנוסחה, ונאמר שסטיית תקן של 16%, נותנת לנו תזוזה יומית של בערך 1%, סטיה של 32% נותנת 2% וכן הלאה.
    שוב פעם אפשר להגיד שבסטיית תקן 16% שנתית, הנכס ינוע ב-68% מהמקרים עד 1% ביום.

    למה זה טוב- כשנכנסים לפוזיציה בכל נכס, אי אפשר לא לדעת ולא להתחשב בסטיית התקן שלו, גם למיקומי הסטופ והטייק, וגם כמובן לכמויות.
    בנכס עם סטיית תקן 50%, הסטופ לא יכול להיות של אחוז כמובן, כי הנכס רק משתעל ושותה לכם את הסטופ.
    מצד שני, גם הטייק לא יכול להיות קרוב מדי.
    לנכס שיודע לנוע כמה אחוזים ביום, אנחנו לא ניכנס עם כמות גדולה מדי, כי יום חריג בנכס כזה, יכול לקחת אותנו גם לטיול של 10%, ובטיול כזה אנחנו לא רוצים להיות.

    מקדם המתאם(קורלציה)- מקדם המתאם מראה לנו את הקשר הכיווני בין נכסים.
    מקדם המתאם נע תמיד בין 1 ל- 1-.
    ככל שמקדם המתאם קרוב יותר ל-1, כך הקשר בין הנכסים גדול יותר, כאשר מקדם מתאם 1 אומר שהנכסים תמיד זזים באותו כיוון.
    מצד שני, ככל שמתקדמים לעבר ה 1-, זה אומר שהנכסים זזים לכיוונים שונים, כך שכשמקדם המתאם הוא 1-, הנכסים תמיד זזים לכיוונים שונים(כשאחד עולה השני יורד ולהיפך).
    מקדם מתאם 0 אומר שאין קשר בין הנכסים!
    ככל שהמקדם קרוב יותר ל-0 כך הקשר בין הנכסים קלוש יותר.
    דוגמאות לקורלציה חיובית- בין מניית חברה לאג"חים שלה, בין מדד המעוף למדד 75, בין היורו דולר לשווקים בעולם, בין מניית לאומי למניית פועלים, בין call 1200 ל-call 1210 וכו'.....
    דוגמאות לקורלציה שלילית- סחורות מול הדולר, דולר שקל מול המעוף, call1200 ו- put 1200 וכו'....

    למה זה טוב- לגידור ופיזור!
    יש שחקנים בשוק שעובדים רק בפעולות מגודרות.
    שחקנים אלה בעצם לא רוצים אף פעם להיות חשופים למצב השוק.
    הם פשוט חושבים שנכס אחד יביא תשואת יתר על נכס שני גם אם השוק ירד וגם אם יעלה.

    גם בתור פיזור, ברור לכם שלקנות את כל הבנקים אחד אחד בישראל, זה לא באמת להיות מפוזר.
    כשרוצים לפזר תיק, צריך לקחת נכסים בעלי מתאם שלילי, כך שבמקרה שאחד מהם יפול, השני יכסה על כך.

    ביטא- זהו בעצם היחס בין סטיות התקן של שני נכסים.
    בדרך כלל כשאומרים ביטא, מתכוונים ליחס בין נכס מסויים לשוק(מדד המעוף למשל), אך אפשר ליצור ביטא בין כל שני נכסים.
    ביטא מורכבת מהקורלציה בין הנכסים, ומסטיות התקן שלהם.
    ביטא קטנה מ-1, אומרת שהנכס תנודתי פחות מהשוק(דפנסיבי).
    ביטא גדולה מ-1 אומרת שהנכס תנודתי יותר מהשוק(אגרסיבי).

    למה זה טוב- בדרך כלל מתחשבים בביטא כשבונים אסטרטגיות מגודרות, ורוצים להתאים כמויות.
    למשל(נתונים מומצאים)- לקחתי לונג שורט על פועלים לאומי(לונג פועלים),ואני יודע שהביטא של פועלים מול לאומי היא 1.1, אני אצטרך לקחת בלאומי כמות פי 1.1 מאשר בפועלים, כדי לנטרל את ההבדלים בסטיות התקן.
    הביטא כאן אומרת לי בעצם ש-1.1% בפועלים, הוא שווה ערך ל-1% בלאומי(מבחינת סטיות התקן).
    מקווה שהעברתי את זה בבירור.

    זהו להפעם.
    אנסה להוסיף כאן מדי פעם ופעם עוד מושגים, ואשמח לשאלות, טענות ומענות.

    שתיהיה שבת שלום לכולם.

  2. #2
    תודה מחכה להמשך

  3. #3
    ליאור יישר כוח, פועלך חשוב מאד, ומבהר מושגים ש"חדשים" חוששים לשאול.
    יתר על-כן המאמר על רציונליות המסחר היה מרתק.

  4. #4
    תודה רבה

    יש באמת קורלציה בין היורו דולר לשווקים בעולם? מי מוביל על מי?

    שבוע טוב

  5. #5
    ליאור כל הכבוד על היוזמה. אבל צריך להתחיל לשאול מהו סיכון פיננסי? ואח"כ לתאר את עשרת הסיכונים המוכרים ביותר. כמובן שסיכון אצלי בחשבון הוא לא הסיכון של בנק ישראל או של הרשות לניירות ערך בארץ באירופה, בשווקים המתעוררים או בארה"ב, שלא לדבר על סיכונים בינלאומיים- גלובליים. מפולות בבורסות, במניות, באג"ח או מט"ח. אמצעי הגידור וכו. רק הבנה של כל המכלול הן הסיכונים והן הגידור מאפשר לנהל את רמות הסיכון שהרי ההתמודדות הזו היא תהליך דינמי יומיומי ובו פתרונות וגישות רבים לצאת בשלום.

  6. #6
    שלום לכולם - בהמשך למושג תוחלת חיובית.
    הרבה שואלים כמה כסף כדאי להשקיע באיסטרטגיה מסוימת:
    בואו נניח שישנו אתר שמציע כל חודש איסטרטגיה בה מרוויחים נטו 20% אבל ייתכן חודש אחד או שניים שנפסיד עד 80%.
    כיצד נדאג שהתוחלת תהיה חיובית?
    אם נשקיע 100% מהתיק שלנו בכל חודש - וחודש אחד הפסדנו - שווי התיק יהיה שווה בסוף השנה - 150% . כלומר עשינו 50% על הכסף בהנחה שהשקענו כל חודש את כל הסכום גם אחרי הפסד אחד של 80%. באותו סצנריו אם השקענו כל חודש 75% מהתיק נהיה עם תשואה של 186%. אם היינו משקיעים 25% מהתיק התשואה היתה 136%.
    אם נשנה את התנאים ונרשה חודשיים הפסד בשנה - הרי תלוי איזה חודשיים נבחר אולם - השקעה של 100% מהתיק תניב תשואה שלילית ונהיה עם 25% מהתיק בסוף השנה.
    כנ"ל אם נשקיע 50% או 75% מהתיק.
    לעומת זאת אם נשקיע כל חודש 25% מהתיק :
    חודש אחד הפסד - תשואה של 136% לעומת מקסימום של 186 % בהשקעה של 75% מהתיק
    חודשיים הפסד - תשואה חיובית של 104% (ריווח של 4% בלבד) לעומת הפסד של 3/4 תיק בכל המיקרים האחרים.

    לסיכום - מי שרוצה לעשות כל חודש איסטרטגיה שמפורסמת באתר זה או אחר - בהנחה של עד חודשיים הפסד בשנה - אסור לבצע יותר מ 25% מהתיק.
    ושכל חודש יעשה בדיוק אותו אחוז מהתיק בין אם הפסיד ובן אם הרוויח.

    שבוע טוב
    יעקב

  7. #7
    שלום וערב טוב,

    teddyh- תודה רבה :-)

    p&p- אכן יש קורלציה. אתה יכול לבדוק בעצמך. תשים שני גרפים אחד על השני, ותראה שהכיוון הכללי דומה.
    אגב, בתקופת טרום\תחילת המשבר של 2008, הקורלציה הייתה הפוכה.
    היורו אז הגיע לשיא כל הזמנים מול הדולר, וזה לווה בירידות בשווקים.
    עם פרוץ המשבר, הקורלציה התהפכה ומאז ועד היום היא נשמרת.
    יש תקופות שהיא יותר מובהקת ויש תקופות שפחות.
    לדעתי אפשר להסיק מנכס אחד על השני במיוחד בנקודות קריטיות.
    ז"א אם היורו-דולר שובר נקודה מסויימת לאחר דשדוש ממושך לפני שהמדדים עושים זאת, זה יכול להדליק נורה.

    יעקב- תודה על התוספת.
    אוסיף רק שאם רוצים להעלות כמויות, צריך לעשות זאת לאט ואחרי תקופה שרואים רווחים קבועים ומתונים.
    כמו כן אם העלית כמויות, אסור להיבהל ולחזור אחורה אחרי כמה הפסדים.
    דבר זה יפגע בתוחלת הרווח שלך.
    כמובן שאת הכמויות צריך תמיד להתאים לניהול הסיכונים ולגודל התיק.

    חיפושית כחולה- כבר כתבתי בעבר שאין סוף למילים ולידע שאפשר לצבור בנושאי ניהול סיכונים ופסיכולוגיה במסחר.
    אני בכוונה מתחיל ומתמקד במה שהכי רלוונטי לסוחר הממוצע, ולאו דווקא בתיאור כללי וגדול של סיכונים פיננסים בעולם הכלכלי.
    בעזרת השם אני אנסה להגיע לתיאור של סיכונים פיננסים כאלה ואחרים, אך קודם כל חשוב לדעתי להטמיע את החשיבות של ניהול הסיכונים בתיק של סוחר, הבנה של דרכים לנהל בתיק את הסיכונים ועמידה בכללים שהעמדת לעצמך.

    שבוע טוב לכולם.
    נערך לאחרונה על ידי lior9, 30.12.2012 בשעה 01:12

  8. #8

  9. #9
    מגניב, אחלה יוזמה
    באמת מפזר כמה ענני אי-בהירות.

  10. #10
    ליאור שלום,

    אני חושב שלדבר על הסוחר הממוצע בזמן שהסיכון נכנס לרמות גבוהות "בעיקבות המצוק הפיסקאלי" עלול למצוא את עצמו כמו זה שהשתתף בלוויה אך כנראה ייחכה לא מעט זמן כדי להשתתף בחתונה שלא כל כך מהר תגיע. חשוב קודם להבין את אבני היסוד של התחום.

הרשאות

  • אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים
  • אתה לא יכול לפרסם תגובות
  • אתה לא יכול לצרף קבצים להודעותיך
  • אתה לא יכול לערוך את הודעותיך
  •  
מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות