כבכל שנה, אנו מגיעים לימים החותמים את השנה ומבצעים חשבון נפש מקצועי: היכן צדקנו בהערכתנו השנתית, היכן שגינו והאם יכלנו לצפות (ולהערך) טוב יותר.

עוד קודם לעניין זה התיחסות קצרה לשבוע הנוכחי ול"דרמה" בפקיעה. לאורך כל השבוע ניכר היה לחץ מוכרים בשוק, כשהשחקנים מעדיפים לצאת באמצע השבוע ולהימנע מתסבוכת מיותרת. העליה בסטיה בת"א, ובחדות גבוהה יותר בוול סטריט הדגישו מבעוד מועד כי לפנינו תיקון אגרסיבי מטה, כשיחס P/C נתן את החותמת הסופית עת צלל עמוק מתחת ל 1 כבר בסוף השבוע הקודם לפקיעה. ביום הפקיעה עצמו, תנועה אלימה מטה הגיעה בעקבות היעדר שחקנים בשוק ורצון של מוסדיים לנצל מחזור גדול לשם מכירה. אז מדוע בכל זאת המלה "דרמה" מופיעה במרכאות? כי בכל שנה אנו נחווה את סיפורי התקשורת על ראלי סוף שנה ובכל שנה, לכאורה השוק יופתע מחדש.

הנה הדברים שנכתבו בסקירה האחרונה ל 2011 לאחר הפקיעה:
בפקיעה עצמה, גוף גדול שחיפש הזדמנות למכור בצורה מסיבית, וסבר כי הדבר יתאפשר בחמישי גילה להפתעתו כי מנגד לא נעמדו קונים, וכך הפקיעה הפכה שלילית לאחר פתיחה אנגלית. לא היתה כאן דרמה אמיתית, אלא בסה"כ חוסר יכולת של גופים בשוק להקטין חשיפה במחזורי המסחר הרגילים.

שוב היעדר ראלי, שוב פקיעה אלימה ביותר, ושוב מוסדיים שלא מוצאים קונים המעדיפים מצידם לצאת מוקדם מהשוק. דז'ה-וו מושלם, ולכן הדרמה היא לא באמת דרמה אלא בעיני התקשורת שלפרנסתה חייבת ליצור צל הרים כהרים.

ולאחר שהבנו זאת בהחלט יש מקום להביט לעבר ולהסיק לעתיד.
שנת 2012 תיזכר בקרב המשקיעים במניות כשנה בעייתית ביותר, ואין הכוונה לתרחישי המקרו והסערה האמיתית באירופה וארה"ב אלא לשוק המקומי בלבד. לכאורה, תשואה שנתית של 9% היא תשואה סבירה ביותר לשוק המניות אלא שעיון בגרף השנתי מחדד את הבעיה, עד כדי יצירת קו מקביל בין אופציות ת"א 25 ושוק המניות - זה וגם זה פועלים ומופעלים רק בתרחישי קיצון, וכך נוצר מצב שמי שרכש מניות במהלך השנה, ובהנחה ואינו תיזמן הרכישה באופן מושלם קרוב לוודאי שהפסיד. המדד התנהל במשך ארבעה חודשים ללא שינוי, ואז בשבועיים ימים בלבד צלל 12% (מסומן כ A).

גרף שנתי תא 25.jpg
מי שנמלט כמובן שהפסיד אך גם מי ששרד והמתין בסה"כ חזר בסוף אוגוסט לרמת הבסיס השנתית של המדד. מבלי לגעת בתשואה אלטרנטיבית, דמי ניהול ומס רווחי הון הרי שמהלך בו נמחק למעלה מחמישית משווי תיק המניות (ריאלית ובשל העובדה שמניות רושמות תשואה נמוכה מהמדד) הינו דרסטי ומוביל בהכרח משקיעים להפסד ולהתנהגות לא רציונאלית. התופעה נמשכת פעם נוספת עת בספטמבר רושם המדד זינוק דו-שבועי של 11% ושוב נעצר ללא כל תנועה (מסומן כ B). משקיע יכול היה להימנע מהשקעה שנתית ולהרויח בשבוע מסחר בודד את מלוא התשואה השנתית. רוצה לומר הממוצע מעוות לחלוטין: עליה חודשית ממוצעת השנה של 0.75% והלכה למעשה עליה חודשית אמיתית בחודש בודד בלבד.
המדובר בתופעה יוצאת דופן ברמה עולמית ואם ניקח את מדדי אירופה/וול סטריט כדוגמה, הרי שהתנועה השנתית הינה עקבית ומתמשכת. שפויה. אם כן, בשוק האופציות תרחיש קיצון הוא מובן – סקוויז הנובע מטעות בהערכת כיוון, מהיעדר בטחונות או מאירוע קיצון אך מהו סקוויז במניה ובהתעלם מעניין השורטים. עיון במניות מובילות מלמד כי סקוויז עליון, קרי עליה חדה במניה, עלול לנבוע מהטעם הפשוט של היעדר סחורה. אף בטבע ובבנקים קיים קושי אמיתי לפעול לצד מוסדיים הרוכשים/מוכרים סחורה, ולכן כשהמחזור היומי בחלק ממניות ת"א 25 עומד על כ 2 מליון ₪ כל אופוריה/דיפרסיה רגעית עלולה להיות מתורגמת לתנועות קיצון אותן לא ניתן לחזות. הדברים מקבלים משנה תוקף בכלל המניות בבורסת ת"א בה כמעט 2 מתוך 3 מניות דלות מסחר (50 אלף ₪ תמורה יומית). בת"א 75 ממוצע המחזור היומי במניות עומד על 150 אלף ₪ (אחרי העליה במחזורים בחודשיים האחרונים) ואילו ביתר משקיע כמעט ואינו יכול להשקיע מעבר לעשרות אלפים כל שכן משקיע מוסדי. הנהלת הבורסה ואתרים כלכליים אוהבים להשתעשע במספרים ולהשוות לשנים קודמות אלא שההשוואה הנכונה ראוי שתעשה גם אל מול כמות הניירות הנסחרים. לא סתם חיתוך במחזורים של 30% אלא חיתוך במחזורים של 30% ועליה של 35% בכמות ני"ע הקיימים למסחר, כך שכל נייר מקבל הרבה פחות "תשומת לב". כיוון שכך, כל שנותר למשקיע הוא לפזר סחורה על מספר רב של ניירות מצב שלכאורה מפזר סיכון ובפועל מגביל תשואה, שהרי זינוק של 100 במניה המהווה 3% מהתיק הוא תרומה של 3% בלבד לסך הכולל. תופעה זו הובילה השנה להתנפלות של משקיעים על מניות ותמחור חסר הגיון דוגמת מלנוקס, בבילון ושות'. באותה נשימה נכון לדבר על המדד כולו, כשכל מניה זוכה לפרק הזמן שלה בכותרות וכך אנו מקבלים מדד שהוא למעשה מניה: זינוק של 20% במלאנוקס; קריסה של פרטנר וסלקום ב 50% חודשי וכן הלאה. משקיע המעוניין להשקיע במדד מקבל בישראל נדוניה של מנית מסחר בודדת שיכולה להשפיע ללא כל פרופורציה. תופעה זו צפויה להמשיך
ולהרחיק משקיעים, הן מקומיים והן זרים כאחד, מבורסת ת"א שפשוט אינה רחוקה בשכלולה מבורסות עולם שלישי.

מכאן, אנו חוזרים להערכתנו הרבעונית מאחר וזאת אני מציין לא פעם במצב הדברים הנוכחי נראה לי מופרך לנסות ולחזות שנה קדימה.

בהערכה הרבעונית ל 2012 נכתב:
הדשדוש הרחב נותן ביטוי לתחושה בקרב המשקיעים: מחד, אין כל סיבה לעליות והמצב בכי רע, ומאידך, שוק ההון מקבל כל הזמן הזרמת כספים, הבטחות ומצגי שווא המספקים לו תמיכה מסוימת. איני צופה שמצב ישתנה גם הרבעון הקרוב. אם להעריך את יכולת הדמגוגיה אל מול נתוני השוק, הסבירות לשוק יורד היתה ונותרה גדולה בהרבה אך אין קטליזטור למפולת. איזור 950 הינו גבול תחתון לתקופה הקרובה, ואילו מנגד 1160 הוא אויר פסגות שספק רב אם המשקיעים יזכו לשאוף ממנו.

המציאות: דשדוש מוחלט של המדד סביב 1130 בכל שלושת החודשים הללו עם פתיחת שנה שלילית קלה וירידה מרמת 1100 הנקודות פעם אחר פעם. חשוב מכך, הגבול הוערך בדיוק רב ובסוף מאי המדד שנוגע ברמת 1160 מתרסק מייד ובאחת לרמת 1020 הנקודות.
2013: תחזית דומה לחלוטין. הבטחות שווא, הזרמות כספים והיעדר אלטרנטיבת השקעה מחד, ומצב כלכלי בכי רע מאידך. הגבולות לרבעון הקרוב הם 1080-1235 (מדד נוכחי 1190), כשפוטנציאל העליות מוגבל ביותר ואילו הירידות אינן צפויות באחת בהיעדר אירוע עולמי גלובלי אלא כהידרדרות מתמשכת.

בהערכה הרבעונית שתוביל לזינוק במדדים צוינו 3 סיבות אפשריות: הדפסת אירו מצד האיחוד (סבירות נמוכה), אג"ח כלל אירופאיות (סבירות נמוכה) והשקתQE3 (סבירות גבוהה).
ברננקי מוציא לפועל את QE3 – הראשון לא הועיל וכך גם לא השני, אך בסה"כ השווקים אהבו את המהלך ולכן בשנת 2012 יותר מסביר שנראה זאת, אם כי כנראה שלא ברבעון הראשון. ברננקי ימתין עם נשק ההדפסה למדד 1100-1150 ב s&p כשכל הגיון יתבטל אל מול הקירבה לבחירות הקדנציה השניה של מעסיקו.

המציאות: ברנננקי בהחלט הרגיש את הבחירות והשיק את QE3 ואפילו את QE4. כמובן שכמו הראשון והשני גם הפעם הדבר לא באמת סייע לכלכלה אלא רק למדדים אך די היה בו להביא לקטלזיטור המבוקש שדי בקירבה ביחס למועד בכדי לדחוף המדדים מעלה.
2013: הפד מאבד ממשמעותו. ברננקי השתמש בכל מה שיכל ולמעשה השיק תכנית אינסופית אותה הוא מגביל עד שאחוז האבטלה בארה"ב ירד ל 6.5% (אם תרצו, כמוהו כאינו מגביל כלל). וכאן טמון שורש הבעיה האמריקנית ל 2013: אובמה איבד את ברננקי (להערכתי אף יסיים תפקיד ברבעון השלישי) ואת הפד וכעת החלטות כלכליות ילקחו בקונגרס. אם לשפוט עפ"י היעדר יכולת מינימלית לפתור בעיות אקוטיות דוגמת הצוק הפיסקלי הרי שיופעל לחץ בשווקים לפני כל החלטה משמעותית ובטח שאין זה המצב בו הפד התרגל להכריז ולבצע בו זמנית.

בהערכה הרבעונית אף ציינו את הסיבה הסבירה בגינה יפתח גל יורד:
צניחה למיתון עולמי – אולי התרחיש הסביר ביותר. צרפת כבר בצמיחה שלילית ומדינות נוספות מקרטעות, אך הכוונה היא למצב של שנה אפסית ולא גבולית. מצב שכזה יכול להתממש אם ברבעון הראשון נראה צמיחה שלילית של מחצית האחוז, ואז הדבר יגרום לעוד שנה אבודה ועוד ויתור תשואות מצד המשקיעים.

המציאות: הניתוח מדויק אך המסקנה לא התממשה. אכן מדינות האיחוד שקעו למיתון מי יותר ומי פחות אך המשקיעים ששקלו אולי למלט כספם התמודדו עם המשך ירידת הריבית ולכן נותרו בשוק בשל היעדר אלטרנטיבה.
2013: קשה מאוד להעריך מאין תיפתח הרעה אך אני אתמקד בשתי אפשרויות. הראשונה, עליה בתשואת האגחים באירופה ופחות חשובה הסיבה המדויקת. זאת קרוב לודאי יתרחש רק בחלקה השני של השנה, ואילו הבעיה האקוטית בה אני מבחין בטווח הזמן המיידי היא סוגית תקרת החוב האמריקני בפברואר. בניגוד לצוק הפיסקלי שהוא שאלה של הסכמה כאן יש שאלה של ברירת מחדל – לא יעלו והרי מדובר באסון; יעלו וכמובן שהמשמעות היא איבוד דירוג אך חמור מכך עליה בתשואות האגח האמריקניות ומעבר מהאפיק המנייתי לאג"חי. העולם חי על זמן שאול בין משבר אחד למשנהו אלא שכל התעלולים החשבונאים של הפד לא יואילו הפעם ובאמת שאני מתקשה לראות פתרון הגיוני להעלאת תקרת החוב. הדבר הנכון עבור הממשל הוא לעסוק בהסברה ויחסי ציבור, בכדי להקטין נזק ולא מעבר.

בהערכה הרבעונית התיחסנו גם לנתוני המקרו שהיו בעלי חשיבות מכרעת ב 2011:
נתוני מאקרו לא יובילו למפולת בשווקים {ההדגשה וההגדלה במקור}

המציאות: השפעה שולית ביותר, ואנו חוינו אף עיוות נתונים מחריד עם תיקונים רטרואקטיביים של 100%, ואחוז אבטלה שסוגר פער של חמש שנים בחמישה חודשים.
2013: המקרו יחזור למרכז הבמה עם השפעה גדולה מב 2012 אך עדין לא ימי 2011 בהם כל נתון בחמישי טלטל הבורסה בת"א באחוז ויותר. הסיבה לכך הינה ניצול הכלים מצד הפד, ובמידה רבה מצד הממשל בטיפול במשבר בשנה החולפת. כל עוד המצב גרוע אך יציב הרי מדובר על בשורה משמחת אלא שהחמרה במצב בהיעדר כלים מוניטריים היא כבר בעיה משמעותית ובלתי אפשרית לטיפול.

ביחס לישראל היו לנו מספר הערכות, כשגם הפעם על מדלג על הערכת המצב הבטחוני מאחר ואין לי ידע נוסף על הידוע לציבור הרחב, מה גם שהנפיצות באזורנו מפתיעה פרשנים בטחוניים מיומנים וותיקים.
באופן אישי אני סבור שהסבירות לתקיפה באיראן שואפת לאפס גישה דומה אני מאמץ גם אל מול האביב הערבי – לא ברור אם יתרום או לאו, ולכן לפחות לטווח של רבעון קדימה איני רואה אותו כגורם מגביל או דוחף.

המציאות: אכן תקיפה באיראן לא היתה כי אם הרבה רעש תקשורתי/ממשלתי, וגם האביב הערבי לא ביקר במדינתנו.
2013: שום השפעה למתרחש במזרח התיכון כשסיכון לטעמי לא צפוי מכיוון צפון אלא דוקא מכיוון דרום עם סבירות נמוכה אך קיימת לביטול/הכנסת שינויים בהסכם השלום עם מצרים.

ישראל צפויה להמשיך ולהרגיש האטה, אך לא מיתון וסביר כי אחוז האבטלה יזנק השנה פלאים.
המציאות: הצלחה חלקית בלבד. ישראל אכן חמקה ממיתון אך חשה האטה זניחה יחסית וגם זאת ברבעון האחרון בלבד. אחוז האבטלה עלה קלות אך בטח לא זינק פלאים.
2013: אין לי אלא להעריך שצפינו תגובה מוקדמת מדי ו/או לא הערכנו את "התאבדותו" של פישר על טובת הבנקים כראוי. להערכתנו ישראל תחווה השנה האטה חריפה יותר עם צמיחה של 1.5% בלבד, ואחוז אבטלה שיחצה את רף 8% לכל המאוחר ברבעון השני.

הגורם הבעייתי בטווח המיידי הינו שוק הנדל"ן – פישר נתן לבועה להתנפח למימדים אחרים, ופיצוצה כמוהו כזעזוע המערכת הבנקאית... זהו התרחיש המיידי הסביר והמדאיג ביותר, כשמולו עומד הנגיד, יוצר הבועה, הצפוי להילחם בכך. תמיכה לשוק תגיע מכיוון הריבית שתמשיך לרדת גם ברבעון הנוכחי.

המציאות: הריבית ירדה וירדה ובועת הנדלן התנפחה והתנפחה. אכן כל מה שמעניין את הנגיד היא המערכת הבנקאית (על אף שאין זה מתפקידו), ובמקביל שמירה על הר של 75 מיליארד דולר שישראל תישאר תקועה עימו לעוד שנים רבות.
2013: לנגיד יש מרווח תמרון של עוד 0.5% בו ישתמש עד תום הרבעון הראשון בשנה. להערכתי, ולאחר שלל טעויות שביצע בנק ישראל בארבע השנים האחרונות, הפעם זה לא יספיק ואנו נראה ירידת מחירים תלולה במחירי הנדלן. אני אסתכן בהערכה לפיה הנגיד לא יסיים את שנת 2013 בתפקידו ויבחר לפרוש, או לכל הפחות יודיע על כך, במהלך השנה. זאת דרך המילוט היחידה בה פישר לא יזכר לדראון עולם כנגיד שחתום על שלוש בועות שונות: נדלן, בנקים/בורסה, ויתרת המט"ח של ישראל.

על מחזורי המסחר והזרים:
...המהלכים הללו החומקים מעיני המשקיע המקומי אינם חומקים מעיני המשקיע הזר, ולכן גם ברבעון הקרוב לא נצפה בהתעוררות משמעותית בשווקים והמחזורים יוסיפו להיות דלילים למדי.

המציאות: המשך דעיכת המחזורים והיעדר זרים כמעט לחלוטין.
2013: לזרים אין מה לחפש בישראל, בטח על רקע המצב הבטחוני הלא ברור. מחזורי המסחר יקטנו והבורסה תידרש למהלכים דרמטיים בשביל לשמור על המצב הנוכחי, כשהפתרון האולטימטיבי הוא מעבר למסחר בימי שישי וביטול ימי ראשון. הארכת שעת המסחר ל 17:30 בכדי לאפשר מסחר חופף היא מהלך מאוחר מדי שאותו אנו זועקים מאז קיצור שעות המסחר. כשהיה מחזור ממוצע של 1.8 מיליארד ₪ זה התבקש אלא שכעת המצב שיווצר הוא מסחר דליל ואפאתי לאורך מרבית שעות היום, ורק בשעת המסחר האחרונה תתעורר הבורסה לחיים.

שוק האגח הקונצרני הוא ללא ספק הפספוס הגדול בהערכות 2012:
האגח הקונצרני בישראל היה ונותר תעלומה ובועה בעיניי. שוק התלבונד מתומחר בעודף של 5-8%, ורבים כאן טרם הפנימו כי אנו עתידים לראות שנה של הסדרי חוב.

המציאות: שלל הסדרי חוב לא פגעו בשוק הקונצרני שהמשיך לטפס. אפיקי התלבונד משווקים מדי יום כאפיק סולידי למשקיע שחפץ במשהו "מעט" מסוכן יותר מפק"מ מה שמביא אותנו לשיאים במדדי התלבונד.
המציאות: מול מרווח ממשלתי, ולמרות ריבית יורדת והיעדר אלטרנטיבה גם השנה אנו מחזיקים בדעה שמדובר על בועה פי כמה וכמה משוק המניות. לא בטוח שברבעון הראשון של השנה תתרחש הירידה, בשל הורדת הריבית כאמור, אלא שבלתי נמנע מהלך חד מטה שיגדיל המרווחים שכעת אינם מגלמים כלל את הסיכון בשוק המקומי.

על אסיה:
סין צפויה להאט במידה ניכרת, אך לא כזו שתאיים על יציבות או צמיחה במדינה. המערב יאלץ להשלים עם העובדה כי הקטר קצת מתעכב ולהתמודד לבד עם בעיותיו, ובסה"כ הכלכלות יתייצבו.
המציאות: האטה בסין בכל קנה מידה אך בהחלט כזו המאיימת על הצמיחה במדינה.
2013: המשך המגמה עם צמיחה סביב 7% שנתית בלבד.

הודו תישאר הודו לטוב ולרע – תרשום צמיחה בכלכלה להערכתי בקצב שנתי של 8% אך קצב זה כמוהו כקצב סביר במדינות המערב.
המציאות: הודו תסגור שנה עם צמיחה של 8% .
2013: ירידה קלה לכיוון 7% אך לא מצב המאיים על הכלכלה.

על דרום אמריקה:
ברזיל היתה ונותרה המעצמה אך גם מדינות דוגמת ונצואלה וארגנטינה צפויות להציג צמיחה נאה.
המציאות: ונצואלה הפכה לבורסה הטובה ב 2012 עם זינוק של למעלה מ 300$ במדד המוביל.
2013: המשך תצוגת תשואת יתר ביחס לאירופה וארה"ב.

מטח וסחורות
הנפט,בהיעדר תרחיש בטחוני צפוי לגלוש מטה אך אין אנו צפויים לראות בשלב זה צלילה, לא משום שאינה מחויבת המציאות אלא דוקא בשל הצהרות המלחמה והפינג-פונג בין איראן לאירופה.
המציאות: הנפט איבד מעט גובה אך בהחלט לא צלל בשל אותן הצהרות מלחמה.
2013: בנטרול אפשרות למצב בטחוני המשנה כמובן כל הערכה מוקדמת, הזהב השחור הנסחר כעת סביב 90$ לחבית יאבד גובה לכיוון 80$ ואף מעט למטה מכך.

הזהב מותיר אותנו בפני חידה לא פשוטה – לאחר מהלך עליות בן עשר שנים, מתבקש תיקון עמוק אך מוקדם לדעת האם התחלנו אותו כבר. להערכתי מוטב לצאת במחיר 1550 דולר לאונקיה, אך למשקיעי הטווח הארוך (שנתיים ויותר) חובה להחזיק מתכת זו (גם כהגנה אינפלציונית) שכן מדובר על תיקון ולא שינוי מגמה.
המציאות: תיקון קל ולא מעבר לאחר שנה של דשדוש סביב 1700-1800$ לאונקיה.
2013: ברבעון הראשון המשך גלישה לכיוון 1600$ ומעט למטה מכך, ולאחר מכן בהחלט בלתי ניתן להעריך אם כי רמת 1550 בהחלט תהווה הזדמנות קניה למשקיעי טווח ארוך.

דולר-אירו: רמת - 1.25 אינה הערכה מופרכת וגם מעט מתחת לזה מתקבל על הדעת. ירידה מתחת ל 1.2 איני רואה ברבעון הקרוב, והרמה המצוינת תאמת את המצב הכלכלי ביבשת לאשורו.
המציאות: ירדנו עמוק מתחת ל 1.25, ואכן נעצרנו בדיוק סביב 1.2
2013: חזרה ל 1.25 כשלב ראשון וגם הפעם אני מתקשה לראות במחצית הראשונה של השנה ירידה מרמת 1.2


ועוד קצת על 2013...
  1. מבין המגזרים המקומיים אני מעריך כי מגזר הקמעונאות יתן תשואה עודפת ואילו מגזר הביומד יציג תשואת חסר.
  2. שתי בועות מחירים צורמות לעין: מדד הבנקים (רמת 1140 כעת) ותלבונד 40 (281 כעת).
  3. המשקל השנה של מנית רציו יהא גדול במיוחד מאחר ומציאת נפט תטלטל המדדים. הימור ולא מעבר לכך – לא ימצא נפט או שלא תהא כדאיות שאיבה מבחינת מחיר, וכפי שציינתי לא פעם גם הגז לא ישאב. התנהלות ראשי החברה צורמת ואינה מלמדת על אמון משמעותי בקידוח.
  4. דולר-שקל – להוציא מצב בטחוני, וגם בהנחה ופישר ישוב וירכוש דולרים בקצב הרגיל ויטביע המדינה במטבע של מדינה המאבדת דירוג כל חצי שנה עודני מתקשה לראות כיצד איננו גולשים מהרמה הנוכחית (3.73) לכיוון 3.6 ולמטה מכך.
  5. הצלחנו לחזות את הבורסה המצטיינת ב 2012 היא בורסת ונצואלה. בהערכה זהירה ל 2013 מבין המערביות בורסת אוסטרליה תציג תשואת יתר על שאר השווקים, והמפתיעה הגדולה צפויה להגיע מכיוון אפריקה דווקא שאני מניח שתהא זו בורסת ניגריה.




  • ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.
  • אסטרגית ינואר הועלתה בפורום אופציות ינואר. הינכם מוזמנים לעקוב ולהתרשם.
  • אנצל את ההזדמנות בכדי לברך חבר חדש בצוות האתר, lior9 המנהל את פורום ניהול סיכונים ופסיכולוגית שוק ההון. תחום חשוב מאוד במסחר שאינו זוכה לחשיפה ותהודה ראויה ובמרבית הזמן מהווה את אחד הגורמים המשפיעים ביותר על המשקיע הפרטי.


שבוע טוב, ושנה אזרחית מוצלחת לכל חברי האתר !