אדם צעיר אחד נכנס לכלא בעוון כייסות, ונכנס לתא מפחיד עם מספר אנסים, רוצחים ופושעים כבדים אחרים.
כבר ביום הראשון פתחו החברים במשחק קלפים סוער, כשבאמצע המשחק פתאום הבחינו בסוהר שמתקרב.
מהר קיפל הכייס הצעיר את הקלפים ולקח אותם לעצמו.
הסוהר נכנס עצבני ואמר ששמע שמשחקים בתא קלפים, והגיע לבצע חיפוש.
הסוהר הפך את המיטות, הפשיט את האסירים, אך לא מצא דבר.
מופתע מהעובדה שלא מצא כלום, יצא הסוהר מהתא וחזר לעבודתו.
הכייס הוציא מכיסו את הקלפים, והושיט לחבריו לתא.
כולם היו מופתעים ושאלו את הכייס "איפה שמת הקלפים!?!?"
הכייס הצטנע: "עזבו עזבו".
ביום למחרת קרה המקרה בדיוק באותה הצורה, ושוב פעם אסף הכייס את הקלפים אל עצמו, ושוב הסוהר לא מצא כלום לא עליו ולא על חבריו.
לאחר כמה ימים שהמקרה חזר על עצמו, החברים לתא כבר התחילו להתעצבן, וממש לחצו על הכייס לספר להם איפה הוא מחביא את הקלפים.
ענה הכייס: "כל יום שהסוהר נכנס לכאן, אני מכניס לו לכיס את הקלפים בלי שהוא שם לב,נותן לו לבצע את החיפוש, ומכייס לו את הקלפים לפני שהוא יוצא".
המשיך הצעיר: "הסוהר, כמו כל אדם ממוצע, קודם כל מחפש על כל העולם ואשתו, לפני שיחפש על עצמו. קודם יסתכל ויפשפש בכל מקום שיוכל בעולם, לפני שיסתכל פנימה אל עצמו."
מה הקשר לשוק ההון?
כולנו מכירים את ההרגשה הזאת- "השוק מתנהג בצורה לא הגיונית", "הגנבים הורידו את השוק בלי שום סיבה", "אני לא טעיתי בתחזית שלי, פשוט הקדמתי את השוק".
כולנו מנסים להצדיק את עצמנו ולהוציא את כל העולם טועה.
לפעמים עדיף להסתכל פנימה, לקחת אחריות ולנסות לשפר, ואגב, לא רק בשוק ההון.
שתהיה לכולנו שבת שלום.
הגב עם ציטוט