יש החלטות ריבית מפתיעות ויש החלטות ריבית צפויות שמלוות בהודעות מעניינות. החלטת הריבית לחודש פברואר היא לא כזו ולא כזו. לא שציפינו למשהו אחר, לאחר שתי הפחתות ריבית ברבע האחרון של 2012 ולאור העובדה שהשיפור בכלכלה העולמית נמשך, נראה שבנק ישראל חוזר לשבת על הגדר ולהמתין להתפתחויות נוספות. על פי ההערכות שלנו, במחצית הראשונה של השנה ההאטה הן באירופה והן במשק המקומי תמשך ולכן תתכן בהחלט הפחתת ריבית נוספת בחודשים הקרובים. לעומת זאת, במחצית השנייה של השנה אנו צופים שיפור בסביבה הכלכלית מה שיחד עם המשך עליות המחירים בשוק הדיור עשוי להביא את בנק ישראל לאותת על שינוי כיוון של תוואי הריבית לקראת סוף השנה.

נקודות מרכזיות מההודעה:
• האינפלציה ב-2012 הסתכמה ב-1.6%, מתחת למרכז יעד האינפלציה. התפתחות האינפלציה במשך השנה משקפת את ההאטה בביקושים המקומיים יחד עם השפעות חד פעמיות (גני ילדים ומחירי הסלולר). משפט שכולו נכון אבל לא מספיק ברור. ע"פ הלמס, תרומת הירידה במחירי הגנים (בעקבות ועדת טרכטנברג) והסלולר (בעקבות רפורמת כחלון) מסתכמת ב-0.6% ובנטרול שני גורמים אלו האינפלציה ב-2012 קרובה למרכז יעד האינפלציה ואולי אף גבוהה ממנו. במילים אחרות: תרומת ההאטה בביקושים המקומיים הרבה פחות משמעותית. ב) למרות ההאטה בביקושים המקומיים, האינפלציה ב-2012 הושפעה גם מלא מעט גורמים אקסוגניים שדחפו אותה כלפי מעלה (חשמל, מים, מיסים). גורמים אלו ישפיעו גם על האינפלציה ב-2013 ולכן, למרות המשך ההאטה במשק, האינפלציה תוותר סביב מרכז יעד המחירים.
• ציפיות האינפלציה של החזאים ואלו הנמדדות מהחוזים העתידיים נותרו ברמה של 1.9%-1.8%. כמשתמע מהכתוב מעלה, אנחנו ממוקמים באזור העליון של קשת התחזיות.
• ציפיות האינפלציה לטווח של שנתיים ומעלה עלו והן עומדות על 2.5% בטווח הקצר ו-2.9% בטווח הארוך. האמת שלא ברור לנו מאיפה בנק ישראל שואב את הנתונים (אנו רואים ציפיות של 2.4%-2.3% לכל אורך העקום) אבל במידה וכך, תוואי הפחתות הריבית צריך להיעצר.
• ע"פ ההודעה ישנם אינדיקאטורים שונים שמצביעים על התייצבות בפעילות במשק ואף על שיפור הציפיות לצמיחה בשנה הקרובה. מדובר על שינוי חיובי ומשמעותי לעומת ההודעות בחודשים הקודמים בהן בנק ישראל ציין את הצפי להמשך ההאטה במשק. עם זאת, כשממשיכים לקרוא את הפסקה מגלים שרוב האינדיקאטורים מלמדים על האטה (המדד המשולב, הייצוא והייבוא) ורק אחד מלמד על שיפור. יתרה מכך, זה שמלמד על שיפור הוא סקר המגמות בעסקים אך מעצם היותו סקר הוא עלול לסבול מהטיות שנובעות משיפור בסנטימנט הנסקרים.
• ההודעה מציינת כי עד לאישור התקציב שוררת אי ודאות לגבי האופן בו הממשלה תתאים את התקציב למגבלות הגרעון וההוצאה. אין ספק שלאחר אישור התקציב אי הודאות בעניין תתפוגג. להערכתנו הסיכוי להתאמת התקציב ליעד ההוצאה נמוך מאוד ולכן יעד ההוצאה יגדל ובמקביל יועלו מיסים שונים על מנת להתאים את התקציב ליעד הגרעון.
• הסיבה העיקרית להותרת הריבית על כנה היא הירידה בסיכונים במשק העולמי ובעיקר באירופה. בבנק ישראל מציינים את הירידה בתשואות האג"ח של ספרד ואיטליה, את הירידה ב-CDS ואת הפתרון החלקי של הצוק הפיסקאלי. בנוסף, מציינים בבנק כי לא כל הנוצץ זהב וכי יתכנו עוד (מיני) משברים סביב עמידת המדינות ביעדים הפיסקאליים. אנו לגמרי שותפים לראייה הזו. הבנק המרכזי באירופה עשה מה שהיה צריך כדי להוריד את התשואות בספרד. עם זאת, כדי למנוע מהן לעלות חזרה ספרד צריכה להראות שגם היא עושה מה שצריך וממשיכה להקטין את הגירעון בצורה משמעותית ובהתאם ליעדים השאפתניים מאוד שהיא הציבה לעצמה. הסיכוי שהם יצליחו לעשות זאת נראה נמוך באופן יחסי, בטח כשגרמניה מדברת על נטישת מדיניות הצנע אך דורשת מספרד להמשיך בה.אורי גרינפלד, מנהל מחקר מאקרו - פסגות בית השקעות