השבוע החולף הסתיים בדשדוש אך הדגיש טוב מכל את חולשת הבורסה המקומית, והערכתנו בדבר אי-הצטרפות לראלי אך בהחלט הצמדות לירידות מעבר לים לכשתגענה. מדדי וול סטריט ואירופה שברו שיאים – התירוץ: דו"ח תעסוקה יוצא מגדר הרגיל. ת"א ממשיכה לדשדש ומגדילה את תשואת החסר – התירוץ: המצב הבטחוני. רוצה לומר, הסנטימנט הכללי הוא הקובע וכשהקרקע פוריה לעליות, הרי שהסיבות כבר תימצאנה. כך לדוגמה, דו"ח תעסוקה חלש היה מוביל אולי לירידות פחותות אך עדין מדד חיובי. ההסבר בדיעבד היה קרוב לוודאי כי משמעות הדו"ח הינה המשך תכנית הרכישות לפרק זמן רחוק יותר, ובסופו של דבר המדד המקומי מתקשה להדביק פערים בשל חולשות אותן מנינו בחודשים האחרונים.
אמש (ראשון) אמנם האשמה בתחילת המסחר נופלת על שחקני המעוף שפעלו לרסן את המדד דרך הבנקים, אך לאחר השעתיים הראשונות, וללא כל התערבות, התקשה המדד לתקן מעלה והמשיך לדשדש סביב רמות הבסיס. לא יהא זה נכון גם לטעון כנגד השחקנים כי יש להם חלק בדשדוש הנוכחי, היות ואתמול היתה זו הפעם הראשונה מזה שבועיים שהתקיימה איזושהי פעילות שחקנים בשוק. יתרה מכך, לראשונה מזה שבועות טיפסה סטית התקן ואף הובילה לכך שהעמידה במקום גרמה נזק ולא רווח שחיקה ולכן הציבור הוא היחיד המונע מהמדד ליפול, וגם יהיה זה שינזק במידה ויתרחש תיקון מעבר לים. ביחס למצב הבטחוני, ההסטוריה העגומה שלנו מהטווח הקצר מוכיחה כי לא מלחמת לבנון השניה, לא מבצע עמוד ענן ואף אירוע בטחוני שהוא לא השפיעו מעבר לטווח של ימים בודדים אם בכלל. בחלק מהמקרים אף התקיימו עליות לתוך הפעילות ולכן, מבלי להתייחס כלל לסבירות להתלקחות איזורית, לא זאת המשפיע על משקיעים כל שכן מוסדיים.
בהתאם למגמת הדשדוש, גבולות הפוזיציה בחודש ארוך זה זזו אך במעט מעלה: גבול עליות ברמת 1245; גבול תחתון ב 1150 ופקיעה אופטימאלית סביב 1173-1193. הקידום משני הצדדים הינו איטי להחריד בשל אורכו של החודש והחשש מעליה בסטיה אך הערכת הכותבים היתה ונותרה כי שבירת 1200 תתרחש במהלך מאי וסביר אף טרם שבוע הפקיעה.
מעל להכל, נדמה כי המשמעת התקציבית שישראל כה התגאתה בה בשנים האחרונות נפרצה עם קביעת יעד הגרעון על 4.65% מהתוצר. לפיד שוגה פעמיים בהתנהלותו. פעם ראשונה, אמנם מסגרת התקציב ל 2013 כבר נפרצה וברור שלא יהיה אפשרי לעמוד ביעד 3% אבל אבל 4.65% שהתקבל אחרי מו"מ בשוק הינו שחרור הרסן לחלוטין בלי שום סיבה נראית לעין מלבד רצון לפרוס את הגזירות על פני יותר זמן. פעם שניה, קביעת יעד גרעון של 3% ל 2014 הוא לא אפשרי. לא אפשרי, אחרי יעד גרעון של 4.65% ולא אפשרי באופן אבסולוטי מאחר ובאוצר נשענים יותר מדי על המשך ההכנסות ממיסי הנדל"ן. באף תרחיש לא מניחים דעיכה במיסים אלה או אף היפוך (ראו מס רווחי הון ב 2012 ובשנה הנוכחית) ולכן אלא אם מישהו מאמין שהמגזר הציבורי והבטחוני יקצץ בנדיבות ב 20% מתקציבו לא ניתן לראות כיצד הממשלה תעמוד ביעד זה (ואולי נתניהו לא רוצה בכלל שלפיד יעמוד ביעד זה...).
התגובה כמובן לא אירחה ו s&p הורידה את דירוג האשראי של ישראל במטבע המקומי. הלכה למעשה חברת הדירוג היתה נדיבה למדי, ובפועל יש לצפות להורדת דירוג נוספת (A-) אפשרית עד סוף השנה הנוכחית כשהדבר בא לידי ביטוי בשחרים, ובאופן עקיף אף באפיק הקונצרני.
מי שהיה אמור לשים את הרגל בדלת ולהילחם על היעד בכל נפשו הוא נגיד בנק ישראל אך מלבד העובדה שלא נכח בארץ בימים האחרונים, נדמה כי פישר כי עבר למצב אס"ק בשל סיום תפקידו. צלילה בשער הדולר בניגוד למגמה העולמית, יעד גרעון לא פרופורציונאלי ובכלל התעלמות מהורדת דירוג ומנתונים המעידים כי בועת הנדל"ן לא עוצרת.
ביחס לשוק המט"ח, הבעיה מורכבת אבל התנהלותו של פישר אינה ברורה. הערכנו כל העת כי לנגיד אין שמץ של סיכוי להשפיע על השוק וכי מהלכיו נידונו לכשלון. בסקירה האחרונה אף הערכנו ירידה לכיוון 3.55 שאכן התקיימה במלואה, אך רפיון מצד הנגיד מעלה תהיות. היה ובנק ישראל הבין כי אין ביכולתו להשפיע (לא סביר), הרי לא יתערב כלל. היה והחליט להיעמד על הרגליים האחוריות ולסמן את רמת 3.6 כרמה קריטית, הרי היה צריך לרכוש דולרים מלוא החופן. בפועל = לא בשר ולא חלב. רכישות אנמיות בקנה מידה דולרי של מאות מליוני דולרים בלבד, שלא הועילו במאום ורק זימנו עוד ועוד ספקולנטים לזירה המקומית. פשוט לא רציני. נניח לרגע בצד את הפסדי העתק אותם גורם בנק ישראל, ובהנחה וזה קצב ההתערבות שישמר או אפילו כפליים מכך הרי שאנו צפויים לנוע כעת ברצועה של 3.52-3.58. רק החרפה בטחונית חמורה תזניק שער הדולר, ולבטח לא לכך אנו מייחלים.
בשוק הסחורות הזהב המשיך להתבסס סביב 1450-1500 והערכתנו להמשך ירידה בעינה עומדת אך דווקא הנפט זינק. לאור נתון המלאים החיובי מעט קשה להבין המהלך להוציא שילוב של חשש בטחוני והמשך נתוני צמיחה בארה"ב המאזנים ומוחקים את הדעיכה בביקוש מכיוון סין. המדובר בעליה זמנית אך כל עוד אנו שומרים על תמיכת 90$ לחבית, הרי שהדבר חסר משמעות ועניין והמגמה הרחבה הינה המשך דשדוש.
באירופה, כמיטב המסורת, חגיגות ושבירת שיא של הדאקס אלא שהפעם גם תושבי היבשת הישנה זכו לאירוע מקומי ולא רק הישענות על וול סטריט: הורדת הריבית של דראגי ב 0.25% לרמה של 0.5% ושפל כל הזמנים היא עוד כדור אחד במחסנית שבוזבז ללא הועיל. אמת, הדבר יזניק את הבורסות כפי שאכן התרחש ויגרום לרגע לתחושת אופוריה אבל דבריו של הנגיד כי הדבר משרת את הצמיחה באיחוד, הורדת אחוז האבטלה והמנעות ממיתון כמוהם כמשאלת לב ותו לא. השנתיים האחרונות מלמדות כי הורדת הריבית לא תרמה דבר לאף אחד מהשלושה לעיל ולכן אין לצפות לשינוי מגמה. מעבר לכך, לדראגי נותרה רק הורדת ריבית אחת וכיוון שהוא אינו ברננקי, קרי אינו יכול להדפיס חוב, קשה לראות מה תפקידו של נגיד לאחר שאין באפשרותו כלל להוריד עוד ריבית.
נתון האבטלה באיחוד האירופאי שפורסם השבוע, שיא של 12.1% הינו תעודת עניות להתנהלות ראשי האיחוד. מבלי משים לב, מרקל הולכת ומתרחקת מקונצנזוס ראשיו ואף נעדרת מפגישות מכריעות. יש בכך בכדי להימנע משיוך הכשלון גם אליה לקראת תקופת הבחירות אך גם מעלה תהיות בנוגע למחויבות אירופה להוסיף ולשפוך כספים על כלכלה שבה העליה אחוז האבטלה מתחרה רק בגרף העליה המלאכותי של הבורסות.
גם נתוני האינפלציה איכזבו, עת ירדו לקצב של 1.2% - הנתון הנמוך מאז פברואר 2010. זה היה הגורם הראשון במעלה להורדת הריבית אבל אין ספק שהוא מחייב שוב הורדת תחזית לצמיחת האיחוד עם תחילת הרבעון השלישי וכמובן שלכך תהיינה השלכות.
הזינוק באירופה מתבסס על וול סטריט אבל אלו וגם אלו מתעלמים מאסיה (בניכוי הניקיי), ובפרט מסין. גם אם נתעלם לרגע מנטיית הסינים ל"עיגול" נתונים הרי שההאטה בולטת מכל עבר. השבוע היה זה נתון ההכנסות מסקטור התעשייה שרשם עליה של 5.3% בלבד והרחק מהצפי. הממשל פועל להורדת הריבית הבנקאית אבל עד כה זה יותר מאט את הדעיכה אך רחוק מלמבטלה. כל עוד מדדי וול סטריט שועטים לא נראה תיקון באירופה אך עצירה בוול סטריט תוביל לגלישה איטית מטה ותשאות חסר כמובן, ובהתאם ההעדפה היתה ונותרה לסוחרי הלונג להתמקד בארה"ב.
בארה"ב, לשם שינוי, העליה השבוע היתה מבוססת ומוצדקת. רצף נתונים חיוביים השכיחו את דיווחי החברות שהיו חלשים יחסית לצפי, ובראשם שוק הנדלן ושוק התעסוקה. מדד קייס שילר עלה ב 1.2% ודילג אף מעל הצפי החיובי לזינוק של 1%. יש לזכור כי כמעט כל נתוני הנדל"ן בחודש החולף היו שליליים ולכן החשיבות במדד הינה בקטיעת הרצף והמגמה יותר מאשר העליה האבסולוטית.
כמובן שזה היה רק הפרומו לחגיגת דו"ח התעסוקה שרשם עליה של 165 אלף משרות באפריל, וירידה של אחוז האבטלה בעשירית לרמה של 7.5%. נוסף על בוצע תיקון של 50 אלף משרות בחודש הקודם ל 138 אלף והבורסה שמחה וצהלה. כאן יש מקום להתעכב מעט ולחדד כי זוהי שמחת עניים: שוק התעסוקה האמריקני צריך לייצר מדי חודש 150 אלף משרות רק בכדי לעמוד בקצב גדילת האוכלוסייה. מה שהאמריקנים חוגגים כ"כ מדי פעם בפעם הוא למעשה העובדה שלא נוספו עוד מחפשי עבודה חדשים/מובטלים למעגל ולא שמספרם של אלה פחת. ההשלכה על הכלכלה היא בהתמשכות המגמה ולא בהיפוכה אבל כפי שפתחנו את הסקירה, כשהדברים נזרעים בקרקע פוריה וירוקה אין סיבה שוול סטריט תצא לתיקון משמעותי שמעבר לתיקון החודשי הרגיל (כ 2%), וכך גם הצפי לשבוע הקרוב.
מניות ומגזרים
דלק קב' יד – שינוי המלצה ! תשואה של 3.19% ברבעון, התשואה הגבוהה מהאפיק המנייתי היא לא בהכרח סיבה למכור אג"ח. ברם, הערכה כי דלק חזרה בה מאופציית הרכישה העצמית שעמדה על הפרק מעלה תהיות העלולות לגרום למוסדיים לממש החזקות ולכן נעדיף בשלב זה להסתפק בכך ובפרט שיתר תיק האג"ח רושם תשואה יפה ובסיכון נמוך יחסי.
- ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
